Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 30 works

Chazakah (Legal Presumption)

The Talmudic principle of presumption — encompassing presumed continuity, presumed possession, and presumed knowledge in matters of halacha.

Chazakah is the principle of legal presumption — the assumption that things remain as they were until shown otherwise. It operates in many areas: a person presumed alive, a status presumed unchanged, ownership presumed from long undisturbed use. By giving the law a default starting point in cases of doubt, chazakah becomes one of the basic tools Talmudic reasoning uses to resolve uncertainty.

How it traveled

  1. Tosefta Tahorot
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  2. Tosefta Bava Batra
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  3. Tosefta Kelim Kamma
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  4. Tosefta Kelim Metzia
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  5. Tosefta Makhshirin
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  6. Tosefta Mikvaot
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  7. Mishnah Kelim
    Yavneh · 200
    explains
  8. Jerusalem Talmud Bava Batra
    Tiberias · 400
    explains
  9. Jerusalem Talmud Bava Kamma
    Tiberias · 400
    explains
  10. Jerusalem Talmud Ketubot
    Tiberias · 400
    explains
  11. Jerusalem Talmud Bava Metzia
    Tiberias · 400
    explains
  12. Jerusalem Talmud Yevamot
    Tiberias · 400
    explains
  13. Jerusalem Talmud Nazir
    Tiberias · 400
    explains
  14. Jerusalem Talmud Gittin
    Tiberias · 400
    explains
  15. Jerusalem Talmud Shevuot
    Tiberias · 400
    explains
  16. Jerusalem Talmud Kiddushin
    Tiberias · 400
    explains
  17. Bava Batra
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  18. Bava Kamma
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  19. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  20. Niddah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  21. Ketubot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  22. Kiddushin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  23. Chullin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  24. Yevamot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  25. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  26. Gittin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  27. Pesachim
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  28. Bekhorot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  29. Eruvin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  30. Avodah Zarah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains

Key passages(20)

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי חזקת הבתים וכו' וענין הדברים הוא שכל קרקע שנתברר לנו שהוא לראובן והוא מוחזק עכשו ביד שמעון ואם יבא ראובן ויערער קובל עליו בבית דין ובית דין מחזירין לו ומעמידין אותה בידו אחר שבירר שהיתה שלו

Tap to expand

Tosefta Bava Batra · 190 CE

Very high

חזקה שלש שנים החזיק האב שנה אחת והבן שתי שנים האב שתי שנים והבן שנה אחת הרי זו חזקה. האב שנה והבן שנה והלוקח שנה הרי זו חזקה החזיק בפני האב שנה אחת ובפני הבן שתי שנים הרי זו חזקה בפני האב שתי שנים ובפ

Tap to expand

Tosefta Bava Batra · 190 CE

Very high

המחזיק בנכסי הגר נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה נעל אחד וגדר אחד הרי זו חזקה נעלו שנים וגדרו שנים הרי זו חזקה היו לו עשר שדות כיון שהחזיק באחת החזיק בכולן עשרה עבדים אע"פ שהחזיק באחד לא החזיק בכולן

Tap to expand

Jerusalem Talmud Bava Batra · 375 CE

Very high

משנה: הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין אֵין לָהֶן חֲזָקָה. אֵין לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְלֹא לָאִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַעְלָהּ וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן וְלֹא לַבֵּן בְּנ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Bava Batra · 375 CE

Very high

משנה: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. הַמַּזֲחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה וְלַצּוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה וְ

Tap to expand

Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

מַתְנִי׳ הָאוּמָּנִין, וְהַשּׁוּתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין – אֵין לָהֶם חֲזָקָה. לֹא לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְלֹא לָאִשָּׁה חֲזָקָה בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ; וְלֹא לָאָב ב

Tap to expand

Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּז

Tap to expand

Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן חֲזָקָה, וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן חֲזָקָה? הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶּחָצֵר; תַּנּוּר, רֵיחַיִם וְכִירַיִים; וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים; וְנוֹתֵן זִבְלו

Tap to expand

Kiddushin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא: בָּבֶל בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרָה עוֹמֶדֶת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נִפְסְלָה. שְׁאָר אֲרָצוֹת – בְּחֶזְקַת פְּסוּל הֵן עוֹמְדוֹת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נ

Tap to expand

Rif Bava Batra · Rif · 1085 CE

Very high

מתני' אלו דברים שאין להן חזקה ואלו דברים שיש להן חזקה היה מעמיד בהמתו בחצר ומעמיד תנור וכירים וריחים ומגדל תרנגולין ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוה עשרה טפחים וכן לתנור וכן לכירים

Tap to expand

Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּצְרִיכִין רְאוּבֵן לְהָבִיא רְאָיָה אוֹ יִסְתַּלֵּק בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ זְמַן מְרֻבֶּה. אֲבָל אִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁאָכַל פֵּרוֹת קַרְקַע שָׁלֹשׁ שָׁנִים רְ

Tap to expand

Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE

Very high

והני מילי בתוך שלש אבל לאחר שלש לא. פי' אע"ג דמתני' היא דקתני חזקה ואי ס"ד לאחר שלא נאמן לומר לפירות הורדתיו עקרת כל החזקות פירוש' בעלמא הוא לתרוצי מילתא בהדי מתני' דחזק' והכי קאמר והני מילי בתוך שלש

Tap to expand

Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE

Very high

פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו. פירש רבינו חננאל ז"ל פירא רבא, קשואין ודלועין ופירא זוטא שאר ירקות ואחרים פירשו פירא זוטא כגון שחת.ולדברי הכל קשיא דהא אמרינן בריש פרקין דאכלה תלת פירי בתלתא ירחי כגו

Tap to expand

Chiddushei Ramban on Yevamot · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE

Very high

אלא אמר רבא רישא חזקה ליבום ורובא לשוק וחזקה לא עדיף כרובא. [דאי הוי עדיף כרובא] בהדי מיעיטא הוה עדיף מיניה ותת בם אלא השתא לא עדיף כרובא ולפיכך לא תתיבם ולשוק נמי לא תנשא משום דר' מאיר חייש למיעוטא ו

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

חזקת הבתים וכו' כבר ביארנו בראש המסכתא שכונת זה הפרק אמנם היא בביאור עניני החזקות ר"ל המחזיק בנכסי אחרים וטוען שהם שלו בטענת מכירה וכבר עמדו הנכסים בידו זמן ידוע שחזקתו מועלת בכך וזו היא הנקראת חזקת ט

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

והמשנה הראשונה ממנו תכוין לבאר עניני החלק הראשון והוא שאמר חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות והמרחצאות והשובכות ובית הבדין ובית השלחין והעבדים וכל דבר שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום שד

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי שלש ארצות לחזקה כלומר שהן חלוקות זו מזו בדיניהן לענין חזקה שאין חזקת זו מועלת בשל זו והם יהודה ועבר הירדן והגליל והוא שביאר היה ביהודה והחזיק בגליל או בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

המשנה השלישית והכונה בה להתחיל בביאור החלק השלישי בענין חזקה שאין עמה טענה ואמר על זה כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי שלא אמר לו אדם דבר מעולם אינה חזקה שמכרת לי או שנתת לי

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה וביאר הענין במשנה עצמה כגון שבא המערער אצלו וקבל עליו ואמר לו מה אתה עושה בתוך שלי והוא אינו טוען שלקחה הימנו או שנתנה לו במתנה ודר בה שני חזקה אלא שאמר שדרת

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי האומנין והשותפין והאריסין והאפטרופין אין להם חזקה משנה זו מתוך שהיא שנויה בענין חזקת קרקעות פירשוה מקצת גאונים כלה בקרקעות ופירשו באומנין אומני בנין והוא שאם מסר את ביתו לאמן לשם בנין והתחי

Tap to expand