Garmi (Direct Tortious Causation)

רֵישׁ לָקִישׁ אַחְוִי לֵיהּ דִּינָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַר: מְעַלְּיָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי דַּעֲלָךְ קָא סָמַכְינָא. אֲמַר לֵיהּ: כִּי סָמְכַתְּ עֲלַי מַאי לְמֵימְרָא, דְּאִי מִשְׁתְּכַח בִּ

Tap to expand

אֲמַר לְהוּ רַבִּי אִילְעָא, הָכִי אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּיָּד. אָמְרִי לֵיהּ: זִיל לְגַבֵּי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, דְּדָיְינִי דִּינָא דִ

Tap to expand

בָּעֵי אַמֵּימָר: עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, אוֹ לָא? אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לָא דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּמָסוֹרוֹת נָמֵי לָא דָּיְינִינַן;

Tap to expand

אֶלָּא כִּי תִּבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, דְּמִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

Tap to expand

אָמַר אַמֵּימָר: מַאן דְּדָאֵין דִּינָא דְּגַרְמֵי – מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי שְׁטָרָא מְעַלְּיָא, וּמַאן דְּלָא דָּאֵין דִּינָא דְּגַרְמֵי – מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי נְיָירָא בְּעָלְמָא. הֲוָה עוֹבָדָא ו

Tap to expand

גְּמָ׳ לֵימָא תְּנַן סְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּדָאֵין דִּינָא דִּגְרָמֵי? אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּיָּד.

Tap to expand

אָמַר אַמֵּימָר: מַאן דְּדָאֵין דִּינָא דִגְרָמֵי — מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי שְׁטָרָא מְעַלְּיָא. מַאן דְּלָא דָּאֵין דִּינָא דְגַרְמֵי, מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי נְיָירָא בְּעָלְמָא.

Tap to expand

(שם עז.) האיש שהיו בו מומין אין כופין אותו להוציא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים במומין קטנים אבל בגדולים כופין אותו להוציא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים במומים קטנים אבל בגדולים

Tap to expand

(שם עז.) האיש שהיו בו מומין אין כופין אותו להוציא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים במומין קטנים אבל בגדולים כופין אותו להוציא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים במומים קטנים אבל בגדולים

Tap to expand

(שם ע"ב) בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו אמר לו נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ואפילו כתרטא א"ל אין ואפילו כנפיא א"ל אין והא קא זילי פירי אלא אמר רב אשי חזינן אי מחמת תרע

Tap to expand

(שם ע"ב) בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו אמר לו נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ואפילו כתרטא א"ל אין ואפילו כנפיא א"ל אין והא קא זילי פירי אלא אמר רב אשי חזינן אי מחמת תרע

Tap to expand

דלית הלכתא בהא כרבה משום דסבירא ליה דלא דיינינן דינא דגרמי דהוא דאמר בפרק הגוזל קמא (דף צח.) השורף שטרותיו של חברו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וקיימא לן דלית הלכתא (*ד]"ת מ"זכוותיה אלא כי) הכין דא

Tap to expand

הא דאמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור והצורם באוזן פרתו של חבירו פטור והשורף שטרותיו של חבירו פטור לית הלכתא כוותיה בכלהו דהא אסיקנא (דף צח:) אמר אמימר למאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא

Tap to expand

רשב"ל אחוי דינרא לרבי אלעזר אמר ליה מעליא הוא אמר חזי דעלך קא סמיכנא א"ל אמאי דאי משתכח בישא בעינא לשלומי לך והא את הוא דאמרת מאן דדאין דינא דגרמי ר"מ מאי לאו ר"מ ולא סבירא לך כוותיה א"ל לא ר"מ וסבירא

Tap to expand

גופא אמר שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזרו ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל אמר רב הונא בריה דרב יהושע ואי פקח הוא מקרקש ליה בזוזי וכתיב ליה שטרא בשמיה אמר אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה מיניה דמוחל [דמ

Tap to expand

וחזינן ליה נמי דקאמר דהאי דאוקימנא למתני' דדן את הדין זיכה את החייב וכו' בשנשא ונתן ביד כי היכי דלא ליסתמוה כר' מאיר דדאין דינא דגרמי והשתא דסבירא לן כר' מאיר מי שאינו מומחה שטעה בשיקול הדעת אע"פ שלא

Tap to expand

והאי סברא נמי ליתיה דהאי דאמר ר' אלעא אמר רבא מתניתין דתנן מה שעשה עשוי וישלם מביתו והוא שנשא ונתן ביד דברי הכל הוא ואפילו לר"מ דכי אית ליה לר"מ דינא דגרמי בדינא דנזיקין הוא דאית ליה הכי אבל גבי דיינא

Tap to expand

[דף קב ע"ב] כולה בעיא דיש שבח בסמנין על גבי צמר בסמנין שרוין איבעיא אבל בסימנין שאינן שרוין לא דינא ולא דיינא דשינוי הוי ובתר מעיקרא אזלינן ודאמרי' דצבע בהו קופא בשלא הגביה הסמנין אלא שהשליך הקופא לתו

Tap to expand

[דף לב ע"א] דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה ורמינהו דן את הדין וכו' אמר רב יוסף ל"ק כאן במומחה כאן בשאינו מומחה הכי נקטינן פירושה מרבותינו חכמי דורנו ז"ל מתני' דהכא במומחה דכיון דתנא ליה דיני

Tap to expand

בבא רביעאה דליתיה דינא ואצ"ל שאינו מומחה כגון דלא גמיר אע"ג דקבלוה עילויהו בעלי דינא אי נמי גמיר ולא סביר ולא קבלוה עילויהו שניהם שוין הא ודאי דיניה לאו דינא בין טעה בין לא טעה כדר' אבהו דאמר ב' שדנו

Tap to expand