Heter Mechirah (Shmita Sale)
A legal mechanism that sells Jewish-owned farmland in the Land of Israel to a non-Jew for the duration of the sabbatical year, allowing cultivation to continue. Devised on the eve of the 1889 shmita year, it remains one of the principal approaches to keeping agriculture viable under the laws of shemittah.
The legal sale of Eretz Yisrael land to a non-Jew for the shmita year so Jewish farmers may continue cultivation. First instituted in 1888-89 by R. Yitzchak Elchanan Spektor, R. Shmuel Mohliver, and others; defended by R. Avraham Yitzchak Kook (Shabbat HaAretz, 1909). Strongly opposed by the Chazon Ish, Ridbaz, and (today) Charedi authorities including R. Wosner, R. Eliashiv. The dispute structures contemporary Israeli kosher certification.
How it traveled
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Ein HaTekhelet · Gershon Chanokh Leiner of Radzin · 1850 CE
ובאמת הדברים מתמיהים, איך לא השכילו מזו הסוגיא דסנהדרין הנ"ל עצמה, להבין שאין הערמה שלהם, שיעצו למכור הקרקע לנכרי מועלת כלל, דהרי על ר"ל אמרינן במס' סנהדרין (כד.) אמר עולא הרואה את ר"ל בבהמ"ד כאלו עוק
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
יִשְֹרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ חָמֵץ שֶׁלּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח, עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע עַל בַּל יֵרָאֵה וּבַל יִמָּצֵא. וְהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּטְּלוֹ קֹדֶם פֶּסַח. וְלָ
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
מקרי הפסד מועט. כתוב בלבוש דישפכנו ולא ימכרנו לעובד כוכבים כיון דבהפסד מרובה אנו מתירין מטעם זה דהיינו כיון דהרבה דעות יש שאסור למכור מגע עובד כוכבים לעובד כוכבים ה"ל כסותרין עכ"ל ולא דק כלל בזה דע"כ
Tap to expand
ועוד נ"ל דלק"מ ונקדים לתרץ דברי הרמב"ם בפ"ח מהל' מ"א כ"ד שאסור באכילה אף על פי שמותר בהנאה אסור לעשות בו סחורה חוץ מן החלב שהרי נאמר בו יעשה לכל מלאכה וצ"ע דזה לא נמצא בש"ס שהרי שם בפסחים דאמרינן כתנ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(נט) דיחיד בשלו וכו' - הטעם דעל שלו יש לו כח כזט"ה במא"ה בשל צבור דמותר להוציא ע"י מכירה זו הדמים לכל מה שירצו וכנ"ל:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(לד) רק שיפרסם וכו' - עיין בבה"ל שהבאנו דאין כדאי להתיר ע"י כל ההתירים אלא בשעת הדחק ולאפוקי מאלו האנשים שמוכרים בכונה את שווריהן לא"י כדי שיעשה בהן מלאכה בשבת והמלאכה נקראת על שם ישראל ואף דאין למחות
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ו) ואני אטול אח"כ - יש מאחרונים שכתבו דדוקא כשאומר לו ואני אטול אח"כ דמים נגד הככר שנטלת דזה נחשב כאומר שאינו רוצה להשכיר תנורו למלאכה לפסח רק בעד דמים או דמיירי כשאומר לו טול אתה שבוע זו של פסח את ה
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
כב) כתב הרב ראש אפרים סי' ל"ז או' צ"ה דכשהותר לצורך גדול לא הותר אלא לזה שיש לו צו"ג אבל לא לאחרים אלא א"כ יש להם צו"ג כגון אורחים וכבוד שבת. וכתב עליו דע"ק שם או' יו"ד א"כ צ"ע איך מתירין בכמה דברים
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אָסוּר לַעֲשׂוֹת תְּנַאי עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי, שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח מְחֻיָּב הָאֵינוֹ יְהוּדִי לְמָכְרוֹ לוֹ, אוֹ שֶׁהַיִשְֹרָאֵל מְחֻיָּב לַחֲזוֹר וְלִקְנוֹתוֹ מִמִּנּוּ. אֲבָל יָכוֹל לְהַבְטִיחוֹ,
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ג) כדי שיכלה וכו' - היינו דאף את"ל שימכרנו לישראל יאכלנו הישראל קודם פסח ולפ"ז בע"פ בשעה חמישית בענין שא"א שיכלה קודם פסח אסור למכור לנכרי אפילו מעט דשמא ימכרנו לישראל אותו המעט ומ"מ במקום הפסד מרובה
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Kluger · 1820 CE
(שם סעיף ו בהג"ה) ואסור לקנות חמץ לעכו"ם בפסח וכו' נ"ב עיין במג"א מ"ש בשם הריב"ש באם הישראל קנה חמץ לנכרי וכו' ועמ"ש בזה בתשובה לק"ק סקאלי בחיבורי ליו"ד מ"ה סי' ע"ו שם הארכתי בעזה"י ליישב דברי הריב"ש
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1820 CE
(שם סעיף ו בהג"ה) ואסור לקנות חמץ לעכו"ם בפסח וכו' נ"ב עיין במג"א מ"ש בשם הריב"ש באם הישראל קנה חמץ לנכרי וכו' ועמ"ש בזה בתשובה לק"ק סקאלי בחיבורי ליו"ד מ"ה סי' ע"ו שם הארכתי בעזה"י ליישב דברי הריב"ש
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
מח) וכבר עמדו האחרונים על הט"ז הנ"ל והקיפוהו בחבילות תשובות והסכימו להלכה דלא כוותיה. והש"ך סק"ח הביח שכן פסק הב"ח באו"ח (סי' תקנא) לאסור בזה משום שאין עושים סחורה בד' האסורים. וכן בנה"כ כ' להשיג על
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
ומעתה עפ"ז דברי הירושלמי שם מתפרשים שפיר כפשוטן. ואין צריך לידחק כמשכ"ל לדעת הרמב"ן ז"ל. דלר"מ ודאי איכא למימר דס"ל דקרא מתפרש בדרך שלילה. ואין כאן אזהרת לאו. משום דאזיל לטעמי' דס"ל מתנה אינה בכלל מכר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כבר נתבאר דכל מין תקלה שאדם עושה ברה"ר יש לזה דין בור לפיכך השופך מים ברה"ר והוחלק בהם אדם או בהמה שע"י ההחלקה נפלו לארץ והוזקו חייב בהזיקן וכ"ש אם נבלעו המים בארץ ונמחה האדמה עד שנעשו רפש וטיט דהשתא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
דבר פשוט הוא שהחמץ צריך להיות מונח במקום שהקונה יכול ליכנס לשם מעצמו (ט"ז סעיף קטן ד ומגן אברהם סעיף קטן ד). דאם לא יכול ליכנס, והמפתח יהיה ביד הישראל – אינו אלא הערמה בעלמא. ולכן כתבו שצריך מסירת המפ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
שנינו בתוספתא פ"א דכלאים (הל' י') זורעים זרעים וזרעי אילן כאחד ע"ש וביאור הדברים שלא אסרה תורה ההרכבה רק כשהוא אילן ולא בזרעים שזורעין בהם אילנות וזהו שכתבו הטור והש"ע סעי' ג' מותר לזרוע זרעים וזרע אי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
דיני רפואות הרופאים • ובו ד' סעיפיםכתיב: "ורפא ירפא" – מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות (בבא קמא פה א). כלומר: שלא תאמר כיון דחכמת הרפואה היא אומדנא בעלמא, אם כן שמא יקלקל? לזה נתנה התורה רשות לרופא
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(טו) בינו לבין עצמו - שאז אינו מצווה על שביתתה כיון שאינו שלו שכבר הפקירה ואע"ג דהפקר בעינן שיהיה בפני שלשה זהו מדרבנן אבל מדאורייתא אפילו בינו לבין עצמו סגי והכא שכבר השכירה והתנה עמו שיחזירנה ועיכבה
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
יב) ואם שחט סמוך לתורבץ הושט והראש שלצד התורבץ אינו כויץ וראש השני שלצד הגוף הוא כויץ. הרב בית יעקב סי' קל"ט כתב לאסור והרב ברכת יוסף חי"ד סי' יו"ד כתב בענין עוף שנשחט אחר תפיסת יד כדינו אמנם מקום הח
Tap to expand