Hodaat Baal Din (Litigant's Admission)

וּפִיו אֵין מְחַיְּיבוֹ מָמוֹן?! וְהָא הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי!

Tap to expand

תָּנוּ רַבָּנַן, הָאוֹמֵר: ״עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא עֲשָׂאַנִי״ – חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא זִיכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. ״כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ״, וְהוּא אוֹמֵר:

Tap to expand

הָאוֹמֵר: ״נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא נָתַן לִי״ – חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא זִיכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. ״כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא כָּתַב וְלֹא נָת

Tap to expand

מֵתִיב רַבִּי אַבָּא: הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי, וְשָׁלִישׁ נֶאֱמָן מִשְּׁנֵיהֶם. כֵּיצַד? זֶה אוֹמֵר כָּךְ, וְזֶה אוֹמֵר כָּךְ, שָׁלִישׁ נֶאֱמָן!

Tap to expand

אִי מָה לְהַלָּן הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי, אַף כָּאן הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא קָא חָיֵיב לְאַחֲרִינֵי, הָכָא קָא חָיֵיב לְאַחֲרִינֵי.

Tap to expand

*תוספתא פ"קת"ר הודאת בעל דין כמאה עדים דמי אימתי בזמן שטענו והודה לו אבל אם הודה מפי עצמו יכול הוא לחזור בו שהפה שאסר הוא הפה שהתיר:

Tap to expand

הודאת בעל דין כמאה עדים דמי והשליש נאמן משניהם זה אומר כך וזה אומר כך והשליש אומר כך השליש נאמן אימתי בזמן שהשלישות יוצא מתחת ידו אבל אין השלישות יוצא מתחת ידו הרי הוא ככל אדם נאמן בעל המקח לומר לזה מ

Tap to expand

גמ' איתמר בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין רב הונא אמר בעל נאמן רב חסדא אמר שליש נאמן רב הונא אמר בעל נאמן דאם איתא דלגירושין יהביה ניהליה לדידה הוה יהיב ליה ורב חסדא אמר שליש נאמן דהא הימניה ואותי

Tap to expand

עד שיאמר בפנינו הודה לו מדקא מתניא כולה מתני' בלשון יחיד הוא אמר לי איש פלוני אמר לי והכא קתני בלשון רבים בפנינו הודה לו ולא אמר עד שיאמר בפני הודה לו נ"ל שאם הודה לפני עד א' לבדו שאין הודאתו כלום אפי

Tap to expand

מתיב ר' אבא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ושליש נאמן - משמע דנאמן אפילו כולן בעיר אחת אע"ג דאיכא למימר דאם איתא דלאו לפקדון יהביה הוה יהיב ליה:

Tap to expand

מָנֶה הִלְוֵיתִיךָ כָּפַר בְּבֵית דִּין וְאָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ מָנֶה וּפְרָעוֹ. וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר לֹא נִפְרַעְתִּי. הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּ

Tap to expand

והא דאקשינן וליחזי זוזי ממאן נקט. הכי פירושו: קס"ד לאוקמ' בדליכא עדים שמכר ונטל דמים דא"כ פשיטא שיכול לומר לזה לא מכרתי ולזה מכרתי הוי כמו הודאת בעל דין כמאה עדים דמי אלא ע"כ בשהיו שם עדים שמכר ונטל ד

Tap to expand

לדזיו לי כבר בתיה אב סגני לוי מורי שארי ה"ר אברהם הלוי אשיבך תחלה על דינא דספק שומרת יבם אחר שפרץ השם פרץ רב בבני עמנו ונהרגו קהלות הקדש ונועדנו בוורמשא לדין פה אחד בעסקי נחלות ובדיני נפילות כי רבו בה

Tap to expand

במאי מפיק לה מיניה. הודאת בעל דין כמאה עדים דמי:

Tap to expand

גמ' והודה לו בשעורים פטור. אף מדמי שעורים דבחטים הא קא כפר ובשעורים דאודי ליה כיון דלא תבעיה בגוייהו לאו הודאה היא דכי אמרי' (תוספתא פ"ק דב"מ) הודאת בעל דין כמאה עדים דמי היינו היכא דאמר להו לסהדי אתם

Tap to expand

תשובה: דע אחי י"א שיש בשאלה זו ג' טענות לבטל הקדושין האחד על שהטעה אותה מעני לעשיר. והשני שהטע' אותה בכסף שקדש' בו. והשלישי על שקדש' בפני ע"א. והטענ' הראשונ' אינה מספקת לבטל הקדושין דודאי אלו אמר לה

Tap to expand

ויש מקומו' שהיא גובה אותה אפילו מחיים כדקי"ל הנותן מתנה לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירו' כדאי' בפ' חזקת (בבא בתרא מ"ג ע"ב) ובדין מוכרת כתובתה בטובת הנאה כדאיתא בפ' החובל. (בבא קמא פ"ט ע"א) ואלו היתה מת

Tap to expand

תשובה: מה שדן ר"ש בדינו הראשון שלאלף תביעו' שבועה אחת לכלן והיה הרצון ממנו כי מה שאמר היורש שיש לו תביעו' אחרו' זולת אותה התביעה ורוצה להשביעו עליהם שלא היה הדין נותן להשביעו על זאת התביעה כמו שטען ה

Tap to expand

בכך וכך בשבת וכו' מה שכותבין בכתובות ושטרו' זמן הוא שאם יצאו שטרו' אחרים על הבעל או על הלוה אם מכרו נכסיהם לדעת מי הוא הקודם ויהי' נפרע תחלה ואע"פ שאם אין זמן בכתובה ולא בשטר אינו נפסל בכך ואע"פ שהיא

Tap to expand

*הפרק החמישי, תוכן דבריו הוא, כי שכל כל אדם בריא יחייבנו להאמין בהשגחת הבורא ית' על מעשי בני אדם וכי עת ומשפט לו לתת להם כדרכיהם וכפרי מעשיהם, כי לולא זאת הלוא אין יתרון לאדם מן הבהמ' ואיך נוכל להעלות

Tap to expand