Sachir Yom vs. Sachir Shanah (Day-Laborer vs. Year-Worker)
When wages must be paid by sundown — and the exemption for the salaried worker.
When wages must be paid by sundown — and the exemption for the salaried worker.
Key passages(18)
שְׂכִיר יוֹם גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה, שְׂכִיר לַיְלָה גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם. שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ, יָצָא
Tap to expand
משנה: שְׂכִיר יוֹם גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה וּשְׂכִיר לַיְלָה גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם וּשְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. שְׂכִיר שַׁבָּת שְׂכִיר חוֹדֶשׁ שְׂכִיר שָׁנָה שְׂכִיר שָׁבוּעַ
Tap to expand
Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
שְׂכִיר יוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה. שְׂכִיר לַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם. שְׂכִיר שָׁעוֹת – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם. שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּ
Tap to expand
Halakhot Gedolot · Yehudai ben Nachman Gaon · 760 CE
(פסק) היכא דאיכא תרי סהדי דלא חזו לסהדותא בהדי הדדי ואודי ליה קמי חד באנפי נפשיה וקמי חד באנפי נפשיה אי נמי אוזפיה קמי חד ואודי ליה קמי חד אי נמי בבת אחת ולא איתרמי לאסהודי סהדותייהו בהדי הדדי פליגי ב
Tap to expand
(פסק) היכא דאיכא תרי סהדי דלא חזו לסהדותא בהדי הדדי ואודי ליה קמי חד באנפי נפשיה וקמי חד באנפי נפשיה אי נמי אוזפיה קמי חד ואודי ליה קמי חד אי נמי בבת אחת ולא איתרמי לאסהודי סהדותייהו בהדי הדדי פליגי ב
Tap to expand
מתני' המקבל שדה מחברו שבע שנים בשבע מאות דינר אין השביעית מן המנין שבוע אחד בשבע מאות דינר השביעית מן המנין שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום שכיר שבת שכיר
Tap to expand
Mishneh Torah, Hiring · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר כְּאִלּוּ נָטַל נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד טו) "וְאֵלָיו הוּא נשֵֹׁא אֶת נַפְשׁוֹ". וְעוֹבֵר בְּאַרְבַּע אַזְהָרוֹת וַעֲשֵׂה. עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל (ויקרא י
Tap to expand
Chizkuni · R. Chizkiyah ben Manoach (Chizkuni) · 1220 CE
כשכיר כתושב יהיה עמך שניהם שכירים אלא ששכיר הוא שכיר יום, ותושב הוא שכיר שנה וכשם ששכיר יום אי אתה יכול לשעבדו עבודה קשה בעיניו, שהרי יחזור בו מיד דפועל חוזר בו אפי׳ בחצי היום כך תושב לא תעבוד בו עבו
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
הזהירה (א) תורה בפרשת קדושים לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר מפרש בפ' המקבל (בבא מציעא דף ק"י) שזהו שכיר יום שגובה כל הלילה שאח' יום השכירות ועל שכי' לילה הזהיר בפרשת כי תצא לא תעשוק שכיר עני ואביון מאח
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
מצות עשה לדון (א) בדין נושא שכר והשוכר שנ׳ כי יתן איש אל רעהו ואמר מר [בב״ב דף צ״ד] פרשה שניה נאמרה בשומר שכר שחייב בו את הגנבה ובשכיר כתיב אם שכיר הוא בא בשכרו ולמעלה ממנו כתיב דין השואל שחייב באונסי
Tap to expand
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם שכירות פי"א הל' א ב), אֶחָד שְׂכַר הָאָדָם, וְאֶחָד שְׂכַר הַבְּהֵמָה, וְאֶחָד שְׂכַר הַכֵּלִים חַיָּב לִתֵּן לִבְעָלָיו בִּזְמַנּוֹ, ו
Tap to expand
Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE
ואיזהו זמנו שכיר יום יש לו זמן ליתנו לו כל הלילה לא נתנו לו בבוקר עובר משום בל תלין שכיר לילה זמנו ליתנו כל היום לא נתנו לו בערב עובר משום ביומו תתן שכרו ושכיר שעות אם כלה שכירותו ביום יש לו תשלום כ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
השוכר את הפועלים לשמור זרעים או דבר אחר אינו נותן לו שכר שבת לפיכך אין אחריות שבת עליו היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע נותן לו שכר שבת לפיכך אחריות שבת עליו ולא יאמר לו תן לי של שבת אלא יאמר
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1638 CE
שכיר יום כל הלילה כו'. ושכיר שעות דיום גובה כל היום ודלילה כל הלילה וכן שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה יצא ביום גובה כל אותו היום יצא בלילה גובה כל אותו הלילה וכדלקמן סי' של"ט סעיף ד' וה' ואע"ג דהפוסקי
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָכְרִי שָׂכִיר לְשָׁנָה שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל הַמְּלָאכוֹת הַצְּרִיכוֹת לְשָׂדֵהוּ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין הָיָה מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ לַעֲבוֹד שָׂדֵהוּ בְּשַׁ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְכֵן אָסוּר לְכָל אָדָם לְהַקְדִּים שְׂכַר הַמְּלָאכָה לְאוּמָן כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ בְּזוֹל, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמַלְוֶה לוֹ הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁיּוֹזִיל לוֹ בִּשְׂכָרוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָאוּמָן
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אין מכניסין צאן לדיר בחול המועד לזבל השדה, דזהו תולדות זורע או חורש. ואם הכניסן הרועה האינו יהודי מעצמן – מותר אפילו בשבת, דהרועה עושה כדרכו על דעת עצמו. ולכן אף אם מחזיק לו טובה על שהכניסן – מותר, וב
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
והנה הרמב"ם והסמ"ג והחנוך והרשב"ץ מנו בזה עוד לאו אחר מדכתיב בההיא פרשה לא תעבוד בו עבודת עבד. וזו היא ג"כ דעת הרמב"ן ז"ל שלא השיג בזה על הרמב"ם ז"ל. וביארו החילוק שבין שתי אזהרות אלו. דעבודת עבד היינ
Tap to expand