Seudah HaMafseket (Pre-Fast Final Meal)

שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין, לֹ

Tap to expand

עט"ב לא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יאכל ב' תבשילין רבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה שאם רגיל לאכול ג' יאכל ב' היה רגיל לשתות ד' כוסות ישתה ג' והלכה כתנא קמא ובשר מליח מותר ועד כמה אינו נקרא בשר מליח מפרש

Tap to expand

כתב הרמב"ן משהתחיל לאכול סעודה המפסקת מו' שעות ולמעלה אסור לרחוץ ולסוך כמו בט"ב עצמו וטעמא משום כיון שהתחיל באבילות אסור לרחוץ אע"ג דאכתי לא עייל ט"ב דהנאה דסיכה ורחיצה הנאה שלאחר שעה היא ונראה כרוחץ

Tap to expand

וצריך להתוודות במנחה קודם סעודה המפסקת כדתניא מצות וידוי יה"כ עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתוודה קודם אכילה שמא תטרוף דעתו עליו מחמת הסעודה שלא יוכל להתוודות אח"כ והיכן אומרה יחיד אומרה אחר תפלתו אחר שגמ

Tap to expand

וצריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת כדתניא מצות ודוי יום הכפורי' עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתודה קודם אכילה שמא תטרף דעתו עליו מחמת הסעודה שלא יוכל להתודות אחר כך, והיכן אומרו יחיד אומרו אחר שגמר תפלת

Tap to expand

תשובה יראה דא"צ ואע"ג דאחד מן הגדולים כתב דצריך וכן נהג הוא בעצמו ונתן טעם לדבר דכיון דבעי ישיבת קרקע לא אשכחן ישיבת קרקע בלא חליצת סנדל מ"מ שאר גדולים לא נהגו הכי ונראין דבריהם משום דלפי הענין נראה ד

Tap to expand

וכבר כתבתי לעיל סימן תקנ"א שהמנהג פשוט במדינות אלו שלא לאכול בשר ולשתות יין מר"ח רק לדבר מצוה שרי וכתוב באגודה דאין לשתות שכר בסעודה המפסקת ואין נוהגין כן. כתב מהרי"ל בעט"ב אוכלין סעודה השייכה ללילה

Tap to expand

וכל זה בסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע וכשהוא אחר חצות אבל אם היה קודם חצות או אחר חצות ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע א"צ ליזהר בדברים הללו: הגה ומנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה קבוע

Tap to expand

דין סעודה המפסקת. ובו ב סעיפים:אע"פ שאכל סעודה המפסקת מותר לחזור ולאכול אלא א"כ קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום הגה וקבלה בלב אינה קבלה אלא צריך להוציאו בשפתיו: (בית יוסף בשם התוס'):

Tap to expand

סדר הוידוי במנחה בערב יום כפור. ובו ו סעיפים:צריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת: הגה ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו וש"ץ אומרו ביו"כ בתוך התפלה (טור):

Tap to expand

סדר סעודה המפסקת. ובו ד סעיפים:אוכלין ומפסיקין קודם בין השמשו' שצריך להוסיף מחול על הקודש ותוספת זה אין לו שיעור אלא קודם בין השמשו' שזמנו אלף ות"ק אמה קודם הלילה צריך להוסיף מחול על הקודש מעט או הרבה

Tap to expand

ונ"ל דכיון דנמנע וכו' וכתב מהרש"ל על זה וז"ל סוף דבר בשבת אין לעשות אבילות כלל רק מה שנהגו להראות אבלות בענין הבגדים שאין משנין כלל כי אם הכתונת משום עונג שבת וחפיפת הראש בחמין אסור אפי' לכבוד השבת כי

Tap to expand

וכתב הרמב"ן ומסתברא סעודה המפסיק בה שאין דעתו עוד לאכול אחריה סעודת קבע כן מבואר בסוגיא דקאמר רב יהודה ל"ש אלא בסעודה שמפסיק בה אבל בסעודה שאינו מפסיק בה מותר וא"כ הסועד ערב ט"ב אם עתיד לסעוד סעודה אח

Tap to expand

כתב הרמב"ן משהתחיל וכו' אע"ג דלפי מה שהעתיקו הרא"ש והר"ן לא הוזכר להדיא בדברי הרמב"ן משהתחיל מ"מ רבינו דקדק דלפי טעמו של הרמב"ן שכתב דכיון שהתחיל באבלות שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מחמת תשעה באב כך י

Tap to expand

כ"ז בסעודה המפסקת כו'. הרמב"ם כ' מימינו לא אכלנו אפי' תבשיל של עדשים בעט"ב והטור הביא זה ואח"כ כ' וכ"ז בסעודה המפסקת כו' משמע ל' הרמב"ם אסעודה המפסקת דוקא ותמהני מאי רבותי' דאם אכל כבר מאכלים טובים ב

Tap to expand

חלום. וה"ה אם חל יאר צייט בו ומתפלל עננו עטרת זקנים וחייב לפרעו יום אחר ט"ז ואסור לאכול ב' פעמים אבל תבשיל א' שרי מיהו צריך שיאכלנה סמוך לביאת השמש לכן מוטב שישאל על נדרו מ"א עש"ת הלק"ט חלק ב' סי' ק

Tap to expand

בלב. והב"ח כ' דהוי קבלה לכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. מגן אברהם:

Tap to expand

חלום. המ"א העלה דאם מתענה עד סעודה המפסקת ליכ' איסור' עיין שם ובשל"ה אוסר להתענות כלל עיין מ"א ואם טעה והתענה כל היום צריך למיתב תענית לתעניתו כמ"ש סי' תקס"ח ס"ה וט"ז כתב דא"צ למיתב תענית לתעניתו אח

Tap to expand

סעודה המפסקת. אבל אסור לסעוד ב"פ מפני נדרו (ת"ה סי' ער"א) וא"כ צריך לנהוג בה כל חומר סעודה המפסקת וכ"כ מט"מ בשם הגאונים שלא התירו לאכול רק תבשיל של עדשים בלא שומן עכ"ל וחומרא בעלמא היא דתבשיל א' שרי ל

Tap to expand

אינה קבלה. והב"ח כ' דהוי קבלה לכן טוב להתנות בשע' סעודה המפסקת:

Tap to expand