Kalach Pitchei Chokhmah and Tanya
on Tzimtzum
1730 — 1786 CE · 56 years apart
Both texts accept tzimtzum as essential to creation. Text 1 emphasizes the 'empty space' (חלל) as a receptacle (בית קיבול) where worlds emerge from reshimu (residue), with the Ein Sof's surrounding aspect (סובב) remaining unchanged. Text 2 emphasizes how multiple successive tzimtzumim allow divine life-force to descend sufficiently to clothe even inanimate matter, focusing on the gradual attenuation of vitality (חיות מועט בימאד מאד). Text 1 focuses on spatial accommodation and immanence (ממלא); Text 2 emphasizes the mechanism of descent and divine indwelling in the lowest created forms. They differ in analytical focus rather than substantive position on tzimtzum's function.
Kalach Pitchei Chokhmah
1730
View on Sefaria →ואמנם עד שהיה הבלתי -תכלית שולט, היה הכל שלם בכל שלמות. כיון שנסתלק - נתגלתה המלכות, שהיא בית קיבול, וגם לא נגלתה מלאה בעולמותיה, אלא מקום חלל. ועם כל זה לא היה חלל לגמרי, כי הרי שורש העולמות העתידים לצאת היה שם בבחינת רשימו, אלא רשימו שהוא כמו אויר, שלא היו העולמות נודעים. ועל כן, אף על פי שהיה בית קיבולה מלא ממנו, היה נקרא חלל לגבי א"ס ב"ה, כי בתחלה לא היה צריך שום שלמות יותר. וכן א"ס המקיף אינו צריך שום שלמות. זה שעדיין צריך לשלמות - נקרא חלל. ולכן אחר כך כשירד הקו ועשה מן הרשימו - ספירות, הר
Tanya
1786
View on Sefaria →(וְאַחַר כָּל הַצִּמְצוּמִים הָאֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָהֶן כַּאֲשֶׁר גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הוּא שֶׁהָיָה יָכוֹל הָאוֹר וְהַחַיּוּת לְהִתְלַבֵּשׁ גַּם בַּתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ אֲבָנִים וְעָפָר הַדּוֹמֵם, כִּי ״אֶבֶן״, דֶּרֶךְ מָשָׁל, שְׁמָהּ מוֹרֶה, כִּי שָׁרְשָׁהּ מִשֵּׁם הָעוֹלֶה בַּ״ן בְּמִסְפָּרוֹ, וְעוֹד אַלֶף נוֹסֶפֶת מִשֵּׁם אַחֵר, לְטַעַם הַיָּדוּעַ לְיוֹצְרָהּ. וְהִנֵּה, שֵׁם בַּ״ן בְּעַצְמוֹ, הוּא בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים מְאֹד, רַק שֶׁעַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים וַעֲצוּמִים מִ
Related Concepts
Where do you stand?