Bein HaMetzarim (The Three Weeks)
A three-week Jewish mourning period, from the 17th of Tammuz to the 9th of Av, marking the destruction of the Temple in Jerusalem.
Each summer, the Jewish calendar enters a season of communal mourning called Bein HaMetzarim — "between the straits" — running from the 17th of Tammuz to the 9th of Av. These three weeks commemorate the siege and destruction of the Jerusalem Temple: tradition holds that the walls of the city were breached on the 17th of Tammuz and the Temple itself was destroyed on the 9th of Av, first by the Babylonians and then again by Rome in 70 CE.
During this period, Jewish communities observe a gradual increase in mourning practices. Many avoid haircuts, weddings, music, and the purchase of new clothing. The restrictions intensify during the final nine days before the 9th of Av, when additional restrictions on bathing and eating meat apply. The 9th of Av itself is a full fast day, one of the most solemn on the Jewish calendar.
These practices developed over time. Early rabbinic sources already record customs tied to this season, and medieval authorities standardized which activities were restricted and when. The logic is not arbitrary: by imposing small but real constraints on daily life over an extended period, the tradition ensures that the memory of loss stays present. Jews are not simply asked to recall a historical event once a year — they are asked to live alongside that memory for three weeks.
How it traveled
- Jerusalem Talmud TaanitTiberias · 400explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
שבוע שחל בו ט' באב אסורים לספר ולכבס אפי' אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה ואפי' מטפחו' הידים והשלחן אסור וכיב
Tap to expand
ומ"ש וי"א כנוד ג' שבועים שהתענה דניאל כו' פרש"י בדניאל ג' שמטות שנים והם כ"א שנים ובראש ירמיה כתב מקל שקד אני רואה ופירש"י אמנדליי"ר ומדרש אגדה השקד הזה משעת חניטתו עד גמר פירותיו כ"א יום כמנין שבין י
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ומנהגינו לאסור כל מין כיבוס מראש חודש אב עד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה. כגון אשה הלובשת לבנים – מותרת לכבס, וללבוש, ולהציע תחתיה. וזהו עד תשעה באב. אבל בתשעה באב עצמו – לא תלבש לבנים, רק תלבש חלוק ב
Tap to expand
משנה: מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְשִׂמְחָה: שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁ
Tap to expand
(שם כט:) תנו רבנן נוהג אבל מראש חודש ועד התענית דברי ר"מ ר' יהודה אומר כל החודש כולו אסור רבן שמעון בן גמליאל אומר אין אסור אלא אותה שבת בלבד אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד דרשו והשבתי כל משושה חגה חדשה
Tap to expand
(שם כט:) תנו רבנן נוהג אבל מראש חודש ועד התענית דברי ר"מ ר' יהודה אומר כל החודש כולו אסור רבן שמעון בן גמליאל אומר אין אסור אלא אותה שבת בלבד אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד דרשו והשבתי כל משושה חגה חדשה
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
שנינו במסכת תעניות משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס, ובחמישי מותרין, מפני כבוד השבת. ובגמ' מפרש מאימתי לספר ולכבס, מראש חדש ועד [ה]תענית, דברי ר' מאיר, רבן שמעון
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
וכן בפרי שלא ימצא כו'. ונראה דמטעם זה יש להתיר בכל יום שבין המצרים דשמא ימות האדם קודם שקיים מצוה זו ושמעתי סברא זו בשם הרב מהו' יוסף כ"ץ מקראקא ויש ראי' לזה ממ"ש התו' פרק א"מ הביאה ב"י בסי' תקמ"ט דש
Tap to expand
שלא לאכול בשר. ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב דהא מדינא דגמ' מותר לספר ולכבס ולהרבו' בבנין של שמח' ונישואין וכל דבר ועוד דבמנהגי' מתי' לאכול בשר אך הסעודה
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[יז] [לבוש] אבל ללבוש וכו' מראש חודש וכו'. קשה הא אף מי"ז בתמוז אסור בשהחיינו, ותירץ מגן אברהם דמיירי ללבוש בשבת דמותר בשהחיינו כמו שכתב בסעיף י"ז אבל באליהו זוטא שלי כתבתי בשם מלבושי יום טוב דבמלבוש
Tap to expand
Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1840 CE
אבל אם חל בחמישי מותרים כו'. מפורש כדעת התוס' ד' ל' ע"א סד"ה ותרווייהו כו' אבל היכי דחל ט' באב בחמישי בשבת מותר לכבס ולספר מחצות ואילך מפני כבוד השבת דאין להמתין על ע"ש מפני טורח שבת עכ"ל. ור"ן וריטב"
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף יז: טוב ליזהר מלומר "שהחיינו" בין המצרים על פירי, או על מלבוש. אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצוה. וכן בפירי שלא ימצא אחר תשעה באב – מותר לברך ולאוכלו בין המצר
Tap to expand
כתב אבי העזרי נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו פירוש דוקא בשבת שחל להיות תשעה באב בתוכה וכ"כ המרדכי שכך נהגו אבותינו וכ"כ התו' בפרק בתרא דתענית בשם רש"י ובר"ן משמע שגם הרמב"ן סובר לאיסור מדינא וה"ט מ
Tap to expand
אבלות - אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי במעשה, ובפרט בזמן בין המצרים, ביום ובלילה לתן אפר במקום הנחת תפלין ולישב אצל המזוזה ולומר סדר תקון חצות. אמנם לא המעשה הוא העקר, רק צריך להיות עין במר בוכ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִי שֶׁרָגִיל לִרְחוֹץ בְּחַמִּין בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר גַּם עַתָּה לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ בְּחַמִּין. אֲבָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת חֲזוֹן, אָסוּר לִרְחוֹץ בְּחַמ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתבו בסעיף יח: דצריך ליזהר משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב – שלא לילך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות, משום שבהם קטב מרירי שולט. ולא יכו התלמידים בימים ההם; עד כאן לשונו, אפילו ברצועה. ונראה דהקפידא הוא
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
שבוע שחל בו תשעה באב אסור לכבס מדינא אפילו אינו רוצה ללבשו עתה אלא להניחו עד אחר תשעה באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור, וכן המכובסים מקודם אסורים בין ללבוש בין להציע בהם את המטה, ובמקומות שיש חום
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
ומצאתי בשם רבינו סעדיה גאון זצ"ל שמשבעה עשר בתמוז עד תשעה באב הן הימים האמורין בדניאל שהתענה שלשה שבועים ויש נזהרין בהן שלא לוכל בשר ושלא לשתות יין כדכתיב ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי. ויש אומרי
Tap to expand
ט"ב אין בית דין יכולין לבטלו כיון שהוכפלו בו הצרות משנכנס אב ממעטין בשמחה ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עו"ג לישתמוט מיניה דריע מזליה תניא בפרק החולץ קודם לזמן הזה פירוש מר"ח עד התעני' העם ממעטים בעסק
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
זמן הדלקת נרות לשבת. ובו ד סעיפים:ספק חשיכה והיא בין השמשות (היינו כדי שיעור הלוך ג' רבעי מיל אחר שקיעת החמה (טור בסי' רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') [ושיעור מיל הוא שליש שעה פחות חלק ל'] אין מעשרים את הודאי וא
Tap to expand