Skip to content
Wellsprings
rosh chodesh fastsfeatured in 7 works

Birkat HaChodesh (Blessing the New Month)

beer-KAT hah-khoh-DESH

The Shabbat morning announcement of the coming new month, accompanied by a communal prayer for blessing in the days ahead.

On the Shabbat before each new month begins, Jewish communities observe Birkat HaChodesh — the Blessing of the Month. During the morning service, the prayer leader announces which day or days Rosh Chodesh (the new month) will fall on, and the congregation recites a brief prayer asking for a month of life, peace, goodness, and blessing.

The practice developed over the medieval period, drawing on earlier rabbinic customs surrounding the announcement of the new moon. In earlier centuries, the arrival of the new month had to be officially declared by a central court based on witness testimony about the moon's appearance; once the calendar was fixed, formal announcement fell away, but the synagogue custom of blessing the new month took on its own life. The text of the blessing and the precise customs surrounding it varied somewhat by community and were gradually standardized in prayer books.

Birkat HaChodesh also serves a practical function: it keeps the congregation informed about when Rosh Chodesh falls, which affects prayer and certain practices. The combination of announcement and prayer reflects a broader Jewish instinct to greet transitions in time with intentional words rather than letting them pass unnoticed.

How it traveled

  1. Tractate Soferim
    Eretz Yisrael (travels) · 800
    explains
  2. Abudarham
    Seville · 1330
    explains
  3. Magen Avraham
    Kalisz · 1665
    explains
  4. Shulchan Arukh HaRav
    Liozna · 1795
    explains
  5. Arukh HaShulchan
    Novardok (Novogrudok) · 1884
    explains
  6. Mishnah Berurah
    Radin · 1907
    explains
  7. Shibbolei HaLeket
    Rome
    explains

Key passages(20)

Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE

Very high

וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בה"ב בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ נִיסָן אוֹ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ שַׁבָּת מְבָרְכִין הַחֹדֶשׁ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מְבָרְכִין בה"ב בּ

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

עד אימתי מברכין עליה? עד ששה עשר מיום המולד, ולא ששה עשר בכלל. כן פסקו הטור והשולחן ערוך סעיף ג. וברמב"ם פרק עשירי מברכות כתב גם כן: עד ששה עשר, וכוונתו: עד ולא עד בכלל. דהא בגמרא שם אמרו: עד שתתמלא פ

Tap to expand

Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)

Very high

אמר רב אחא ב"ר חנינא אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא זה אלי ואנוהו וכתיב התם החודש הזה לכם. תנא דבי ר' ישמעאל אילמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שב

Tap to expand

Tractate Soferim · 750 CE

Very high

בר"ח ישבו החבורות של זקנים ושל בלווטין ושל תלמידים (ביום הראשון) מן המנחה ולמעלה עד שישקע החמה וצריך בברכת היין לומר בא"י אמ"ה בפה"ג בא"י אמ"ה אשר גידל חורשי הורם ולמדם זמנים חדשים טובים ירח כליל לבנה

Tap to expand

Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE

Very high

שבת קודם ראש חדש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש או אם יהיה יום אחד או שני ימים. ואומר תחלה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו. כך אומ' ברוב המקומות

Tap to expand

Nimukei Yosef on Sanhedrin · Yosef ibn Habib · 1330 CE

Very high

גרסי' בגמ' [דף מא.] א' אומר ב' בחדש וכו' א"ר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן עד כמה מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתו וכמה א"ר יעקב בר אידי עד ז' נהרדעי אמרי עד ט"ז [דף מב:] ותרוייהו כרבי יוחנן סבירא להו האי למ

Tap to expand

Magen Avraham · Abraham Abele Gombiner · 1665 CE

Very high

ר"ח וכו'. בשבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגנו ועססי' רפ"ד ובכ"ה כ' שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב ועיין בספר ת"ד סי' קפ"א וכתוב בספר יראים דאין זה קידוש בית דין אלא

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

בתשרי לא נהגו לברך החודש בשבת שלפניו. והרמז לזה: "בכסא ליום חגנו". ועוד: דאיך נזכיר בו ראש חודש תשרי ביום פלוני, ולא נזכיר ראש השנה? ואם נזכיר ראש חודש וראש השנה ביום פלוני – יהיה שינוי מכל שבת המברכי

Tap to expand

Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE

Very high

תיקנו לומר "יהי רצון" על קבלת ר"ח בשבת שלפני ר"ח, מפני שביום השבת כל העם נאספים בבית-הכנסת ושומעין ההכרזה. ויש מדקדקים לחזור לומר "יהי רצון" הנזכר בערב ר"ח ביחיד, אחר מנחה קודם קדיש בתרא, ומנהג נכון ה

Tap to expand

Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · 1665 CE

Very high

ר"ח. שבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגינו ועסי' (רכ"ד) [רפ"ד] ובכה"ג כתב שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב. וכתב בספר יראים דאין זה קידוש ב"ד אלא שמודיעים להעולם מתי

Tap to expand

Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE

High

שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי פּוּרִים הוּא שַׁבָּת פָּרָשַׁת זָכוֹר. וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אָז הִיא פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ,

Tap to expand

Tosefta Kifshutah on Megillah · Saul Lieberman · 1949 CE

High

43-44. אימתי מסיאין על החדש לאור עיבורו, כיצד חל להיות ערב שבת ושבת מסיעין עליו למוצאי שבת. וכ"ה בד, אלא ששם: אימתי מסיעין וכו'. אבל בכי"ע: אימתי מסיבין על החודש וכו' מסובין עליו למוצאי שבת. וכע"ז בכי

Tap to expand

Jerusalem Talmud Shevuot · 375 CE

High

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְיוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁלְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר פָּפָּא. וְתַנֵּי כֵן.

Tap to expand

Rif Berakhot · Rif · 1085 CE

High

תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש דיין אמר אביי (הלכך *בכל ספרי האלפסי הישני' ליתא ובגמ' הגי' נמרינהוצריך לומר) מעומד מאי מברך כדרב יהודה דאמר רב יהודה ברו

Tap to expand

Shemot Rabbah · 1200 CE

High

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶה לָכֶם, הָרוֹאֶה אֶת הַלְּבָנָה הֵיאַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּזְּמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵשׁ מִן רַבָּנָן אָמְרִין בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. ו

Tap to expand

Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE

High

אלקינו ואלקי אבותינו חדש עלינו את החדש הזה החוזר חלילה ואמר חדש על שם חדש ימינו כקדם. לטובה על שם ביום טובה היה בטוב. ולברכה על שם למען יברכך. לששון על שם שוש אשיש. ולשמחה על שם ושמחת בחגך. לישועה על

Tap to expand

Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE

High

עד אימתי מברכין עליה עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל: (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד) (תשובת מהרי"ל):

Tap to expand

Bach · Yoel ben Shmuel Sirkes · 1585 CE

High

ואם חל ר"ח בשבת וכו' בפ' ב"מ כתב הרא"ש תחלה פירש"י דהא דקאמר תלמודא לית הילכתא ככל הני שמעתתא קאי נמי אדרב גידל דאמר דאין להזכיר בהפטרה של ר"ח אלא הילכתא היא דצריך להזכיר של ר"ח ושכן פסק רב אלפס ואח"כ

Tap to expand

Magen Avraham · Abraham Abele Gombiner · 1665 CE

High

במ"ש. כ' המגיד כשמקדשין הלבנה במ"ש תהיה הצלחה וכשתתכסה ולא תוכלו לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח:

Tap to expand

Magen Avraham · Abraham Abele Gombiner · 1665 CE

High

מיד בה"ב. לאפוקי ממ"ש בהג"מנ בשם מהרי"ו להמתין עד י"ז חשון דליתא (ד"מ סי' תכ"ט) וכ"כ בי"ד סי' ר"כ בש"ך שבשבת הראשון שאחר ר"ח מברכין מי שיתענה בה"ב, ומי שענה אמן א"צ קבלה ועסי' תקס"ו ותקס"ח: ואם יש מיל

Tap to expand