Geneivat Da'at (Deception / Stealing the Mind)
The prohibition on creating false impressions or undeserved gratitude — the classic Jewish ethics-of-honesty concept, distinct from monetary theft.
The prohibition on creating false impressions or undeserved gratitude — the classic Jewish ethics-of-honesty concept, distinct from monetary theft.
How it traveled
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646foundational
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646foundational
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700foundational
- Tosefta Kifshutah on Bava MetziaJerusalem · 1967foundational
Key passages(20)
הגונב תרומה ומעשר שני משלם תשלומי כפל את השטרות ואת הקרקעות ואת ההקדשות אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים אין משלם אלא קרן רבי יוסי הגלילי אומר קדשים קלים כהדיוט ושאר כל הקדשים אין משלם אלא קרן. בן עזאי
Tap to expand
HaMaor HaKatan on Chullin · Zerachiah HaLevi of Gerona · 1130 CE
[דף צד ע"ב] רב אשי אמר כולה במקום שאין מכריזין ומציעתא היינו טעמא שמא יתננה לו בפני ישראל פי' ה"ר שלמה ז"ל אבל ברישא גבי שולח ירך לעובד כוכבים לא גזר שמא יתננה לו בפני ישראל ויקחנה מידו ויאכלנה בגידה
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
נ"ל לפרש בממון למעוטי נפשות אכל גונב דעת הבריות במידי דממון הוי בכלל ממון ועובר על לא תגנובו. כדתניא בתוספתא ומייתי לה בחולין בגיד הגשה (צ"ד א') ג' גנבים הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות והמרבה לו בת
Tap to expand
אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כפיו והענין שבלב הוא הדבר שבפה. ואסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעתו של גוי ואותן שמחרפין את הנכרים בשעת שאלת שלומם והנכרי סבור שאמר
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Chullin · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
הא דתניא ובנכרי בין חתוכה בין שלימה אינו צריך ליטול גיד הנשה. ואוקמה אביי רישא וסיפא במקום שאין מכריזין ורב אשי אוקמה כולה במקום שאין מכריזין ולתרוייהו לא גזרינן בהא שמא יתננה לו בפני ישראל פירש"י ז"ל
Tap to expand
ומ"מ במקום שאין מכריזין על טרפותיהם צריך להזהר מבשר הנמצא ביד גוי והילכך שולח לו אף חתוכה שהרי אין לוקחין בשר מן הגוי כלל ובלבד שלא יתננה לו בפני ישראל שאם יתננה לו בפני ישראל יהא ישראל זה נשען במה שר
Tap to expand
Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE
דברים שאסור לעשות בהם סחורה כל הדברים האסורין מן התורה אע"פ שמותרין בהנאה אסור לעשות בהן סחורה כדתנן עושין סחורות בנבלות וטרפות שקצים ורמשין אבל נזדמנו לו לצייד חיה ועוף ודגים טמאים או שצד טמאים עם ט
Tap to expand
Ran on Chullin · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE
מתני' שולח אדם ירך לעובד כוכבים וכו'. ואין חוששין שמא יחזור וימכרנו לישראל ויאכלנה בגידה דכיון דשלימה היא מקומה של גיד הוא ניכר אם נחטט ממנו והלוקח מבין שאינו ניטל ונוטלו ובגמרא מפרש היכי זבין ישראל מ
Tap to expand
Ran on Chullin · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE
גרסי' בגמ' [דף צד.] השולח ירך לחבירו שלימה א"צ ליטול ממנה גיד הנשה חתוכה צריך ליטול ממנה ג"ה. פירוש דכיון דחתוכה היא יחשוב ישראל שניטל גידה ויאכלנה בגידה ונראה שהראב"ד ז"ל סובר דבכה"ג מדינא מותר לישרא
Tap to expand
Nimukei Yosef on Bava Batra · Yosef ibn Habib · 1330 CE
לעניי עובדי כוכבים יהבינהו. והא דאמרי' בעלמא [לעיל דף ח.] דאיפרא הורמיז שדרה ארנקי דדינרי קמיה דרב יוסף דליהוו למצוה רבה וקבלה לתתה לפדיון שבויים שאני התם דלא אפשר לחלקם לעובדי כוכבים דלפדיון שבויים ש
Tap to expand
Chidushei Agadot on Chullin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
אנפקא חייא משמע כו'. ק"ק דעיקר התירוץ שעבר על דבריו חסר מן הספר דהא דאנפקא חייא משמע נמי היה ידע דאל"כ לית ביה גניבת דעת ויש ליישב:
Tap to expand
Chidushei Halachot on Chullin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
תד"ה טרפה הואי ויהבה וכו' וי"ל דמ"מ כו' דאי שרי ליכא למיחש כו' עכ"ל ולקמן בשמעתין כתבו התוס' לפר"ת דרך אחרת בזה דיודע היה שמואל שבצנעה נתן לו ולא היה לו להקפיד אלא משום גניבת דעת ע"ש והיינו משום דהכא
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ובלבד שלא יתכוין לכך. כאן שייכא הג"ה שנדפסה בסמוך וצריך למכרה מיד כו' ובטעות נדפסה שם כי באיסור דרבנן מותר לעשות סחורה בכל גוונא שירצה וכן הוא בב"י בשם א"ח כתוב זה על הרישא: נשאלתי על דבר התיישים הגדו
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ואם לאו. בגמרא אמרינן אמר מר בר רב אשי אבא משכן ליה עובד כוכבים כסא דכספא ואטבליה ואשתי ביה ולא ידענא אי משום דקסבר משכנתא כזבינא אי משום דחזי לעובד כוכבים דדעתיה לשקועי וע"כ פסקו הפוסקים דאי בודאי חז
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
וינתן לעניי עובדי כוכבים. אבל לישראל לא דכתיב ביבוש קצירה תשברנה פירוש כשיכלה לחלוחית זכות של עובדי כוכבים אז ישברו. וקשה דברישא התירו לקבל בצינעא ולא איכפת לן במה שיהיה לעובד כוכבים זכות בזה ובדרישה
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
וי"א דיעשה בהן כו'. לא ירדתי לסוף דעת רמ"א דתמוהים דבריו דבגמ' פ"ק דב"ב איכא תרי עובדי חדא בדף י' דאימיה דשבור מלכא שדרה ארבע מאה זוזי לרבא וקבלינהו משום שלום מלכות ופלגינהו לעניי עובדי כוכבי' והיינו
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
ואסור למכור לעובד כוכבים כו'. כ"כ גם המחבר בח"מ סימן רצ"ח ס"ו ודקדקו לכתוב למכור דאילו במתנה מותר דאין במתנה משום גניבת דעת וכמו שנתבאר בסימן ס"ה סי"א ע"ש:
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
ואם לאו כו'. כלומר שאינו יודע אם דעת העובד כוכבים לשקעו או לאו אבל אם יודע בבירור שאין דעת העובד כוכבים לשקעו פשיטא דא"צ טבילה כל זה הוכחתי בספרי מדברי התוספות והטור ומדברי מהרי"ל בהלכות פסח שכתבו דמש
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
וי"א דיעשה בהן כו'. גם הי"א מודו דאם שלחם סתם ינתן לעניי עובדי כוכבים בסתם כדאיתא בש"ס פ"ק דב"ב סוף דף י' אלא דס"ל דאם המושל צוה כך וכך יעשה כן משום שאסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עובד כוכבים כ
Tap to expand
Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Moses Rivkes · 1662 CE
שם דף ח' ע"א דשדרה ארנקי דדינרי לקמיה דרב יוסף ואמרה להוי למצוה רבה וכו' כתבו התוספות שם ורש"י ריש דף י"א דכיון שאמרה ליתן למצוה רבה א"א לשנות וליתנם לעניים עובדי כוכבים דאסור לגנוב דעת הבריות אפילו ד
Tap to expand