Hoshana Rabbah (The Great Hoshana)
The seventh and final day of Sukkot, marked by seven synagogue processions and the beating of willow branches — a day tradition came to understand as the closing of the year's judgment.
Hoshana Rabbah is the seventh day of Sukkot, the autumn harvest festival. On this day, worshippers carry their lulav (palm branch bundle) in seven circuits around the synagogue while chanting Hoshana prayers — petitions meaning 'please save us' — and then beat bundles of willow branches on the ground until the leaves fall. The practice has ancient roots: the Mishnah records willow-beating as part of the Temple service during Sukkot, and the processions themselves echo the Temple-era ritual described in rabbinic sources.
Over time, the day acquired a heightened spiritual significance beyond its role as the festival's conclusion. Medieval authorities — drawing on earlier midrashic hints — came to understand Hoshana Rabbah as the day when the divine judgment begun on Rosh Hashanah and sealed on Yom Kippur receives its final delivery. Kabbalistic writers developed this further, reading each of the seven circuits and the falling willow leaves as participating in a cosmic process of completing and dispatching the year's decree. This layer of meaning became widely accepted across Ashkenazi and Sephardi communities alike, shaping the day's atmosphere of solemn hope.
The result is a day that holds multiple registers at once: ancient Temple memory, communal petition, and a sense of standing at the threshold of a new year whose character is now being finalized.
How it traveled
- SukkahSura (Babylonia) · 500explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Sefer ChasidimRegensburg · 1175explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Meiri on SukkahPerpignan · 1300explains
- AbudarhamSeville · 1330explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
בליל הושענא רבא נוהגין מקצת אנשים לקרות את התורה כלה מראש ועד סוף משום דאמרינן בפ"ק דברכות לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואיפשר שלא השלים כל הפרשיות עם הצבור ולפיכך קורא בלילה
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְכִי לְיַיבְּשָׁן הוּא צָרִיךְ? אֶלָּא אֵימָא: עַל גַּב הָאִיצְטְבָא. אָמַר רַחֲבָא אָמַר (רַב) יְהוּדָה: הַר הַבַּיִת סְטָיו כָּפוּל הָיָה, סְטָיו לְפָנִים מִסְּטָיו.
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
״אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הַמָּחוֹזִי מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן הַמ
Tap to expand
ויש לילה שהנפשות יוצאות מן הקברות כגון בליל הושענא רבא יוצאות ומתפללות וכבר הלכו שנים והחביאו עצמן בבית הקברות ושמעו שאחת קוראה לחבירתה נצא ונתפלל יחדיו יצאו כל הנפשות והתפללו ובקשו רחמים כדי שלא יגזו
Tap to expand
ביום חמישי של חול המועד שהוא הושענא רבה נוהגין שמרבין מזמורים כמו בי"ט ואומר קדושה רבה במוסף ומרבים קצת בנרות כמו בי"ה לפי שבחג נדונין על המים והכל הולך אחר החתום וכל חיי אדם תלויין במים ויש נוהגין ל
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ויש אנשים שנוהגין גם בליל הושענא רבא שכורכין עצמם בסדין ויוצאין למקום שמגיע אור הלבנה ופושטין מעליהם הסדין ונשארים ערומים ופושטין איבריהם ואצבעותיהן. אם מצא צלו שלם טוב הוא, ואם יחסר צל ראשו בנפשו הוא
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
סדר יום הושענא רבה. ובו יא סעיפים:ביום שביעי שהוא הושענא רבה נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב: הגה ואין אומרים נשמת ואומרים מזמור לתודה ואומרים אין כמוך שמע ישראל וכו' כמו בי"ט ואומרים קדיש של אחר
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אם חל יום הושענא רבה ביום א' וקצצו עכו"ם ערבה בשבת והביאו כשרה: הגה מיהו אם צוה ישראל לקוצצ' ואיכא פרהסיא בדבר יש להחמיר אם יש לו ערבה אחרת [ב"י בשם תשו' רשב"א]:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] הושענא רבה וכו' לפי וכו'. עוד טעם אמר הקב"ה לאברהם אני יחיד ואתה יחיד אתן לבניך יום כ"א וזהו הושענא רבה כשמי אהיה גימטריא כ"א ואברהם דור כ"א מאדם. תרבע כ"א פעמים כ"א יעלה תמ"א למפרע הוא אמת חותמו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ה] לטבול באשמורת וכו'. ונכון לטבול מבערב הושענא רבה ללמוד כל הלילה בטהרה (שיירי כנסת הגדולה ושל"ה). אין ראוי לאדם לשמש מטתו בליל זה שהוא ליל החתום (שיירי כנסת הגדולה), ועיין סימן תצ"ד. כתב שבלי הלקט
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בַּיּוֹם חֲמִישִׁי (ובא"י ביום ששי) שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, הוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִין לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס הַסֵּדֶר, לְפִי שֶבֶּחָג
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מעמידין ספר תורה אחת על הבימה, ובהושענא רבה שבעה ספרי תורות. ויש שמוציאין כל הספרי תורות. ומעמידין נר בארון הקודש, על שם "נר מצוה ותורה אור". ואין לפקפק בזה מה שנותנים דבר של חול, דכיון שלכבוד התורה ע
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולפי שנתוסף מצוה אחת היום, והוא גמר החג, ובחג נדונים על המים, ובמים נכלל פרנסה ועוד עניינים – לכן מנהג כל ישראל לעשות התעוררות ביום זה בשני אופנים. האחד כמו ימי דין, והיינו: שהרבה נעורים רוב הלילה, וק
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) רבה - נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה. וכבר נדפס הסדר:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה, כי הוא סיום נ"א יום שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם, והם שלשים דאלול מיום ראשון של ר"ח וכ"א יום דתשרי רמז לדבר אין נא אלא לשון בקשה לכך נתנו נ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בְּכָל יְמֵי הֶחָג לְאַחַר תְּפִלַת מוּסָף, נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה, וּמַנִּיחִין אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ פָּתוּחַ עַד לְאַחַר אֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת, שֶׁאָז מַחֲזִירִין אֶת סֵפ
Tap to expand
ואותו היום ר"ל בשביעי היו מקיפין אותו שבע פעמים ובשעת פטירתן אומרין יופי לך מזבח יופי לך מזבח ר' אליעזר אומר יופי ליה ולך מזבח והקשו בה בגמרא והרי אסור לשתף שם שמים ודבר אחר ופירשו שכך היו אומרים ליה
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ומקיפין התיבה שבע פעמים כנגד ז' רקיעים. ויש אומרים כנגד שבע פעמים שסבבו יריחו. ויש סמך לזה מהמסרה כי תמצא שני ואסובבה במסרה ואלו הן אקומה נא ואסובבה בעיר' ואסובבה את מזבחך ה', כלו' כנגד שסבבתי עיר ירי
Tap to expand
נוהגין ישראל להיות נעורים בליל ערבה [ש"ל] וכבר נדפס הסדר ועמ"ש סי' תצ"ד ואומרים נעריצך כבודו כו': מלאכ' של חול. ויש שמסירין אפי' הכיס [לבוש] ועכשיו נהגו בקצת מקומות לגבות מעות אתרוג בבה"כ ואינו נכון:
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
והאופן השני: שעושים היום הזה כקצת יום טוב. והיינו: שאומרים בפסוקי דזמרה מזמורי שבת ויום טוב, רק "נשמת" אין אומרים. ואומרים "מזמור לתודה". ובהוצאות ספר תורה אומרים "שמע ישראל" כמו ביום טוב. ואומרים קדו
Tap to expand