Kiddushei Biah (Betrothal Via Sexual Union)
Jewish law recognizes that a couple could become betrothed through intimacy itself, technically valid, but the rabbis forbade it as indecent and insisted marriage begin with a public act like the ring.
Theoretically valid, rabbinically forbidden as 'licentious'.
Key passages(9)
הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבְבִיאָה. בְּכֶסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִינָר. וּבֵית הִל
Tap to expand
אין לי אלא יבמה דקני לה יבם בהעראה (דף נ:) אשה לבעלה מנין אתיא קיחה קיחה וכו' ואי קשיא לך הך דגרסינן בפרק האשה נקנית (דף י.) *וע"ש בר"ן סי' תקפט ד"ה גרסי' בגמ' איבעי' להו כו' (ג"א)לענין קידושי ביאה אי
Tap to expand
Chidushei Halachot on Sanhedrin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
תוס' בד"ה וחייבין עליה כו' וי"ל דכולה אקידושי ביאה דרישא קאי ומשום בא עליה יבם כו' עכ"ל בתוספות פרק קמא דקידושין ובפרק הבע"י לא נקטו בדבריהם אלא דקאי אאם בא עליה יבם קנאה אבל משום הך קושיא שהוסיפו הכא
Tap to expand
Penei Yehoshua on Kiddushin · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
שם א"כ ניכתוב רחמנא או בעלה. נ"ל דה"פ דרבא ס"ל כר"י דיליף קידושי ביאה מבעולת בעל דאי מובעלה הו"א עד דמקדש והדר בעיל וא"כ א"ש דליכתוב או בעלה ותו לא איצטריך קרא דבעולת בעל אלא ע"כ דלא מצי למיכתב או בעל
Tap to expand
Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer · Meir Posner · 1767 CE
הג"ה עד שלא תבגר הא משבגרה קנס אין לה כמבואר בקר' ובשת ופגם אין לה מדיצא' מרשות אביה והוא של עצמה ומפותה דמדעתה מחלה ומבואר הא באונס יש לה צער ובושת ופגם וכ"מ ברמ' וע' בח"מ סי' ר"ע סעיף ב' בהג"ה דגדול
Tap to expand
Agra DeKala · Tzvi Elimelekh Shapira of Dinov · 1801 CE
ושכבת"י עם אבותי ונשאתני וכו' (בראשית מז ל). הנה אומרו השכיבה קודם הנשיאה. נראה דהנה הצדיקים גומרים במיתתם יחוד עליון, ותיבת שכ"ב, ר"ת הג' דברים שהאשה נקנית בהם "שטר "כסף "ביאה (קידושין ב' ע"א). וזה ש
Tap to expand
Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1840 CE
מיתבעי לי' לקדושי ברישא וברוכי ברכת ארוסין בעשרה כו'. למדונו רבינו תרי מילי. חדא דקידושין קודם לברכת ארוסין דלא כתשובת הרי"ף ופסק הרמב"ם ספ"ג מה' אישות שכתבו שצריך לברך קודם הקדושין כו' ואם קידש ולא ב
Tap to expand
Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1840 CE
מה התם לאדון כו'. כבר הביאו רש"י בכתובות שם בשמו של רבינו זה הפי' וקלסי'. ולכאורה עדין קשה נימא דקרא בקטנה מיירי. וכ"ת א"כ לא איצטריך קרא דמאת בתי נתתי לאיש נ"ל דאביה מקבל קידושי' איהי שקלא כספא בתמי'
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
ועכ"פ מתבאר לנו מההיא סוגיא דהתם ראי' נכונה לדעת הרמב"ן ז"ל דרב ס"ל דקיי"ל כר"א דפנוי הבא עה"פ עשאה זונה. וממילא מבואר דמההיא סוגיא דפרק הבע"י שם לא זו דליכא הכרח לומר דאין הלכה כר"א. אלא אדרבה משם מו
Tap to expand