Kushya (Talmudic Difficulty/Objection)

ומַאי קוּשְׁיָא? דִילְמָא הָכָא נָמֵי, הֵיכָא דְּאִיתְּמַר — אִיתְּמַר, הֵיכָא דְּלָא אִיתְּמַר — לָא אִיתְּמַר.

Tap to expand

וְאִם הָיָה מוּמְחֶה לְרַבִּים, דָּן אֲפִילּוּ יְחִידִי. אָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן אֲנָא דָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּיחִידִי. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא: כְּגוֹן אֲנָא דָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּיחִידִי

Tap to expand

לעולם בכל לשון אי הכי דנהוג בגמרא יש לך לשמור תחלה כי כל המקשה בלשון אי הכי כוונתו לומר אם כן הוא כמו שאמרת תקשי לך זה ואם אינו כן נראה שאין לו קושיא כי מכלל הן אתה שומע לאו ולכן יש לך לעיין כיצד נולד

Tap to expand

הספק הששי מאמר וישא יעקב רגליו. כי לא הורגל. גם טעם זכרון מה שראה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליו וכו' דמאי דהוה הוה והיה לו לקצר ממנו: ז אומרו והאבן גדולה על פי הבאר כי למה תהי' להם אבן מע

Tap to expand

הרביעי כאשר תראה שני נושאים שונים מתדמים זה לזה אשר מן הראוי שיהיו גם כן שוים במשפטיהם אשר ינשאו וינתנו עליהם ותראה כי התנא או האמורא יפריש ביניהם ויחליף במשפטיהם יש לך לדעת הדבר למה נשתנה זה מזה בדינ

Tap to expand

גמ' ואילו חרשת לא אכלה מאי טעמא גזירה שמא יאכיל תרש בחרשת וליכול קטן כו' יש לדקדק דמאי הוסיף השתא בלשון קושייתו וליכול קטן כו' דלכאורה מעיקרא נמי דפריך ואילו חרשת לא אכלה מאי טעמא נמי מה"ט הוא הא קטן

Tap to expand

והשביעית והשמינית אינם מיוחדות להגהתי אלא על דברי הרשב"א הם ומכל מקום מה שהקשה כ"ת שדרך המשנה לסתום ולא לפרש יש לומר דשאני הכא שהוא דבר שהכל תלוי בו פן יצא משפט מעוקל וכל כי האי לא הוה ליה למשתק מיניה

Tap to expand

מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: ״וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ וְגוֹ׳״, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבַּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּשׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק עַל מְ

Tap to expand

מצינו בכמה מקומות בגמרא שיהיו למקשה ב' או ג' קושיות כנגד בן זוגו ולא יחוש להקשות כלם אלא היותר הכרחים ועז"א דעדיפא מינה נקט או שיהיה לו קושיא כנגדו מצד הלשון ומצד הענין ויקשה מצד הענין על הרוב או בהפך

Tap to expand

ונדעה נרדפה לדעת דעת הראב"ד מה היא בפירוש המשנה. ומצאנוהו שאחרי שהתלונן על הרמב"ם בשנותו את טעמו ולשונו מלשון המשנה. ושאין שורש במה שהניח לאסור חוץ לעגול ל"ב על ל"ב. כתב וז"ל אלא שקשה לו איך ישארו מ"ה

Tap to expand

בתוס' בד"ה טעמא דנתקל בה וכו' ולתרווייהו לא פריך וכו' עכ"ל. הוצרכו לפ' כן דאם נאמר דהקושיא היא באמת לתרווייהו תקשי אמאי מקשה הש"ס אפלוגתא דאמוראי ותיפוק ליה דקשיא מתניתין וברייתא אהדדי דלמאי דס"ד מעיק

Tap to expand

בד"ה תאנה נמי מידע ידיע כו' מיהו אית ספרים דגרסי כו' דבזה מתרץ מה שהקשינו כו'. כל המפרשים האריכו בזה והמחוור שבפירושים הוא דכוונתם לומר דלאותו גירסא התרצן בעצמו נתכוון לאותו הסברא שעשו התוספות קושיא ע

Tap to expand

השאלות(ב) איך א"ל שיעברו בעוד ג' ימים אולי יתאחרו המרגלים ימים רבים ואיך ידע שישובו מתור הארץ תיכף? ושנאמר ששלח המרגלים קודם וכדעת הרלב"ג יקשה סדר הכתובים, שאחר שהכריזו השוטרים אמר לבני ראובן ובני גד,

Tap to expand

ברייתא כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה שלא טבלה. מה נדה שלא טבלה אסורה לבעלה אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה: [גמ׳] אמר רבא באי זו ברכה אמרו ברכת שבעה ולא ברכת אירוסין. ואי זו היא ברכת אירוסין. אמר רב יהודה

Tap to expand

ברייתא ומנין אפי׳ אלמנה צריכה ברכה שנא׳ ויקח (בועז) עשרה אנשים וכתיב ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה׳ וגו׳: [גמ׳] ש״מ ברכת חתנים בעשרה וש״מ אפי׳ אלמון שנשא אלמנה מברכים מיתיבי במה מברכין בבח

Tap to expand

ברייתא א״ר אחי ב״ר יאשיה כל הצופה בנשים סוף בא לידי עבירה כל המפנה עצמו מן העבירה ולא עשאה אפילו ישראל הוא ראוי לעלות עולה ככהן גדול על גבי המזבח שנאמר וישלח את נערי בני ישראל [וגו׳] אבל מי ששם עצמו ע

Tap to expand

ברייתא וחכ״א כל המוציא שכבת זרע לבטלה והמחליף בדבורו כאילו עובד עבודת כוכבים שנא׳ אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע ואין תעתע אלא עבודת כוכבים שנא׳ הבל המה מעשה תעתועים. מכאן אמרו חכמים אין אדם רשא

Tap to expand

ברייתא כל המקשה עצמו חייב מיתה: [גמ׳] אמר רב אשי כל המקשה עצמו יהא בנדוי ולימא אסור משום דמגרי יצר הרע אנפשיה ש״מ אסור ליגע בערוה כדתניא כל הנוגע באמה ומשתין מים כאילו מביא מבול לעולם מ״ט נגיעה מביאה

Tap to expand

ברייתא העבר רצונך מפני רצון שמים שכן מצינו ליעקב שלא נשק ליוסף: [גמ׳] אמאי לא נשק ליה סבר דילמא איידי דגלה אטעיניה נשי אגב שופריה דכתיב וירא אליו ויפול על צואריו איהו בעי למינשקיה ולא שבקיה דכתיב ויבך

Tap to expand

ברייתא אם חפץ אתה ללמוד אל תאמר על מה שלא שמעת שמעתי ואם שאלך דבר ואי אתה בקי בו אל תבוש לומר איני יודע ואם שנו לך דבר ולא שמעת מנא לן דכתיב ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש מלשאול למפיבושת איך אעשה

Tap to expand