Shaveh Perutah (Minimum Value of Legal Consequence)
A perutah was the smallest coin of rabbinic times, and shaveh perutah ('the value of a perutah') is the minimum amount of value that carries legal weight in Jewish law — the threshold below which an act of theft, betrothal, or an oath has no legal effect.
A perutah was the smallest coin of rabbinic times, and shaveh perutah ('the value of a perutah') is the minimum amount of value that carries legal weight in Jewish law — the threshold below which an act of theft, betrothal, or an oath has no legal effect.
How it traveled
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950foundational
Key passages(11)
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai · 200 CE
חישב לשלח יד [בפקדונו של חבירו] בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין בית שמאי אומרין על כל דבר פשע לעשות את המחשבה כמעשה ובית הלל (פוטרין) [אומ'] אם לא שלח ידו [במ' רע' מגיד שאינו חיב] עד שישלח יד אם כן ל
Tap to expand
(משלי א יז): "כי חנם מזורה הרשת" - כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? כנגד צרי עין. אמר רבי יהושע בן לוי: אפילו עופות ודגים מכירין בצרי עין, ואין נכנסין לבית מצודתם, לכך נאמר "בעיני כל בעל כנף". (משלי א יח): "
Tap to expand
Chizkuni · R. Chizkiyah ben Manoach (Chizkuni) · 1220 CE
[הגה״ה זו מצאתי בגליון: כי יפלא ממך דבר בין דם לדם וגו׳ ודרשינן שמיירי בין בנגעי אדם בין בנגעי בגדים ואמרינן במסכת סנהדרין זקן ממרא עד שימרה בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וקאמרינן על זה דבנגעים מצי מש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולעניות דעתי הוא שיעור מדויק. דהנה בחלה כתיב (במדבר טו כא): "מראשית עריסותיכם תתנו וגו'". וקיימא לן דאין "נתינה" פחות משווה פרוטה. ושיעור חלה הוא קב ומחצה כדתנן ריש עדיות (משנה עדיות א), ולפי המידות ש
Tap to expand
Variants on Kiddushin · Saul Lieberman · 1959 CE
שוה פרוט' | א שווה פרוטה.
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
סוכם כי הואיל ומצוה על הבעלים לגאול שדהו, אומרים לו לפתוח ראשון בהצעת מחיר (ואם אינו רוצה — כופים עליו). וטעם הדבר הוא גם משום טובת ההקדש, מפני ששדהו של אדם חביבה עליו והוא מציע הרבה בפדיונה. ועוד, שה
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
ומכאן להגדרת ה״שה״ שפודים בו את פטר החמור: שה זה צריך להיות מן הכבשים או מן העזים, גדול או קטן, זכר או נקבה, ובכלל זה כלאיים של כבשים ועזים. אבל אין פודים בחיה ולא בבהמה אחרת, ואין פודים אלא בשה חי, א
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
בקנין אשה בקידושין יש שלש דרכים — על ידי מתן כסף (פרוטה או שווה פרוטה), על ידי כתיבת שטר לאשה שהיא מקודשת, ועל ידי ביאה (שהיא דרך קנין שתופסת, אבל נאסרה למעשה משום הפריצות). קנין הבעל באשתו בטל או על
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
לענין החפץ שנעשים בו הקידושין (קידושי כסף) הגבלות שונות. אין אדם יכול לקדש בדברים שונים, אם משום שבעלותו בהם אינה כוללת זכות להשתמש בהם לצורך זה (כגון חלקו של הכהן בקדשים, או מעשר שני), או בדברים שהם
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
בפרק זה התבררו עיקריה של המעילה, ובו נקבע כי הנהנה מן ההקדש (בשיעור שוה פרוטה, ואף אם הריהו פחות מכזית), אף שלא פגם – הרי זה מעל, שכן השוותה המעילה בהקדש ל״מעילה״ האמורה באשה הסוטה, אף שהיא* הנאה ללא
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
עוד התבררו בפרקנו דיניו של המוציא מקודש לקודש (כגון שלקח קרבנות חובתו ממעות הקדש), שמעל. אכן נחלקו חכמים בדבר, שיש האומרים שמעל בשעה שהוציא (או בשעה שהביא לעזרה, שאז נפטר הוא מאחריות לגבי קרבן זה, לשי
Tap to expand