Tum'at Basar / Tum'at HaGuf (Impurity of Korban Meat / Eater)

וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכׇל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃

Tap to expand

[ח] "וטומאתו עליו" – טומאת הגוף. יכול טומאת בשר? תלמוד לומר "וטומאתו עליו" לגזירה שוה. מה "טומאתו עליו" נאמר להלן – בטומאת הגוף דיבר, אף "טומאתו עליו" אמורה כאן – בטומאת הגוף דיבר, לא דיבר בטומאת הבשר

Tap to expand

[ג] "וטומאתו עליו" – טומאת הגוף. או יכול טומאת בשר? תלמוד לומר "וטומאתו עליו" – "טומאתו" "טומאתו" (במדבר יט, יג) לגזירה שוה. מה טומאה להלן – בטומאת הגוף מדבר ולא דיבר בטומאת בשר, אף "טומאתו" האמור כאן

Tap to expand

[ב] "בכל טמא" – ואפילו טומאת מת. "בְּטֻמְאַת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא" – אם נאמרו קלות למה נאמרו חמורות? שאילו נאמרו קלות ולא נאמרו חמורות – הייתי אומר על הקלות יהיה חייב על טומאת הגוף אבל לא

Tap to expand

אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאן לֵימָא לַן דְּטוּמְאַת הַגּוּף חֲמוּרָה, דִּלְמָא טוּמְאַת בָּשָׂר חֲמוּרָה, דְּלֵית לֵיהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה.

Tap to expand

הָתָם טוּמְאַת הַגּוּף — בְּכָרֵת, הָכָא טוּמְאַת בָּשָׂר — בְּלָאו.

Tap to expand

בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא — בְּטוּמְאַת בָּשָׂר? אֵימָא סֵיפָא: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים, וְאַל יוֹכִיחַ זְמַן שֶׁנּוֹהֵג בְּכׇל הַזְּ

Tap to expand

מַהוּ? מִדְּאִישְׁתְּרַי טוּמְאַת בָּשָׂר — אִישְׁתְּרַי נָמֵי טוּמְאַת אֵימוּרִין, אוֹ דִילְמָא: מַאי דְּאִישְׁתְּרַי — אִישְׁתְּרַי, מַאי דְּלָא אִישְׁתְּרַי — לָא אִישְׁתְּרַי.

Tap to expand

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא: ״וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה״, וְהַאי קְרָא בְּשָׂעִיר דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב; וְי

Tap to expand

וְרַבִּי יוֹסֵי – נְהִי דְּמִיגּוֹ לָא אָמְרִינַן; תֵּיתֵי טוּמְאַת הַגּוּף דַּחֲמִירָא, וְתָחוּל עַל טוּמְאַת בָּשָׂר!

Tap to expand

אָמַר רַב אָשֵׁי: מִמַּאי דְּטוּמְאַת הַגּוּף חֲמוּרָה? דִּלְמָא טוּמְאַת בָּשָׂר חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אֵין לָהּ טׇהֳרָה בַּמִּקְוֶה!

Tap to expand

סימן מו (שצב) טמא שאכל את הקדש. נחלקו באזהרתה ר"ל ור' יוחנן בפ' אלו הן הלוקין במס' מכות (י"ד ב') ר"ל אמר מבכל קדש לא תגע. וההוא באכילת דבר שיש בו נטילת נשמה דומיא דביאת מקדש. דכתיב בההוא קרא ואל המק

Tap to expand

וטמא שאכל קדש טמא. מחלוקת ר' יוסי הגלילי ורבנן בפ' השוחט ומעלה (ק"ו א') דתנן טמא שאכל בין קדש טמא בין קדש טהור חייב. ר' יוסי הגלילי אומר טמא שאכל את הטהור חייב וטמא שאכל את הטמא פטור שלא אכל אלא דבר ט

Tap to expand

ממנו. (שבת כה, א. יבמות עג, ב) אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: "ממנו" אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן תרומה שנטמאת, ואזהרה שלא יאכל ממנו בטומאה, כדאמרינן בהערל ובמכות (יבמות שם ומכות יט, ב) לא תוכל לאכול בש

Tap to expand

שהזהירנו מאכול בשר קדשים שנטמא. והוא אמרו יתעלה והבשר אשר יגע בכל טמא וגו'. ומי שעבר ואכל לוקה, ובשני מגמרא פסחים (דף כ"ד:) אמרו טומאת הגוף בכרת טומאת בשר בלאו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בי"ג מזבחים.

Tap to expand

מאי שנא טומאה דפשיטא ליה ומאי שנא ערלה דמספקא ליה - תימה לרשב"א דלמא טומאה פשיטא ליה משום דילפינן טומאת גברי מטומאת בשר וכי תימא דמשמע ליה דאי פשיטא לן בטומאת גברי דלא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה הוא

Tap to expand

או שהיו כהנים טמאים יעשו בטומאה - אע"פ שיכולין ליזהר שלא יגעו בבשר כיון דאישתראי טומאת אימורים אישתראי נמי טומאת בשר דאמר במי שהיה טמא (לקמן פסחים דף צו.) כל היכא דאישתראי טומאת בשר אישתראי טומאת אימו

Tap to expand

פכים קטנים אלו שאמרנו והם טהורים בזב חכמי הצרפתים פרשוה בשל חרס שאינו מיטמא מגבו וטומאת אויר אין כאן שזהו שאמרה בלשון קטנים ר"ל שאין אצבעו יכולה ליכנס לשם ואע"פ שאפשר ליכנס שם שערו אין שער מטמא במקום

Tap to expand

וטומאת התהום פירשו ענינה בגמ' שלא ידע בה שום אדם בעולם אלא שהיתה טומאה נעלמת מן הכל כאלו היתה בתהום כגון שנפל כותל בלילה ואירע שהיה אדם תחתיה ומת שם ולא נודע לשום אדם בעולם וערב הפסח נתגלה התל ונמצא ש

Tap to expand

עוד כתבת שמה ששנינו בפ' כ"צ (ע"ו ע"א) שהעומר ושתי הלחם ולחם הפנים הן באין בטומא' קיים בטומאת צבור או רובו ומאחר שמן התור' צבור שנטמא קרבנו קרב אין זה מכלל הבטחותיה שלא יפסלו בטומאת ציבור אבל שיטמאו הן

Tap to expand