Zohar and Tanya
on Galut
1100 — 1786 CE · 686 years apart
Both texts employ galut and sitra-achra as metaphors for spiritual concealment/exile, but emphasize different aspects. Text 1 (Tanya) frames galut as the enclosure of divine spark within worldly desires and physical coverings ('לבושים צואים דמילי דעלמא'), focusing on internal spiritual imprisonment of the divine within the person. Text 2 (Zohar) uses galut to describe the bride/Shekhinah's connection to sitra-achra ('כלה בסטרא אחרא אשתכחת'), describing her being 'drawn out in exile' ('לאתמשכא בגלותא'), emphasizing the pulling away and separation from the higher realms. Both agree galut involves sitra-achra concealment, but Tanya emphasizes internalized divine concealment while Zohar emphasizes externalized displacement/separation.
Zohar
1100
View on Sefaria →וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ. אִלֵּין אִינּוּן סִימָנִין דְּמַטְרוֹנִיתָא, דְּאִתְבָּרְכָא מִן מַלְכָּא בְּזִוּוּגָהָא. וַיֹּאמֶר מַה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֵּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חוֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ. אִלֵּין אִינּוּן (נ"א סטרי) קִטְרֵי עִלָּאֵי, תַּכְשִׁיטָהָא דְּכַלָּה אִתְבָּרְכָא מִתְּלָתָא אִלֵּין, נֶצַח הוֹד יְסוֹד, וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בִּתְלָתָא אִלֵּין וְכַלָה (ס"א מנצח הוד יסוד) מֵהָכָא מִתְבָּרְכָא. מִיַּד וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ. וַיְּהִי כ
Tanya
1786
View on Sefaria →וּמַה שֶּׁאֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לְמַדְרֵגָה זוֹ, לַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב מֵעוּמְקָא דְלִבָּא בִּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת, הַיְינוּ, לְפִי שֶׁבְּחִינָה זוֹ הִיא אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת וְשִׁבְיָה, וְהִיא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה מַמָּשׁ, כִּי הִיא הִיא בְּחִינַת נִיצוֹץ אֱלֹהוּת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית. וְסִבַּת הַגָּלוּת, הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶם״, דְּהַיְינוּ מִפְּנֵי שֶׁהִלְבִּישׁ בְּחִינַת פְּנִימִית נְקוּדַּת לְבָבוֹ בְּ״זֶה
Related Concepts
Where do you stand?