Galut (Exile)

וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חׇרְבָּֽה׃

Tap to expand

והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית וגו'. החרב הנזכר הוא חרב ליי' מלאה דם והרמז למדת הדין והיא הנוקמת נקם ברית שהפרידו בינה ובין הברית העליון ומכאן תבין כי כל המטמא חותמו של מקום בביאה אסורה ראוי לזה העונ

Tap to expand

וְכַד שְׁכִינְתָּא אִיהִי בְגָלוּתָא אִתְּמַר בָּהּ (שיר ה ב) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עִר, כַּד אִיהִי יְשֵׁנָה לֵית בָּהּ דְּפִיקוּ, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ קוֹל דְּפִיקוּ דִילָהּ

Tap to expand

וְעַד דְּיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא לָא יְהוֹן בְּזִוּוּגָא חֲדָא, וּבְזִמְנָא דְיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא, בְּהַהוּא זִמְנָא אָ"ז יָשִׁיר מֹשֶׁה (שמות טו א), וּמ

Tap to expand

כֵּיוָן דְּתַתָּאֵי לָא הֲווֹ נְהִירִין, בְּגִין (מגו) שָׁלְטָנוּ דְּמַלְכוּתָא דְּבָבֶל. אִסְתַּלָּק הַהוּא נְהוֹרָא, וְהַהוּא מַבּוּעָא עִלָּאָה דְּהֲוָה נְבִיעַ רָזָא דְּי', אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא ל

Tap to expand

אֲנָא אֶהְיֶה עִמְּכוֹן בְּגָלוּתָא קַדְמָאָה, הֲדָא הוּא דַּאֲמָרוּ, גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וַאֲנָא אֶהְיֶה עִמְּכוֹן בְּגָלוּתָא תִּנְיָינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכ

Tap to expand

בְּגָלוּת קַדְמָאָה דְבַיִת רִאשׁוֹן, עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אִינוּן שְׁבִילִין סְתִימִין דְּסִתְרָא, אִתְגְּלֵי חוֹבַיְיהוּ, וְאִתְגְּלֵי קִיצָא דִילְהוֹן, וְנֶחָמָתָא וְאַבְטָחוּתָא דִילְהוֹן. בְּגָלוּת

Tap to expand

ומלשון התלמוד נראה שעל גאולת הגלות נתקנה. וגם נוסח הברכה מוכיח כן, על כן יש לדעת כי נתקנו שתי ברכות אלו על שני גליות, האחד גלות הגוף, והשני גלות הנשמה, ובתחלה שאלנו גאולת הגוף כי כן יגאל בראשונה, ואחר

Tap to expand

וכד יפקון ישראל מגלותא זמינא האי קשת לאתקשטא בגוונוי נהירן ככלה דא לבעלה כי בעוד ישראל בגלות היא כביכול לובשת בגדי אלמנותיה ובצאת ישראל מהגלות תסיר את בגדי אלמנותה מעליה ותלבש בגדי מלכות ויתראו בקשת ה

Tap to expand

והנה בכל הגאולות לא היו שלימות, כי עדיין נשארו איזו ניצוצין קטנים אשר גברה יד הקליפה בהם מאוד, ולא יכלו להתברר כ"א באריכות הזמן, ולכן לא הוצרכו ישראל להתאחר שם ויצאו מן הגלות ההוא, ואמנם לטעם זה לא אס

Tap to expand

יתר שאת שיסבול הגלות ביתרון על כל השבטים שהרי גלו תחלה כמה ולא הקלו וז"ש ולא תבו והאריכו עד לבסוף הרי הם סובלים עול גלות יתר על כל השבטים. ובעצם עול הגלות סבלו כמה בישין מפני שגלות אשור עול כבד כדפי'

Tap to expand

בגין דהות הענין שכל אלו העניינים הם הכנה ליחד השכינ' למעל' וא"א שאין לה הכנ' שהיא בגלות והגלות גורם מניעת הייחוד העליון מפני שהיא שוכנת בין השרים ועמקי הקליפות ואין לה קשוטין אלא בביתה ובחצרותיה. וז"ש

Tap to expand

ר' יצחק אמר וכו'. פליג אדר' אבא דסבר דפסוק זה נאמר על חזרת הגלות למקדש והוא מודה ליה במאי דאמר שלא נאמר על גלות מצרים אבל פליג עלי' וסבר דעל גלות ירושלים נאמר כדמפרש ואזיל: ה"ג תשורי מראש אמנה בי מקדש

Tap to expand

ר' אבא וגו' והלא לבנון גאלה כלומר מלבנון מורה שבאה מלבנון ממש ולא מאתר מקדשא ומעולם לא עמד' שכינ' בלבנון אלא אח"כ כשנכנסו ישראל ובנו מקדש הנק' לבנון א"כ עלו שם אל הלבנון וכן הוא הר לצד צפונה של א"י וע

Tap to expand

אע"ג דנפקו מהיכלא בעת החרבן ההוא משכונא לא שבקו שמתו על קדושת השם ושם אלדי"ם אחרים לא הזכירו ולכך ממש נטלו עמהם במה שהראו אז אהבתם אל ה' ודבקו בה בשכינ' ולא נתיאשו מעבודתה וגם הקב"ה עם היות שהיה מוכיח

Tap to expand

ור' אבא פי' כי אף אני אינו לייסר אלא לסייע בעת היסורין לשכינה בגלות וז"ש אתערא עלייכו כדמפרש ואזיל ושבע היא השכינה כחטאתיכם שבפשעינו שולחה בגלות ואף אני לרבות ת"ת עם המ' והם דברי הת"ת המדבר בעדו ואו'

Tap to expand

דהא גלותא אתמשך עתיד להמשך הרב' וכך הי' להם הקבל' וז"ש והכי (רומז) [בכ"י חמו] תקיפי עלמא כדדרשו רז"ל ראה יעקב שרו של עשו עולה ואינו יורד. מה נעבד דיסבלון וכו' כלומר מה תקנה נעשה כדי שיוכלו ישראל לסבול

Tap to expand

ת"ח בכלהו גלוותא וגומר פי' אמת הוא נאמר בלשון קינה אך אין הדבר כפשוטו ח"ו אך הענין כי מה שנאמר בלשון קינה הוא משום דבכל גליות הקודמין היו שבים מעצמם והית' השכינה עולה מן הגלות בעת רצונה ולא היה צורך ה

Tap to expand

אופן מחרצה משה להעביר ד' מלכיות מישראל. זה נרמז במ"ש בעת ההיא, שרמז על חדש אדר שהוא מזלו דג, שנמשלו ישראל לדגים שנאחזים במצודה רעה מעשה אד"ם כדגי הים, וכן דגי"ם נוטרייקון ד' ג'ליות י"שראל אתם קרוים אד

Tap to expand