Aron Kodesh (The Holy Ark)
The Aron Kodesh is the cabinet at the front of every synagogue, usually facing Jerusalem, where the Torah scrolls are kept. Often beautifully adorned and set behind a curtain, it is the holiest spot in the room; the congregation rises when it is opened. It is the modern echo of the Ark that held the tablets in the ancient Tabernacle and Temple.
How it traveled
- Sefer ChasidimRegensburg · 1175discusses
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570discusses
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657discusses
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712discusses
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742discusses
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775discusses
- Beit Yisrael (Ruzhin)Ruzhin (Ruzhyn) · 1845discusses
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884discusses
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894discusses
- Mishnah BerurahRadin · 1907discusses
- Derekh HaMelekhPiaseczno · 1931discusses
Key passages(20)
מנין היה משה יודע היכן יוסף קבור אמרו סרח בת אשר [היתה באותו הדור הלכה ואמרה לו למשה בנילוס נהר] יוסף קבור שעשו לו מצרים שפודין של מתכת וחברום בבעץ [והלך] משה ועמד על נילוס נהר ואמר יוסף יוסף הגיעה [ש
Tap to expand
מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶּת הַמָּן וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְאַהֲרוֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
Tap to expand
מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוּחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
Tap to expand
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכׇל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה׳ תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּ
Tap to expand
Rashbam on Leviticus · Shmuel ben Meir (Rashbam) · 1120 CE
את פני פרכת - לפי הפשט: את פני פרוכת הקודש, פרכת המבדיל בין הקדש ובין קדשי הקדשים, ומה שפירש שם פרכת הקדש, משמע שיהיו ההזאות כנגד אמצעית הפרוכת מבחוץ שכנגד ארון הקודש שמבפנים.
Tap to expand
כל המונע ספר תורה מלהכניס לתוך ארון הקודש כגון הקובל בב"ה לפני ההיכל וכן הרוצה להכריח ולדחוק את הקהל שיעשו חפצו והטובים אומרים שלא כדין אתה עושה עתידה תורה שתצעק ותכריז על נשמתו איש פלוני אל יבא למקום
Tap to expand
מעשה ברבי יעקב ברבי יקר שהיה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש וכשהיו הקהל הולכים לפני המלך או לפני השלטון אז חולץ מנעליו ואומר אני עני הם בכספים ואני ברחמים ובתחנונים נמצא הם בשלהם ואני בשלי וכן נהגו הקהל א
Tap to expand
מי שאבד מעות בב"ה בלילה לא יקח נר מלפני ארון הקודש לבקש מעותיו לאור הנר שלפני הארון אבל אם ירא פן נחבאים גנבים בב"ה יקח נר ויחפש:
Tap to expand
Chizkuni · R. Chizkiyah ben Manoach (Chizkuni) · 1220 CE
[למה תפריעו העם בטל ממצות פרעה] לכו לסבלתיכם הטעם מפני מה זכו שבטיו של לוי להיות חפשי משעבוד מצרים, כששעבדו מצרים בישראל מתחלה היה פרעה משעבד עצמו עמהם כדי שיתאמצו במלאכה כדדרשינן בפרך בפה רך באותה שע
Tap to expand
Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE
תשובה יראה דשרי והכי מוכח בפ' כיצד משתתפין דמוקי ליה התם בבור מליאה פירות של טבל דמוקצה הן כדמפ' התם ואפ"ה שרי לבני מרפסת להשתמש ע"ג הפירות שבתוך הבור כדמוכח התם וכעין זה מצאתי שהעתיק אחד מהגדולים משו
Tap to expand
Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE
שאלה סח הפרוכת שלפני ארון הקודש שרי להסירו בשבת ולפרוס אחר במקומו או לאו:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ובמרדכי הלכות תפילין דף צח ע"ב דמוהר"ם היה נוהג להגביה להראותו לעם וכ"כ הכלבו וז"ל במס' סופרים כשהיה החזן על המגדל פותח הספר ומראה לעם הכתב לאנשים ולנשים ואז היו אומרים וזאת התורח כו' מכאן סמך לנשים
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכתב בהג"מ פי"ב דתפלה ונוהגין שהגולל הולך אחר הס"ת ועומד לפני ארון הקודש עד שתחזור הס"ת למקומה עכ"ל:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
אבל המנהג לישב ע"ג ספסלים מיד אחר יציאת בה"כ של שחרית דהיינו עד אחר חצות היום מאריכים עם הקינות בבה"כ כתב במנהגים ומסירין הפרוכת מלפני ארון הקודש על שם בצע אמרתו וכ"ה המנהג.
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דיני תשמישי קדוש' ונרות בית הכנסת. ובו טו סעיפים:רחבה של עיר אע"פ שמתפללין בה בתעניות אין בה משום קדושה מפני שהיא עראי וכן בתים וחצרות שמתקבצים בהם להתפלל באקראי (פירוש דרך מקרה והזדמן לא דרך קביעות)
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו יג סעיפים:אסור לעשות אהל בשבת ויו"ט אפי' הוא עראי ודוקא גג אבל מחיצות מותר ואין מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול: הגה אבל מחיצה הנעשית לצניעות בעלמא ש
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
אסור לישב על המטה שספר תורה עליה: הגה וכל שכן שאסור להניחה ע"ג קרקע והוא הדין שאר ספרים (ב"י בשם הר"ר מנוח ובשם א"ח וכל בו) ואפילו על המדרגות שעושין לפני ארון הקודש אסור להניח ספרים (הגמי"י) ולא יניח
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
וילון אם הוא רך אסור לעשותו מכלאים מפני שהשמש מתחמם בו לפעמים ואם היה קשה מותר: הגה אבל פרוכת שלפני ארון הקודש או המפות שפורסין בארון או סביב התורה מותר להיות מכלאים (שם בהגהות אשיר"י):
Tap to expand
Chidushei Agadot on Horayot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
צוה וגנזום שנאמר ויאמר ללוים וגו' תנו את ארון הקדש בבית וגו' פרש"י בפרק הוציאו לו והא התם קאי אלא גניזה הוא עכ"ל ולא ניחא להו למימר דלא הוה קאי התם שהעבירו מנשה ואמון את הארון ושמו תחתיו פסיליהם וגו'
Tap to expand
Chidushei Agadot on Horayot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
צוה וגנזום שנאמר ויאמר ללוים וגו' תנו את ארון הקדש בבית וגו' פרש"י בפרק הוציאו לו והא התם קאי אלא גניזה הוא עכ"ל ולא ניחא להו למימר דלא הוה קאי התם שהעבירו מנשה ואמון את הארון ושמו תחתיו פסיליהם וגו'
Tap to expand