Tzaddik (The Righteous One)
The righteous person — in biblical, rabbinic, and later Hasidic thought, an ideal of moral and spiritual excellence with expanding communal and cosmic significance.
The word tzaddik means 'righteous one,' and it carries deep roots across Jewish tradition. Biblical literature uses it broadly to describe any person of moral integrity. Rabbinic literature elevated the concept: a famous saying in the Talmud holds that the world endures for the sake of even a single tzaddik, reflecting the idea that righteous individuals carry moral weight far beyond themselves.
In medieval Jewish philosophy, the tzaddik became an ethical ideal — someone who has disciplined their desires and acts consistently in accordance with divine law. Kabbalistic writers from the 13th century onward associated the tzaddik with the sefirah of Yesod in their map of divine reality, understood as the channel through which divine blessing flows into the world. This gave the concept a cosmic dimension beyond individual virtue.
The most dramatic development came with 18th-century Hasidic Judaism, where the tzaddik became a living institution. The rebbe — the Hasidic master — was understood as a tzaddik in the fullest sense: someone whose spiritual attainment made them a conduit of blessing for their community. Followers attached themselves to their rebbe not merely as students but as people seeking connection to a living spiritual presence. This model was controversial: the Mitnagdim, who opposed Hasidism, argued that each person bears responsibility for their own spiritual work and that excessive dependence on a tzaddik figure was theologically and ethically problematic. Both visions have shaped how Jewish communities think about human spiritual excellence and its role in communal life.
How it traveled
- GenesisEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Targum Jonathan on GenesisEretz Yisrael (travels) · 150explains
- Tosefta SotahEretz Yisrael (travels) · 190explains
- Avot DeRabbi NatanYavneh · 220explains
- Avot DeRabbi Natan, Recension BYavneh · 220explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Heikhalot RabbatiJerusalem · 400explains
- Jerusalem Talmud SotahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SanhedrinTiberias · 400explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- YomaSura (Babylonia) · 500explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- MegillahSura (Babylonia) · 500explains
- KetubotSura (Babylonia) · 500explains
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600redefines
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Bereshit RabbahTiberias · 600explains
- Bamidbar RabbahTiberias · 600explains
- Shir HaShirim RabbahTiberias · 600explains
- Pesikta DeRav KahanaTiberias · 600explains
- Shemot RabbahTiberias · 600explains
- Vayikra RabbahTiberias · 600explains
- Devarim RabbahTiberias · 600explains
- Kohelet RabbahTiberias · 700explains
- Midrash MishleiEretz Yisrael (travels) · 750explains
Key passages(20)
Likutei Halakhot · Nathan Sternhartz · 1814 CE
וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק, כִּי בִּלְעָדוֹ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָרִים יָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ. אֲבָל גַּם הַצַּדִּיק אִי אֶפְשָׁר
Tap to expand
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
Tap to expand
וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וגו' (בראשית יב, יז), כְּתִיב (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ וְאֶרֶז אֵין בָּהֶם לֹא עִקּוּמִים וְלֹא סִיקוּסִים, כָּךְ
Tap to expand
וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם (בראשית יח, יז), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַצַּד
Tap to expand
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ״. עַד שֶׁלֹּא כָּבְתָה שׁ
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ' (תהלים לו, ז). צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אֵלּו
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
וְעַל אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה (תהלים צב, יג). כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַר אַבָּא, לָמָּה נִמְשְׁלוּ הַצַּדִּיקִים כַּתָּמָר וְכָאֶרֶז?
Tap to expand
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
וכיון שהקדמתי אלה הדברים, אני רואה לספר מדרגות הברואים באפני זכיותם וחובותם כמה הם, ממה שידענו מן הכתוב זמן המקובל, ואשים כל אחד מהם במקומו כאשר ידעתיו, לבעבור יתישרו בו רבים מבני אדם. ואומר שמדרגות
Tap to expand
כי צדיק ה' צדקות אהב. רבי יהודה בר סימון אמר כל אינש סני בר אומנותיה אבל הקב"ה אינו כן כי צדיק ה' והוא אוהב את הצדיקים. ומהו ישר יחזו פנימו. שבע כתות הן שהן עתידין לעמוד לעתיד לבוא לפני חי וקיים קודש
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁצְּלָפְחָד הָיָה בְכוֹר כָּךְ הָיוּ כֻּלָּן בְּכוֹרוֹת, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ זַכָּאוֹת בְּנוֹת זַכַּאי, וְכָל מִי
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
כִּימֵי הַשָּׁמַיִם. שֶׁיְּהוּ פְנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כַּיּוֹם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻ(וּ)רָתוֹ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶן
Tap to expand
תּוּ פָּתְחוּ וְאָמְרוּ. בְּכָל זִמְנָא דְּצַדִיקַיָא מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא, דִּינָא אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא, וּמִיתַתְהוֹן דְּצַדִיקַיָא מְכַפֶּרֶת עָל חוֹבֵי דָּרָא. וְעַל דָּא פַּרְשְׁתָּא דִּבְנֵי
Tap to expand
שְׁמִינִי מָאי הֲוֵי, יֶשׁ לוֹ להַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צַדִּיק אֶחָד בָּעוֹלָם וְחֲבִיב לוֹ מִפְּנֵי שְׁמְקַיֵּים כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְהוּא יְסוֹדוֹ וְהוּא מְכַלְכְּלוֹ וּמַצְמִיחוֹ וּמְגַּדְּלוֹ
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
הרי שהב"ה, כשהוא מסלק את החסידים מן העולם הזה, אינו מסלקן אלא בעונם של ישראל, ויראה בעולם אותות שהוא כבד עליו סילוקן, שנא' (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. אבל כשישראל עושין רצונו, אם יפטר
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
וגרסי' במדרש יהי אור ר' יוסי פתח, הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק. בזמן שהב"ה משגיח בעולם שאינו כראוי, מפני חטאן של אנשי הדור, נותן רשות למדת הדין לבא ול
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
העמוד הזה, הוא שאמרו עליו בחגיגה פרק אין דורשין רבי אלעזר בן שמוע אומר, על עמוד אחד עומדת וצדיק שמו, שנאמר וצדיק יסוד עולם והוא מן הארץ סוד ארץ החיים עד לרקיע העומד באמצע, ועליו נאמר כי כל בשמים ובארץ
Tap to expand
אר"ש בשעתא דעאל אברהם וכו' ר"ש בא לבאר כי בקיומם של צדיקים יתקיימו עליונים ותחתונים כי לא נבראו עליונים ותחתונים רק בעבורם לפי שעל ידם יתפרסם אלהותו יתברך בעולם ולפי שגרם חטאו של אדם הראשון להיות העול
Tap to expand
וישב יעקב ר' יוסי פתח הצדיק אבד בזמנ' דקב"ה אשגח בעלמא וכו' הענין מבואר בעצמו כי הצדיק הוא מגן וצנה על דורו וכשמדת הדין מחייבת ליפרע מהדור ההוא שהצדיק בתוכו יסתלק הצדיק מביניהם ובכן תחול מדת הדין עליה
Tap to expand
Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE
והנה בכל דור ודור, יש צדיק אחד שראוי להיות מנהיג הדור, וגם הוא מהלך ובא עם בני דורו, להאיר להם, וזהו וזרח תחלה, ואחר כך ובא. והוא מה שאמרו רז"ל קודם שתשקע שמשו של עלי, זרחה שמשו של שמואל הרמתי. קודם פ
Tap to expand
Kli Yakar on Numbers · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וּמָה שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, לֹא שֶׁזֶּה גָּדוֹל בְּמַהוּת, אֶלָּא שֶׁהַנֵּזֶק הַמַּגִּיעַ לָעוֹלָם בְּסִלּוּק נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל מִן הַנֵּזֶק הַמַּגִּיעַ לָעוֹלָם בְּסִלּוּק ה
Tap to expand