Hashgachah (Divine Providence)
The belief that God actively oversees and guides creation — from the natural order down to individual human lives.
Hashgachah — divine providence — is the conviction that God does not simply create the world and withdraw, but remains actively involved in what unfolds within it. This idea runs through the Torah and rabbinic literature, and it became one of the central topics of medieval Jewish philosophy.
Thinking about providence typically involves two related questions: How broadly does divine oversight extend — does it cover all of nature, or specifically human beings, or each individual person? And how does God's governance coexist with human freedom? Different thinkers drew the lines differently. Maimonides, writing in the 12th century, argued that individual providence applies fully only to humans, in proportion to their intellectual and moral development. Other medieval authorities took broader or narrower views.
Kabbalistic literature approached the question from a different angle, describing divine governance as flowing through spiritual channels and structures that sustain all of creation. Hasidic teaching later emphasized that nothing — not even the falling of a leaf — lies outside divine attention, making hashgachah a matter of immediate personal experience rather than abstract theology. Across all these approaches, the underlying conviction remains consistent: the world is not adrift, and human life unfolds within a framework of divine care.
How it traveled
- PsalmsEretz Yisrael (travels) · -600explains
- JeremiahEretz Yisrael (travels) · -590explains
- II ChroniclesEretz Yisrael (travels) · -400explains
- Targum Jonathan on DeuteronomyEretz Yisrael (travels) · 30explains
- Mekhilta DeRabbi Shimon Ben YochaiEretz Yisrael (travels) · 200explains
- Avot DeRabbi Natan, Recension BYavneh · 220explains
- Avot DeRabbi NatanYavneh · 220explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifrei BamidbarEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Heikhalot RabbatiJerusalem · 400explains
- Jerusalem Talmud TaanitTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud BerakhotTiberias · 400explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Eikhah RabbahTiberias · 500explains
- YomaSura (Babylonia) · 500explains
- Avodah ZarahSura (Babylonia) · 500explains
- Rosh HashanahSura (Babylonia) · 500explains
- SotahSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Bereshit RabbahTiberias · 600explains
- Shemot RabbahTiberias · 600explains
- Bamidbar RabbahTiberias · 600explains
- Devarim RabbahTiberias · 600explains
- Vayikra RabbahTiberias · 600explains
- Shir HaShirim RabbahTiberias · 600explains
Key passages(20)
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
תֵּדַע שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (יונה א,ג) "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יי". וְכִי מִלִּפְנֵי יי הוּא בּוֹרֵחַ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: (תהלים
Tap to expand
דָּבָר אַחֵר, וְיִתְרוֹן אֶרֶץ וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנְּבִיאִים, מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאִם אֵין אַתֶּם הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתִי אֵין לִי שָׁלִיחַ, הֱוֵי וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הו
Tap to expand
הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים - והא דאמרי' (שבת דף לב.) לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה אלמא יכול לשמור עצמו מן הפורענות וכן קיר נטוי דאסור לעבור תחתיו התם מן הפשיעה יכול לשמור עצמו דהא ודאי שבידו להמית
Tap to expand
Radak on Isaiah · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE
כי אלהי עולם ה'. אלהי שופט כמו עד שאלהים יבא דבר שניהם, וכן כל אלהים שהוא על האל יתברך ר"ל שופט העולם ומשגיח בו ושופט כל א' לפי מה שהוא אלא שאין אנחנו משיגים דעת משפטו בכל מקום לפיכך אמר איך תחשוב כי
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
משמעות ו: השגחה8 ו) פנים הוא גם שם החסות וההשגחה: "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל" (ויקרא יט,טו), "וּנְשׂוּא פָנִים" (ישעיהו ג,ג ועוד), "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים" (דברים י,יז). וזה נפוץ. לפי משמעות זו נאמר גם
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
דעת התורה לפי הרמב"ם – השגחה פרטית רק על מין האדם20 מקורות) מה שאני מאמין לגבי היסוד הזה, כלומר ההשגחה האלוהית, הוא מה שאתאר לך. בהאמנה זו שאתאר איני מסתמך על הוכחה שהביאתני אליה, אלא על מה שהתברר לי
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
א. דעת אפיקורוס – אין השגחה2 הדעה הראשונה היא אמירתו של הטוען שאין השגחה כלל על שום דבר בכל המציאות הזאת; ושכל מה שנמצא בה, ובכלל זה השמים וזולתם, קורה במקרה וכפי שמזדמן, ואין כלל לא מסדר ולא מנהיג ול
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
ב. דעת אריסטו – השגחה משמעותה התמדה3 הדעה השנייה היא דעתו של הסובר שעל חלק מן הדברים יש השגחה, והם מונהגים בידי מנהיג ומסודרים בידי מסדר, וחלקם מופקר למקרה. זוהי דעת אריסטו, ואני אסכם לך את דעתו על הה
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
דעת איוב בהתחלה: אין השגחה3 כולם נפגעים) דעתו של איוב בנושא זה היתה שזאת ראיה לכך שהצדיק והרשע שווים מבחינתו יתעלה, מתוך חוסר אכפתיות ממין האדם וזניחתו. א) ולכך מכוונת אמירתו בכלל דבריו: "אַחַת הִיא,
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
דברי אליהוא מסייעים לאיוב להבין את הנהגת ה' בעולם15 וכן תמצא שבהתגלות הזאת שבאה לאיוב (שם לח-לט), שהתבררה לו על ידה טעותו בכל מה שדמיין – לא היה בה דבר מעבר לתיאור דברים טבעיים: דברי ה': א) אם תיאור י
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
14 הוא הוסיף עניין חשוב אחר, והם דבריו "בָּאָרֶץ" (שם), שזה הוא ציר התורה. ולא כמחשבתם של המתפרצים, שחשבו שהשגחתו יתעלה מסתיימת אצל גלגל הירח ואילו הארץ ואשר בה עזובים, "עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ" (יחזקאל
Tap to expand
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁיִּתֵּן הָאָדָם אֶל לִבּוֹ כִּי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים בִּכְלָל, וְעִם הַשְׁגָּחָתוֹ עֲלֵיהֶם יִתְקַיְּמוּ לְעוֹלָם, כִּי הַשְׁג
Tap to expand
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח עֲלָן תָּדִיר, וְדָכִיר לָן, אִי לָאו דְּאִיהוּ אַשְׁגַּח בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְדָכִיר לוֹן, לָא יְקוּמוּן חַד יוֹמָא בְּגָלוּתָא, הֲ
Tap to expand
וְכַד אִסְתְּחָאן בְּחִוָּורָא, מִשְׁתַּכְּחִין כֻּלְּהוּ לְאַשְׁגָּחָא לְכָל מָארֵי קְשׁוֹט, לְאוֹטָבָא עָלְמָא בְּגִינֵהוֹן. וְכָל אַשְׁגָּחוּתָא דְּהַהוּא חִוָּורָא, הֲוִי לְטַב עַל יִשְׂרָאֵל. וְא
Tap to expand
עַיְינִין דְּמַלְכָּא, אַשְׁגָּחוּתָא דְּכֹלָּא, אַשְׁגָּחוּתָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְכָל אִינּוּן מָארֵי אַשְׁגָּחוּתָא הָכִי אִקְרוּן. בְּעַיְינִין, גַּוְונִין אִתְאַחֲדָן, וְאִינּוּן גַּוְונִ
Tap to expand
אֶלָּא רָזָא הָכָא, תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְעֵילָּא, בֵּין לְסִטְרָא דָּא, וּבֵין לְסִטְרָא דָּא. אִינּוּן דִּלְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אִשְׁתְּמוֹ
Tap to expand
ועדינו היום ההשגחה מפורסמת חזקה ועצומה תמיד בכל דור ודור ש"ל (שבח לאל), ואפילו בפשעים מאומתינו ליסרם, כמו שנאמר "כאשר ייסר איש את בנו יי אלקיך מיסרך" (דברים ח' ה'). ונאמר עליו "רק אתכם ידעתי מכל משפחו
Tap to expand
Ohr Hashem · Chasdai Crescas (Or Hashem) · 1399 CE
בהשגחה הנה כבר קדם לנו בתחילת המאמר היות השגחת הש״י בנמצאות פנה תוריות שלא יצוייר מציאות התורה זולתה. ולזה צריך שנחקור אם ביאור הפנה הזאת ואס באופן ידיעה בה וזה אמנם כפי מנהגינו רוצה לומר לבאר הפנה הז
Tap to expand
וגם הנביאים המאמינים בהשגחה ומפרסמים אותה בעולם והחכמים התורניים נמצאם מתלוננים על שתי המדות הללו אם על טובת הרשע אם על רעת הצדיק, ואף על פי שאין התלונות שוות, שהתלונה ברשע וטוב לו אמתית וקשה מאד, מצד
Tap to expand
וכלל ספר איוב הוא לתרץ שתי הקשיות הללו, ובעבור שהתרם הכרחי אל הדת האלהית, הסכימה דעת אדון הנביאים עליו השלום לחבר הספר הזה שהוא ספר איוב בדרך משא ומתן מחכמים משתדלים להתיר ב׳ ספקות הללו בפנים שונים, א
Tap to expand