Hashgachah (Divine Providence)
השגחהGod's active involvement in and supervision of creation, from general governance to individual care (hashgachah pratit).
The concept of hashgachah—God's active supervision of creation ranging from universal governance to individual providence (hashgachah pratit)—undergoes substantial elaboration and philosophical refinement across the corpus. The Zohar (1100 CE) establishes hashgachah as a foundational mystical principle, extensively discussing how divine supervision operates differentially across the cosmic hierarchy, with particular emphasis on how holiness and impurity receive distinct modes of providential care. This early Kabbalistic treatment emphasizes the comprehensive nature of divine watchfulness, though the Zohar occasionally challenges simplistic understandings of how providence functions. By the eighteenth century, the doctrine becomes explicitly philosophized and systematized. Ramchal's works—particularly *Derekh Hashem* (1735) and *Kalach Pitchei Chokhmah* (1730)—substantially expand the explanatory apparatus, defining hashgachah as God's ongoing maintenance of creation and addressing objections from rationalist philosophy. Ramchal applies hashgachah specifically to ethical development and moral perfection, grounding personal conduct within divine supervision.
The later Hasidic period witnesses a critical reorientation toward hashgachah's existential implications. Both Chaim of Volozhin's *Nefesh HaChayim* (1780) and Shneur Zalman's *Tanya* (1786) vigorously defend hashgachah pratit against philosophical denial while redefining its metaphysical foundation. These works explicitly combat rationalist critics who reject individual providence as incompatible with natural causation, employing sophisticated ontological arguments to demonstrate that divine supervision operates through rather than against natural processes. Shneur Zalman particularly emphasizes how acceptance of hashgachah generates psychological and spiritual transformation, converting the doctrine from abstract theology into lived contemplative practice. This trajectory reveals a progression from mystical intuition to systematic philosophy to existential existential application.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
אֶלָּא תָּנָא, כְּתִיב, (דברים ל"ב) וַיַּרְא יְיָ' וַיִּנְאָץ, וּכְתִיב, (בראשית ו׳:ה׳) וַיַּרְא יְיָ' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ. וְתָנֵינָן לָא אִתְחָזֵי אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא כַּד אִתְחָזֵי לְתַתָּא עוֹבָדָא דְּאִתְעָבֵידוּ עוֹבָדָא מִנֵּיהּ וְעַל דָא (נ"א ועד דעבדין עובדא לתתא) לָא מַשְׁגִּיחִין (נ"א לאבאשא), בַּר הִרְהוּרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִּיב, (דברים י״א:ט״ז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם. וּמִדְּאִתְעָבֵיד עוֹבָדָא, אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא אִתְּעַר, וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָּא, בֵּין לְטָב וּבֵין לְבִישׁ, בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא.
The passage explicitly discusses 'אשגחותא דלעילא' (divine supervision/providence from above) and teaches that it is only activated when actions are performed below ('כד אתחזי לתתא עובדא'), explaining the mechanics of divine oversight in response to human deeds.
Where Zohar applies Hashgachah (Divine Providence), Chaim Vital explains it.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
וצריך עתה לבאר מה הארה היתה נמשכת אל האורות התחתונים בעת עליית אורות העליונים מהם כמו שהתחלנו לבאר למעלה ענין זה. וכדי לבאר ענין זה יתבאר לך כלל גדול שיצטרך לך בכל שאר מקומות והוא ענין אור ישר ואור חוזר מתתא לעילא כנזכר בתיקונים ובזהר במקומות רבים. דע כי אין ספק כי לעולם השגחת השפעת המאציל בנאצלים אינה נפסקת אפי' רגע א' ואף גם בהיות פגם בתחתונים שאז (נ"א נמצא ניצוצי) האורות העליונים מחזירין פניהם מן התחתונים ומסתלקין מהם ועולין למעלה עכ"ז השגחת הארה עליונה המוכרחת להחיות התחתונים די ספוקם אינה נפסקת כלל כמ"ש ע"פ כי רגע באפו חיים ברצונו. ובודאי הוא שלא תהיה הארה זו הנמשכת מן המאציל המאיר בתחתונים בעת הסתלקות האורות למעלה דומה אל הארה הנמשכת בתחתונים בעת ירידת אורות העליונים למטה להאיר בתחתונים. ונמצא עתה ב' בחי' אורות נמשכין מן המאציל לתחתונים א' הוא בעת ירידת האורות למטה. והב' הוא בעת הסתלקות האורות למעלה זאת דרך עליה וזאת דרך ירידה. ואמנם (נ"א כשרצון בעליונים) כאשר יש רצון ויש כח בתחתונים ושלימות לקבל אור העליון של המאציל אז האורות העליונים חשקם וחפצם להאיר למטה ועי"כ הופכים פניהם למטה להמקבלים לירד להאיר בהם דרך פנים בפנים מאירים ואמנם כשאין שלימות בתחתונים והאורות מסתלקים הם הופכים (נ"א והופכים) פנים אל המאציל אשר כוונתן לעלות שם ומחזירין את אחוריהן נגד המקבלים התחתונים ואז אותו הארה שמאירה בתחתונים בעת ההיא באה דרך אחוריהם ומאחוריהם מקבלים התחתונים הארה המוכרחת להם כדי חיותם ולא יותר:
The text states emphatically that 'hashgachat hashpa'at hama'atzil b'ne'etzalim einah nifsekes afilu rega echad' — divine providence never ceases even for a moment, even when upper lights withdraw; the minimal illumination sustaining lower beings continues uninterrupted.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
ועם כל זה יהיה חילוק בין מהות עיגול לעיגול, שזה נקרא חכמה, וזה בינה, וזה דעת. ר"ל לפי שכל הספירות יש להם השגחה כללית על כל הנמצאים, ונמצאו כל הנמצאים מושגחים מכל העשר בשוה. והשגחות האלה הם העומדות בהדרגה, השגחת כתר רחוקה מכולם ומקיפה על כולם, של חכמה בתוכה, וכן על דרך זה עד הסוף. אך בבחינת ההנהגה אין הפעולה לכולם כך בשוה, אלא לכל אחד כראוי לו, כשיעור הצריך לפי הזמן, לפי המעשה. נמצא שכל מדרגה שיש בהנהגה, תפעל או לא תפעל באיזה זמן שיהיה - השגחתה יש ודאי בבחינת עיגולים בסוד ההשתלשלות. וזה:
The passage explicitly discusses השגחה כללית (general divine providence) and how all ten sefirot exercise equal providential oversight over all beings, with each sefirah's hashgachah arranged in graduated concentric circles (עיגולים).
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
ידוע ומבואר הוא שכל הנבראים כלם שנבראו בין העליונים ובין התחתונים הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה צורך ותועלת למה שהוא התכלית הכללי של הבריאה. וכל חוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים הוחקו והוטבעו כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות לפי הכוונה שכיונה בנברא ההוא. ואולם מאותו הטעם עצמו שנבראו ראוי ג״כ שיתקיימו כל זמן היות בם תועלת לכלל הבריאה כמ״ש וע״כ האדון ב״ה שברא כל הנבראים האלה לא ימנע ג״כ מלהשגיח עליהם לקיימם בואתו המצב שהוא רוצה אותם בו:
The passage explicitly discusses God's active supervision and maintenance of all created beings ('לא ימנע ג״כ מלהשגיח עליהם לקיימם'), defining divine providence as God's ongoing governance to sustain creation in the state He desires.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Hashgachah (Divine Providence), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Mesillat Yesharim
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
הָאֶחָד הוּא, הֱיוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם וְשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו, לֹא מִפְּנֵי גֹּדֶל הַנּוֹשֵׂא, וְלֹא מִפְּנֵי פְּחִיתוּתוֹ, אֶלָּא הַדָּבָר הַגָּדוֹל וְהַדָּבָר הַקָּטָן הַנִּקְלֶה וְהַנִּכְבָּד הוּא רוֹאֶה וְהוּא מֵבִין בְּלִי הֶפְרֵשׁ.
The passage is centrally about divine providence — God supervising ('משגיח') every small and great thing, with nothing hidden from His eyes, regardless of the subject's importance or insignificance. This is a direct and substantive exposition of hashgachah pratit.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies Hashgachah (Divine Providence), Chaim of Volozhin explains it.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
ובתד"א סא"ר פ"ד כל ת"ח שעוסק בתורה בכל יום תמיד בשביל להרבות כבוד שמים. אינו צריך לא חרב ולא חנית ולא כל דבר שיהיה לו שומר אלא הקב"ה משמרו בעצמו כו'. ושם בפי"ח אם יש בו באדם ד"א ומקרא לבד מוסרין לו מלאך. א' לשומרו שכאמר כו'. קרא אדם תורה נביאים וכתובים מוסרים לו שני מלאכים שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו'. אבל קרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה ומדרש הלכות ואגדות ושמש ת"ח הקדוש ב"ה משמרו בעצמו כו' שנאמר ה' שומרך כו'.
The passage explicitly discusses God's personal providential protection (הקב"ה משמרו בעצמו) versus angelic guardianship as tiered forms of divine providence based on Torah engagement, citing 'Hashem shomrekha' as the highest level.
Where Chaim of Volozhin explains Hashgachah (Divine Providence), Shneur Zalman of Liadi applies it.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
וְהִנֵּה, מִכָּאן תְּשׁוּבַת הַמִּינִים וְגִילּוּי שׁוֹרֶשׁ טָעוּתָם, הַכּוֹפְרִים בְּהַשְׁגָּחָה פְרָטִית וּבְאוֹתוֹת וּמוֹפְתֵי הַתּוֹרָה, שֶׁטּוֹעִים בְּדִמְיוֹנָם הַכּוֹזֵב, שֶׁמְּדַמִין מַעֲשֵׂה ה׳ – ״עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״ לְמַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ וְתַחְבּוּלוֹתָיו, כִּי כַּאֲשֶׁר יָצָא לַצּוֹרֵף כְּלִי – שׁוּב אֵין הַכְּלִי צָרִיךְ לִידֵי הַצּוֹרֵף, כִּי אַף שֶׁיָּדָיו מְסוּלָּקוֹת הֵימֶנּוּ וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּשּׁוּק – הַכְּלִי קַיָּים בְּתַבְנִיתוֹ וְצַלְמוֹ מַמָּשׁ כַּאֲשֶׁר יָצָא מִידֵי הַצּוֹרֵף, כָּךְ מְדַמִּין הַסְּכָלִים הָאֵלּוּ מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
The passage explicitly addresses those who deny hashgachah pratit (divine providence over particulars) and miracles of the Torah, calling them heretics and exposing the root of their error
Connections
Top Passages(20)
Zohar
בָּכָה רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא רַחֲשָׁא דְּנִיסָא דָּא עַבְדַת בְּגִינֵי, וְאִשְׁתֵּזְבוּן אִינּוּן יוּדָאֵי, וְלָא יְדַעְנָא. פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קל״ו:ד׳) לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת
Tap to expand
Zohar
אֶלָּא תָּנָא, כְּתִיב, (דברים ל"ב) וַיַּרְא יְיָ' וַיִּנְאָץ, וּכְתִיב, (בראשית ו׳:ה׳) וַיַּרְא יְיָ' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ. וְתָנֵינָן לָא אִתְחָזֵי אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא
Tap to expand
Zohar
אֶלָּא רָזָא הָכָא, תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְעֵילָּא, בֵּין לְסִטְרָא דָּא, וּבֵין לְסִטְרָא דָּא. אִינּוּן דִּלְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אִשְׁתְּמוֹ
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ועם כל זה יהיה חילוק בין מהות עיגול לעיגול, שזה נקרא חכמה, וזה בינה, וזה דעת. ר"ל לפי שכל הספירות יש להם השגחה כללית על כל הנמצאים, ונמצאו כל הנמצאים מושגחים מכל העשר בשוה. והשגחות האלה הם העומדות בהד
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ידוע ומבואר הוא שכל הנבראים כלם שנבראו בין העליונים ובין התחתונים הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה צורך ותועלת למה שהוא התכלית הכללי של הבריאה. וכל חוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים הוחקו והוטבעו כפי מה
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
השגחתו ית' על בל מדריגות הבריאה: ואולם כבר הקדמנו בח״א פ״ה שתחלת הנבראים כלם הם הכחות הנבדלים ומהם משתלשלים הגשמים והדברים בגשמים בכל פרטיהם הנה הם כפי מה שנעתק אליהם מן הכחות ההם בפרטי בחינותם ואין ד
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
השגחתו על המין האנושי: ואמנם בהיות שנשתנה המין האנושי מכל שאר המינים שניתנה לו הבחירה והיכולת במה שהוא לו קנית השלימות או חסרון ונמצא בבחינה זו פועל ומניע ולא נפעל גם ההשגחה עליו מוכרח שתשתנה מההשגחה
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ע' שרי אומות העולם: והנה בשעה שנחלק העולם כך שם הקב״ה ע׳ פקידים מסוג המלאכיי שיהיו הם הממונים על האומות האלה ומשקיפים עליהם ומשגיחים על עניניהם והוא ית״ש לא ישגיח עליהם אלא בהשגחה כללית. והשר הוא יש
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
הפקודות הנתינות לבני אדם בעולם הזה: הנה כבר הקדמנו שענין העבודה שנמסרה לאדם תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע והושם האדם ביניהם לבחור לו את הטוב. ואולם פרטי עניני הטוב רבים הם וכן פרטי עניני ה
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
המקרים אינם נמשכים מסבות שונות: נמצאו לפי כל מה שביארנו סבות שונות ומתחלפות למקרי בני האדם בעה״ז אם לטוב ואם למוטב ואמנם אין הענין שכל מקרה שיקרה ימשך מכל הסבות האלה אבל הענין הוא שמכל אלה הסבות ימשכו
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
מקרים אמצעיים ותכליתיים: ואולם צריך שתדע שהמקרים הקורים לבני האדם יש בהם ב׳ מינים. הא׳ מקרים תכליתיים והב׳ אמצעיים. פי׳ תכליתיים מקרים שיהיו נגזרים על האדם להיותם ראוים לו מצד א׳ מהסבות שזכרנו למ
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
מקרי העולם הזה לעזר או לעכוב להשגת השלמות: ואמנם עוד סבה אחרת נמצאת להם ע״פ דרכי המשפט והגמול והוא כי הנה גזר השופט העליון שמתולדת מעשה האדם עצמו יהיה העזרו ממנו ית׳ להקל לו השגת שלימותו והצילו מן המ
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
מקרים לאדם מצד יחשיו: עוד צריך לדעת שהנה ההשגחה העליונה בכל פרט מהפרטים משגחת על כל הנקשר בו מן הקודמים ומן המאוחרים וסוף דבר משגחת בהשגחת כל פרט על כל הכלל כלו מצד כל מה שמתיחסים כל החלקים עם כל חלק
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ממה שיבחן מאד בהשגחתו ית׳ הוא היות יסוד כל סדרי ההשגחה ודרכיה יושר המשפט וקו הדין וכענין שנאמר שבט מישור שבט מלכותך וכתוב מלך במשפט יעמיד ארץ. ואמנם ידענו באמת שאין חפצו של הקב״ה אלא להטיב והנה הוא א
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ענין העדים בבית דין שלמעלה: ואמנם עיקר הדבר כך הוא הנה כבר ביארנו למעלה כמה מן הדקדוק נמצא בדינו של כל איש ואיש כי הנה בכלל איש מן האנשים ימצאו טענות רבות לפי סבות שונות להיות נידון האיש ההוא לדרכים ר
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
הָאֶחָד הוּא, הֱיוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם וְשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו, לֹא מִפְּנֵי גֹּדֶל הַ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְהִנֵּה, מִכָּאן תְּשׁוּבַת הַמִּינִים וְגִילּוּי שׁוֹרֶשׁ טָעוּתָם, הַכּוֹפְרִים בְּהַשְׁגָּחָה פְרָטִית וּבְאוֹתוֹת וּמוֹפְתֵי הַתּוֹרָה, שֶׁטּוֹעִים בְּדִמְיוֹנָם הַכּוֹזֵב, שֶׁמְּדַמִין מַעֲשֵׂ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְלֹא כְּהַפִּלוֹסוֹפִים שֶׁכּוֹפְרִים בְּהַשְׁגָּחָה פְרָטִית, וּמְדַמִּין בְּדִמְיוֹנָם הַכּוֹזֵב אֶת מַעֲשֵׂה ה׳, ״עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, לְמַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ וְתַחְבּוּלוֹתָיו: כִּי, כַּאֲשֶׁר י
Tap to expand
Zohar
אֲתָא לָבָן בְּקַדְמִיתָא וּבְעָא לְאַעְקָרָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב בִּלְחוֹדוֹי מֵעָלְמָא, אֲתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַאָגִּין עָלֵיהּ. דִּכְתִיב (בראשית ל"ג) הִשָׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֶּר עִם יַעֲקֹב מ
Tap to expand
Zohar
וְאִי תֵּימָא דְּזִינֵי אַסְוָותָא בִּידוֹי כְּמָה דְּאַמָרָן. לָאו הָכִי. דְּהָא אַסְוָותָא לָא הֲוִי, אֶלָּא בִּידוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְ
Tap to expand