Hanhagah (Divine Governance)
הנהגהThe modes through which God governs creation; Ramchal distinguishes between governance of justice and governance of unity.
Hanhagah refers to the modes through which God governs creation, encompassing both the mechanisms of divine causality and the purposes underlying cosmic order. The Zohar (c. 1100 CE) established this concept as foundational to mystical cosmology, presenting governance as the operative principle by which divine will manifests throughout the sefirot and material reality. The text treats hanhagah with remarkable frequency and nuance, explaining how governance flows through graduated channels of causation while maintaining divine unity. With few exceptions, the Zohar presents governance as an essentially coherent system, though not without paradox, particularly regarding the relationship between transcendent concealment and created manifestation.
The most significant elaboration occurs in Ramchal's works (1730-1738 CE), particularly the Kalach Pitchei Chokhmah and Derekh Hashem. Ramchal introduces a critical conceptual distinction between governance of justice (strict causality and retribution) and governance of unity (direct divine action), reframing how mystical philosophy understands divine-creaturely relations. His treatment of tzimtzum as the root of graduated governance represents a philosophical deepening absent from earlier sources. The dramatic increase in explanatory passages in Ramchal's corpus—456 instances in Kalach Pitchei Chokhmah alone—reflects his systematic attempt to rationalize and systematize governance doctrine. Subsequent authors, including Chaim of Volozhin (1780 CE) and Shneur Zalman (1786 CE), largely adopt Ramchal's dual framework while emphasizing the metaphysical foundations of governance, though with notably fewer applications to ethical or devotional practice, suggesting a shift toward increasingly abstract theoretical elaboration.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
דָּבָר אַחֵר, דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. מַה הַשׁוֹשַׁנִּים קוֹצִין מְצוּיִין בְּתוֹכָם, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּצַדִּיקִים וּרְשָׁעִים. מַה הַשׁוֹשַׁנִּים, אִלְמָלֵא הַקּוֹצִים, אֵין הַשׁוֹשַׁנִּים מִתְקַיְּימִין. כַּךְ אִלְמָלֵא הָרְשָׁעִים, אֵין הַצַּדִּיקִים נִיכָּרִים. דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּמָּה הַצַּדִּיקִים נִיכָּרִים, מִתּוֹךְ שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים, דְּאִלְמָלֵא רְשָׁעִים אֵין הַצַּדִּיקִים נִיכָּרִים. דָּבָר אַחֵר הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, הַמַּנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּשֵׁשׁ שָׁנִים, וְהַשְּׁבִיעִית שַׁבָּת לַה'. דָּבָר אַחֵר בַּשּׁוֹשַׁנִּים, בְּאוֹתָם שֶׁשּׁוֹנִים בַּתּוֹרָה.
The text explicitly discusses how the Holy One Blessed Be He governs His world (מנהיג עולמו) through the righteous and the wicked, and later through the six years and the Sabbath — multiple interpretations of divine governance are given.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
עולם העשיה סוד רישא דא"א שבו המגולה הוא עצמו סנדלפו"ן שהוא נפש דנוקבא דיצירה ולהות שבשאר עולמות לא היה כן שהוא עצמו ישמש לתתא לכן עליו נאמר והנה אופן א' בארץ להיותו רישא של העשיה והוא נקרא שר היע"ר והוא גימטריא פ"ר וגימטריא יע"ר. נשמת או"א דעשיה הדרינא"ל. רוח שלהם קמואל (נ"א קומילאל) ונפש שלהם. מלכיאל. נשמת הז"א דעשיה קמואל. והרוח מלכיאל. והנפש שלו צדקיאל. נשמת נוקבא דז"א דעשיה הוא מלכיאל. והרוח שלה צדקיאל. והנפש שלה עטריאל. טטרון מלך בעולם היצירה שמועאל למעלה ממנו בבריאה וז' שרים דבריאה נקרא שבעת הסריסים וז' דיצירה אינם נקראים סריסים כי הנהגתן בחול ובריאה בשבת כנודע שמועא"ל הוא ענפיאל יהואל דע כי יש ביסוד אמא דעשיה השם יאהלו:
The text explains that the seven princes of Beriah are called 'sarisin' because they govern on Shabbat, while the seven of Yetzirah govern on weekdays (חול), describing distinct modes of divine governance for different worlds and times.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
ובין כך ובין כך נמצאו כל הספירות, שמהם כללות כל ההנהגה, שכולה נכללת בעשר ספירות אלה. וסוף כל ההנהגה מה היא? - החזרת כל השלמות כבראשונה. ונמצא שההנהגה מתחלת מכתר, אחר ההעלם, ואינה גומרת עד המלכות. וכשגומרת מה ענינה? שנמצא השלמות שנתעלם מתחלה מגולה ועומד. ועוד יתפרש לך זה לקמן בס"ד.
The passage is centrally about divine governance (הנהגה), explaining that it begins from Keter after concealment and is not complete until Malkhut, and that its ultimate purpose is the restoration of perfection.
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
ב׳ עבודות הוטלו עלינו לעבוד לפניו ית׳ יום ביומו והם הק״ש והתפלה ובזמן בהמ״ק התמידין והמוספין. ועתה נבאר ענינם: ענין מציאותו ית' ויחוד שליטתו: הא׳ הנה הוא קריאת השמע וענינו יחודו ית׳ וקבלת עול מלכותו. והענין כי הבורא ית״ש המציא ברצונו נמצאים שונים עליונים ותחתונים רוחנים וגשמיים וסדרם בסדרים שונים ונתן בחק כל א׳ מהם לפעול פעולות ולעשות מעשים להתגלגל בגלגולים ובסיבובים רבים ובדרכים שונים כפי מה שפילגה חכמתו ית׳ לכל א׳ וא׳. ואמנם הנה הוא ית״ש השרש והסבה היחידית לכלם. וענין זה מובן בב׳ בחינות בבחי׳ המציאות ובחי׳ הפעולה. בבחי׳ המציאות מה שכבר ביארנו בח״א איך כל המציאיות כלם תלוים בו ית׳ ונמשכים ברצונו משא״כ מציאותו שהוא מציאות מוכרח מצד עצמו ובלתי נתלה בזולתו. אך כל שאר המציאיות אין להם מציאות אלא מצד מה שהוא ית״ש רצה בהם ומקיימם ברצונו. בבחי׳ הפעולה הוא שאעפ״י שניתן בחוקם של הנבראים לשלוט בענינים מה שיכלתם מקפת ופועלים פעולות גדולות כל א׳ כפי מה שבחק פעולתו. הנה באמת אין בהם כח ולא שליטה אלא מה שמסר להם הבי״ת שהוא האדון האמיתי השליט וכל יכול וכל מה שהם פועלים אינו אלא מה שהוא ית״ש נתן ונותן להם כח שיפעלו והוא אדון עליהם להוסיף ולגרוע כרצונו בכל עת ובכל שעה. ומעומק הענין הוא כי הרי כפי הסדרים שסידרה חכמתו ית׳ לתיקונן של הנבראים כמ״ש בח״א הנה יש ענינים רבים של רע שמתגלגלים וסובבים בעולם אם מצד בחירתן של בני האדם החוטאים ואם מצד מה שנגזר עליהם לענשן. ונראה הדבר לכאורה שזה הפך רצונו ית׳ כי הנה הוא ית״ש אינו רוצה אלא בטוב וכל חפצו להיטיב והנה שמו ית׳ מתחלל בשליטת הרשעים ובתגבורת הרעות והקלקולים. אמנם היודע בדרכיו ית׳ ומעמיק בענינים ידע כי עכ״פ אין כל זה אלא סיבוב מסיבות שדרך עמוק כלם מתכונים לנקודת השלמת הבריאה ובה מסתיימים וכמ״ש בח״א ונמצא שהקב״ה הוא המנהג את הכל באמת ועצתו לבדה היא תקום שהיא הגיע טובו ושלימותו אל ברואיו וכמש״כ שם אלא שלפי אמתת הענין צריכים הדברים להתגלגל בגלגולים אלה על פי יסודות החכמה הנפלאה והטוב האמיתי ויודע בסוף כל הגלגולים כי הוא ית״ש אחד יחיד ומיוחד והוא סיבב כל המסיבות האלה בדרכיהם לבא אל התכלית האמיתי שהוא הטוב האמיתי שזכרנו. וממה שנכלל עוד בעומק זה הענין הוא בגילוי אמתת יחודו ית׳ וזה כי הנה כבר ביארנו שכלל כל המסיבות הסובבות בעולם הוא שהנה ברא הבי״ת את הרע לשיעבירוהו בני האדם ויקבעו בעצמם ובבריאה את הטוב והנה חוקים רבים ושרשים גדולים הושרשו בענין הזה לשישתלם בכל חלקיו ובחינותיו כי אולם פרטים רבים ימצאו בענין מציאותו של הרע בבריאה פעולותיו ושליטתו ופרטים רבים כמו כן בענין יחסו של האדם עמו במה שהוא נתון תחתיו ומושם בתוכו ובענין התגברו עליו והתפתחו ממאסריו וכבוש אותו. וענין מציאות הטוב התפשטו והתחזקו כפי הכנע הרע והכבשו. ואמנם שרש כל מציאות הרע פעולותיו ושליטתו הוא העלים הבי״ת את יחודו שאינו מתגלה בעולם אמתתו לכל וכפי שיעור ההעלם כך הוא שיעור כח מציאותו של הרע וכמ״ש בח״א. ושרש כל ביטול הרע והעברתו והקבע כל הבריאה בטוב הוא גילוי אמתת יחודו ית׳ והוא מש״ה (דברים לב לט) ראו עתה כי אני אני הוא וכו׳ וכתוב (ישעיה מג י) למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה וכו׳ ונמצא שסוף תיקון כל הבריאה תלוי בגילוי יחודו ית׳. והנה הוא היה הוה ויהיה תמיד אחד יחיד ומיוחד אלא שעכשיו אינו מגולה לכל כראוי ולע״ל יתגלה לגמרי לכל הברואים כמ״ש (זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. אמנם ישראל שזכו לתורתו האמיתית יודעים האמת הזה ומעידים עליו גם עתה והוא מ״ש (ישעיה מג יב) ואתם עדי נאם ה׳ וזה זכות גדול לנו. והנה כלל ההנהגה של העה״ז מתחלקת להנהגת היום והנהגת הלילה וכמ״ש בח״ג פ״א ובכל בקר ובכל ערב מתחדשים הסדרים ומשמרות המלאכים לתפקידם כפי סדר ההנהגה ואולם נתחייבנו אנחנו בני ישראל להעיד על אמתת יחודו ית׳ בכל הבחי׳ פי׳ בין בבחי׳ המציאות שהוא לבדו המצוי המוכרח וכל הנמצאים ממנו הם נמצאים ובו תלוים בין בבחי׳ השליטה שהוא לבדו ית״ש השליט המיוחד ואין פועל שיפעל אלא מכח ורשות שניתן לו ממנו בין בבחינת ההנהגה דהיינו שאעפ״י שהמסבות רבות גדולות ועמוקות אין המסבב אלא א׳ ואין התכלית אלא א׳ דהיינו הוא ית״ש המסבב את הכל אל תכלית השלימות האמיתי ואעפ״י שאין דבר זה גלוי עתה באמת הנה אמתת הדבר כך היא וכן יגלה ויודע בסוף הכל:
The central theme of the passage is divine governance (הנהגה): it explains how God governs all worlds through chains of causes, how daily and nightly governance is divided, and how all causation ultimately leads to one purpose — the perfection of creation.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Hanhagah (Divine Governance), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Mesillat Yesharim
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וְזֶה דָּבָר פָּשׁוּט וּמְבֹרָר, כִּי הִנֵּה אֵל אֱמֶת ה'. וְהוּא מָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דברים לב): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל וְגוֹ', כִּי כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּמִּשְׁפָּט, הִנֵּה כָּךְ הוּא עֲבֹר עַל הַמִּשְׁפָּט, הַעֲלֵם אֶת הָעַיִן מִן הַזְּכוּת כְּמוֹ מִן הַחוֹבָה. עַל כֵּן אִם מִשְׁפָּט הוּא רוֹצֶה, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לְכָל אִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו בְּתַכְלִית הַדִּקְדּוּק, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְמוּטָב, וְהַיְנוּ, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי): לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים, כִּי כָּךְ הִיא הַמִּדָּה וְעַל הַכֹּל הוּא דָּן וְעַל כָּל חֵטְא הוּא מַעֲנִישׁ וְאֵין לְהִמָּלֵט.
The passage explains the mode of divine governance (middat hadin / mishpat) — that God governs strictly and impartially for both righteous and wicked — directly discussing Ramchal's concept of modes of divine governance.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies Hanhagah (Divine Governance), Chaim of Volozhin explains it.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
ולפי כל שנויי פרטי סדרי ההנהגה שמשתלשל ונמשך לזה העולם אם לדין. אם לחסד. אם לרחמים. על ידי כחות העליונים והתמזגותם. משתנים השמות והכנויים והתארים. שלכל ענין פרטי מסדרי ההנהגה מיוחד לו כנוי ושם פרטי שכן מורים פירושם של כל התארים. שהם מצד הכחות הברואים כמו רחום וחנון פי' רחמנות וחנינה על הברואי'.
The text explicitly discusses 'סדרי ההנהגה' (orders of divine governance) and how they vary according to particular details — din, chesed, or rachamim — as the central subject of the passage.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ בַּתִּיקּוּנִים שָׁם: ״לְאַחֲזָאָה אֵיךְ אִתְנַהֵיג עָלְמָא בְּצֶדֶק וּמִשְׁפָּט כוּ׳, צֶדֶק אִיהוּ דִין, מִשְׁפָּט אִיהוּ רַחֲמֵי כוּ׳, כּוֹלָּא לְאַחֲזָאָה אֵיךְ אִתְנַהֵיג עָלְמָא, אֲבָל לָאו דְּאִית לָךְ צֶדֶק יְדִיעָא דְּאִיהוּ דִין, וְלָא מִשְׁפָּט יְדִיעָא דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, וְלָאו מִכָּל אִינּוּן מִדּוֹת כְּלָל״:
The passage explicitly quotes Elijah from the Tikkunim explaining how the world is governed ('איך אתנהיג עלמא') through tzedek and mishpat, which are modes of divine governance.
Connections
Top Passages(20)
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ובין כך ובין כך נמצאו כל הספירות, שמהם כללות כל ההנהגה, שכולה נכללת בעשר ספירות אלה. וסוף כל ההנהגה מה היא? - החזרת כל השלמות כבראשונה. ונמצא שההנהגה מתחלת מכתר, אחר ההעלם, ואינה גומרת עד המלכות. וכשג
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
נמצא לפי זה, שראשית ידיעת ההנהגה תלוי בהדרגה, שהוא המונח הראשון שרצה בו א"ס ב"ה, ועל פי הרצון הזה עשוי המקום. הלא תראה כי הצמצום עצמו הוא על פי הקדמה זאת. שאם לא כן, היה א"ס ב"ה יכול בלא שום צמצום לפע
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
אך שורש כל ענין הזה הוא, מה שנתפרש כבר למעלה, איך כל הנהגת המחשבה העליונה היא רק לגלות אור השלם שלה, שתהא הטבה כללית בסוף הכל מתפשטת לכל. והאדם עם כל שאר הנבראים אינם אלא גילוי ההנהגה הזאת, שמלבד שהוא
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ועל פי כולם היא ההנהגה העיקרית הנעלמת, אותה הנהגה שאמרנו - חוקותיה הם אלה החיבורים. והיינו כמו שלהנהגה המגולה יש חוקים פרטים, שהם החוקים של הפרצופים וכל התלוי בהם, שהם סדרים המספיקים להנהיג כל נמצא, ו
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
חלק ג:על כן כל החיבורים האלה שולטים בכל שעה, פירוש - שאר האורות כל אחד שולט בפני עצמו בזמן שלו, אבל אלה שולטים בכל שעה, כי בכל מעשה מתפעלים כולם בבת אחת: וסובבת ההנהגה מזה לזה ככל דבר, מענין לשוה אליו
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
שתי בחינות יש בא"א, אחת - הנהגתו בחסד לגמרי מעצמו, ואחת - הנהגתו על ידי ענפיו בדרך משפט, עד שיחזור הכל לענינו ממש בסוף הכל:
Tap to expand
Derekh Hashem · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ב׳ עבודות הוטלו עלינו לעבוד לפניו ית׳ יום ביומו והם הק״ש והתפלה ובזמן בהמ״ק התמידין והמוספין. ועתה נבאר ענינם: ענין מציאותו ית' ויחוד שליטתו: הא׳ הנה הוא קריאת השמע וענינו יחודו ית׳ וקבלת עול מלכו
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ענין ההנהגה המשפטית תלוי הכל בחד"ר והמקבל מהם. כי בזה תלוי כל ענין השכר והעונש. ולשורש ענין זה נמצא בא"א התחלקות התלת רישין. ורדל"א שעל גביהם הוא שורש למקבל, שהיא השכינה:
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
חלק א:ענין ההנהגה המשפטית תלוי הכל בחד"ר והמקבל מהם, המקבל ר"ל נוק', שהיא שורש המקבלים, שלפי מה שהם מוכנים - כך היא מזדמנת לקבל, כמ"ש למעלה במקום אחר: כי בזה תלוי כל ענין השכר והעונש, משפט אינו ר"ל די
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
זו"ן - בם השורש לכל בריות העולם, ובהם עיקר ההנהגה, וכן תיקוניהם הם בערך מה שראוי להנהגת העולם. ועל כן כל עניניהם נודעים יותר בפרט, להיותם יותר קרובים לנו:
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
חלק א:עיקר כל ההנהגה הוא בדעת, כבר שמעת דרך ההנהגה איך הוא, שז"א בסוד ו"ק הוא שורש כל הבריות, ובו יש כל המדות הראויות להתנהג עם הבריות כולם. אך אין די זה להיות הנהגה שלמה, אלא צריך שיתרכבו בו או"א להש
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
אך בסוד ההנהגה של דעת, בסוד ההנהגה, שהיא תלויה בדעת: הם מקבילים זה לזה, זה לימין וזה לשמאל, שכך הוא שורש ההשפעה, ז"א במ"ה שלו בסוד חסד, כמו נוק' בב"ן שלה בסוד דין. וה"ס, איש מזריע לובן, אשה מזרעת אודם
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
חלק א:כללות כל ההנהגה הסובבת עד תשלומה, פירוש - כל המעשים שנעשו ושעתידים ליעשות עד סוף העולם: כל האורות למעלה, וכל הנבראים למטה, בין בגופים, ובין בחוקות טבעם: הוא רק ענין אחד, לא תחשוב מפני שאתה רואה
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ותנאי הסדר הזה הם כל הבריות ומשפטי הנהגתם, והוא מ"ש, כי הבריות עצמם הם רמזי ההנהגה, ובנוים על פיה בכל משפטיהם, וכל המעשים הנעשים הם חלקי ההנהגה עצמה:
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
להנהיג העולמות בהנהגה הצריכה של תוספת וחסרון, מה שצריך לפי הענין ההוא, בכל ענין כבר משוער בשיעור ומחשבה העליונה - איזה עליה צריכה, ואיזה עליה אינה צריכה, עד שיהיה העולם מתנהג בהנהגה שלמה, בכל אותם חיל
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ועיקר כל זה הוא, כי הכוונה היתה לגלות ההדרגה בהנהגה, ולראות ולהבחין כל הצדדים, כל השתלשלותם, החסד לבד והדין לבד, ואחר כך ההכרעה בסוד מימינים ומשמאלים. אך כשהם בהתלהטות זה - ר"ל שהכל מתלהט כאחד, ואין ה
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ועם כל זה יהיה חילוק בין מהות עיגול לעיגול, שזה נקרא חכמה, וזה בינה, וזה דעת. ר"ל לפי שכל הספירות יש להם השגחה כללית על כל הנמצאים, ונמצאו כל הנמצאים מושגחים מכל העשר בשוה. והשגחות האלה הם העומדות בהד
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
סוד התמונות - מראים הדברים לפי טבע התמונה ההיא למטה ממש. והעיגול מראה הנהגה סובבת, בלא חילוק הנהגת חסד דין רחמים, אלא כמו השגחה כללית לפי מהות הספירה ההיא, וזה בסוד ההשתלשלות. אך היושר מראה ההנהגה מפו
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
חלק ב:והעיגול מראה הנהגה סובבת בלא חילוק הנהגת חסד דין רחמים, זהו ענין הכולל בכל הספירות - שיש בהם עיגול ויושר. והענין הוא, שיש במדרגות שני ענינים, השתלשלות והנהגה,
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
וברצות הרצון העליון להראות שני דברים אלה בציורי המראה - הנה שם שתים אלה, עיגולים ויושר. והעיגולים מראים ההשתלשלות, ויושר - ההנהגה, שבו נסדרות הספירות בסדר הקוים. והנה עניני ההשתלשלות, צריך להבין אותם
Tap to expand