Sefirot (Divine Emanations)
ספירותThe ten divine attributes or emanations through which Ein Sof reveals itself and creates the worlds.
The sefirot represent the ten divine attributes or emanations through which Ein Sof (the infinite divine essence) reveals itself progressively into creation. The Zohar (13th century) established the foundational framework for sefirot theology, systematically mapping biblical language and cosmic phenomena onto the ten emanations arranged in three pillars. The Zoharic material demonstrates that each sefirah possesses distinct functions within divine creativity—from Keter (crown) as the primordial point of revelation through Malkhut (kingdom) as the earthly manifestation—making the sefirot the essential vocabulary for mystical hermeneutics and cosmological theory. This early treatment emphasized the sefirot's role in generating worlds and interpreting sacred texts.
Chaim Vital's Sefer Etz Chaim (1570) preserved and systematized the Zoharic vision, while introducing the Lurianic innovations of tzimtzum (divine contraction) and the four worlds (Atzilut, Beriah, Yetzirah, Asiyah), each containing its own set of ten sefirot. This restructuring complicated sefirot doctrine by multiplying the emanatory schema, making it a more rigorous philosophical instrument. By the 18th century, Ramchal and Shneur Zalman engaged in subtle redefinition: Ramchal emphasized the sefirot's ethical and pedagogical dimensions in Kalach Pitchei Chokhmah, while Shneur Zalman of Liadi's Tanya reinterpreted the sefirot as primarily psychological and noetic realities within the devotee's consciousness. This shift from cosmological to psychological emphasis reflected broader changes in Hasidic theology, repositioning the sefirot from objective divine architecture toward internalized spiritual experience and contemplative practice.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
תּוֹסֶפְתָּא בְּרֵאשִׁי"תּ בָּרָ"א רֶמֶז לְכֶתֶּ"ר חָכְמָ"ה. אֱלֹהִים רוֹמֵז לְבִינָ"ה. אֶ"תּ רוֹמֵז לִגְדוּלָ"ה וּגְבוּרָ"ה. הַשָׁמַיִ"ם דָּא הוּא תִּפְּאֶרֶ"תּ. ואֶ"תּ רוֹמֵז לְנֶצַּ"ח הוֹ"ד יְסוֹ"ד. הָאָרֶ"ץ רוֹמֵז לְמַלְכוּ"תּ: (עד כאן תוספתא)
The passage systematically maps each word of Bereishit bara to specific sefirot: Bereishit/bara to Keter and Chochmah, Elohim to Binah, et to Chesed and Gevurah, Hashamayim to Tiferet, vet to Netzach/Hod/Yesod, and HaAretz to Malkhut.
Where Zohar applies Sefirot (Divine Emanations), Chaim Vital explains it.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
ז"א אין בו רק ט"ס והעשירית היא נוקבא אמנם הניחה שרשה בו והיא עטרה שבו כי משם נאחזת אך העטרה היא מכלל היסוד עצמו כנודע כי כל ספירה נחלקת לג' פרקין ועטרה היא פרק ג' של היסוד נמצא כי הספירה י' היא פרצוף נוקבא דז"א והוא אינו רק ט"ס והיא נשרשת ונאחזת בסוף היסוד שהוא בפ"ג שבו הנקרא עטרה. והנה הט"ס דז"א כל אחד יש בה ג' פרקין ואלו הם ט"ס חב"ד חג"ת נה"י והכתר אינו מעצמותו ואינו נמנה עמם אמנם להיות כי הנ"ה שבו נכללין כאחד נמצא כי גם אם נמנה הכתר אינו רק ט"ס לבד והט' נחלקין לג' קוין ימין ושמאל ואמצע וזהו ענינם חח"ן בג"ה דת"י וכשנעשו ג' קוין יהיה חח"ן קו אחד והם בחי' נצח בג' פרקיו ובג"ה ג"פ ההוד ודת"י ג"פ יסוד. ודע כי יש ג' מינים של ט"ס והם ט' פנימים מלובשים תוך ט"ס אמצעים המלובשים תוך ט"ס חיצונים ונמצא עתה ג' חכמות ג' בינות ג' דעות וכיוצא בזה בכל הט"ס עד שהם ג' כלים בכל אחד זה תוך זה וכל זה אחר הגדלותו. והנה נדבר עתה בספירה אחד ומשם יתבאר כל השאר הנה ספירת נצח יש בה ג' נצחים זה לפנים מזה בסוד ג' כלים ונצח החיצון הוא נצח דעיבור והוא נצח דנצח עיקרי שהוא פ"ת של החיצונים ובו ג"פ ונצח אמצעי הוא נצח של יניקה אך אינו רק פ"ת של חסד של אמצעי ונצח הפנימי הוא נצח דגדלות אך אינו רק פ"ת דחכמה של הפנימית. וכעד"ז בחסד יש בו ג' חסדים חיצון נקרא פרק אמצעי דנצח החיצוניות אך נקרא חסד שבנצח דחיצוניות ואמצעי הוא פרק אמצעי דחסד ונקרא חסד שבחסד האמצעי ופנימי הוא פרק אמצעי דחכמה הפנימית ונקרא חסד שבחכמה. וכעד"ז בחכמה הם ג' חכמות החיצונים נקרא פ"ע דנצח (דחיצונית) והאמצעי נקרא פ"ע דחסד והפנימי נקרא פ"ע דחכמה הרי הם קו ימין והם ג"פ חכמה מלובשים תוך ג"פ חסד המלובשים תוך ג"פ נצח. נמצא כי ג"פ עליונים הם כולם נקרא חכמה אלא שזה נקרא חכמה דחכמה וזה חכמה דחסד וזה חכמה דנצח וג"פ אמצעים כולם חסד אלא שזה חסד דחכמה וזה חסד דחסד וזה חסד דנצח וג"פ תחתונים כולם נצח אלא שזה נצח דחכמה וזה נצח דחסד וזה נצח דנצח. נמצא עתה כי כל קו ימין אינו רק ג"ס (פ"ג) זו תוך זו כל א' מג"פ וכעד"ז בקו שמאל וכעד"ז בקו אמצעי וכולן ט"ס. הכלל העולה כי ספירה עליונה של קו ימין יש בו נצח וחסד וחכמה זה תוך זה וכן בספירה אמצעית וכן בספירה התחתונה והרי נתבאר איך בכל א' מהג' אלו נכללות בג' והבן זה היטב. נמצא כי כל חיצוניות כולה אינה רק ג"ס שהם נה"י הנחלקות לט"ס וכל האמצעית אינו אלא ג"ס שהם חג"ת ונחלקים לט"ס וכל הפנימית אינו רק ג"ס שהם חב"ד ונחלקים לט"ס נמצא (ג"כ) כי נה"י מלבישין לגמרי חג"ת וחג"ת מלבישים לגמרי את כל החב"ד. וז"ס בתפלת ר' נחוניא בן הקנה כי הם ג' הויות זה תוך זה כמ"ש והם מלאים מבפנים ומתיכון ומבחוץ הוא הוי"ה הוי"ה הוי"ה נמצא כי נה"י הם פרצוף שלם מט"ס ונקרא חיצוניות ונקרא בחי' עשייה וחג"ת הם פרצוף שלם מט"ס ונקרא תיכוניות ונקרא בחי' יצירה והוא מתלבש לגמרי תוך עשייה וחב"ד הם פרצוף מט"ס ונקרא פנימית ונקרא בחי' בריאה ואצילות כי הנה בינה בריאה וחכמה אצי' מתלבשין זה תוך זה ואח"כ שניהן תוך היצירה:
The entire passage is a detailed technical analysis of the nine sefirot of Z"A, their division into three lines (right, left, center), three sections (pirkei) per sefirah, and three layers (inner, middle, outer) — including how each sefirah contains three instances of itself (e.g., three Chochmahs, three Cheseds, three Netzachs) nested within one another.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
חלקי המאמר הזה ב'. ח"א הוא, הספירות הם הארות, והוא ידיעת הספירות מה הם. ח"ב, מה שלא ניתן אור הפשוט, והוא ידיעת מה מתחלף ממהותם זה הא"ס ב"ה. שתי הבחנות האלה צריכות לידיעת הספירות. וזה - כי הנה לדעת הספירות, צריך לדעת מה שנתחדש לצורך הבריאה, שלא היה כן בתחילה. ראיה לזה - שהרי הספירות אינם אלא מה שנתחדש לצורך הבריאה,וזה נתפרש כבר. אך מתחילה לא היה אלא א"ס ב"ה. אם כן לדעת הספירות - צריך לדעת מה נתחדש שלא היה כך, ושאינו כן בא"ס ב"ה:
The passage is primarily about understanding the sefirot - defining what they are (illuminations/harot), what was innovated for the sake of creation, and how they differ from Ein Sof. The two distinctions (havhanot) required to know the sefirot are explicitly laid out.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Sefirot (Divine Emanations), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
ענין י"ח ברכות: והנה צריך שתדע שסוגי ההשפעה העליונה שתחתיה נכללים כל מיני ההשפעות ופרטיהם הם ג׳ והם הנרמזים בג׳ אותיות השם ב״ה וחיבורם ביחד להשלמת הבריאה כלה נרמזת בה׳ אחרונה. וכנגדם שלשה הכנוים הגדול הגבור והנורא והממשיך אותם כראוי הוא זכותם של אברהם יצחק ויעקב והממשיך ההשלמה היוצאת מחיבורם הוא זכותו של דוד המלך שמתחבר עם האבות ומשלים תקונם של ישראל. והנה כנגד ג׳ הסוגים האלה נתקנו ג׳ ברכות ראשונות של התפלה ובהם נמשך השפע העליון בכללו ואח״כ באמצעיות נמשך לפרטים כפי הצורך ובג׳ אחרונות מתחזק ומתישב במקבלים ע״י ההודאה שנותנים עליו וזה כלל תיקון התפלה כלה:
The text references the three letters of God's name (ב"ה) and their combination, corresponding to three categories of divine influence (השפעה) and three epithets (הגדול הגבור והנורא), which map onto sefirotic structure underlying the prayer's design.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
והם מ' דצלם כל א' בכ"ע. והפועלים הם ג' ל' דצלם. ועדיין הם בבחי' השכל והמוחין הג'. ובהתפשטותם אח"ז בלב ובמעשה הם גפ"ג. והוא שרש המדות במלכות דתבונה המתפשטת בז"א ועצם המדות חכמה גבורה תפארת ואחר כך המדות במעשה ממש והם נצח הוד יסוד והוא צ' דצלם.
The passage explicitly enumerates sefirot: Chochmah, Gevurah, Tiferet (as core middot), Netzach, Hod, Yesod, and Malkhut, organized into stages of intellectual (mochin), emotional (middot), and practical (ma'aseh) levels.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
הגההﬠִם הֱיוֹת בְּתוֹכוֹ ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּﬠֲשִׂיָּה דִקְדוּשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּﬠֵץ חַיִּים שַׁﬠַר מ״ג, וּבְתוֹךְ ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּﬠֲשִׂיָּה אֵלּוּ הֵן ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּיצִירָה, וּבְתוֹכָן ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה, וּבְתוֹכָן ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, שֶׁבְּתוֹכָן אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא; וְנִמְצָא אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא כָּל הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַתַּחְתּוֹנָה, ﬠַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בְּﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־ﬠֲשִׂיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּﬠֵץ חַיִּים שַׁﬠַר מ״ז פֶּרֶק ב׳ וּבְסֵפֶר גִּלְגּוּלִים פֶּרֶק כ׳:
The passage explicitly describes the ten sefirot of each of the four worlds (Asiyah, Yetzirah, Beriah, Atzilut) nested within one another, explaining their hierarchical structure.
Connections
Top Passages(20)
Zohar
בְּרֵאשִׁית רָזָא דְחָכְמָ"ה. בָּרָא. עִלָּאָה סְתִימָא דְלָא אִתְיְּידָע (כתר) אֱלֹהִי"ם בִּינָ"ה. אֶ"ת כְּלָלָא דְּחֶסֶ"ד וּגְבוּרָ"ה. הַשָׁמַיִם תִפְאֶרֶ"ת וְאֶ"ת כְּלָלָא דְּנֶצַ"ח וְהוֹ"ד. וא"ו ד
Tap to expand
Zohar
וּבָךְ יִתְקַיֵּים רָזָא דְּיוֹנָה, דְּעָאל בְּעִמְקִין דִּתְהוֹמֵי יַמָּא, הָכִי תֵּיעוּל אַנְתְּ בַּעֲמִיקוּ דִּתְהוֹמֵי אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יונה ב׳:ד׳) וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצּוּלָה בִּ
Tap to expand
Zohar
תּוֹסֶפְתָּא בְּרֵאשִׁי"תּ בָּרָ"א רֶמֶז לְכֶתֶּ"ר חָכְמָ"ה. אֱלֹהִים רוֹמֵז לְבִינָ"ה. אֶ"תּ רוֹמֵז לִגְדוּלָ"ה וּגְבוּרָ"ה. הַשָׁמַיִ"ם דָּא הוּא תִּפְּאֶרֶ"תּ. ואֶ"תּ רוֹמֵז לְנֶצַּ"ח הוֹ"ד יְסוֹ"ד
Tap to expand
Zohar
תָּאנָא, כְּתִיב כִּי שֵׁם יְיָ' אֶקְרָא, מַאי כִּי שֵׁם יְיָ' אֶקְרָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא כְּתִיב הָבוּ גּוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָבוּ גּוֹדֶל, דָּא גְּדוּלָה, הַצוּר תָּמִי
Tap to expand
Zohar
תְּפִלִּין דְּמָארֵי עָלְמָא, כֶּתֶר. וּמַאי נִיהוּ כֶּתֶר דְּמָארֵי עָלְמָא. יְדוָֹ"ד. דְּאִיהוּ: י' חָכְמָה. ה' בִּינָה. ו' תִּפְאֶרֶת. כָּלִיל שִׁית סְפִירָין. ה' מַלְכוּת. וּבְגִין דָּא (שמואל ב ז
Tap to expand
Zohar
עִשָּׂרוֹן וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, רְמִיזִין לִתְלַת חֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה. דְּאִינּוּן: גְּדוּלָה, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת. שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִין, רְמִיזִין: לְנֶצַּח, הוֹד, יְסוֹד. מִרְכֶּב
Tap to expand
Zohar
תָּאנָא, כְּתִיב (ישעיהו מ׳:י״ב) מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְגוֹ'. בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם. מַאן מַיִם. דָּא הוּא בִּינָה. רִבִּי אֶלְעָזָר מַתְנִי הָכִי, דָּא חֶסֶד. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֹּלָּא
Tap to expand
Zohar
תְּלִיתָאָה, יְהִֹוִ"ה דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים כְּמָה דְּאִתְּמַר, רַחֲמֵי, וְנָפִיק מִנֵּיהּ דִּינָא. וְדָא הוּא הַהוּא נָהָר, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן. רְבִיעָאָה, אֵל גָּדוֹל. וְהָא אִתְּמַר, וְדָא ג
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
בענין א"ס ב"ה. איך היה התחלת אצילות העולמות הנאצלים ממנו וגם חקירה גדולה ומחלוקת עצום נחלקו בו כל המקובלים כולם כי יש מי שכתב כי הי"ס הם כסדר י' מדריגות זו אח"ז וזו למטה מזו. ויש מי שכתב כי סדר עמידתן
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
עוד צריך להודיע כללים אחרים הלא הם אלו דע כי בחי' עצמות ורוחניות אשר מתלבש תוך הכלים הנ"ל הלא הוא הנזכר תמיד אצלינו בחיבורינו זה בחי' אורות נעלמים. והנה האורות האלו הם ב' בחי' א' נקרא או"פ המתלבש תוך
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
אחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחי' א' בחי' הי"ס בצורת גלגלים עגולים וא' בחי' י"ס בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה. נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחי' אחרות שיש בהם. הנה נתבאר בס"ה פ' בא דף מ"ב ע"ב
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
כלל העולה כי בכל הצלם יש ט"ס שרשיות נגד ט' אותיות של המספר שאין חשבון למעלה ממנו כנודע לבעלי המספר כי הרי הי' חוזר לא' ויש בו כ"ז ספי' בינונית נגד כ"ז אותיות התורה ויש בו פ"א ספירות פרטיות שלימות והם
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
ז"א אין בו רק ט"ס והעשירית היא נוקבא אמנם הניחה שרשה בו והיא עטרה שבו כי משם נאחזת אך העטרה היא מכלל היסוד עצמו כנודע כי כל ספירה נחלקת לג' פרקין ועטרה היא פרק ג' של היסוד נמצא כי הספירה י' היא פרצוף
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
ודע כי כמו שכ"א מאלו הט"ס שלימות נחלקות לג' בחי' לבד כיצד ספירת חכמה יש בה חח"ן יען הם מקו ימין וכעד"ז שאר הספירות וכן כל בחי' מהם כלולה מג' וכעד"ז לכמה בחי' כי כמו שהוא ג' כללות כן הוא בכל ספירה וספי
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
ודע כי הב' בחי' ראשונים כיון שאין בהם רק ו"ק נקרא אלהים כנודע כי כל בחי' ו"ק נקרא אלקים כי כן ז"א להיותו ו"ק של כללות עולם האצילות נקרא אלקים בערך א"א הנקרא הוי"ה כנזכר באדרא. נמצא כי הו"ק דז"א נקרא א
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
והנה אלו הב' בחי' של הכלים שהם פנימיות וחיצוניות בזה תבין מה שתמצא בכל זוהר ובתקונים בענין ד' פנים ושש כנפים והוא בסוד לא יכנף עוד מוריך והענין בקיצור כי הנה ז' שרפים יש בכסא והם ז' היכלין דבריאה והם
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
הנה נודע מן הכתוב לעיל כי אמ"ש הם ג"ר שהם יסודות אל ז"ת ובג"ד כפר"ת הם ז"ת יען שיש בהם דין ורחמים שהם אור ישר ואור חוזר שהם בחי' עצמן רחמים ובחי' מלכות שבכל אחד וא' הוא דין לכן הם כפולות וי"ב פשוטות ה
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
והנה הכלי הראשון אשר האציל המאציל נקרא כתר בוודאי אך מה שהאציל אח"כ עי"ז הכלי הנקרא כתר אז יקראו חו"ב כו'. אך עתה עדיין כולם בסוד י' כתרים ואחר התפשטות הב' אז נעשה שאר חלקי הספי'. סוף דבר הכלי שהאציל
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
פירוש - עשר ספירות הם בהדרגתם משתלשלות זו מזו, ואין שייך בזה אם אחת חסד או אם אחת דין, כל ספירה שפלה מחברתה, וספירת הגבורה היא משתלשלת מן החסד. וכן אמרו, "המים הרו וילדו אפלה". וכן על דרך זה באות עשר
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
חלק א:כל מיני פעולות הנמצאות בספירות - כולם מתנהגות תחת סדר עשר ספירות, שכל מה שמבחינים בספירות - משקיף על הכל. ועל כן מיד נבחין עשר חלקים בסוד ע"ס. ואפילו שלצורך הפעולות היו צריכין האורות להתחלק למינ
Tap to expand