Yichudim (Divine Unifications)
ייחודיםMeditative practices combining divine names to effect spiritual unifications between sefirot or divine attributes.
Yichudim—meditative practices involving the combination of divine names to effect spiritual unifications between the sefirot and divine attributes—emerge in the Zohar (c. 1100 CE) as a foundational mystical mechanism. The Zoharic passages establish yichudim as cosmic operations binding upper and lower worlds through the precise arrangement of divine letters and attributes, presenting them as both a metaphysical reality and an accessible human practice. The Zohar emphasizes the dual structure of yichudim: supernal unifications that affect the heavenly realms and their lower correspondences, with mastery of these practices conferring both spiritual reward and cosmic efficacy. This early formulation treats yichudim as performative acts through which the devotee participates in maintaining universal harmony.
By the sixteenth century, Chaim Vital's *Sefer Etz Chaim* systematizes yichudim within the Lurianic framework, incorporating them into a complex theology of tikkun and divine contraction. Where the Zohar presented yichudim somewhat organically, Vital places them within elaborate maps of sefiratic relationships and kabbalistic meditations designed to repair cosmic ruptures. The subsequent treatments by Ramchal (eighteenth century) represent a significant shift: while maintaining yichudim's mystical importance, Ramchal intellectualizes the practice, subordinating it to philosophical analysis and theological principle. Finally, the Hasidic masters—particularly the Tanya and *Nefesh HaChayim*—reintegrate yichudim into devotional spirituality while emphasizing their psychological and moral dimensions, relocating their primary efficacy from cosmic mechanics to inner transformation and ethical intention, thereby democratizing mystical practice for broader constituencies within Eastern European Jewish communities.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
אֶל מָקוֹם אֶחָד בְּגִין דְּהָכָא הוּא קִשּׁוּרָא דְיִחוּדָא דְעָלְמָא עִלָּאָה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (תרומה קלד ע"א) תְּרֵין יִחוּדִין חַד דְּעָלְמָא עִלָּאָה לְאִתְיַחֲדָא בְּדַרְגּוֹי, וְחַד דְּעָלְמָא תַּתָּאָה לְאִתְיַחֲדָא בְּדַרְגּוֹי. קִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה עַד הָכָא אִיהוּ. חַי עָלְמִין תַּמָּן אִתְבְּסִים וְאִתְקַשַּׁר עָלְמָא עִלָּאָה בְּיִחוּדָא דִילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי מָקוֹם אֶחָד. כָּל דַּרְגִּין וְכָל שַׁיְיפִין מִתְכַּנְשִׁין תַּמָּן וְהֲווּ כֻּלְהוּ בֵּיהּ חַד בְּלָא פִּירוּדָא כְּלָל. וְלֵית דַּרְגָא דְּאִתְיַחֲדָן תַּמָּן בְּיִחוּדָא חַד אֶלָא הַאי, וּבֵיהּ אִתְכַּסְּיָין כֻּלְהוּ בְּאֹרַח סָתִים בְּתִיאוּבְתָּא חַד. עַד הָכָא בְּדַרְגָּא דָּא אִתְיַיחַד עָלְמָא דְאִתְגַּלְיָיא בְּעָלְמָא דְאִתְכַּסְיָיא.
The passage explicitly discusses yichudim (יחודים/יחוד) as the mechanism of spiritual unification. It describes two yichudim: one for the upper world to unify in its degrees (תְּרֵין יִחוּדִין חַד דְּעָלְמָא עִלָּאָה לְאִתְיַחֲדָא בְּדַרְגּוֹי), and one for the lower world to unify in its degrees (וְחַד דְּעָלְמָא תַּתָּאָה לְאִתְיַחֲדָא בְּדַרְגּוֹי). The passage elaborates on how this unification binds all degrees and dimensions into a single unified whole without separation (וְהֲווּ כֻּלְהוּ בֵּיהּ חַד בְּלָא פִּירוּדָא כְּלָל).
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
מ"ב מדרוש שלוח הקן תבין שיש ג' (מיני) יחודים אל זו"ן הנקרא נ"ר והם הוי"ה אהי"ה הוי"ה אלהים הוי"ה אדני והם נגד ג' פרצופים שיש (בנוקבא דז"א) בזו"ן, א' י"ס דאחוריים שהם עיבור שלה בעמידה דלחש שהיא למטה בנה"י שבו שהוא ג"כ פרצוף שלם דעיבור ואז חיבורם פב"פ נקרא הוי"ה אדנ"י וכשהזווג פב"פ בסוד פרצוף שלו דיניקה עם פרצוף שלה דיניקה דאז הוא נקרא חג"ת דז"א ואז היא עולה עד שם ג"כ בחזרת עמידה אז הוא חיבור הוי"ה אלקים וכשהזווג פב"פ בסוד פרצוף גדלות שבו עם פרצוף גדלות שבה שאז נקרא חב"ד דזעיר אנפין ועלתה עד שם אז הוא חיבור הוי"ה אהי"ה שכבר הוא בחי' בינה הנקרא אהי"ה שלימה בי"ס דגדלות ואז הוא בעת נפילת אפים שנבקע היסוד (דאמא) בויעבור. או נ"ל שאינו אלא בשחרית דשבת ועיין במקומו ותראה כי כל עמידה דלחש וחזרה דחול בשחרית יש זווג וא"כ איך [אמר שאין] זווג אלא בנפילת אפים ובזה מתורץ כי בכ"א יש זווג אלא שהזווג עליון הוא בנפילת אפים ואינם דיעקב ורחל הקטנים דלחש והבן מאד:
The passage explicitly discusses three yichudim (divine unifications) directed toward Ze'ir Anpin and Nukvah: YHVH-AHIH-YHVH, YHVH-Elohim, and YHVH-Adonai, each corresponding to different stages of coupling and partzuf configurations.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
חלק ד:והרי היחוד מתגלה, בכאן מתחברים דברים הרבה כאחד - היחוד עצמו מתגלה בפועל, שכיון שבזה צריך להבין הרע שחוזר לטוב, לא היה אפשר להיות זה בפועל, כי הרע לא היה בפועל עד שמתגלה לתחתונים. הדבר יקר כל כך שיהיה להם תענוג גדול בהשיגם אותו. והרי היה מציאות לעבודה, ועתה מציאות לשכר. פירוש - שלא תצטרך העבודה להיות נצחית, אלא "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם", כי כיון שהיחוד נתגלה - אין צריך עוד עבודה: שהוא עצמו תענוגן של נשמות, שזאת היא ההטבה מה שאמרנו שרצה להיטיב.
The passage focuses on 'היחוד' (the unification) and explains how it manifests in practice ('היחוד מתגלה בפועל'). The text elaborates on the mechanism of divine unification and its revelation to the lower worlds, discussing how the unification itself becomes manifest and transforms the nature of spiritual work.
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
אמצעיים שבהם יתפתח האדם מגופניות: ואולם התקינה חכמתו ית׳ אמצעיים לאדם שבהם יוכל להשיג התכלית הזה אם ירצה וישתדל בם דהיינו ביטול גבולי הטבע האלה ממנו והציב עצמו במצב שזכרנו וכל ענינם תלוי במה שאפרשהו עתה:ענין שמותיו ית' והפעולה בהם: דע כי הנה נתבאר שקיום כל המציאיות כלם בכללם ובפרטיהם אינו אלא האדון ב״ה ונמצאו שכל הנמצאות וסדריהם בין מה שבכחות העליונים בין בנבראים הרוחנים בין בגשמיים אינם מתקיימים אלא במה שהוא ית״ש נמצא להם לתלות בו והנה הוא נמצא ומתגלה אל כל נמצאיו ומשפיע בם כפי מה שראוי להם לקיום ענינם ונמצאו ההשפעות רבות ושונות כפי ריבוי המקבלים ושינויים ובהשפעות ההם תלוי מציאות כל המציאיות למחלקותם וכל עניניהם וכשימשכו ההשפעות ההם יולדו כל התולדות הנולדות מהם בכל השתלשלות הנמצאות כפי מה שסידר ויקבלו המלאכים מאורו ית׳ המתגלה עליהם מה שיקבלו וישמיעו העליונים לתחתונים מהם והתחתונים לתחתונים עד סוף השתלשלות כלו. ואמנם רצה ית״ש להיות נקרא בשם כדי שיוכלו ברואיו להתעורר אליו ולקרוא אותו להזכירו ולהתקרב אליו. והנה ייחד לכבודו השם המיוחד ואמר עליו זה שמי לעולם וכו׳ והוא השם שנקרא בו ע״ש הכבוד בעצמו כפי מה שרצה ליקרא בשם ואמנם כפי כל פרטי השפעותיו רצה ונקרא בשמות שונים והנה גזר וחקק שבהזכיר ברואיו את שמו ימשך להם ממנו הארה והשפעה וכענין שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. ואולם כפי השם שיזכירוהו ויקראוהו בו כך תהיה ההשפעה הנמשכת על ידי ההזכרה ההיא פי׳ כי השפעה שתמשך תהיה ממין אותה ההשפעה שעל סודה נתיחס לו ית׳ השם ההוא. ואמנם בהמשך השפעה תולד בהכרח התולדה המחוקקת לה ויתפשט הענין בכל ההשתלשלות מן הראש ועד הסוף וכמ״ש והנה הגבילה החכמה העליונה את הענין בגבולות ידועים ובתנאים מיוחדים שכשתהיה ההזכרה נשלמת בהם תמשך ההשפעה ההיא ותולד התולדה ולא זולת זה. והנה בכלל ההשפעות שגזר שימשכו ממנו ית׳ סידר שימשכו השפעות שבהגיעם למי שיקבלם יבוטלו בכחם גבולות מגבולות הטבע כמ״ש ויתקשר האיש ההוא עם הנמצאים הרוחנים ותגיע לו ידיעה והשכלה למעלה מההשכלה האנושית וענינים אחרים ענפי שרש זה והוא ענין מדריגות הרה״ק והנבואה וכמ״ש לפנים עוד בס״ד והנה גזר שהמשכת ההשפעות האלה ג״כ תהיה על ידי האמצעי שזכרנו דהיינו שמותיו ית׳ המתיחסים לו ע״ש השפעות אלה בכוין בהם במחשבת הלב או בהזכיר אותם בפה או צרף אותם בדברים עם התנאים מה שצריך שיחובר לזה וכמ״ש עוד בס״ד:
The passage extensively discusses divine names (שמות) and their use in drawing down specific divine influences (השפעות). It explains that by invoking divine names with proper intention (בכוין בהם במחשבת הלב) or reciting them (בהזכיר אותם בפה), one effects specific spiritual outcomes corresponding to the nature of each name. This is the core mechanism of yichudim — meditative unification practices using divine names.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
ומעת שבעונינו נפסקה עבודת בית קדשינו לא נשארה רק עבודת התפלה במקומה. שגם היא סגולתה לקשר ולייחד העולמות עד לעילא לעילא בא"ס ב"ה. כמבואר במקומות רבות בזוהר. ויותר מפורש בפ' ויקהל רי"ג ב' כד פלח למארי' בצלותא אדבק רעותי' כנורא בגחלתא ליחדא אינון רקיעין תתאין דסטרא דקדושה לאעטרא לון בשמא חדא תתאה. ומתמן ולהלאה ליחדא אינון רקיעין עלאין פנימאין למהוי כלהו חד כו'. ובעוד דפומי' ושפוותי' מרחשן. לבי יכוין רעותי' יסתלק לעילא לעילא ליחדא כלא ברזא דרזין דתמן תקיעו דכל רעותין ומחשבין ברזא דקיימא בא"ס.
The passage explicitly discusses יחודים (yichudim) - the unification of the worlds through prayer. It states that prayer's special quality is 'lekasher ulayached ha'olamot' (to bind and unify the worlds), with specific reference to unifying the lower realms (rakia'im tattain) and then the upper inner realms (rakia'im elonim penimim) into one, which is the precise function of yichudim meditations.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
הגההוְשָׁם מֵאִיר וּמִתְגַּלֶּה גַּם כֵּן הַיִּחוּד הָﬠֶלְיוֹן הַנַּﬠֲשֶׂה בְּכָל מִצְוָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהוּא יִחוּד מִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, שֶׁנִּכְלָלוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְנִמְתָּקוֹת הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, ﬠַל יְדֵי ﬠֵת רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַמֵּאִיר וּמִתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת גִּילּוּי רַב וְﬠָצוּם, בְּאִתְﬠָרוּתָא דִלְתַתָּא הִיא ﬠֲשִׂיַּית הַמִּצְוָה אוֹ ﬠֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁבָּהֶן מְלוּבָּשׁ רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא. אַךְ ﬠִיקַּר הַיִּחוּד הוּא לְמַﬠְלָה מַּﬠְלָה בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת, שֶׁשָּׁם הוּא מַהוּת וְﬠַצְמוּת מִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, מְיוּחָדוֹת בְּמַאֲצִילָן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְשָׁם הוּא מַהוּת וְﬠַצְמוּת רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְהֶאָרָתָן לְבַד הִיא מְאִירָה בִּבְרִיאָה יְצִירָה ﬠֲשִׂיָּה, בְּכָל עוֹלָם מֵהֶן לְפִי מַﬠֲלָתוֹ. וְאַף שֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּמִצְוָה זוֹ אֵינָהּ מֵאֲצִילוּת, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן הַמְלוּבָּשׁ בְּמִצְוָה זוֹ, וְהוּא הוּא ﬠַצְמוֹ הַדְּבַר הֲלָכָה וְהַתּוֹרָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ, הוּא אֱלֹהוּת וְאוֹר־אֵין־סוֹף הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא וּרְצוֹנוֹ אֶחָד, וּבִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ הֶאֱצִיל מִדּוֹתָיו הַמְיוּחָדוֹת בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְﬠַל יְדֵי גִּילּוּי רְצוֹנוֹ הַמִּתְגַּלֶּה ﬠַל יְדֵי ﬠֵסֶק תּוֹרָה וּמִצְוָה זוֹ, הֵן נִכְלָלוֹת זוֹ בָּזוֹ וְנִמְתָּקוֹת הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, בְּﬠֵת רָצוֹן זוֹ:
The passage extensively discusses 'yichud' (unification) as the core mystical mechanism through mitzvah and Torah study. It explains how the yichud operates through the enclothement of divine will within commandments and Torah, and how divine attributes (middot) unite and sweeten judgments through compassion.
Connections
Top Passages(20)
Zohar
אָמַר רָב הַמְנוּנָא סָבָא כָּל מַאן דִּמְיָחֵד דָא בְּכָל יוֹמָא, חֶדְוָה זָמִין לֵיהּ מִלְעֵילָּא מֵאַתְוָון אִלֵּין. ש"מ מֵהַאי סִטְרָא, א"ח מֵהַאי סִטְרָא. וּמְצָרֵף אַתְוָון אִלֵּין לְמַפְרֵעַ שׁ
Tap to expand
Zohar
כָּל יִחוּדָא שְׁלִים, הָכָא אִיהוּ. יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ. דְּהָא רָזָא דִּילֵיהּ, מֵרֹאשׁ צוּרִים אִיהוּ, וְאִתְיָיחֵד בְּרֵישָׁא, בְּגִזְעָא וּשְׁבִילָא. יְיָ: דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה, אֲוִירָא דְּסַל
Tap to expand
Zohar
וּמָאן דְּיָדַע לְקָשְׁרָא יִחוּדָא דָא זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ רָחִים לְעֵילָא רָחִים לְתַתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (איהו) גָּזִיר וְאִיהוּ מְבַטֵּל. סָלְקָא דַעְתִּין דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא בְּמָארֵיה
Tap to expand
Zohar
אֶל מָקוֹם אֶחָד בְּגִין דְּהָכָא הוּא קִשּׁוּרָא דְיִחוּדָא דְעָלְמָא עִלָּאָה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (תרומה קלד ע"א) תְּרֵין יִחוּדִין חַד דְּעָלְמָא עִלָּאָה לְאִתְיַחֲדָא בְּדַרְגּוֹי, וְחַד ד
Tap to expand
Zohar
יְיָ אֱלהֵינוּ יְיָ. גְּוָונִין סְתִימִין דְּלָא אִתְחַזָן וְאִתְקַשְּׁרָן אֶל מָקוֹם אֶחָד יִחוּדָא חָדָא בְּעִלָּאָה. גְּוָונִין בַּקֶּשֶׁת לְתַתָּא לְאִתְיַחֲדָא בְּהוּ. חִוָּור סוֹמָק וְיָרוֹק כִּ
Tap to expand
Zohar
יִחוּדָא דְּכָל יוֹמָא, אִיהוּ, יִחוּדָא לְמִנְדַּע וּלְשַׁוָּאָה רְעוּתָא. יִחוּדָא דָּא הָא אַמָרָן בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי, יִחוּדָא דְּכָל יוֹמָא, אִיהוּ יִחוּדָא דִּקְרָא, (דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע יִשְׂ
Tap to expand
Zohar
וְדָא אִיהוּ קוֹל דְּעָבִיד בַּר נָשׁ בְּיִחוּדָא, וּלְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיהּ בְּיִחוּדָא דְּכֹלָּא, מֵאֵין סוֹף עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא, בְּהַאי קוֹל דְּקָא עָבִיד בְּהָנֵי תְּלָתָא דְּאִינּוּן חַד. וְדָ
Tap to expand
Zohar
מַאן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אִינּוּן דִּמְחַשְּׁבֵי וּמְכַוְונִין בְּרָזָא דִּשְׁמֵיהּ, לְיַחֲדָא הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְיַחֲדָא כֻּלְּהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא. וְאִלֵּין אִינּוּן
Tap to expand
Zohar
אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כָּל מַאן דִּמְיַיחֵד יִחוּדָא דָּא בְּכָל יוֹמָא, חֶדְוָה זְמִינָא לֵיהּ מִלְּעֵילָּא, מֵרָזָא דְּאַתְוָון אִלֵּין, ש"מ מֵהַאי סִטְרָא. א"ח, מֵהַאי ס
Tap to expand
Zohar
בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָא מְיַחְדֵי יִחוּדָא בְּהַאי קְרָא, בְּרָזָא דְּכ"ה אַתְוָון, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, וּבָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד,
Tap to expand
Zohar
וּבְשַׁעֲתָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְקָאִים עָלֵיהּ כְּסָהִיד, לְסָהֲדָא סַהֲדוּתָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּי
Tap to expand
Zohar
אֶלָּא כֹּלָּא חַד, דְּכַד מִתְיַיחֲדָּן תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין, דָּא בְּיִחוּדָא חַד, וְדָא בְּיִחוּדָא חַד, כְּדֵין תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין אִתְעָבִידוּ חַד, וְאִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא, וַהֲוִי
Tap to expand
Zohar
וְדָא אִיהוּ יִחוּדָא דִּתְפִלִּין דְּרִישָׁא, וּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא, וּכְגַוְונָא דְּרָזָא דְּיִחוּדָא דִּתְפִלִּין, הָכִי אִיהוּ יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וְדָא אִיהוּ בְּרִירָא דְּמִלָּה. וְהָא סָדַרְנ
Tap to expand
Zohar
ר' אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (דבהם ו') וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. כְּהַאי גַּוְונָא הָכָא אִתְרְמִיז יִחוּדָא קַדִּישָׁא, וְאַזְהָרָה הוּא לְבַר נָשׁ
Tap to expand
Zohar
(דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, דָּא אִיהוּ יִחוּדָא חַד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, הָא יִחוּדָא אַחֲרָא, לְמֶהֱוִי שְׁמֵיהּ רָזָא חַד. וְרָזָא דָּ
Tap to expand
Zohar
וְדָא אִיהוּ יִחוּדָא דִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא וּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא, כְּגַוְונָא דְּרָזָא דְּיִחוּדָא דִּתְפִלִּין, הָכִי הוּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא. וְדָא אִיהוּ בְּרִירוּ דְּמִלָּה. וְהָא סָדַּרְנָא
Tap to expand
Zohar
רעיא מהימנא(דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, פִּקּוּדָא דָּא, (ד) (עיין בהקדמה י"ג ע"ב) לְיַחֲדָא שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא, דְּהָא כְּמָה דִּמְיַיח
Tap to expand
Zohar
בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְיַיחְדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא כֻּלְּהוּ, קַיְימִין שׁוּרִין שׁוּרִין, בְּגִין לְאִתְתַּקְנָא וּלְאִתְכַּלְּלָא כֻּלְּהוּ בְּהַהוּא י
Tap to expand
Zohar
שַׁיְיפִין עִלָּאִין לָקִיט לוֹן שְׁמָא עִלָּאָה, בְּרָזָא דְּיִחוּדָא דְּקָא אִתְיָיחָד בְּרָזָא דְּמ"ב שְׁמָהָן. וְלָקִיט כָּל אִינּוּן שׁוֹשַׁנִּים עִלָּאִין, וְשַׁמָּשָׁא דָּא לָקִיט כָּל אִינּוּן
Tap to expand
Zohar
רָזָא דְּיִחוּדָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהַהוּא דְּאִתְחָזֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי, לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְיַיחֲדָא שַׁיְיפִין וְדַרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, לְאַכְלְלָא כֻּ
Tap to expand