Kittel (White Holiday Robe)
A plain white linen robe worn by Ashkenazi men at key threshold moments — Yom Kippur, weddings, and burial.
The kittel is a simple, unadorned white garment that appears at some of the most significant moments in Ashkenazi Jewish life. On Yom Kippur it is worn as a symbol of purity and the seriousness of the day. Grooms wear it under the wedding canopy. And it serves as a burial shroud, so that the same garment a person wore at the holiest moments of life accompanies them in death.
The fact that one garment carries such different occasions is part of its power. White has long carried associations with purity and renewal in Jewish practice — on Yom Kippur the kittel reflects the hope for forgiveness and a fresh start. At a wedding it marks the gravity of the commitment being made. As a burial shroud it reflects the Jewish emphasis on simplicity and equality in death: everyone, regardless of wealth, is dressed the same way.
The customs around the kittel were codified for Ashkenazi communities by the medieval authority known as the Maharil (Rabbi Jacob Moelin, 15th-century Germany), whose rulings shaped Ashkenazi minhag across many domains. The kittel remains in use among Ashkenazi communities today, a garment whose plainness is precisely its point.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
נוהגים בכל מקום להרבו' נרות בבתי כנסיו' ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת: הגה ונוהגים שכל איש גדול או קטן עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו) גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו) וכן נכון וכן כתבו מקצת רבוואתא ואם
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ אֶת הַקִּיטֶל, שֶׁהוּא בֶּגֶד מֵתִים, וְעַל יְדֵי זֶה לֵב הָאָדָם נִכְנָע וְנִשְׁבָּר. וְגַם הָאָבֵל יָכוֹל לְלָבְשׁוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהוּא בֶּגֶד מְיֻחָד לַתְּפִלָּה, לֹא יֵלֵךְ בּו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(טז) שנהגו ללבוש בגדים לבנים וכו' - ונוהגין שגם הנשים לובשים בגדים לבנים ונקיים לכבוד היום אבל לא יקשטו עצמן בתכשיטין שמתקשטין בהם בשבת ויו"ט מפני אימת יום הדין ואין נוהגות ללבוש קיטל:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ו] דוגמת מלאכי וכו'. ולפי זה אין הנשים לובשים לבנים כמו בטבילה סוף סימן תר"ו, ומכל מקום הקיטל יכולים ללבוש שיכנע לבם (מגן אברהם). נוהגין במדינות אלו שאבל אין לובש הקיטל, ואפשר שכבר נכנע לבו או דהוי כ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִנְהָגֵנוּ לְלְבּוֹשׁ אֶת הַקִּיטֶל (חָלוּק לָבָן) וִיָכִינוֹ גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמִי שֶׁהוּא אָבֵל, רַחְמָנָא לִצְלָן, אֵינוֹ לוֹבְשׁוֹ. אֲבָל בַּהֲסִבָּה, חַיָּב. רַק אִם לֹא נָהַג אֲבֵלוּת
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
הַשּׁוֹשְׁבִינִים מַלְבִּישִׁים אֶת הֶחָתָן בְּקִיטְל, כְּדֵי שֶׁיִזְכֹּר אֶת יוֹם הַמִּיתָה וְיִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה. גַּם נוֹהֲגִין לָתֵת אֵפֶר בְּרֹאשׁ הֶחָתָן בִּמְקוֹם הֲנָחַת הַתְּפִלִּין (וְעַ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וזהו שכתב רבינו הרמ"א בסעיף ד: יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום הכיפורים, דוגמת מלאכי השרת. וכן נוהגים ללבוש הקיט"ל, שהוא לבן ונקי. גם הוא בגד מתים, ועל ידי כן לב האדם נשבר ונכנע. עד כאן לש
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · 1665 CE
לטבול. ונכון לטבול מבערב ללמוד כל הלילה בקדושה. ודין הזווג כמו בליל שבועות עשל"ה. מהרי"ל לבש הקיטל בשחרית אבל שאר בגדי חה"מ לא היה משנ' ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיטל רק הש"ץ:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[לו] ולהסתפר וכו'. ומגלחין זקנם ומחתכין ציפורנם (ירושלמי ותניא). כתב בט"ז לא ילבש בראש השנה בגדי רקמה ומשי כבשארי יום טוב דמכל מקום יהא מורא הדין עליו אלא ילבש בגדים לבנים נאים, עד כאן, ובמטה משה כתב
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ובמרדכי דיומא ומכבדין בכסות נקיה כדי שיהיו נקיים כמלאכי השרת עכ"ל ונראה דמטעם זה נהגו ללבוש בגדי פשתן לבן נקיי' כמ"ש איש א' לבוש הבדים ובהג"מ פ"ו דשבת כתב דמהר"ש היה רגיל ללבוש שרגני"ט בי"ט כשאין לו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יח) נכנע ונשבר - וגם אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו או תוך ל' על שאר קרובים יכול ללבשו ויש מקומות שנוהגים שאין האבל לובשו. אין לכנוס לבית הכסא בקיטל שהוא מיוחד לתפלה אבל להשתין בו מותר:
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · 1665 CE
לבית הכסא. כ' הט"ז דוקא בד' כנפות שלבש תחת הבגדים אבל בטליתות של מצוה אין נכון שיכנס לבית הכסא. גם ההולכים בי"כ לפנות ומלובשים בקיטל צריך שיפשוט הקיטל כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל ע"ש:
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · 1665 CE
דוגמת. לפ"ז אין הנשים לובשים לבנים דאין יכולים להיות כמלאכים ומ"מ הקיטל יכולות ללבוש שיכניע לבם. מגן אברהם:
Tap to expand
הכתונת לבד. ומותר אפי' חל ט"ב בשבת (לבוש) והמחמיר שלא להחליפו מנהג שטות הוא שאינו לבוש רק מפני הזיעה (מט"מ):
Tap to expand
ללבוש הקיט"ל. מהרי"ל לבש הקיט"ל אבל שאר בגדי ח"ה לא הי' משנה [ד"מ] ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיט"ל ערסי' תק"ל מ"ש:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ג] ובליל יום כיפור וכו'. ואין מסירין מעליהם בלילה לפי שדומין למלאכים לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ב"ח, ומטעם זה נוהגין שלא להסיר הטלית במוצאי יום כיפור עד אחר תפילת ערבית שיירי כנסת הגדולה:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בַּיּוֹם חֲמִישִׁי (ובא"י ביום ששי) שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, הוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִין לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס הַסֵּדֶר, לְפִי שֶבֶּחָג
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולפי שנתוסף מצוה אחת היום, והוא גמר החג, ובחג נדונים על המים, ובמים נכלל פרנסה ועוד עניינים – לכן מנהג כל ישראל לעשות התעוררות ביום זה בשני אופנים. האחד כמו ימי דין, והיינו: שהרבה נעורים רוב הלילה, וק
Tap to expand
ואת בגדי השרד. אוֹמֵר אֲנִי – לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא – שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּבִגְדֵי כְהֻנָּה מְדַבֵּר, לְפִי שֶׁנֶּ' אֶצְלָם וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי ב
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · 1665 CE
הסיבה. כתב הב"ח דאבל כל י"ב חודש לא יסב וגם אינו לובש הקיט"ל דבלא"ה לבו נכנע. כתב המ"א ז"ל דה"ה אבל תוך למ"ד על שאר קרובים כשלא נהג שבע' קודם הרגל ע"ש. וכנה"ג בספרו פסח מעובין סי' קע"ו כתב דאפילו תו
Tap to expand