Memaleh Kol Almin (Filling All Worlds)

לֵית נְהוֹרָא יָכִיל לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּלָא אִתְחַשְּׁכַת. אֲפִילּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן, דְּאִיהוּ נְהוֹרֵיהּ תַּקִּיף עַל כָּל דַּרְגִּין, וְעַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, אִתְּמַר עָלֵיהּ, (תהילים י״ח:י״ב) יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ. וְעַל חָכְמָה וּבִינָה, (תהילים צ״ז:ב׳) עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו. כָּל שֶׁכֵּן שְׁאַר סְפִירָאן. כָּל שֶׁכֵּן חֵיוָן. כָּל שֶׁכֵּן יְסוֹדִין, דְּאִינּוּן מֵתִים. אִיהוּ סוֹבֵב עַל כָּל עָלְמִין, וְלֵית סוֹבֵב לוֹן לְכָל סִטְרָא, עֵילָּא וְתַתָּא, וּלְאַרְבַּע סִטְרִין, בַּר מִנֵיהּ. וְלֵית מַאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּתֵיהּ לְבַר. אִיהוּ מְמַלֵא כָּל עָלְמִין. וְלֵית (ס"א אלהא וכו' לון בר מיניה) אוֹחֲרָא מְמַלֵא לוֹן.

ענין או"פ ואו"מ דע כי הנה כל אצילות כולו יש בו בחי' כח הא"ס בפנים לו וחוצה לו בסוד מקיף והנה כבר נתבאר כי הנה או"פ הזה הוא מוגבל ומצומצם ומתעלם בתוך פנימיות הספי' משא"כ באו"מ כי אינו נגבל ונקצב במדה וזה יורה מעלת המקיף על הפנימי עם היותן שניהן נמשכין מן הא"ס והנה ה' בחי' הם באצילות והם ה' פרצופים א"א ואו"א וזו"ן והם מתחלקים בבחי' פנימים ומקיפים עם שהכל הוא מן הא"ס ולכן נבאר סדרן. דע כי ט' ספירות דא"א הם נשמה לכל אצילות והוא מתלבש תוך פנימיות כולם ואמנם ז"ס או"פ של אצילות ובודאי לא יהיה שוה אחור ג"ר שבו לחג"ת שבו וכן כיוצא בזה בשאר וז"ס ההפרש שיש בסוד האצילות והנה נתבאר אצלינו כי רישא דא"א שהם הג"ר שבו לא נתלבשו כלל אמנם נשארים בגלוי והנה בחי' או"מ שלו הוא סובב וחופף עליו ברחוק אבל אין בו הגבלה רק שהוא בהרחבה גדולה אלא שהוא בריחוק מועט ואין לנו רשות לדבר בנסתרות ואתה המעיין תבין מעצמך איך יש או"מ ואו"פ אל ג"ר דעתיק ואו"מ אינו מושג ומתפשט למטה מאותן ג' אמנם הפנימים של אלו הג' הם אשר יצאו ממנו אח"כ ונעשים בחי' או"מ למטה לז"ת שלו כי אע"פ שלמעלה הוא מוגבל במדה הנה כאן אין מדה זו יכולה לקבלו ולהגבילו ונשאר לה בסוד או"מ לז"ת אותו או"פ של הג"ר אמנם או"פ שבו הוא נכנס בו דרך קו יושר ונמשך מן סיום או"פ העליון ממנו אמנם איננו הוא עצמו כי הוא נשאר מבחוץ לאו"מ ואו"פ של אלו הז' הוא מקיף אל ג"ר דא"א וג"ר דא"א האו"פ שבו הוא או"מ אל הז' שבו והפנימי שבו הוא מסיום או"פ העליון כנודע וכן עד סיום האצילות והנה נודע כי או"א הם מלבישים לחג"ת דא"א וחג"ת דא"א הם מלובשים תוך או"א וא"כ או"פ של ג"ר שבו אשר נעשו בחינת או"מ אל ז"ת שבו הוא מוכרח שיקיף את או"א אשר הם לבוש לחג"ת דא"א:

ענין זה במראה יראה, האורות בנוים מכלים מתוקנים, ובתוכם וסביבם אור א"ס ב"ה בסוד אור פנימי ומקיף:

ד׳‎ עולמות: עוד צריך שתדע שהנה כלל העולמות מתחלק לד׳‎ והיינו עולם הזה בב׳‎ חלקיו עליון ותחתון שהם החלק השמימי ונקרא עולם הגלגלים והיסודיי והוא הנקרא עולם השפל וכלל שניהם נקרא עולם א׳‎. ועל העולם הזה יש עולם המלאכים ועליו עולם הכחות העליונים שרשי הבריות שזכרנו בח״א ונקרא עולם הכסא. והנה למעלה מזה במדריגה יבחן כלל השפעותיו ית׳‎ גילויי אורו שמהם נמשכים כל המציאיות כלם ובהם הם תלוים וכמ״ש בח״ג פ״ב .והנה ע״ד השאלה נקרא לכלל כל ההשפעות האלה עולם א׳‎ ונקראהו עולם האלקות. ואמנם הנה תראה שאין שייך בו שם זה אלא ע״ד השאלה כמ״ש ועל הטעם שנבאר משא״כ ג׳‎ העולמות הקודמים שבהם יכון השם הזה באמת. וזה כי הנה עולם יקרא קיבוץ עצמים רבים ונמצאים שונים במקום מתחלקים למחלקות רבות ומתיחסים זה לזה ביחסים שונים. והנה בעצמים כלם יהיו מוחשים או רוחנים יתכן ענין זה באמת ונמצא שיקרא עולם הזה עולם בהיותו קיבוץ גופים שפלים או שמימים במקום א׳‎ ונקרא עולם המלאכים עולם בהיותו גם הוא קיבוץ מלאכים רבים במקום א׳‎ כפי מה ששייך בם. ועולם הכסא עולם בהיותו קיבוץ כחות רבים במקום ששייך בם אך השפעותיו ית׳‎ הנה אינם עצמים מרובים ונמצאים שונים כלל אבל הבחנות הם הם ומיני גילוי אור ממנו ית׳‎ שאין ענינם אלא מה שהוא ית״ש נמצא לבריותיו ומפעיל להם כפי עניניהם. אך בהיות שנבחן בהשפעות אלה חילוק סדר והדרגה כפי מה שראוי למקבלים שבם נשרשים חילוקיהם סדריהם והדרגותיהם של הנמצאים כמ״ש בח״ג פ״ב ע״כ נקרא לכלל כל זה עולם ונחשבהו למעלה מכל הג׳‎ כי לפי ההדרגה כך הוא שהרי ההשתלשלות כלו עולה במדריגה זו המוחשים במלאכים המלאכים במה שעליהם דהיינו הכסא ומדריגותיו והכסא בהשפעותיו ית׳‎ ובגילוי אורו שהוא השרש האמיתי לכל:

הוּא מָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה ו:ג): מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאוֹמֵר (ירמיה כג:כד): הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא. וְאוֹמֵר (תהלים קיג:ו): מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְאוֹמֵר (תהילים קלח:ו): כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע.

דייק באומרו כנשמתא דשלטנותה וכו'. וממילא נשמע שגם בזה הענין עצמו שדימוה ז"ל לא הושוו בה לגמרי כי אף שאמרו מה שאמרו מה הנשמה מלאה את כל הגוף אף הקב"ה מלא את כל העולם. וכן מ"ש במאמר התקונים הנ"ל כנשמתא כו' ולית אבר פנוי מינה. ושם בת"ע בכל אבר איהו הוי"ה וכו' לית אתר פנוי מני' כנשמתא דאשתכחת בכל אבר ואבר דגופא. אין ענין מלוי הקב"ה את העול' כענין מלוי הנשמה את הגוף שעכ"ז גם הגוף ישנו לעצמו חוצץ בפניה. רק שמתפשטת בפנימית כל פרטי חלקיו ומקיימו. שהרי גם בצאת הנשמה מהגוף אין הגוף מתבטל עי"ז ממציאות. אבל אדון כל ית"ש הוא מלא את כל העולמות והנבראי' ואינם חוצצים חלילה נגדו יתב' כלל באמת. ואין עוד מלבדו ית' ממש שום דבר כלל בכל העולמות. מהעליון שבעליונים עד התהום התחתון שבתהומות הארץ. עד שתוכל לומר שאין כאן שום נברא ועולם כלל רק הכל מלא עצמות אחדותו הפשוט ית"ש.

עוֹד זֹאת תִּהְיֶה שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ הָאֲמִיתִּית, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה בְּנַפְשׁוֹ בְּעִתִּים מְזוּמָּנִים שֶׁצָּרִיךְ לְזַכְּכָהּ וּלְהָאִירָהּ בְּשִׂמְחַת לֵבָב, אֲזַי יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ וִיצַיֵּיר בְּשִׂכְלוֹ וּבִינָתוֹ עִנְיַן יִחוּדוֹ יִתְבָּרֵךְ הָאֲמִיתִּי, אֵיךְ הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וַאֲפִילוּ מְלֹא כָּל הָאָרֶץ הַלֶּזוּ הוּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב מַמָּשׁ, וְהוּא לְבַדּוֹ הוּא בָּעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְבַדּוֹ קוֹדֶם שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְגַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁנִּבְרָא בוֹ עוֹלָם הַזֶּה, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, הָיָה הוּא לְבַדּוֹ מְמַלֵּא הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְגַם עַתָּה כֵּן, הוּא לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם שִׁינּוּי כְּלָל.