Skip to content
Wellsprings
divine essencefeatured in 5 works

Pargod (The Celestial Curtain)

The Pargod — the curtain separating the Divine Presence from the angelic hosts, behind which the decrees of history and the secrets of the future are inscribed and overheard — is a celebrated image of supernal cosmology in Talmud and Heichalot literature.

Picture a heavy curtain hung before God's presence, screening it from the angels gathered outside. Jewish tradition imagines that the decrees of history and the secrets of the future are written behind this curtain — the Pargod — and that figures who peek behind it overhear what is to come. It is a celebrated image of the heavenly world, appearing in the Talmud and in the early Jewish mystical writings known as Heichalot literature.

How it traveled

  1. Targum Jonathan on Genesis
    Eretz Yisrael (travels) · 150
    foundational
  2. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
    foundational
  3. Mikdash Melekh on Zohar
    Tzfat · 1750
    foundational
  4. Likkutei Torah
    Liadi · 1810
    foundational
  5. Malbim on Exodus
    Bucharest · 1860
    foundational

Key passages(20)

Targum Jonathan on Genesis · 150 CE

High

וַהֲוָה כַּד אָתָא יוֹסֵף לְוַת אָחוֹהִי וְאַשְׁלָחוּ יַת יוֹסֵף יַת פַּרְגוּדֵיהּ יַת פַּרְגוֹד מְצַיָיר דִעֲלוֹי

Tap to expand

Targum Jonathan on Genesis · 150 CE

High

וְיִשְרָאֵל רְחֵים יַת יוֹסֵף מִכָּל בְּנוֹי אֲרוּם אִיקוּנֵי דְיוֹסֵף דַמְיַין לְאִיקוּנִין דִילֵיהּ וְעָבַד לֵיהּ פַּרְגוֹד מְצוּיָיר

Tap to expand

Targum Jonathan on Genesis · 150 CE

High

וְשַׁדָרוּ בְּיַד בְּנֵי זִלְפָּה וּבְיַד בְּנֵי בִלְהָה יַת פַּרְגוֹד מְצַיָיר וְאַיְיתוֹהִי לְוַת אֲבוּהוֹן וְאָמָרוּ הָא אַשְׁכַּחֲנָא אִשְׁתְּמוֹדַע כְּדוּן הֲפַרְגוֹדָא דִבְרָךְ הִיא אִין לָא

Tap to expand

Targum Jonathan on Genesis · 150 CE

High

וְאִשְתְּמוֹדְעָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכַלְתֵּיהּ וְלָא עַל יַד בְּנֵי נְשָׁא אִתְקְטֵיל אֶלָא חָמִי אֲנָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְאִיתָּא בִּישְׁתָּא קַיְימָא לְקִבְלֵיהּ

Tap to expand

High

דָּבָר אַחֵר: וְכִי מָה אָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ מָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה לֵאמֹר לַמָּקוֹם? אֶלָּא אָמְרוּ: רְצוֹנֵנוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּי מַלְכֵּנוּ! לֹא דּוֹמֶה שׁוֹמֵעַ

Tap to expand

Shabbat 120:1:8foundational

Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

תָּנוּ רַבָּנַן: לוֹבֵשׁ מוֹצִיא וּפוֹשֵׁט, וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא וּפוֹשֵׁט, וַאֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁמֹנָה עָשָׂר כֵּלִים, וְאֵלּוּ

Tap to expand

Pirkei DeRabbi Eliezer · Anonymous (Pirkei DeRabbi Eliezer redactor) · 630 CE

High

אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַחֲנֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מִיכָאֵל מִימִינוֹ. מַחֲנֶה שְׁנִיָּה שֶׁל גַּבְרִיאֵל עַל שְׂמֹאלוֹ. מַחֲנֶה שְׁלִישִׁ

Tap to expand

Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE

High

תקלב.כת' מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם: אמר ר' יהושע בן לוי שני שערי כדכוד יש בגן עדן ועליהם ששים רבוא של כיתות מלאכי השרת. וכל אחד ואחד מהן זיו פניו מבהיק כזוהר הרקיע. בשעה שהצ

Tap to expand

Rashi on Exodus · Rashi · 1075 CE

High

פרכת. לְשׁוֹן מְחִצָּה הוּא, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים פַּרְגּוֹד דָּבָר הַמַּבְדִּיל בֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם:

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

High

(בראשית ב ח) וַיִּטַע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, לָמָּה מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּנְטִיעָה זוֹ, שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ הִיא צְרִיכָה כִּוּוּן קֹדֶם שֶׁלֹּא נוֹצְרָה מִמְּעֵי אִמָּהּ אָדָם

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

High

דָּבָר אַחֵר לִיתֵּן שָׂכָר לְמֹשֶׁה עַל כָּל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה וְעַל כָּל יְרִידָה וִירִידָה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בְּעָנָן עָבֶה, וְאֵי זֶה זֶה עֲרָפ

Tap to expand

Meiri on Psalms · Menachem HaMeiri · 1270 CE

High

והוא ענין אשרי תבחר ותקרב ר״ל אשרי העם אשר תבחר בו ותקרבהו לשכון חציריך ולהשפיעם מטוב ביתך ובקדושת היכלך ומלת קדוש היא תואר ור״ל המקום היותר מקודש שבו והוא הדביר והזכירם מדריגה אחר מדריגה כי החצר הוא

Tap to expand

Meiri on Pesachim · Menachem HaMeiri · 1280 CE

High

אע"פ שבמשנתנו אמרו שמאגוף ולחוץ כלחוץ לענין תפלה נחלקו במן האגוף ולחוץ אם כלחוץ אם כלפנים שלדעת רב כלחוץ ולדעת ר' יהושע כלפנים ואף הפוסקים נחלקו בפסק זה ופרשוה גדולי הרבנים לענין צרוף עשרה ונמצא לפירו

Tap to expand

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE

High

רִבִּי חִיָּיא רַבָּא, הֲוָה אָזִיל לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתָא, לְמֵילַף מִנַיְיהוּ. אָזָל לְגַבֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְחָמָא פַּרְגּוֹד חַד, דְּהֲוָה פָּסִיק בְּבֵיתָא. תָּוָה רִב

Tap to expand

Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE

High

הַאי רָקִיעַ לְמַאי אָתָא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, לְאַפְרָשָׁא בֵּין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּמִתְּחוֹת הַהוּא רְקִיעָא, וּבֵין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּזָכוּ דְּאִינוּן לְעֵילָא. הֲדָא הוּא דִכְת

Tap to expand

Sefer HaKanah · Anonymous (Sefer HaKanah / Sefer HaPeliyah author) · 1380 CE

High

כי ישראל הטהורים הם חלקו של קב"ה והם השוכנים בהיכל הפנימי ואם יאכלו הדברים הטמאים ההיכל וגופן טמא ומשוקץ באותן הדברים והם ראוים לגלות ושילוח וגרושין כי אינם ראויים לשכון בהיכל הפנימי כמו שלא היה אדה"

Tap to expand

Bartenura on Mishnah Kelim · Ovadia Bartenura · 1482 CE

High

פַּרְגּוֹד. מָסָךְ שֶׁתּוֹלִין עַל פִּתְחֵי הַמְּלָכִים:

Tap to expand

Bartenura on Mishnah Shekalim · Ovadia Bartenura · 1482 CE

High

פַּרְגּוֹד חָפוּת. כְּשֶׁהַמַּלְבּוּשׁ אָרֹךְ וְכוֹפְלִין אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה, אוֹתָהּ הַשָּׂפָה הַכְּפוּלָה קְרוּיָה פַּרְגּוֹד חָפוּת. וְאֵין הַתּוֹרֵם נִכְנַס עִם הַשָּׂפָה כְּפוּלָה הַהִיא בְּמַלְב

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

High

ואמנם מה ענין זה המאמר ולמה אמר אחריו ויגד משה בהיות שכבר אמר וישב משה כתב הרלב"ג שהנבואה תבא לנביא בדברים שתשוטט בהם מחשבתו ולכן ישיג הדבר הזה ולא זולתו הכל כפי המקבל שבדבר שיעסוק בדמיונו יושפע עליו

Tap to expand

Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE

High

ונוגה אלו הענפים כמראה הבזק, והם עומדים לפני מקום האחדות כאש אוכלה, כדי שלא יהיה כח לארבע מחנות שכינה להסתכל במהותם, ועליהם נאמר שבעה אלה עיני יי' וגו', ולא נקראו עינים כי אם על הגוון שדומים לאש אוכלה

Tap to expand