Shemittot (Cosmic Sabbatical Cycles)
A doctrine of early Kabbalah that creation unfolds across seven vast cosmic cycles — each a 'sabbatical' (shemittah) of 7,000 years — completing a 49,000-year span, after which comes the great Jubilee (Yovel) of the fiftieth millennium, with each cycle governed by a different sefirah.
A doctrine of early Kabbalah that creation unfolds across seven vast cosmic cycles — each a 'sabbatical' (shemittah) of 7,000 years — completing a 49,000-year span, after which comes the great Jubilee (Yovel) of the fiftieth millennium, with each cycle governed by a different sefirah. One of the most influential and debated Jewish cosmological visions, it was ultimately set aside by the school of the Arizal.
How it traveled
- Sefer YereimMetz · 1135foundational
- Sefer Mitzvot GadolParis (medieval) · 1243foundational
- Recanati on the TorahRecanati · 1300foundational
- Abarbanel on TorahNaples · 1505foundational
- Pardes RimmonimTzfat · 1548foundational
- Peri TzadikLublin · 1845foundational
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900foundational
Key passages(20)
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai · 200 CE
ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם ולא ביני לבין אומות העולם: אות היא לעולם. מגיד שאין השבת בטילה מישראל לעולם מפני שמסרו עצמן עליה: שבל דבר שמסרו ישראל נפשם עליו נתקיים בידם כגון שבת ומילה ותלמוד תורה
Tap to expand
[א] "וספרת לך" – בבית דין. "שבע שבתות…" – יכול שבע שבתות ימים? תלמוד לומר "שבע שבתות שנים". אי שבע שבתות שנים, יכול יספור שבע שמיטות, זו אחרי זו, ויעשה יובל? תלמוד לומר "שבע שנים שבע פעמים" – הא עד שנ
Tap to expand
Gittin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִיטָּה שָׁמוֹט״ – בִּשְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת שְׁמִיטַּת קַרְקַע וְאַחַת שְׁמִיטַּת כְּסָפִים. בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע
Tap to expand
Kiddushin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכִדְתַנְיָא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט״ – בִּשְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת שְׁמִיטַּת קַרְקַע, וְאַחַת שְׁמִיטַּת כְּסָפִים. ב
Tap to expand
Moed Katan · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׁבִיעִית בִּזְמַן הַזֶּה, וְרַבִּי הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט״. בִּשְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת שְׁמִיטַּת קַרְקַע, וְאַחַ
Tap to expand
והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות (צפניה א' י"ב). ילמדנו רבינו מהו שידליק אדם נר שישתמש בו מן הנר של חנוכה תלמוד למדונו רבותינו א"ר אחא בשם רב (אמר) אסור להדליק נר שישתמש בו מנר של חנוכה אבל נר של ח
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
שפד.בשמיני עצרת. ליל התקדש חג. שמיני ספק שביעי הוא ומקדש בסוכה את יום שמיני לחג עצרת הזה. וצריך לומ' זמן שהרי רגל בפני עצמו הוא. כדאמ' פ"ק דיומ'. וראש השנה לעיניין פז"ר קש"ב ת'. רגל לעיניין לינה. ואבל
Tap to expand
ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטת שביעית והתקין הלל דלא תשמיט אמר אביי בשביעית בזמן הזה ורבי היא דתניא רבי אומר (דברים ט״ו:ב׳) וזה דבר השמטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמטת קרקע ואחת שמטת כספים בזמן
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(שמות כג י) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע וְגוֹ', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הֵן עוֹשִׂין שְׁמִיטָה אַחַת בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַ
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן קסד (רעח) השמטת כספים. את ה' אלהיך תירא ותעבוד צוה בפ' ראה אנכי כל דבר הנזקף בהלואה ועובר עליו שנה שביעית שישמט מלוה דכתיב מקץ שבע שנים תעשה שמיטה וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעה
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
תולדה להשמטת כספים. גזרו חכמים ששביעית נוהגת בכספים לאחר חורבן בין בארץ בין בחו"ל, דתנן הלל התקין פרוזבול. ומוקמינן בגיטין בשביעית בזמן הזה דתקון רבנן דתשמיט זכר לשמטה. ותנן בשביעית פ"י ומייתינן לה בג
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן קסה (רעט) החזרת אחוזה ביובל. צוה הב"ה בפ' בהר סיני בהגיע יובל להשיב שדה הנמכר שנאמר יובל היא קדש תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו וכתיב והיה ממכרו ביד הקונה אותו עד שנת היובל ו
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן שמה (קפז) שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. ליוצרך תן שבח והודאה ותודה שהארץ ומלואה שלו ותשמט הארץ בשנה השביעית דכתיב בפ' בהר סיני ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. ושאר מל
Tap to expand
Bekhor Shor · R. Yosef ben Yitzchak Bekhor Shor · 1145 CE
אפס כי לא יהיה בך אביון. אם תשמרו שמיטות ויובלות, כי העניים המוכרים עצמם ואת בנותיהם חוזרים בשמיטה, ואם יש עליו חוב משמיטים אותו, וביובל חוזרין נחלותיו וממכריו, ונמצא שאינו יכול להיות אביון:
Tap to expand
Bekhor Shor · R. Yosef ben Yitzchak Bekhor Shor · 1145 CE
אשר לא שבתה. שבעים שמיטות בטלו ושבעים שנה היו בגלות בבל, כדכתיב בדברי הימים: עד רצתה הארץ [את] שבתותיה... למלאות שבעים שנה:
Tap to expand
Ibn Ezra on Leviticus · Avraham Ibn Ezra · 1155 CE
שבתותיה. שמיטות ויובלים וכן כתוב עד רצתה הארץ את שבתותיה ושם פירשתיו:
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Avodah Zarah · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
הכי גריס רש"י הא דאמרינן האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע נחשוב כללי ביובל ופרטי בשבועי ונישקול מכל מאה תרתי ונישוויי' אפרטי ונטפי חדא שתא. ופי' דבמוצאי שביעיתחרב הבית והיא שנת ארבע מאות ועשרים ונמנית בכ
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Gittin · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
הא דתניא ר"א בשתי שמיטות הכתוב מדבר א' שמיטת קרקע וכו'. פירש רש"י ז"ל שמיטת קרקע היינו חרישה וזריעה שאסורה בשביעית ובזמן שאין אתה משמט קרקע היינו לאחר חורבן שבטלה קדושת הארץ ואינו נכון. שא"כ בימי הלל
Tap to expand
Chizkuni · R. Chizkiyah ben Manoach (Chizkuni) · 1220 CE
בהר סיני כל מקום שנאמר בהר סיני, בו בהר נאמר קודם רדתו בתשרי. וגם פרשה זו נאמרה ממחרת מתן עשרת הדברות. ומה שנכתבו פרשיות הללו כאן בספר תו״כ היינו טעמא, משום דאית בהו מצות שמיטים ויובלות דשייכי בהו כה
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
התובע (א) חוב שעברה עליו שביעית עובר בל"ת שנ' לא יגוש את רעהו ובטל מ"ע כאשר יתבאר בסמ"ע [מ"ע קמ"ט] שנ' שמוט כל בעל משה ידו, אין שמיטת כספים נוהגת מה"ת בשביעית אלא בזמן שהיובל נוהג בו שיש שם שמיטת קרקע
Tap to expand