Skip to content

Binah (Understanding)

בינה
sefirot1,238 discussions

The third sefirah, the expansive process of intellectual analysis and comprehension that develops the seed of Chochmah.

Binah, the third sefirah, represents the expansive intellectual principle that transforms the undifferentiated potential of Chokmah into structured understanding. The Zohar, foundational to all subsequent treatment, establishes Binah as the feminine divine principle associated with the letter Heh, functioning as the womb from which lower emanations flow. In the Zohar's symbolic language, Binah receives the hidden Yod of Chokmah and expands it into differentiated consciousness, ultimately giving birth to Zeir Anpin and the lower sefirot. This foundational conception emphasizes Binah's role as the mediating intellect between transcendent unity and manifest plurality.

Chaim Vital's *Sefer Etz Chaim* (1570) substantially elaborates this framework by introducing the crucial distinction between Binah proper and its lower manifestation, Tevunah, establishing a sophisticated anatomy of understanding across multiple levels. Vital connects Binah to specific divine names and numerical values, particularly analyzing its structural composition through the permutation of the divine name SaG (63), transforming Binah from symbolic category into a precisely mapped metaphysical architecture. His work dominates the corpus's discussion, indicating this period as crucial for Binah's systematic philosophical development.

Later eighteenth-century authors—Ramchal, Chaim of Volozhin, and Shneur Zalman—shift emphasis toward practical application and contemplative experience rather than abstract elaboration. Their reduced textual engagement suggests increasing consensus on Binah's metaphysical status, redirecting energy toward integrating this concept into devotional and ethical praxis, particularly within Hasidic frameworks emphasizing the experiential dimensions of divine understanding.

Across the Corpus

Zohar

1100–1400 CE

explains470redefines5applies297
Zohar, Mishpatim 22:20

תָּא חֲזֵי, אֲנָא חָזֵינָא לֵיהּ בְּחֶלְמָא, וְשָׁאִילְנָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא אוֹלִיפְנָא קָמֵיהּ דְּמַר, י' דְּאִיהִי חָכְמָה, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. ה' אֲמַאי אִיהוּ בִּינָה. אָמַר לִי, תָּא חֲזֵי, הָא כְּתִיב (בראשית ב׳:י׳) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. מַאן הוּא נָהָר דְּיוֹצֵא מֵעֵדֶן דָּא בִּינָה. וּבְּגִין כָּךְ הַהוּא נָהָר, י' סָתִים בְּגַוֵּיהּ. וְיוּ"ד פָּשִׁיט נַהֲרָא דָּא מִכָּל סִטְרוֹי. וְדָא הִיא ה', בְּגִין כָּךְ הוּא י"ה. לְבָתַר אַפִּיקַת בֵּן תְּחוֹתָהּ דְּאִיהוּ ו', כְּגַוְונָא דָּא ה'. לְבָתַר אוֹלִידַת וְאַפִּיקַת הַאי בֵּן, וְשַׁוְיֵהּ לְקַמָּהּ, וּבְגִין כַּךְ יה"ו, דְּהָא ו' לְקַמָּהּ יָתִיב, לְיַנְקָא לֵיהּ. וְעַל כַּךְ תָּנֵינָן בְּמַתְנִיתָא דִּילָן, ה' ד' הֲוַת, מִדְּאִתְחַבָּר דְּכוּרָא עִמָּהּ אִתְעַבְּרַת מֵחָד בֵּן, וְאִקְרֵי ה'. לְבָתַר אוֹלִידַת וְאַפִּיקַת ו' הַהוּא בֵּן, וְקָאִים לְקַמָּהּ. וְעַל הַאי כְּתִיב, וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, מִנֵּיהּ נָפִיק וַדַּאי, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, לְיָנְקָא לֵיהּ.

Binah is the central focus: the text identifies the letter Heh (ה) with Binah, equates Binah with the river ('נהר') that flows from Eden, and elaborates on how the Yod is hidden within it and expands it, and how Binah births the son (Vav/Zeir Anpin).

Sefer Etz Chaim

Chaim Vital · 1570–1590 CE

explains164applies60
Sefer Etz Chaim.4 3:2

ונחזור עתה לבאר לבחי' נשמה הנה כבר בארנו כי הנשמה מן האזן שהיא בינה. והנה שמיעה גימטריא תכ"ה ר"ת כ"ל הנשמ"ה תהל"ל יה כי מן האזן סוד הנשמה והנה אזן גימט' נ"ח והענין כי כבר בארנו כי יש בינה ותבונה בינה אהי"ה דיודין אל"ף ה"י יו"ד ה"י ותבונה היא שם ס"ג אך עכ"ז ודאי כי גבוה מעל גבוה שומר כי יש ס"ג הכולל בינה ותבונה למעלה מאהיה דיודי"ן הנ"ל. אשר משם ס"ג זה ולמטה (נ"א ימשכו למטה) בינה אחרת של אהי"ה דיודי"ן ותבונה בשם ס"ג. וכ"ז למטה (נ"א למעלה) משם ס"ג העליון כנ"ל. ונדבר עתה במציאות שם ס"ג זה אשר עם היותו למטה (נ"א למעלה) מאהי"ה דיודי"ן הוא כולל בינה ותבונה. ודע שיש חילוק בין בינה ותבונה ללאה ורחל כי הלא או"א כחדא נפקין ושריין וא"כ הוא מוכרח כי החו"ב יהיו שוין בקומתן נמצא כי התבונה אינה מתחלת אחר סיום בינה רק יוצאת מהחזה של בינה עצמה כמו רחל היוצאת מהחזה דז"א גם התבונה יוצאת מחזה דבינה כי הבינה ארוכה בכל שיעור החכמה משא"כ למטה כי לאה מסתיימת בחזה דז"א ומשם מתחלת רחל נמצא עתה כי כמו שז"א הוא סוד יה"ו שהם חו"ב שלו י"ה והגוף ת"ת שלו הוא ו' הרי כי ז"א הוא יה"ו ואח"כ המלכות נמשכת מקצה הת"ת שלו שהוא בנה"י שלו ושם הוא סוד ה' אחרונה שבשם שהיא הבחי' ד' שלו כנודע כן התבונה אות ד' של הבינה והיא ה' אחרונה שבשם כי גם היא אין בה רק כללות נה"י דבינה אשר שם הוא ה' אחרונה נמצא כי יה"ו הוא ראש והגוף של הבינה ותבונה היא ה' אחרונה של ס"ג שנאחזת בנה"י דבינה:

The passage extensively analyzes Binah and Tevunah as distinct yet related levels, detailing their structure, relationship to divine names (Ehyeh de-Yudin, Shem 63), and positional relationships (emanating from the chest of Binah), making Binah the central focus.

Kalach Pitchei Chokhmah

Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE

explains60applies60challenges2
Kalach Pitchei Chokhmah 33:6

חלק ב:הע"ב לפי חכמתו של א"ק, כי חו"ב סודם הוא כך, חכמה הוא סידור הדברים בעומק המחשבה. אך בינה מגלה תמיד מסתורי החכמה. וע"ב הוא לפי מה שמצטייר בעומק מחשבתו: ואינו מגיע הדברים להשגה, כי מציאות החכמה היא להסתתר ולהתעלם:

The text contrasts Binah with Chochmah, explaining that Binah 'reveals the mysteries of Chochmah' ('megalah tamid mistorei haChokhmah'), defining its function as disclosure and revelation.

Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Binah (Understanding), Chaim of Volozhin applies it.

Nefesh HaChayim

Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE

explains8applies15
Nefesh HaChayim, Gate I 4:13

ואמרו ז״ל בפ' איזהו מקומן (זבחים נ״ד ב') מ״ד כו' וכי מה ענין נויות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם כו'. ז״ש בתנחומא ר״פ פקודי שהוא שקול נגד בריאת העולם. ומונה שם כסדרן כלל הענייני' שהיו בבריאה שהמה היו ג״כ במשכן. ולכן אמר הכתוב בבצלאל ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדע' כי באלו הג״ד נבראו העולמות כמ״ש (משלי ג׳:י״ט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וגו' וע' זוהר פקודי רכ״א א' ושם רל״א ב' ובז״ח תרומה ל״ה ע״ג ע״ש באורך. ולכן אמרו ז״ל (ברכות נ״ה א') יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.

Binah (תבונה) is listed alongside Chochmah and Da'at as the three divine faculties through which the worlds were created, and through which Betzalel built the Tabernacle.

Where Chaim of Volozhin applies Binah (Understanding), Shneur Zalman of Liadi explains it.

Tanya

Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE

explains59applies38
Tanya, Part IV; Iggeret HaKodesh 29:13

וְלָכֵן נִקְרֵאת בְּחִינַת בִּינָה בְּשֵׁם ״עוֹלָם־הַבָּא״ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַחָכְמָה עִם הַתַּעֲנוּג הַמְלוּבָּשׁ בָּהּ, שֶׁמַּשִּׂיגִים הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן וּמַשְׂכִּילִים בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, דְּאוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא, וְאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד:

The passage explicitly identifies Binah as 'Olam HaBa' according to the Zohar, explaining it as the revelation of Chochmah with delight — this is the central teaching of the passage.

Top Passages(20)

97%

הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, בִּינָה, וְאִקְרֵי תְּבוּנָה, אֲמַאי אִקְרֵי תְּבוּנָה, וְלָא בִּינָה. אֶלָּא תְּבוּנָה אִקְרֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּיַנְקָא לִתְרֵין בְּנִין, בֵּ"ן וּבַ"ת, דְּאִינּוּן ו"ה,

Tap to expand

כְּתִיב (משלי ב׳:ג׳) כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ. כֵּיוָן דְּאָמַר כִּי אִם לַבִּינָה תִּקְרָא, אֲמַאי לַתְּבוּנָה. אֶלָּא כֹּלָּא כְּמָה דַּאֲמֵינָא. הֵי מִנַּיְיהוּ עִלָּ

Tap to expand

97%

שֵׁירוּתָא דָּא אָב לְכֹלָּא, אָב לְכֻלְּהוּ אֲבָהָן, אִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא, וּנְהִירוּ דָּא בְּדָא. (חכמה אב. בינה אם. (משלי ב׳:ג׳) כי אם לבינה תקרא) כַּד אִתְחַבָּרוּ, אוֹלִידוּ, וְאִתְפַּשְׁטַת

Tap to expand

תָּא חֲזֵי, אֲנָא חָזֵינָא לֵיהּ בְּחֶלְמָא, וְשָׁאִילְנָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא אוֹלִיפְנָא קָמֵיהּ דְּמַר, י' דְּאִיהִי חָכְמָה, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. ה' אֲמַאי אִיהוּ בִּינָה. אָמַר לִי,

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital

97%

ד כי אמא עלאה יש לה הוי"ה דס"ג והוא נוקבא אל אבא שהוא הוי"ה דע"ב והנה הוי"ה זו דס"ג נקודתה בנקודת אלהים כנודע כי הבינה הוי"ה בניקוד אלהים כנודע והנה הוי"ה זו נחלקת לד' בחי' בד' אותיותיה והם ב' אהי"ה ד

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital

97%

ודע כי למעלה באמא עלאה יש ג' בחי' א' נקרא סמ"ך ונקרא בינה והב' נקרא ם סתומה ונקרא תבונה והג' נקרא ד' ונקרא ג"כ תבונה וזאת התבונה שהיא בחי' הג' היא אשר מתלבשת נה"י שלה תוך ז"א להעשות לו מוחין וכאשר ז"א

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital

97%

ונחזור עתה לבאר לבחי' נשמה הנה כבר בארנו כי הנשמה מן האזן שהיא בינה. והנה שמיעה גימטריא תכ"ה ר"ת כ"ל הנשמ"ה תהל"ל יה כי מן האזן סוד הנשמה והנה אזן גימט' נ"ח והענין כי כבר בארנו כי יש בינה ותבונה בינה

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital

97%

ועתה נבאר איך ה' זו מתפשטת למ"ב והוא כי כבר הודעתיך כי צורת ה' לפעמים בצורה זו ה' שהם ג' קוים נה"י. וה' בכל א' שצורתה ד"י הרי ג"פ י"ד גימטריא מ"ב וגם סוד הענין הוא מ"ב אתוון שיש בשם ס"ג שהוא פשוט ומלא

Tap to expand

Tanya · Shneur Zalman of Liadi

97%

וְלָכֵן נִקְרֵאת בְּחִינַת בִּינָה בְּשֵׁם ״עוֹלָם־הַבָּא״ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַחָכְמָה עִם הַתַּעֲנוּג הַמְלוּבָּשׁ בָּהּ, שֶׁמַּשִּׂיגִים הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶ

Tap to expand

בָּתַר דְּנָפַק מִנֵּיהּ שֵׁירוּתָא, וְהַהוּא נָהָר אִתְעַבָּר לְאַמְשָׁכָא כֹּלָּא, כְּדֵין אִקְרֵי אֲשֶׁר אֶהְיֶה. כְּלוֹמַר, עַל כֵּן אֶהְיֶה, אֶהְיֶה זַמִּין לְאַמְשָׁכָא וּלְאוֹלָדָא כֹּלָּא. אֶה

Tap to expand

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זֶרַע לְקֳבֵל דַּרְגָא דְבִּינָ"ה דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים דְּכֵיוָן דְּאִימָא עִלָּאָה חָמָאת לוֹן שְׁלֵמִין יָהִיב לוֹן תָּפְנוּקִין מִלְּ

Tap to expand

וְהָתָם עַל חַד שִׁבְעָה מִשְׁאָר מוּסָפִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ז׳:ט״ו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. כְּיוֹם צֵאתְךָ הֲוָה לֵיהּ לְמֵימָר. מַאי כִּימֵי. דְּכוּלְהוּ

Tap to expand

וּבְגִין דָּא כִּי לֹא הִמְטִיר יְיָ אֱלֹהִים עַד לָא הֲוָה נָחִית נְבִיעוּ עֲלָהּ בְּגִין דְּאָדָם אַיִן דַהֲוָה בַּעְלָהּ לְעֵילָא סָתִים בְּאַיִן עַד דְאִתְפְּשַׁט ה' מִן יה"ו דְאִיהוּ בִּינָה דְאִ

Tap to expand

Zohar

95%

דִּסְלִיקַת בְּהוֹן אֶהְיֶה, דְּאִיהִי בִּינָה, שְׁנַת הַיּוֹבֵל, אִיהִי אֶהְיְה אֲשֶׁר אֶהְיְה, תְּרֵין זִמְנִין אֶהְיְה חוּשְׁבָּן מ"ב, וּתְמַנְיָּא אַתְוָון בְּהוֹן חַמְשִׁין. דִּבְהוֹן פִּקּוּדָא

Tap to expand

Zohar

95%

שְׁמִיטָה: שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי מִשְּׁבַע שְׁנִין. יוֹבֵל: אִימָּא עִלָּאָה, בִּינָה, אִיהִי לְחַמְשִׁין שְׁנִין. וּבָהּ אִתְיַיחֲסִין יִשְׂרָאֵל בְּמַפְקָנוּתְהוֹן מִן גָּלוּתָא. הֲדָא ה

Tap to expand

Zohar

95%

לְבָתַר עָבֵד מָאנָא זְעֵירָא, וְדָא י', וְאִתְמַלְיָא מִנֵּיהּ, וְקָרָא לֵיהּ מַעְיָן נוֹבֵעַ חָכְמָה, וְקָרָא גַּרְמֵיהּ בָּהּ חָכָם, וּלְהַהוּא מָאנָא קָרָא לֵיהּ חָכְמָ"ה. וּלְבָתַר עָבֵד מָאנָא ר

Tap to expand

Zohar

95%

חָכָם מֵעַצְמוֹ, וּמֵבִין מֵעַצְמוֹ, כִּי חָכְמָה אִיהִי לָא אִתְקְרִיאַת חָכְמָה מִגַּרְמָהּ, אֶלָּא בְּגִין הַהוּא חָכָם דְּאַמְלֵי לָהּ מִנְּבִיעוּ דִּילֵיהּ. וְאִיהִי לָא אִתְקְרִיאַת בִּינָה מִגּ

Tap to expand

Zohar

95%

פָּרָשָׁה תִּנְיָינָא, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ', דָּא בִּינָה, דְּהָא בְּפַרְשְׁתָּא דָּא, אִיהִי יְצִיאַת מִצְרַיִם, דְּהֲוָה מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא. וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא דִּילָהּ וְהָיָ"ה, דְּ

Tap to expand

וְאִי תֵּימָא אִי הָכִי דְּדִינָא כֻּלְּהוּ, וְהָא כְּתִיב וַיִּמְלוֹך תַחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחוֹבוֹת הַנָּהָר, וְהָא לָא אִתְחֲזֵי דִּינָא. דְּתָנֵינָן, רְחוֹבוֹת הַנָּהָר אִיהוּ בִּינָה, דְּמִינָהּ מ

Tap to expand

95%

זָקַף רִבִּי שִׁמְעוֹן יְדוֹי, וְחַדֵי, אָמַר, וַדַּאי עִידָּן הוּא לְגַלָּאָה, וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ בְּשַׁעֲתָא דָּא. תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין, בָּעָא

Tap to expand