Chochmah (Wisdom)
חכמהThe second sefirah, the flash of intuitive insight; the seminal point of intellectual creation.
Chochmah, the second sefirah, represents the primordial flash of intuitive divine insight—the seminal point from which all intellectual creation emerges. In the foundational Zohar (ca. 1100 CE), Chochmah receives sustained elaboration as the foundational principle of existence itself, distinguished into upper Chochmah (the transcendent, unknowable source) and lower Chochmah (the manifest generative principle). The Zohar identifies Chochmah with bereishit ("in the beginning"), establishing it as the absolute beginning from which all thirty-two paths extend and within which all creation remains ultimately contained. This dual-aspect framework—emphasizing both Chochmah's transcendent hiddenness and its generative function—becomes canonical for subsequent tradition.
Chaim Vital's *Sefer Etz Chaim* (1570) systematizes the Zoharic framework, explaining Chochmah's mechanics within the ordered structure of the sefirotic tree. Later, Moses Chaim Luzzatto's works (1730–1738), particularly *Kalach Pitchei Chochmah*, shift emphasis toward practical application and systematic explanation, integrating Chochmah into comprehensive accounts of divine emanation and human intellectual development. By the eighteenth century, Shneur Zalman of Liadi's *Tanya* (1786) offers a decisive reinterpretation, tracing Chochmah through multiple ontological levels (from Assiyah through Atziluth) and emphasizing its role as the source transcending even Binah—presenting Chochmah not merely as cosmological principle but as the root of comprehension accessible through contemplative practice. These developments mark a gradual shift from mystical exegesis toward more rationalized philosophical integration.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
וְעַל דָּא בְּרִאשִׁית, ב' רֵאשִׁית הִיא (חכמה, כמה דתרגם יונתן בראשית בחכמתא) בְּגִין דְּאִיהִי תִּנְיָינָא לְחוּשְׁבְּנָא וְאִקְרֵי רֵאשִׁית. בְּגִין דְהַאי כִּתְרָא עִלָּאָה טְמִירָא הִיא קַדְמָאָה. וְעַל דְּלָא עָיִיל בְּחוּשְׁבְּנָא, תִּנְיָינָא הֲוֵי רִאשִׁית. בְּגִין דָּא ב' רֵאשִׁית. וְעוֹד כְּמָה דְחָכְמָה עִלָּאָה אִיהִי רֵאשִׁית. חָכְמָה תַּתָּאָה רֵאשִׁית נָמֵי הַוְיָא. וְעַל דָּא לֵית לְאַפְרָשָׁא ב' מִן רֵאשִׁית.
The passage explicitly identifies 'Bereishit' with Chochmah (citing Targum Yonatan 'bechokhmeta'), distinguishes between upper Chochmah (chokhmah ila'ah) as reishit and lower Chochmah (chokhmah tata'ah) also as reishit, making Chochmah the central subject throughout.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
(יט) הנה נתבאר איך כללות יו"ד מילוי יו"ד של הוי"ה הם בחכמה ומילוי ו"ד הם בבינה ויו"ד הם חו"ב וה"י שהם ישסו"ת וביאור הדברים כי אות יו"ד הנ"ל הנה י' הם ג"ר דחכמה אך ו"ד דמילוי יו"ד הם ז"ת שבחכמה והם זו"ן של חכמה שהם ו"ק שבו אות ו' וד' שבו נוקבא הרי נתבאר איך יו"ד במלואה הם י"ס שבחכמה והנה אלו ת"ת ומלכות שבחכמה הם הנקרא אדה"ר והם האצילו הבינה הנק' ה' ראשונה שבשם הנקרא חוה כי מאלו הת"ת ומלכות שבחכמה נאצלה הבינה ומשם ניבנית ונעשית צורת ה' ד' על ו' כי להיות נקבה גוברת ד' על ו' נוקבא על דכורא אך בחכמה היו"ד ו"ד דכורא על נוקבא. והנה אדה"ר הוא שם מ"ה דמילוי אלפין אך חוה המילוי דשם מ"ה דאלפין לבד גימטריא חו"ה. אך נלע"ד חיים כי ידעת כי גם חכמה כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וממ"ה שלו שהוא ז"א שבו שהוא אדה"ר. והנה נודע כי שם הוי"ה א' כוללת כל י"ס שבחכמה נמצא זו"ן שבו הם ו"ה ב' אותיות דהוי"ה שבו ואם תמלאם באלפין וא"ו ה"א גימטריא חוה שהיא בינה שנבנית ע"י ו"ה זו"ן שבחכמה הנקרא אדה"ר ונפרש עתה ענין וא"ו ה"א אלו איך הם רמוזים לזו"ן בכל מקום ושמור כלל זה. הנה נתבאר לעיל כי לעולם הז"א אינו רק ט"ס כנודע ונודע כי מדת המלכות היא י"ס שלימות ובהצטרפות הנוקבא עמו יושלם הוא לי"ס שלימות גמורות עמה ואז יהיה עשרה עשרה הכף וכו' אמנם הז"א אינו רק ט"ס לבד ונודע כי מדת המלכות נגד ד"ס תחתונות תנה"י דז"א ומאלו ד' נמשכת לה גולגלתא ומוחין שבה נמצא כי ד"ס ראשונות שבמלכות יתיחסו אל ז"א ולא נשאר למלכות רק ו"ס תחתונות שבה כמנין ה"א וכשנצטרף הד"ר שבה עם הט"ס שבו כי שלו הם כנ"ל ייה גימטריא י"ג כמנין וא"ו וזה טעם היות ז"א נקרא וא"ו והנוקבא ה"א. ובזה תבין טעם ב' למה נקרא בינה חוה כי נאצלה מת"ת ומלכות שבחכמה (נמצא) שהם י"ט ספירות כמנין חוה גם טעם ג' כי ממנו יצאו זו"ן דכללות האצילות שהם ג"כ י"ט ספירות והנה אלו יט"ס שבזו"ן בכ"מ שהם כנ"ל ובהיותם כלולים כל א' מעשר יהיה גימטריא ק"ץ ונלע"ד חיים שהוא סוד חיי אברהם ושרה זה חי צ' שנה וזה ק' שנה בלידת יצחק לכן נקרא המלכות ק"ץ ונלע"ד חיים כי נודע שהנוקבא היא למפרע בסוד תשר"ק נמצא כי י' שבחכמה שהם ג"ר ו"ו קו אמצעי והד' שהיא עשירית הם עצמן ה"י של בינה שהם ציור דו"י היפך יו"ד כי ג"ר שבה הם בהעלם בסוד מילוי כנ"ל. גם נלעד"ח שתבין למה ההיות מ"ה תמיד בז"א שבכל ספי' וספי' וגם הוא בז"א בכללות האצילות אלא ששם ראשון הוא בזו"ן דחכמה עילאה כנ"ל:
The passage extensively explains the internal structure of Chochmah, including its ten sefirot, the yod and its spelling (מילוי יו"ד), the three first lights (ג"ר דחכמה), and how Zeir and Nukvah of Chochmah relate to Binah.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
אבל חכמה היא מחשבה שמחלקת הדברים כראוי, ולפי המונח הקבוע כבר, שכל כך מדרגות וענינים צריכים - חכמה מפרטת כל עניני ההנהגה כראוי, בסוד, "כולם בחכמה עשית". והנה מה שיש בה יש בכתר, והיינו שגם כתר כולל כל מה שיש בהנהגה, אבל כיון שאינו בבחינת הנהגתם אלא בבחינה המצאם, אין אור זה מגלה ענין הנהגתם כלל, אלא המצאם. ושם יש הטעם על המצאם, שהיא תלויה ברצון העליון כנ"ל. וזהו מה שאסור לבקש.
The passage directly explains Chochmah as the faculty that differentiates and specifies all aspects of divine governance ('חכמה מפרטת כל עניני ההנהגה כראוי'), citing 'כולם בחכמה עשית' as its scriptural grounding.
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
פשיטותו: וכן צריך שידע שמציאותו ית׳ מציאות פשוט בלי הרכבה וריבוי כלל וכל השלימיות כלם נמצאים בו בדרך פשוט פי׳ כי הנה בנפש ימצאו כחות רבים שונים שכל א׳ מהם גדרו בפני עצמו ד״מ הזכרון כח א׳ והרצון כח אחר והדמיון כח אחר ואין א׳ מאלה נכנס בגדר חבירו כלל כי הנה גדר הזכרון גדר א׳ וגדר הרצון גדר אחר ואין הרצון נכנס בגדר הזכרון ולא הזכרון בגדר הרצון וכן כלם אך האדון ית״ש איננו בעל כחות שונים אעפ״י שבאמת יש בו ענינים שבנו הם שונים כי הרי הוא רוצה והוא חכם והוא יכול והוא שלם בכל שלימות אמנם אמתת מציאותו הוא ענין א׳ שכולל באמתתו וגדרו (פי׳ אמתת ענינו כי אין שייך גדר בו ית׳ אלא על צד היתר לשון) כל מה שהוא שלימות ונמצא שיש בו כל השלימיות לא כדבר נוסף על מהותו ואמתת ענינו אלא מצד אמתת ענינו בעצמה שכוללת באמתה כל השלימיות שא״א לענין ההוא מבלתי כל השלימיות מצד עצמו והנה באמת הדרך הזה רחוק מאד מהשגתנו וציורנו וכמעט שאין לנו דרך לבארו ומלות לפרשו כי אין ציורנו ודמיוננו תופס אלא ענינים מוגבלים בגבול הטבע הנברא ממנו ית׳ שזה מה שחושינו מרגישים ומביאים ציורו אל השכל ובברואים הנה הענינים רבים ונפרדים אולם כבר הקדמנו שאמתת מציאותו ית׳ אינה מושגת ואין להקיש ממה שרואים בברואים על הבורא י״ת כי אין ענינם ומציאותם שוה כלל שנוכל לדין מזה על זה אבל זה גם כן מן הדברים הנודעים בקבלה כמ״ש ומאומתים בחקירה ע״פ הטבע עצמו בחוקותיו ומשפטיו שא״א עכ״פ שלא ימצא מצוי אחד משולל מכל הטבע חוקות וגבוליו מכל העדר וחסרון מכל ריבוי והרכבה מכל יחס וערך ומכל מקרי הברואים שיהיה הוא הסבה האמיתית לכל הנמצאות ולכל המתילד בם כי זולת זה מציאות הנמצאות שאנו רואים והתמדתם היה בלתי אפשרי:
Divine wisdom (הוא חכם) is cited alongside will and omnipotence as an example of a perfection that in God is not a distinct power (as in human souls) but is identical with His simple essence.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Chochmah (Wisdom), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Mesillat Yesharim
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
הִנֵּה הַחָכְמָה הִיא הַמְּבִיאָה יוֹתֵר אֶת הָאָדָם לִידֵי הִתְנַשְּׂאוּת וְגַאֲוָה, לְפִי שֶׁכְּבָר הִיא מַעֲלָה שֶׁבָּאָדָם עַצְמוֹ בַּחֵלֶק הַנִּכְבָּד שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל.
The passage centers on חכמה (wisdom/intellect) as a trait that leads a person to pride and arrogance, discussing it as a noble human quality (מעלה שבאדם) in its most honorable part (החלק הנכבד), namely the intellect (השכל).
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
ואמרו ז״ל בפ' איזהו מקומן (זבחים נ״ד ב') מ״ד כו' וכי מה ענין נויות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם כו'. ז״ש בתנחומא ר״פ פקודי שהוא שקול נגד בריאת העולם. ומונה שם כסדרן כלל הענייני' שהיו בבריאה שהמה היו ג״כ במשכן. ולכן אמר הכתוב בבצלאל ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדע' כי באלו הג״ד נבראו העולמות כמ״ש (משלי ג׳:י״ט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וגו' וע' זוהר פקודי רכ״א א' ושם רל״א ב' ובז״ח תרומה ל״ה ע״ג ע״ש באורך. ולכן אמרו ז״ל (ברכות נ״ה א') יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.
The text explicitly states that the three sefirot Chochmah, Binah (תבונה), and Da'at were used in the creation of the worlds, citing Proverbs 3:19 'Hashem with Chochmah founded the earth, established the heavens with Binah,' and connects these to Betzalel's endowment.
Where Chaim of Volozhin applies Chochmah (Wisdom), Shneur Zalman of Liadi explains it.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵאַחַר שֶׁהִיא מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת קְדוֹשׁוֹת, הִיא כְּלוּלָה מִכּוּלָּן, גַּם מֵחָכְמָה דַעֲשִׂיָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ מְלוּבֶּשֶׁת חָכְמָה דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, שֶׁבְּתוֹכָהּ חָכְמָה דַאֲצִילוּת, שֶׁבָּהּ מֵאִיר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, כְּדִכְתִיב: ״ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״, וְ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״.
The passage traces a chain of Chochmah through multiple worlds: Chochmah of Asiyah, Chochmah of Malkhut of Atzilut, and Chochmah of Atzilut itself, citing biblical verses about God founding the world through Chochmah.
Connections
Top Passages(20)
Zohar
וְעַל דָּא בְּרִאשִׁית, ב' רֵאשִׁית הִיא (חכמה, כמה דתרגם יונתן בראשית בחכמתא) בְּגִין דְּאִיהִי תִּנְיָינָא לְחוּשְׁבְּנָא וְאִקְרֵי רֵאשִׁית. בְּגִין דְהַאי כִּתְרָא עִלָּאָה טְמִירָא הִיא קַדְמָאָה
Tap to expand
Zohar
הַאי חָכְמָה שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מִנֵּיהּ מִתְפַּשְּׁטָן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. (שבילין ולא ארחין) וְאוֹרַיְיתָא בְּהוּ אִתְכְּלִילַת בְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. הַאי
Tap to expand
Zohar
וּבְגִין כַּךְ, אִקְרֵי אָב לְכֹלָּא. אָב לַאֲבָהָן. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, (אקרי) בֵּיתָא דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, (משלי כ״ד:ג׳) בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. (מהאי י' שירותא וסיומא דכלא) וּכְתִיב, (תהילי
Tap to expand
Zohar
בַּחוּץ תָּרוֹנָה. תָּא חֲזֵי, חָכְמָה עִלָּאָה אִיהִי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, וְלָא אִתְיְידָע וְלָאו אִיהִי בְּאִתְגַּלְּיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איוב כ״ח:י״ג) לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְגו
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵאַחַר שֶׁהִיא מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת קְדוֹשׁוֹת, הִיא כְּלוּלָה מִכּוּלָּן, גַּם מֵחָכְמָה דַעֲשִׂיָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ מְלוּבֶּשֶׁת חָכְמָה דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, שֶׁבְּתוֹכָהּ חָכ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
הִנֵּה, הַחָכְמָה הִיא מְקוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַהֲבָנָה, וְהִיא לְמַעְלָה מֵהַבִּינָה שֶׁהוּא הֲבָנַת הַשֵּׂכֶל וְהַשָּׂגָתוֹ, וְהַחָכְמָה – הִיא לְמַעְלָה מֵהַהֲבָנָה וְהַהַשָּׂגָה, וְהִיא מָקוֹר לָהֶן
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְהַשְׁפָּעָה זוֹ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה, שֶׁהוּא מְקוֹר הַהַשְׂכָּלָה וְהַהַשָּׂגָה הַנִּקְרָא בְּשֵׁם בִּינָה, וְהוּא קַדְמוּת הַשֵּׂכֶל קוֹדֶם שֶׁבָּא לִכְלַל גִּילּוּי הַשָּׂגָה
Tap to expand
Zohar
(נ"א בקדש) (רצ"ז ע"א) וְתָנֵינָן קָמֵיהּ דְּמַר, מַאי קֹדֶשׁ. שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא דְּאִקְרֵי חָכְמָה עִלָּאָה, וּמֵהַאי אֲתַר (נגיד משח רבות קדישא בשבילין ידיען, לאתר דאקרי בינה עלאה), וּמְתַּמָן נ
Tap to expand
Zohar
תָּא חֲזֵי ג' סִפְרִין דְּחָכְמְתָא אַפִּיק שְׁלֹמֹה לְעָלְמָא, וְכֻלְּהוּ בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. שִׁיר הַשִּׁירִים חָכְמָה, קֹהֶלֶת תְּבוּנָה, וּמִשְׁלֵי דַּעַת. לָקֳבֵל ג' אִלֵּין, עֲבַד ג' סְפָרִים
Tap to expand
Zohar
בְּרֵאשִׁית רָזָא דְחָכְמָ"ה. בָּרָא. עִלָּאָה סְתִימָא דְלָא אִתְיְּידָע (כתר) אֱלֹהִי"ם בִּינָ"ה. אֶ"ת כְּלָלָא דְּחֶסֶ"ד וּגְבוּרָ"ה. הַשָׁמַיִם תִפְאֶרֶ"ת וְאֶ"ת כְּלָלָא דְּנֶצַ"ח וְהוֹ"ד. וא"ו ד
Tap to expand
Zohar
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, דָא אָדָם עִלָּאָה דְּאַשְׁרֵי עֲלוֹי טִיבוּ דְּעַתִּיקָא. אֵימָתַי, כַּד מָטָא חָכְמָה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי י״ח:כ״ב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֵק רָצוֹן מֵיְי
Tap to expand
Zohar
בודאי אבני שיש טהור אנון דמנהון מיין דכיין נפקין. ואנון רמיזין באת א רישא וסופא. ו' דאיהו נטוי בינייהו איהו עץ החיים. מאן דאכיל מניה וחי לעלם. ואלין ב' יודי"ן אנון רמיזין בוייצר. ואנון תרין יצירות. יצ
Tap to expand
Zohar
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. רָזָא דְּרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְּרוּמָה. דָּא חָכְמָה עִלָּאָה דְּאִיהִי רֵאשִׁית. ב' בֵּיתָא דְעָלְמָא לְאִתְשַׁקָּאָה מֵהַהוּא נָהָר דְּעֲיִּיל בֵּיה
Tap to expand
Zohar
תְּרֵין אִנּוּן דְּלָא אִשְׁתָּמְעוּ וּתְרֵין אִנּוּן דְּאִשְׁתָּמְעוּ. תְּרֵין דְּלָא אִשְׁתָּמְעוּ, דָּא הוּא חָכְמָה עִלָּאָה סְתִימָאָה דְּקָיְימָא בְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְגַּלְיָא וְלָא אִשְׁתְּ
Tap to expand
Zohar
לְבָתַר עָבֵד מָאנָא זְעֵירָא, וְדָא י', וְאִתְמַלְיָא מִנֵּיהּ, וְקָרָא לֵיהּ מַעְיָן נוֹבֵעַ חָכְמָה, וְקָרָא גַּרְמֵיהּ בָּהּ חָכָם, וּלְהַהוּא מָאנָא קָרָא לֵיהּ חָכְמָ"ה. וּלְבָתַר עָבֵד מָאנָא ר
Tap to expand
Zohar
חָכָם מֵעַצְמוֹ, וּמֵבִין מֵעַצְמוֹ, כִּי חָכְמָה אִיהִי לָא אִתְקְרִיאַת חָכְמָה מִגַּרְמָהּ, אֶלָּא בְּגִין הַהוּא חָכָם דְּאַמְלֵי לָהּ מִנְּבִיעוּ דִּילֵיהּ. וְאִיהִי לָא אִתְקְרִיאַת בִּינָה מִגּ
Tap to expand
Zohar
וְתָאנָא, שְׁמוֹתָיו עַל שֵׁם הַחָכְמָה אִתְקְרוּן, וּבְגִין כַּךְ ג' סִפְרִין עָבֵד, שִׁיר הַשִּׁירִים. קֹהֶלֶת. מִשְׁלֵי. וְכֻלְּהוּ לְאַשְׁלְמָא חָכְמְתָא. שִׁיר הַשִּׁירִים לָקֳבֵל דְּחֶסֶד. קֹהֶל
Tap to expand
Zohar
וְתָאנָא, בִּתְלַת חַלָלִין דְּגוּלְגַּלְתָּא מוֹחָא שַׁרְיָיא. מֵחַלָלָא חַד מִתְבְּקַע (ס"א ומתפשט) חַד מַבּוּעָא לְד' סִטְרִין, וְנָפִיק מֵהַהוּא מוֹחָא דְּשַׁרְיָיא בְּהַאי חַלָּלָא, תְּלָתִין וּת
Tap to expand
Zohar
וְתָאנָא, כֻּלְּהוּ מוֹחִין תַּלְיָין בְּהַאי מוֹחָא. וְהַחָכְמָה הוּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא הוּא. וְדָא חָכְמָה סְתִימָא, דְּבָהּ אִתְתָּקִיף וְאִתְתָּקַּן תִּקּוּנָא דְּאָדָם, לְאִתְיַישְּׁבָא כֹּלָּא
Tap to expand
Zohar
בְּחַלָלָא דְּגוּלְגַּלְתָּא, קְרוּמָא דַּאֲוִירָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה סְתִימָה דְּלָא פָּסַק. וְהַאי לָא שְׁכִיחַ (קכ"ט), וְלָא אִתְפְּתַח. וְהַאי קְרוּמָא אִתְחַפְּיָיא עַל מוֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמְ
Tap to expand