Skip to content

Yesod (Foundation)

יסוד
sefirot1,572 discussions

The ninth sefirah, the channel that gathers and transmits all the upper sefirot's influence to Malkhut.

Yesod, the ninth sefirah, functions as the Foundation that receives and transmits the divine emanations from the upper sefirot to the material world of Malkhut. The Zohar (circa 1100 CE) establishes Yesod's foundational cosmology with overwhelming emphasis, identifying it as the metaphysical pillar upon which creation depends. Drawing on Proverbs 10:25 ("The righteous one is the foundation of the world"), the Zohar develops Yesod as both structural necessity and ethical principle, associating it with the Tzaddik (righteous one) and the covenant (Brit), thereby embedding mystical architecture within the framework of human righteousness. The sefirah's mediating position between transcendent and immanent realms becomes explicit in Zoharic passages on Jacob's ladder, where Yesod serves as the connecting channel through which all higher influences flow downward.

By the early modern period, subsequent Kabbalists substantially systematized and refined this foundational understanding without fundamentally altering it. Chaim Vital's Sefer Etz Chaim (1570 CE) applies Zoharic doctrine to detailed theurgical practice, while Moses Chaim Luzzatto's works (1730–1738 CE) maintain Yesod's transmissive function while emphasizing its role in ethical transformation and spiritual perfection. Notably, treatments become increasingly sparse and specialized: Chaim of Volozhin (1780 CE) and Shneur Zalman of Liadi (1786 CE) invoke Yesod more selectively, applying the concept to specific mystical and pietistic practices rather than elaborating comprehensive metaphysical explanations. This shift reflects a broader trend toward integrating Yesod into lived religious experience rather than abstract cosmological speculation.

Across the Corpus

Zohar

1100–1400 CE

explains606redefines1applies707challenges1
Zohar, Bereshit 37:1

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר עַל בְּרִית עָלְמָא אִתְבְּרֵי וְאִתְקַיָּים דִּכְתִיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וְאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. מָאן בְּרִית דָּא צַדִּיק יְסוֹדָא דְעָלְמָא דְּאִיהוּ רָזָא דְּזָכוּר. וְעַל דָּא עָלְמָא קַיְימָא בִּבְרִית יוֹמָם וָלַיְלָה כְּחֲדָא דִּכְתִיב אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וְלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שָׂמְתִּי. חֻקּוֹת שָׁמַיִם דְּנַגְדִין וְנָפְקִין מֵעֵדֶן עִלָּאָה.

The text explicitly identifies 'Brit' (covenant) with 'Tzaddik Yesod d'Alma' — the Righteous One, Foundation of the World — explaining Yesod as the metaphysical basis upon which creation stands, referencing Jeremiah 33:25.

Where Zohar applies Yesod (Foundation), Chaim Vital explains it.

Sefer Etz Chaim

Chaim Vital · 1570–1590 CE

explains98applies41
Sefer Etz Chaim.32 8:1

עוד נבאר עתה בחינות אחרות שיש ביסוד זה דאבא שבתוך הז"א והנה הם הנקרא ארון וכפורת וזר זהב אשר עליו. והנה נתבאר אצלינו כי יסוד אבא המתלבש תוך ז"א נקרא תורה שבכתב אשר ז"ס שארז"ל נובלת חכמה שלמעלה תורה פירוש כי אבא הנקרא חכמה מה שנובל ממנו ויורד למטה הוא תורה שהוא (מן) היסוד שלו המתפשט תוך זעיר אנפין גם יעקב היוצא מן הארת היסוד הזה גם הוא נקרא תורה אין אנו עתה בביאורו. ונחזור לעניננו כי הנה בארנו במקומו כי כאשר החסדים אשר ביסוד אמא יוצאין ומתגלין מחזה דזעיר אנפין ולמטה אינם יוצאין בלי לבוש אמנם הם לוקחין עמהם שורש שהוא מן היסוד דאמא עצמה ומתלבשין בו ואינן יוצאין בלתי לבוש. והנה ענין לקיחת לבוש זה כך כי הנה פי היסוד דאמא אינו פתוח לגמרי כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגלוי גמור למטה ואפשר שיתאחזו בהם החצונים וגם כן החסדים העליונים שלמעלה מהחזה הסתומים גם הם ירדו אחריהם ויפלו ויצאו לחוץ וע"כ המאציל העליון המשיך בחי' הארות לבוש יסוד דאמא בפי יסוד עצמה שלה לבד ונעשה שם בחי' לבוש ומסך בפי יסוד ההוא אבל אינו סתום גמור רק הארת הלבוש היסוד שלה לבד. והטעם להיות שם סיום ספירה אחרונה שבאמא כנ"ל ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ לוקחין עמהם הארת הלבוש ההוא הנ"ל ובזה אינו יורד עצמותן רק מה שיוכל לעבור דרך המסך ההוא בלבד ויורד מלובש עם הארת המסך ההוא ג"כ ובכ"מ שהוא הולך לבושו עמו ועכ"ז נקרא חסדים מגולים לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד. והנה ע"י היותם מתלבשים בלבוש זה אין החיצונים נאחזין בהם להיותן מלובשים בלבוש זה דאמא כנודע שאין שם אחיזה אל החיצונים וכן ע"י המסך הזה הנ"ל אשר הושם וניתן בפי יסוד דאמא אין החסדים העליונים יורדין ויוצאין דרך פיו ונשארין במקומם כי מה שיוצאין החסדים התחתונים ונגלים אע"פ שיש שם מסך אינו רק לסבת היותן למעלה צרים ודחוקים מאד לכן בוקעים ויוצאין דרך המסך אבל אחר שיצאו התחתונים נשארו העליונים מרווחים לכן א"צ להם בקוע המסך ולצאת. והנה ע"ד שנתבאר בחסדים דאמא עצמה כן יהיה ביסוד עצמו דאבא כי כשיוצא לחוץ מן יסוד דאמא להיותו ארוך יותר והנה הוא מוכרח לבקוע פי מסך היסוד דאמא ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט ולבושו עמו כי אין אבא מתגלה אלא מתוך התלבשותו באמא. והנה עתה נבאר ענין ארון ולוחות מה ענינם הנה בחי' מה שיוצא מיסוד דאבא מתוך יסוד דאמא ומתפשט חוץ ממנה למטה זהו ב' בחי' ארון והתורה כי הוא מתפשט באורך כדמות ארון וכן ארון גימטריא נז"ר והוא גימטריא ע"ב קפ"ד שהם אחוריים פשוטים ומלאים דהוי"ה דיודי"ן אשר ביסוד דאבא כנ"ל בענין אהרן הכהן נמצא כי כלי יסוד עצמו של אבא הוא הארון והאורות שבתוכו הם לוחות התורה ששבכתב והלבוש שלוקח מיסוד אמא כנ"ל הוא הכפורת הפרוש על הארון. והנה הכפורת גימטריא תשי"א והענין כי ג' הארות נה"י דאמא המתלבשין במוחין דז"א שלשתן מאירין ביסוד אמא שהוא אמצעי שבהם והנה הנצח שם י"ה ביודי"ן גימטריא ל"ה ואח"כ תכה אותו יו"ד פ' ה"י הרי ש' ול"ה הרי של"ה בנצח. ובהוד יש בה י"ד בההי"ן גימטריא ל' ואח"כ תכה אותו יו"ד פ' ה"ה ר' הרי ל' ור'. וביסוד יש י"ה באלפי"ן גימטריא כ"ו ותכה יו"ד פ' ה"א גימטריא ק"ך וכ"ו הרי קמ"ו ביסוד ותחבר שלשתן שהם של"ה ור"ל וקמ"ו גימטריא תשי"א כמנין הכפורת. והנה זה הלבוש הוא עודף למעלה על המוחין לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו והוא גבוה מעט מן הארון ובחי' זו נקרא זר זהב שעל הכפורת. ונלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה כי זר גימטריא אל"ף למ"ד אהי"ה וכבר הודעתיך כי שם אהי"ה גימטריא כ"א ועם י' אותיותיו מילוי הוא ל"א כמנין א"ל והרי איך שם א"ל יוצא משם אהי"ה ושניהם באמא לכן במלת ז"ר נרמז ב' שמות האלו א"ל במילוי ואהי"ה פשוט כנ"ל:

The entire passage is a detailed exposition of Yesod of Abba (יסוד דאבא) and Yesod of Imma (יסוד דאמא), their relationship, how Yesod of Abba extends through Yesod of Imma, and the garment/screen (מסך) at the opening of Yesod of Imma.

Kalach Pitchei Chokhmah

Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE

explains52applies44
Kalach Pitchei Chokhmah 58:2

היופי והחמדה של מלכות אינו בה אלא כשהיסוד עמה, כי שלימותה ממנו. ובהיותה בלא הוא - אדרבא ממנה כל חסרון וכל עוצב. ובהיותה עמו - ממנה כל שמחה לזכר עצמו. ולכן נתחלה היה הכל בסוד ב"ן, והיא הנוק' בלי הזכר, משם כל העוצב. והו"ק לא פנו אל המלכות, כי לא ניתנה להם החמדה. אך כשבא יסוד בסוד מ"ה - אז היא נשלמה, והיא עצמה מעוררת החמדה נזכר עצמו, וזהו התיקון:

Yesod is explicitly named as the source of Malkhut's completion and beauty; the passage traces how Yesod's arrival in the secret of MaH brings rectification and awakens desire (chemdah).

Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Yesod (Foundation), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.

Mesillat Yesharim

Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE

applies1
Mesillat Yesharim 11:98

וְאֶחָד מִן הָעַמּוּדִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו הוּא הָאֱמֶת, אִם כֵּן מִי שֶׁדּוֹבֵר שֶׁקֶר כְּאִלּוּ נוֹטֵל יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהַהֵפֶךְ מִזֶּה, מִי שֶׁזָּהִיר בָּאֱמֶת כְּאִילּוּ מְקַיֵּם יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם.

The word יסוד (foundation/yesod) is explicitly used — 'יסודו של עולם' — invoking the kabbalistic concept of Yesod as the foundation of the world, applied here to the ethical principle of truth.

Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies Yesod (Foundation), Chaim of Volozhin explains it.

Nefesh HaChayim

Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE

explains4
Nefesh HaChayim, Gate I 19:4

אמנם לא כל עשר בחינותיה רק הט' בחינותיה מחכמה ולמטה כנ"ל בענין האדם. אבל בחי' העליונה סוד כתרה שהיא נקודה השרשית דילה. היא קשורה ודבוקה לעולם בטהרת יסוד בחי' הרוח ואינה נפרדת משם לעולם (ולכן נק' עטרה שהוא כתרה).

The passage references יסוד (Yesod) explicitly as the spiritual quality (בחי' הרוח) to which the supreme aspect (Keter) is bound and cleaved (קשורה ודבוקה), never separating from it.

Where Chaim of Volozhin explains Yesod (Foundation), Shneur Zalman of Liadi applies it.

Tanya

Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE

explains6applies11
Tanya, Part IV; Iggeret HaKodesh 15:15

וּבְחִינַת ״יְסוֹד״ הִיא, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁמְּקַשֵּׁר הָאָב שִׂכְלוֹ בְּשֵׂכֶל בְּנוֹ בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ עִמּוֹ בְּאַהֲבָה וְרָצוֹן, שֶׁרוֹצֶה שֶׁיָּבִין בְּנוֹ; וּבִלְעֲדֵי זֶה, גַּם אִם הָיָה הַבֵּן שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים אֵלּוּ עַצְמָם מִפִּי אָבִיו [שֶׁמְּדַבֵּר בַּעֲדוֹ וְלוֹמֵד לְעַצְמוֹ בכתב יד קודש אדמו״ר בעל צמח צדק נשמתו עדן, (בדרוש ״כי ידעתיו״ סעיף י״ג שהועתק שם לשון זה) – ליתא תיבות אלו] לֹא הָיָה מֵבִין כָּל כָּךְ כְּמוֹ עַכְשָׁיו, שֶׁאָבִיו מְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ אֵלָיו וּמְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים בְּאַהֲבָה וָחֵשֶׁק, שֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד שֶׁיָּבִין בְּנוֹ,

The passage explicitly discusses 'bchinat Yesod' (the aspect of Yesod) and uses the analogy of a father connecting his intellect to his son's intellect during teaching as a metaphor to explain the sefirah of Yesod.

Top Passages(20)

אָמַר רִבִּי יִצְחָק לְרִבִּי שִׁמְעוֹן, אִי נִיחָא קָמֵי דְּמֹר, הָא דְּתָנֵינָן, דִּכְתִיב (משלי י׳:כ״ה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, מַאן דְּאָמַר, דְּעַל שִׁבְעָה קַיְימִין קַיְּימָא עָלְמָא. וּמַאן ד

Tap to expand

שְׁמִינִי מָאי הֲוֵי, יֶשׁ לוֹ להַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צַדִּיק אֶחָד בָּעוֹלָם וְחֲבִיב לוֹ מִפְּנֵי שְׁמְקַיֵּים כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְהוּא יְסוֹדוֹ וְהוּא מְכַלְכְּלוֹ וּמַצְמִיחוֹ וּמְגַּדְּלוֹ

Tap to expand

97%

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר עַל בְּרִית עָלְמָא אִתְבְּרֵי וְאִתְקַיָּים דִּכְתִיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וְאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. מָאן בְּרִית דָּא צַדִּיק יְסוֹ

Tap to expand

97%

אַמָּה דִּדְכוּרָא, סִיּוּמָא (נ"א כסותא) דְּכָל גּוּפָא, וְאִקְרֵי יְסוֹד. וְדָא הוּא דַּרְגָּא דִּמְבַסֵּם לְנוּקְבָּא. וְכָל תִּיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, בְּהַאי יְסוֹד עַיִּיל לְנ

Tap to expand

97%

הַאי לִבְנַ"ת הַסַּפִּי"ר, לָא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, עַד דְּהַאי יוֹסֵף הַצַּדִיק. אִתְתָּקַּן. וְכַד אִיהוּ אִתְתָּקַּן, כֹּלָּא מִתְתַּקְנִי דָּא הוּא יְסוֹדָא דְּכֻּלְּהוּ בִּנְיָינָא. וְעַל דָּא

Tap to expand

97%

בְּגִינֵי כָךְ, יַעֲקֹב בְּהַהוּא זִמְנָא, כְּתִיב, (בראשית כ״ח:י״ב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה (וראשו), מַהוּ סֻלָּם, דַּרְגָּא דִּשְׁאָר דַּרְגִּין בֵּיהּ תַּלְיָין וְהוּא יְסוֹד דְּע

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital

97%

עוד נבאר עתה בחינות אחרות שיש ביסוד זה דאבא שבתוך הז"א והנה הם הנקרא ארון וכפורת וזר זהב אשר עליו. והנה נתבאר אצלינו כי יסוד אבא המתלבש תוך ז"א נקרא תורה שבכתב אשר ז"ס שארז"ל נובלת חכמה שלמעלה תורה פי

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital

97%

ונבאר בחי' אחרת שיש ביסוד של ז"א הוא בחי' אפרים בן יוסף. הנה נודע כי ביסוד יש ב' עורות זעג"ז וכשמוהלין כורתין הערלה והוא עור הראשון העליון והחצון ואז לא יש שם מחיצה מפסקת רק עור אחד לבד ואז מתגלה עטרת

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital

97%

גם בדרוש הנ"ל יובן ענין מכירת יוסף שגנבוהו אחיו השבטים ומכרוהו למצרים גם ענין גנב וגזלן מהם ענינם הנה יוסף הוא בחי' היסוד דז"א כנודע וסבת קריאתו כך הוא כנ"ל כי יסוד הוא ו' והעטרה הוא י' והוא לסבת היות

Tap to expand

Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)

97%

היופי והחמדה של מלכות אינו בה אלא כשהיסוד עמה, כי שלימותה ממנו. ובהיותה בלא הוא - אדרבא ממנה כל חסרון וכל עוצב. ובהיותה עמו - ממנה כל שמחה לזכר עצמו. ולכן נתחלה היה הכל בסוד ב"ן, והיא הנוק' בלי הזכר,

Tap to expand

וְתָאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין, יָתִיב בְּעִטְרוֹי, כְּדֵין כְּתִיב עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. דָּא יְסוֹד דְּאַפִּיק בִּרְכָאן לְאִזְדַּוְּ

Tap to expand

95%

וְתָאנָא, הַהוּא נָהָר אַפִּיק נַחֲלִין עֲמִיקִין, בִּמְשַׁח רְבוּת, לְאַשְׁקָאָה גִּנְתָּא, וּלְרַוָּואָה אִילָנִין וּנְטִיעִין, דִּכְתִּיב (תהילים ק״ד:ט״ז) יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ' אַרְזֵי לְבָנוֹן א

Tap to expand

תָּנֵינָן, כַּד אִתְפְּרַשׁ מַלְכָּא מִמַּטְרוֹנִיתָא, וּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחָן, כְּדֵין אִקְרֵי ו"י. מַאי טַעְמָא ו"י. דְּתַנְיָא, רֵישָׁא דִּיְּסוֹד י', דְּהָא יְסוֹד ו' זְעֵירָא הוּא, וְקוּדְ

Tap to expand

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי וְגוֹ'. דַּרְגָא דְּצַדִּיק דְּאִקְרֵי עֵץ הַחַיִּים וְאִיהוּ עוֹשֶׂה פְּרִי, דְּהָא לֵית בְּכֻלְּהוּ דְּיַעֲבִיד פֶּרִי

Tap to expand

עָלָהּ אָמָה וְכָּנָס אָמָה, זְהוּ יְסוֹ"ד לְקֳבֵל (צדיק) צֶדֶ"ק דִּלְעֵילָא דְּהָא כְּגווָֹנָא דְּכוּלְהוּ דַּרְגִּין אִית בָּהּ וְכֻלְּהוּ אִתְחַזְיָין בָּהּ דְּהָא מַרְאָה אִקְרֵי. עֲלָהּ חֲמֵשׁ וְ

Tap to expand

הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (קהלת א׳:ז׳) כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֵל הַיָּם כָּ"ל דָּא דַּרְגָּא דְצַדִיק דְאִיקְרֵי כָּל בְּגִין דְכָל תָּפְנוּקִין נַפְקִין מִנֵּיהּ הַנְּחָלִים אִלֵּין חֲמֵשׁ דַרְגִּין

Tap to expand

תָּאנָא עַמּוּד אֶחָד מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ וְצַדִּיק שְׁמוֹ עַל שֵׁם הַצַּדִּיקִים וּכְּשְׁיִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים מִתְגַבֵּר וְאִם לָאו מִתְחַלֵשׁ וְהוּא סוֹבֵל כָּל הָעוֹלָם דִּכְתִיב (משלי י׳:כ״

Tap to expand

יְסוֹד צַדִּיק בֵּיה סוֹ"ד תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה אַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא בֵּיה (בראשית מ״ו:כ״ו) כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ בְּגִין דְאִתְקַשַׁר בִּשְׂמָאלָא ו

Tap to expand

סֵפֶר הַבָּהִיר: תָּנָא עַמּוּד אֶחָד מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ וְצַדִּיק שְׁמוֹ עַל שֵׁם הַצַּדִּיקִים וּכְשְׁיֶשׁ צַדִּיקִים מִתְגַבֵּר וְאִם לָאו מִתְחַלֵשׁ וְהוּא סוֹבֵל כָּל הָעוֹלָם דִּכְתִיב (מ

Tap to expand

תָּנָא עַמוּד א' מִן הַאָרֶץ עַד לַרָקִיעַ וְצַדִּיק שְׁמוֹ עַל שֵׁם הַצַּדִּיקִים, וְנִתְגַבֵּר. וְאִם לָאו מִתְחַלֵשׁ, וְהוּא סוֹבֵל כָּל הַעוֹלָם דִּכְתִיב וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְאִם חָלַשׁ לא

Tap to expand