Yesod (Foundation)

בהאי ובהאי פי' ישראל יש להם אחיזה בזעיר הנק' תורה ובמ' הנק' משכנא. בא' לחדש השני בשנה השנית כולא חד פי' שחדש הב' ושנה השנית כולם ביסוד שהוא הנקרא חדש ושנה, והוא שני למ' שהיא ראשונה והיסוד שני לה וז"ש

Tap to expand

והנני מאיר עיניך בטעם זה. דע כי הר ציון בכל מקום היא מידת יסו"ד, והוא סוד אל ח"י, לפי שהר ציון הוא המקום אשר משם היתה המידה ראשונה לבריאת עולם, כאמרו: מציון מכלל יופי אלהים הופיע (תהלים נ, ב).

Tap to expand

ואחר שעוררנוך על העיקרים האלו הדקים שהם כדמיון רמזים, יש לנו להודיעך כי סוד אל ח"י הוא סוד מקום בדיקת התפילות והבקשות, וכשהתפילה היתה כהוגן ונדבקה באל ח"י אזי השם הנקרא אדנ"י, שהוא סוד התפילה, מתקרב ע

Tap to expand

והמידה הזאת נקרא יסוד, כלומר כמו שהבית נשען על היסודות, כך מידת אדנ"י נשענת על מידת יסוד. לפי שאין למידת אדנ"י שפע וקיום זולתי על מידת יסו"ד הנקרא א"ל ח"י. ובגמרא דחגיגה אמרו: העולם על מה הוא עומד? על

Tap to expand

ולפי עניין זה יש לך להתבונן כי מידת א"ל ח"י הנקרא יסו"ד הוא למעלה, ואדנ"י הנקרא בנינו היא למטה הימנו. וזהו הסוד המופלא בהיות אדנ"י משתוקק ונכסף להתעלות בעלוי אל ח"י, ומתאווה לעלות אליו תמיד. ואל תתמה,

Tap to expand

ולפיכך נקראת מידה זו יסוד עולם, כי הוא הנושא עליו כוחות אדני, והוא עיקר העיקרים ועיקר ידיעת השם יתברך לשער הסמוך לכל הנבראים, והוא סוד עיקר אות וא"ו התחתון, כדמיון יסוד ממטה למעלה.

Tap to expand

ודע כי ברית מילה הוא סוד שבת, בסוד מילה ופריעה, בסוד זכו"ר את יום השבת ושמו"ר; זכור ליום ושמור ללילה, כנגד אל ח"י אדנ"י ולפי שברית מילה כוללת ברית שתי ספירות הללו, אמר הכתוב: אם לא בריתי יומם ולילה חו

Tap to expand

והמדה הזאת נקראת - יסוד ויש לי להודיעך עיקר כלל גדול ודע כי יש יסוד שהוא למטה מן הבניין והבנין עומד עליו כענין יסודות ובנין שבעולם הזה התחתון ויש יסוד שהוא באמצע והבנין עומד סביביו כענין יסודות ובניינ

Tap to expand

והנה עומק מזרח הוא תפארת י"י, עומק מערב פירוש יסוד כדאמרו רז"ל במסכת חגיגה בפ' בתרא שכינה במערב כי ביסוד מתערבים כל הכחות. עומק צפון כח הוד שנאמר מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד. עומק דרום זה נצח שנא

Tap to expand

אַמָּה דִּדְכוּרָא, סִיּוּמָא (נ"א כסותא) דְּכָל גּוּפָא, וְאִקְרֵי יְסוֹד. וְדָא הוּא דַּרְגָּא דִּמְבַסֵּם לְנוּקְבָּא. וְכָל תִּיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, בְּהַאי יְסוֹד עַיִּיל לְנ

Tap to expand

שׁוֹקִין אִתְאַחֲדָן בִּתְרֵין נְהוֹרִין, וְאִינּוּן תְּרֵין נְהוֹרִין מַמָּשׁ. שׁוֹקִין וּתְרֵין כֻּלְּיָין. כֻּלְּהוּ (ס"א תליין ומתחברן) מִתְחַבְּרָן בְּאֲתָר חַד, דְּתַּמָּן אִתְכְּנַשׁ כָּל רְבוּ

Tap to expand

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּיוֹסֵף הַצַּדִיק קַיְּימָא לְאַתְקְנָא כֹּלָּא, כְּדֵין אִיהוּ נָטִיל כֹּלָּא. וְכַד אִתְחַבָּר בְּהֵיכָלֵיהּ, כְּדֵין מִתְעָרֵי כֻּלְּהוּ, לְנַטְלָא תִּיאוּבְתָּא וּרְעוּתָ

Tap to expand

הַאי לִבְנַ"ת הַסַּפִּי"ר, לָא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, עַד דְּהַאי יוֹסֵף הַצַּדִיק. אִתְתָּקַּן. וְכַד אִיהוּ אִתְתָּקַּן, כֹּלָּא מִתְתַּקְנִי דָּא הוּא יְסוֹדָא דְּכֻּלְּהוּ בִּנְיָינָא. וְעַל דָּא

Tap to expand

וִילוֹן, דְּבֵיהּ מַכְנִיס עַרְבִית וּמוֹצִיא שַׁחֲרִית. רָקִיעַ, אִיהוּ יְסוֹד. דְּבֵיהּ נַהֲרִין שִׁמְשָׁא וְסִהֲרָא, דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִי

Tap to expand

ואחר כן יעיין עוד בשנית לה שהיא הספירה התשיעית והיא שרש לעשירית שהיא ענף אחרון לכל הספירות, ושמה יסוד. והיא נרמזת בברית מילה ומכח זו הספירה התשיעית עושה העשירית פירות. ונכרתו בה שלש עשרה בריתות בסוד ה

Tap to expand

מַאי (איוב ט׳:ו׳) וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן. רַבִּי פְּרַחְיָא אוֹמֵר, אֵלּוּ עַמּוּדִים סַמְכִין יְסוֹדָא, וְקִיּוּמָא דְעַלְמָא עֲלַיְיהוּ. וְכַמָּה אִינוּן. ז'. דִּכְתִיב, (משלי ט׳:א׳) חָצְבָה ע

Tap to expand

כָּל י' אִיהִי אַבְנָא וְאִיהִי יְסוֹדָא דְּבִנְיָנָא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּאִיהוּ יוֹם הַז' דְּבֵהּ וַיְכֻלּוּ, אִיהוּ כָּלִיל עָ"ב הֲוָיוֹת. וְכָל ה' בִּנְיָנָא דְּבֵיתָא. כְּגוֹן

Tap to expand

התשיעית יסו"ד. יש שפי' בו צבע ספיריי. ואפשר ליישבו ע"ד שפי' בת"ת. ויש שפי' בו אור כלול מלובן ואודם מן הלובן הנוטה אל האודם ומן האודם הנוטה אל הלובן, שעניינו היותו יושב בין שתי מדות נצח והוד ויתחייב הי

Tap to expand

ועוד בעוד שמתיחדים ע"י המלאך, יסוד האמצעי ביניהם להיכן הלך ומה עניינו אז. לכן ראוי לחקור קודם על ענין יחוד היסוד וממנו נבא אל יחוד המלאך. ונאמר כי בזולת שהיסוד מעבר אל השפע כדרך שהאבר מעבר אל הזרע, עו

Tap to expand

יסוד כל המפרשים פרשו כי נקרא יסוד מפני שהוא יסוד של המלכות. כי הרוחני הוא הפך הגשמי. כי הגשמי יסודו למטה, והרוחני יסודו למעלה. והמלכות בהשתוקקותה לעלות אליו מתקיימת ועל ידו מתפרנסת ואפשר שנקרא יסוד בש

Tap to expand