Skip to content
Wellsprings
sefirotfeatured in 30 works

Chesed (Lovingkindness)

KHEH-sed

The archetype of pure, boundless giving — the urge to pour outward simply because the power to give is overflowing.

Chesed, "Kindness," is the first of the seven "lower" Sefiros (the Middos, the active dimension of creation, which the Sages hinted at in "the world is built on Chesed"). It is the impulse to bestow without boundary, judgment, or discernment — not because something is needed, but because giving overflows. Unmoderated in a person it would even become aggression (forcing what you have onto another). It is masculine and on the right; in the body, the right arm and shoulder down to the navel — the instinct to act and extend.

How it traveled

  1. Mekhilta DeRabbi Yishmael
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  2. Midrash Tanchuma Buber
    Tiberias · 600
    explains
  3. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
    explains
  4. Ibn Ezra on Psalms
    Tudela (Navarre) · 1145
    explains
  5. Radak on Psalms
    Narbonne (Provence) · 1185
    explains
  6. Radak on Hosea
    Narbonne (Provence) · 1185
    explains
  7. Ramban on Sefer Yetzirah
    Girona · 1225
    explains
  8. Beur Eser Sefirot
    Girona · 1240
    explains
  9. Yalkut Shimoni on Nach
    Tiberias · 1250
    explains
  10. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
    explains
  11. Sha'arei Orah
    Guadalajara · 1260
    explains
  12. Sha'arei Tzedek
    Castile · 1265
    explains
  13. Zohar
    Guadalajara · 1280
    redefines
  14. Tikkunei Zohar
    Guadalajara · 1280
    explains
  15. Ra'avad on Sefer Yetzirah
    Posquières (Provence) · 1280
    explains
  16. Idra Zuta
    Guadalajara · 1280
    explains
  17. Gan Naul (Abulafia)
    Zaragoza (Saragossa) · 1289
    explains
  18. Zohar Chadash
    Guadalajara · 1290
    explains
  19. Ma'arekhet HaElokut
    Guadalajara · 1295
    explains
  20. Recanati on the Torah
    Recanati · 1300
    redefines
  21. Meiri on Psalms
    Perpignan · 1300
    explains
  22. Sefer HaKanah
    Castile · 1380
    explains
  23. Menorat HaMaor
    Toledo (Castile) · 1391
    explains
  24. Sefer HaIkkarim
    Soria · 1425
    explains
  25. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
    explains
  26. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · 1523
    explains
  27. Maggid Meisharim
    Tzfat · 1545
    explains
  28. Pardes Rimmonim
    Tzfat · 1548
    redefines
  29. Ohr Ne'erav
    Tzfat · 1550
    explains
  30. Tomer Devorah
    Tzfat · 1560
    explains

Key passages(20)

Tomer Devorah · Moses Cordovero (Ramak) · 1546 CE

Very high

כיצד ירגיל האדם עצמו במדת החסד: העקר - אהבת ה': עִיקָר כְּנִיסַת הָאָדָם אֶל סוֹד הַחֶסֶד הוּא לֶאֱהֹב אֶת ה' תַּכְלִית אַהֲבָה שֶׁלֹּא יַנִיחַ עֲבוֹדָתוֹ לְשׁוּם סִבָּה מִפְּנֵי שֶּׁאֵין דָּבָר נֶאֱה

Tap to expand

Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE

Very high

והענין - כי בלילה נכנס כתר עליון דז"א, אך היא אינה עולה עמו, רק מקבלת טהרה משם במקומה ובבוקר אז גם היא עולה עד שם ומזדווגת עמו. וז"ס הנזכר בזוהר פרשת אמור, והענין נ"ל שכך שמעתי ממורי ז"ל, כי הנה ידעת

Tap to expand

Very high

(שמות טו,יג) ["נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ."] "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ", חֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, שֶׁלֹּא הָיָה בְיָדֵינוּ מַעֲשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעי

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Very high

משכיל לאיתן האזרחי חסדי ה' עולם אשירה לדור ודור וגו'. זה שאמר הכתוב כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו', אמר איתן אני השכלתי משכיל לאיתן האזרחי, אמר הקב"ה השכלת כי באלה חפצתי מי שהוא מקלסני א

Tap to expand

Radak on Psalms · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE

Very high

והרוג. סיחון ועוג ונתן ארצם לנחלה ועוד חד גדול מזה כי לא די שהכו אותם אלא שנתן להם ארצם נחלה שלא באו שאר הגוים ולא נאספו עליהם להוציאם משם וזה חסד גדול מאתו כי חסד היא תוספת הטובה ובזו הארץ שנתן להם ה

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

המונח חסד2 כבר ביארנו בפירוש לאבות (ה,ו) שמשמעות "חסד" היא הפלגה, בכל דבר שמפליגים בו, ולרוב משתמשים בו בהפלגה של הטבה. וידוע שההטבה כוללת שתי משמעויות: משמעות א) האחת היא עשיית טוב למי שאין לך כל מחו

Tap to expand

Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE

Very high

[שם קל"ג ב'] קם ר' ייסא פתח ואמר כתיב וחסדי מאתך לא ימוש וכתיב ובחסד עולם רחמתיך. <תרגום - קם רבי ייסא פתח ואמר כתוב "וחסדי מאתך לא ימוש" (ישעיהו נ״ד:י׳') וכתוב "ובחסד עולם רחמתיך" (שם)>. הני קר

Tap to expand

Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE

Very high

ספר הבהיר כך אמרה מדת חסד כל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברהם עמד שם במקומי ושמר משמרתי ואני זאת היא מלאכתי שאני מזכה את העולם ואפילו נתחייבו אני מזכה אותם. ועוד משיבה ומביא

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

ועתה אודיעך כיצד חסד אברהם מלמד זכות, והוא גדו"ל והוא רב חסד. כשהאדם עומד לדין ושוקלים עוונותיו אזי מוציא חסד אברהם דגלו, חקוק בו שם א"ל. וא"ל מעביר ראשון מן העוונות שעלו בשקל, בסוד 'א"ל רחום וחנון',

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

והסוד: ויקרא בשם יהו"ה אל עולם (בראשית כא, לג). ואז הוא לובש ומתפאר במלבושים החקוקים במידת אל, והסוד: 'אל מלך יושב על כסא רחמים', וזהו סוד: י"י י"י אל רחום וחנון (שמות לד, ו), והסוד: כי אל רחום י"י אל

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

והב', הוא חסד עולם והוא חסד אברהם, שנאמר: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (מיכה ז, כ). ולפי שפחד יצחק הוא סוד מידת הדין מתערבת עם חסד אברהם ולפעמים מעכבת את החסד מצד הדין, כאומרו ושם חביון עוזו (חבקוק ג, ד)

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

ואומר אחריו 'חנון', וסוד חנון כי פעמים רבות כצאת מחנות המשחית להשחית בני העולם על פי הדין, יוצאת מידת אל ומתגלגלת להצילם, ואף על פי שאינם הגונים ולא ראוים נותנת מתנת חינם כדי להציל את הבריות מן העונש

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

ואחר שהודענוך זה צריכים אנו להיכנס בשאר העניינים הנכללים בשם אל, כמו שהודענוך בשאר השמות: דע כי לפעמים הרבה נקראת מידת א"ל בתורה בלשון חסד, וצריך אתה לדעת כיצד. דע כי לשון חסד הוא כל העושה דבר שאינו מ

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

סוף דבר: ה' ברא את העולם מצד החסד, וסוד 'חסד עליון' בסוד ל"ב נתיבות שהסוד שלהם: כל ארחות י"י חסד (שם כה, י). וכשברא העולם במידת החסד, חזר וגמל עם היצורים שברא חסד: גמל חסד לאדם הראשון, גמל חסד למשה רב

Tap to expand

Very high

ותמצא דוד כלול מן הדין ומן הרחמים. תמצא בכתוב בדוד: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל, ח, טו). משפט, מצד הדין, והוא אדמוני; צדקה, מצד החסד והרחמים, עם יפה עינים וטוב רואי. ולפיכך כשהיה דוד מתלבש

Tap to expand

Sha'arei Tzedek · Joseph Gikatilla · 1265 CE

Very high

השם העומד לצד ימין הנקרא א"ל הוא מדת חסד והיא מדת אברהם אבינו ע"ה וזהו שאמר הכתוב ויקרא שם בשם ידוד אל הגדול ומדת חסד כלולה במים שהיא מדת כח וזהו סוד המקרה במים עליותיו עליותיו ממש עליותיו ודאי ואת על

Tap to expand

Sha'arei Tzedek · Joseph Gikatilla · 1265 CE

Very high

דע כי מדת החסד ראשיתה סולת נקייה חסד וכשהיא מתפשטת הולכת ומתעבה והרי עובי' בדמיון דין ובאותו העובי שיש בו קצת דין מתאחזת מדת הדין וגם מדת הדין באותו מקום האחיזה אינה כולה דין גמור לפי שמתערבת במקום הא

Tap to expand

Sha'arei Tzedek · Joseph Gikatilla · 1265 CE

Very high

והמדה הזאת נקראת - חסד והנני רומז נאמר בבריאת העולם אמרתי עולם חסד יבנה וכתיב חסד א"ל וכתיב חסד לאברהם אברהם גלה לנבראים דרך השגת חסד וכתיב כל ארחות ידו"ד חסד ואמת וכתיב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אבל ד

Tap to expand

Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE

Very high

אַרְיֵה דְבֵיהּ עָבִיד שִׁרְטוּטִין, דָּא חֶסֶד יְמִינָא, שׁוֹר דְּבֵיהּ צִיֵּיר צִיּוּרִין, דָּא גְבוּרָה, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, דְבָהּ אִשְׁתְּמוֹדְעוּ כָּל גַּוָּונִין, וְדָא תִּפְאֶרֶת, שַׁפִּיר

Tap to expand

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE

Very high

וְתַנְיָא, תְּלַת מְאָה וְשִׁבְעִין וְחָמֵשׁ חֲסָדִים, כְּלִילָן בְּחֶסֶד דְּעַתִּיק יוֹמִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן חַסְדֵּי קַדְמָאֵי. דִּכְתִּיב, (תהילים פ״ט:נ׳) אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וְכֻלּ

Tap to expand