Chesed (Lovingkindness)
חסדThe fourth sefirah, representing expansive, unbounded divine giving and benevolence.
Chesed, the fourth sefirah representing divine lovingkindness and unbounded benevolence, underwent profound ontological elaboration throughout medieval and early modern Kabbalah. The Zohar (1100 CE), which dominates the textual corpus with 1,338 discussions, established Chesed as fundamental to cosmic order—famously declaring "the world is built on Chesed." Critically, the Zohar reframed Chesed from a simple unified attribute into a bifurcated phenomenon, distinguishing between supernal Chesed (Chesed Ila'ah), transcendent and hidden within the Ancient of Days, and lower Chesed (Chesed Tata'ah), the active, flowing benevolence descending to sustain creation. This two-tiered schema became canonical, positioning Chesed as simultaneously hidden and manifest, containing and expansive.
Subsequent Lurianic and early modern thinkers substantially systematized rather than substantially challenged this Zoharic framework. Chaim Vital's Sefer Etz Chaim (1570) and Moses Chaim Luzzatto's works (1730-1738) primarily explicated and applied the Zohar's distinctions within increasingly rigorous theurgical systems, emphasizing Chesed's integration with Gevurah (severity) as cosmic balancing principles. The final flowering in Shneur Zalman of Liadi's Tanya (1786), with 121 discussions, marked a subtle reorientation toward Chesed's psychological and ethical manifestation within human consciousness and devotion, treating it as accessible through intentional spiritual practice rather than purely metaphysical contemplation. Throughout this arc, Chesed remained paradigmatically important as the generative, life-sustaining force requiring protection from severance—theological commitments established in the Zohar and never fundamentally abandoned.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
וְכִי עַל הַשָּׁמַיִם הוּא, וְהָא כְּתִיב, (תהילים נ״ז:י״א) כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִית חֶסֶד, וְאִית חֶסֶד. חֶסֶד עִלָּאָה, וְחֶסֶד תַּתָּאָה. חֶסֶד עִלָּאָה מֵעַל שָׁמַיִם הוּא. חֶסֶד תַּתָּאָה, הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״ה:ג׳) חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים, וּבְהַנֵּי כְּתִיב עַד שָׁמַיִם.
The passage explicitly distinguishes between two levels of Chesed: 'Chesed Ila'ah' (supernal Chesed) which is above the heavens, and 'Chesed Tata'ah' (lower Chesed) identified with 'Chasdei David HaNe'emanim,' which reaches only up to the heavens. This is a substantive reframing of Chesed into two distinct ontological grades.
Where Zohar applies Chesed (Lovingkindness), Chaim Vital explains it.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
ז בענין החסד הנקרא יומם משום דאזיל עם כולהו יומין שהם ו' ימי בראשית הם ו"ק שבבחי' ז"א כנודע. והנה מזה החסד שהיא ראשונה שבו"ק מתפשטות ה' בחי' חסד ומתלבשין תוך ה' ספירות שתחתיו נמצא שהם ה"ח. אמנם הראשון הוא כולו חסד ממש לכן אינו במספר עמהן כי הד' (נ"א הה') שתחתיו אינם חסד ממש אמנם מתלבשים בתוכם ה' ענפי החסד הראשון ובתוך אלו הבחי' דחסד (הראשון) המתפשט ומתלבש בתוכם מתלבש בהם הבינה דז"א ובתוך הבינה דז"א מתלבשת אמא עלאה כי מוח בינה דז"א מאמא נפקא כנודע. נמצא שכל הארה הנמשכת מאמא אל הו"ק הוא ע"י חסד זה המתפשט ומתלבש בתוכם ומקבלין הארה על ידו. ובזוהר פרשה אמור דק"ג מצאתי באופן אחר ואינו חולק עם הנ"ל רק מוסיף הענין שהחסד הנקרא אברהם שהוא קצה הראשון מו"ק שהם כללות ז"א כנודע ששרשו הוא ו"ק לבד זה החסד הוא מקבל שפע בתחלה מכל שאר הו"ק והוא מקבל ע"י החסד שבאמא עלאה הנקרא יומם כי הוא שורש לכל החסדים ואמא מתלבשת בחסד שבה הנקרא ימין שבה וע"י מאירה לאברהם חסד דז"א בתחלה ואח"כ ע"י אברהם נמשך אל ה' ספירות שתחתיו ועיין באורך במ"א:
The entire passage centers on Chesed (called 'Abraham'), how it spreads into five branches (ה' ענפי החסד), how it is the first of the six lower sefirot (ו"ק), and how it receives and transmits divine flow to the other sefirot.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
וזה, כי טבע הדין - שלא להראות אחוה, אלא הכל עוצב ופנים זועפות, כי החסד ענינו ימין מקרבת, ואהבה - שהנמצאים עצמם כל אחד מתנהג באחוה עם חבירו, כל אחד בפנים שוחקות זה לזה. והדין הוא השנאה והריחוק, וזעם הפנים, הכל בעוצב.
The passage defines Chesed explicitly as 'ימין מקרבת' (the right hand that draws near) and the quality of love and brotherhood ('אהבה'), where all beings relate to one another with warmth and brotherly affection ('פנים שוחקות').
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Chesed (Lovingkindness), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
עשית אברהם אב לגרים: ומרוב טובו וחסדו ית׳ גזר ונתן מקום אפילו לענפי שאר האומות שבבחירתם ומעשיהם יעקרו עצמם משרשם ויוכללו מענפיו של אאע״ה אם ירצו. והוא מה שעשהו ית״ש לאברהם אב לגרים ואמר לו ונברכו בך כל משפחות האדמה ואולם אם לא ישתדלו בזה ישארו תחת אילנותיהם השרשיים כפי ענינם הטבעי:
The passage attributes the allowance for converts to join Abraham's lineage explicitly to God's 'goodness and kindness' (טובו וחסדו), making Chesed the theological basis for the ruling.
Mesillat Yesharim
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וְאָמְרוּ עוֹד (שם): בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים מִן הַצְּדָקָה: שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ וּגְמִילוּת חֲסָדִים בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ. צְדָקָה לָעֲנִיִּים גְּמִילוּת חֲסָדִים לָעֲנִיִּים וְלָעֲשִׁירִים. צְדָקָה לַחַיִּים גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לַחַיִּים בֵּין לַמֵּתִים.
The passage extensively discusses gemilut chasadim (acts of lovingkindness) and how it surpasses tzedakah in three ways: it involves both body and money, extends to rich and poor, and applies to both living and dead — directly expounding the nature of chesed as expansive, unbounded giving.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
הגהה: וכגוונא שהורגלנו להציע תפלת שהע"ה (מ"א ח' כ"ז) כי האמנם ישב אלקים על הארץ ד"מ שכמו שקרוב להאמין שאיש חסד עם כי הוא עתיר נכסין וגדול כבודו לאדירי עם בחכמה וגבורה ועושר יבחר לו מקום לישב בשפל ולהיות את נדכאים ארץ מליחה לא מקום זרע ומים אין לשתות למען יוכל גמול כל מיני חסדים טובים כחפץ לבו רק להיטיב בכל מילי דמיטב ככל החזיון הזה אמר שהע"ה שם יאמן נא דבריך כו' כי האמנם (ל' אמונת אומן) ישב אלקים על הארץ שתמצא ידך לגמול כל חסדים טובים אשר יחטא איש לרעהו תעשה חסד בגבורה להציל עשוק מיד עושקו איש אשר יסיג גבול רעהו תשיבהו על אדמתו כי יצמאו למים ונתת להם מטר רעב כי יהיה ונתת לחם לקצירי ומריעי תעלה ארוכה לכל נגוע לבב תחבוש לעצבותו ומלאה הארץ דרכי טובך להטיב בכל מיני הטבה:
The passage centers on an extended parable about divine chesed (lovingkindness), describing God's choice to dwell in lowly places in order to perform 'kol minei chasadim tovim' — all kinds of good deeds of lovingkindness — including rescuing the oppressed, feeding the hungry, and healing the brokenhearted.
Where Chaim of Volozhin applies Chesed (Lovingkindness), Shneur Zalman of Liadi explains it.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
וְהִנֵּה, בְּסִידּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּתִיב: ״הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר כוּ׳״, וּפֵירוּשׁ ״הַגָּדוֹל״ – הִיא מִדַּת חֶסֶד וְהִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיּוּת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּבְרוּאִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, לִהְיוֹת בְּרוּאִים מֵאַיִן לְיֵשׁ וְקַיָּימִים בְּחֶסֶד חִנָּם, וְנִקְרֵאת ״גְּדוּלָּה״, כִּי בָּאָה מִגְּדוּלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, ״כִּי גָדוֹל ה׳ וְלִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר״, וְלָכֵן מַשְׁפִּיעַ גַּם כֵּן חַיּוּת וְהִתְהַוּוּת מֵאַיִן לְיֵשׁ לְעוֹלָמוֹת וּבְרוּאִים אֵין קֵץ, שֶׁטֶּבַע הַטּוֹב לְהֵטִיב.
The passage explicitly defines 'HaGadol' as middat chesed, describing the expansive flow of divine vitality (hitpashtut hachayut) to all worlds and creatures without limit, sustaining creation ex nihilo as free, gratuitous kindness (chesed chinam).
Connections
Top Passages(20)
Zohar
וְלָא אַקְשׁוּ, דְּתָנֵינָן, אִית חֶסֶד וְאִית חֶסֶד. אִית חֶסֶד דִּלְגוֹ, וְאִית חֶסֶד דִּלְבַר. חֶסֶד דִּלְגוֹ, הָא דְּאַמָרָן דְּעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, וְהוּא סָתִים בְּסִטְרָא דָּא דְּדִיקְנָא,
Tap to expand
Zohar
וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, בְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ חֶסֶד לְאִתְרַבְּאָה וּלְמִבְנֵי, וְלָא לְקַטְעָא לֵיהּ, וְלָא אִשְׁתְּצֵי מֵעָלְמָא. וְהַאי דִּכְתִּיב וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּש, חֶסֶד
Tap to expand
Zohar
וְתָּא חֲזֵי, כְּתִיב (תהילים פ״ט:ג׳) אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. מַאי חֶסֶד. הוּא חַד מִכִּתְרֵי עִלָּאֵי דְּמַלְכָּא, דְּנִשְׁמְתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָרָא לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֶסֶד. עַל
Tap to expand
Zohar
אֲמַאי אִקְרֵי טוֹב וַאֲמַאי אִקְרֵי חֶסֶד. טוֹב אִיהוּ, כַּד כָּלִיל כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וְלָא אִתְפָּשַׁט לְנַחְתָּא לְתַתָּא. חֶסֶד כַּד נַחְתָּא לְתַתָּא. וְעָבִיד טִיבוּ בְּכָל בִּרְיָין, בְּצַד
Tap to expand
Zohar
וְכִי עַל הַשָּׁמַיִם הוּא, וְהָא כְּתִיב, (תהילים נ״ז:י״א) כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִית חֶסֶד, וְאִית חֶסֶד. חֶסֶד עִלָּאָה, וְחֶסֶד תַּתָּאָה. חֶסֶד עִלָּאָה מֵעַל ש
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
ז בענין החסד הנקרא יומם משום דאזיל עם כולהו יומין שהם ו' ימי בראשית הם ו"ק שבבחי' ז"א כנודע. והנה מזה החסד שהיא ראשונה שבו"ק מתפשטות ה' בחי' חסד ומתלבשין תוך ה' ספירות שתחתיו נמצא שהם ה"ח. אמנם הראשון
Tap to expand
Zohar
תָּאנָא, בָּתַר דְּאִסְתָּלָקוּ קַיִן וְהֶבֶל, אִתְהַדָּר אָדָם לְאִנְתְּתֵיהּ, וְאִתְלָבָּשׁ בְּרוּחָא אָחֳרָא, וְאוֹלִיד לְשֵׁת. מִכָּאן אִתְיַיחֲסוּ דָּרֵי דְּצַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא. וְאַסְגֵּי ק
Tap to expand
Zohar
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר לָקֳבֵל דַרְגָּא דְּחֶסֶ"ד דְאִיהוּ לִימִינָא. דְהָא מִתַּמָּן נָפִיק נְהוֹרָא לְכֻלְּהוּ עָלְמִין בְּרָזָא דְיוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים נ״ב:ג׳) חֶסֶד אֵל כָּל הַי
Tap to expand
Zohar
וְתָא חֲזֵי לָא תִשְׁכַּח בְכֻלְּהוּ ז' זַכָּאִין דַאֲחִידָן לְעֵילָא בְּרָזָא דִשְׁמָהַתְהוֹן בְּשֵׁירוּתָא אָלֶף אֶלָּא אַבְרָהָם וְאַהֲרֹן דַאֲחִידָן בְהָאי חֶסֶ"ד דְהָא כֹּהֲנִים מִסִּטְרָא דְחֶסֶ
Tap to expand
Zohar
וּלְפִיכָּךְ אָמַר (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּינָה. אֶבֶן מָאֲסוּ אַבְרָהָם ויִצְחָק שְׁבָּנוּ אֶת הָעוֹלָם, הָיְתָה עַתָּה לְרֹאשׁ פִּינָה. וְלָמָּה מָאֲסוּ בָּהּ ו
Tap to expand
Zohar
וְתָּא חֲזֵי, הַאי דְּרָמַז לֵיהּ אַבְרָהָם בְּכִבְשׂוֹת הַצֹּאן, וְלֹא בְּעִזִּים, וְלֹא בְּמִילֵי אַחֲרִינֵי, בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, מֵאִינוּן מְמַנָּן דְּיָנְקִין מִסִּטְרָא דְחֶסֶד
Tap to expand
Zohar
וְכָל חַד וְחַד מֵאֲבָהָן, יָדַע לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דִילֵיהּ. אַבְרָהָם יָדַע לֵיהּ, מִגּוֹ חֶסֶד, דְּאִיהוּ מִדַּת הַגְּדוּלָּה, מִדַּת הַחֶסֶד, יָמִינָא דְמַלְכ
Tap to expand
Zohar
תָּא חֲזֵי, יְמִינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִנֵּיהּ מִתְעָרִין כָּל נְהִירוּ, כָּל בִּרְכָּאן, וְכָל חִדוּ. בֵּיהּ כָּלִיל שְׂמָאלָא כְּמָה דְּאִית בְּבַר נָשׁ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא
Tap to expand
Zohar
וְהַאי חֶסֶד דְּעַתִּיק דְּעַתִּיקִין, הוּא חֶסֶד דִּקְשׁוֹט. וְחֶסֶד דִּקְשׁוֹט לָאו בְּחַיֵּי גּוּפָא אִתְּמַר, אֶלָּא בְּחַיֵּי דְּנִשְׁמְתָא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) כִּי חָפֵץ חֶסֶד
Tap to expand
Zohar
וְתַנְיָא, תְּלַת מְאָה וְשִׁבְעִין וְחָמֵשׁ חֲסָדִים, כְּלִילָן בְּחֶסֶד דְּעַתִּיק יוֹמִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן חַסְדֵּי קַדְמָאֵי. דִּכְתִּיב, (תהילים פ״ט:נ׳) אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וְכֻלּ
Tap to expand
Zohar
וּבְסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, (שמות קע"ז ע"ב) קְרֵי בֵּיהּ לְחֶסֶד קַדְמָאָה דְּעַתִּיק יוֹמִין רַב חֶסֶד. וּבִזְעֵיר אַפִּין, חֶסֶד סְתָם. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָכָא, (שמות לד) וְרַב חֶסֶד. וּכְתִיב,
Tap to expand
Zohar
וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, אִתְפָּשַׁט דְּכוּרָא וְאִתְתָּקַּן בְּתִקּוּנוֹי. אִתְתָּקַּן תִּקּוּנָא דִּכְסוּתָא דַּכְיָא. וְהָאַי הַוְיָא אַמָּה דַּכְיָא. אָרְכֵיהּ דְּהַהוּא אַמָּה, מָאתָן
Tap to expand
Zohar
וְכֵיוָן דְּאִתְפְּשַׁט אַמָּה דָּא, אִתְפְּשָׁט סְטָר גְּבוּרָה מֵאִינּוּן גְּבוּרָאן (בשמאלא) דְּנוּקְבָּא, וְאִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָּא בַּאֲתָר חַד, וְאַרְשִׁם בְּעֶרְיָיתָא, כְּסוּתָהּ דְּכָל גּוּפ
Tap to expand
Zohar
אֵימָתַי מִתְקָיְימָא בֵּיהּ כַּד אִתְנְסִיב וְהַאי אָת עָיִיל בְּאַתְרֵיהּ, (מצוין דתניא מאי טעמא וא"ו ה"א אזלין כחדא, אלא חד דכר וחד נוקבא) אִשְׁתַּתָּפוּ כַּחֲדָא וְאִקְרֵי חַד שְׁמָא, כְּדֵין חֶסֶ
Tap to expand
Zohar
וּמַאן הוּא מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת לְמַעְלָה. זֶה מִיכָאֵ"ל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, דְּאָתֵי מֵחֶסֶד שֶׁל מַעֲלָה, וְהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁל מַעֲלָה, כִּבְיָכוֹל, כֹּהֵן גָּדוֹל דִּלְתַּתָּא, אִקְרֵי מַלְ
Tap to expand