Tikkun Chatzot (Midnight Lament)
A late-night prayer practice of mourning the destroyed Temple and the exile of the divine presence, observed especially by the devout.
Tikkun Chatzot — the 'Midnight Lament' — is a devotional prayer practice in which Jews rise at midnight to recite poems and psalms mourning the destruction of the Temple and the long Jewish exile. The practice took shape in 16th-century Safed among mystical circles who held that midnight was a specially charged moment for grief and longing; they gave the practice a Kabbalistic framework, framing midnight vigils as a form of cosmic repair. Through this lens, joining in lamentation was not mere sadness but an act of solidarity with the divine presence, understood to grieve alongside Israel.
The practice spread into broader Jewish life partly through the Magen Avraham, an influential 17th-century legal commentary, and became especially beloved among Hasidic Jews and other devout practitioners. Over time it has been observed in varying degrees of regularity — some keep it nightly, others on specific occasions — and in some communities it has faded from common practice. What the custom preserves, across its different forms, is the idea that directed grief over national and spiritual loss is itself a meaningful religious act, and that the quiet of midnight offers a particular space for that kind of inner reckoning.
How it traveled
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565applies
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach ChayimJerusalem · 1912explains
Key passages(20)
רִבִּי זְרִיקָן וְרִבִּי אַמִּי בְשֶׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וּכְתִיב קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת. רִבִּי חִזְ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] יתגבר כארי וכו'. כתבו אחרונים בשם הזוהר אל יאמר אדם הנני שוכב במטתי ואלמוד אלא צריך לעמוד וילבוש המלבושים משום הכון לקראת אלהיך ישראל ואם אפשר לו שיקום על רגליו. כדי שלא יבוא לידי שינה טוב מאוד. ע
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְנוֹדַע כְּבָר מַה שֶּׁהִפְלִיגוּ בְּמַעֲלָה זוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, וְכֵן אָמְרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁחֲצוֹת לַיְלָה הִיא "עֵת רָצוֹן", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּ
Tap to expand
ואמרו במדרש (ב"ר יז, ה) על הפסוק (בראשית ב כא) ויפל ה' אלהי"ם תרדמה. רבי יהושע בשם רבי לוי אמר, תחלת מפלה שנה, שמתוך שישן אינו עוסק בתורה ולא במלאכה, עד כאן. ובפרט לתלמיד חכם, השנה עוכרתו, כי אין רנה
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ט) ראוי לכל וכו' – והמקובלים האריכו מאוד בגודל מעלת קימת חצות כי רבה היא. וכבר נדפס בסידורים סדר ההנהגה על פי כתבי האר"י ז"ל. וזמן חצות הוא תמיד באמצעות הלילה ממש בכל מקום, ואפילו בלילות הארוכות או ה
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
עוד מצאתי כתוב מה טוב ומה נעים שיאמר האדם בכל יום אחר תיקון חצות דהיינו אחר שיאמר פתיחת אליהו זכור לטוב, לשון רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש פרשת נח דף ס"ה עמוד א ובפרשת פקודי דף רס"ח עמוד ב אמר רבי ש
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
זמן תיקון חצות המוסכם על פי הקבלה האמיתית, הוא אחר שתים עשרה שעות מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם שאז הוא חצות היום בודאי, וכמו שכתב רבינו הרש"ש ז"ל ב"נהר שלום". והנה נודע מה שכתב הרב "בית דוד" ז"ל בסימ
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אין הנשים אומרים תיקון חצות, ובספרי הק' "רב פעלים" כתבתי בסיעתא דשמיא טעמים נכונים שלא יאמרו הנשים תיקון חצות, גם לא יאמרו התנ"ך בליל חג השבועות, ומנהג הנשים בביתנו שאין אומרים תיקון חצות, גם אין אומר
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
כיון שעלה עמוד השחר לא יאמר תיקון חצות, בין תיקון רחל בין תיקון לאה כמו שכתבו בשם הרב משה זכות ז"ל, ומה שכתב ב"לב חיים" חלק א סימן ו דגם אחר עמוד השחר כיון דלא הגיע זמן ציצית ותפילין יכולים לומר תיקון
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
י) הקם בחצות לילה וקרא תיקון חצות ולא היה יכול לעמוד עד אור הבקר יוכל לישן אח"כ רק ישתדל לקום אחר שינתו מעט קודם עמוד השחר לעסוק בתורה כדי לחבר הלילה עם היום בעסק התורה וז"ל שער הכוונ' בדרושי הלילה ד
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
טז) אם אין שהות קודם עלות השחר לומר תיקון חצות וגם לעסוק בתורה תיקון חצות עדיף טפי שער הכוו' שם וכן בחודש אלול שאומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם טוב שיאמר תיקון חצות
Tap to expand
Orot HaKodesh · Avraham Yitzchak HaKohen Kook · 1920 CE
מא. דרכי חצותארבעה דרכים ישנם לקימת חצות. האחד, החזרת הנשמה להגוף בדיוק, הבאה מתוך הרגשה פנימית בעילוי העולמות ויקיצתם בנקודת חצות לילה. הב', על ידי רוח צפונית הבאה על ידי כנור התלוי למעלה ממראשותיו ש
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה:
Tap to expand
המשכים. המקובלים האריכו בענין תפלת חצות וברקנטי פ' בראשית כ' וז"ל וי"א זמן בקשת רחמים הוא סוף הליל' ואני אכריע כי בחצות ראוי לבקש רחמים על כ"י ועל בניה כו' ובסוף הלילה יבקש צרכיו ובקשה זו צריכה בנפילת
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
טוֹב לְהַשְׁכִּים קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר, לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ. וְטוֹב שֶׁיִּתְחַנֵּן בְּשָׁעוֹת שֶׁמִּשְׁתַּנּוֹת הַמִּשְׁמָרוֹת, שֶׁהֵן: לְסוֹף שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה, וּלְסוֹף שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי
Tap to expand
וידוע שמי שאינו עובד את בוראו בשעה שהוא פנוי עתיד לתן את הדין אף על שעה שאינו פנוי ולא אברי ליליא אלא לגרסא והערך בזמן הערך אין רנה של תורה אלא בלילה. והרגיל בספר הזהר הקדוש בעיניו יראה מעלת וגדל שכר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכתב רבינו הבית יוסף סעיף ג: ראוי לכל ירא(י) שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. עד כאן לשונו, ונראה דאדלעיל קאי, על השלוש משמרות. וזהו מלשון הרא"ש, שכתב על הך דשלוש משמרות וזה לשונו: וראוי לכל י
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
הקם בחצות לילה ולמד תורה ולא היה יכול ללמוד עד אור הבוקר דמוכרח לישן, מכל מקום ישתדל לקום אחר שינתו מעט קודם עמוד השחר לעסוק בתורה, כדי לחבר הלילה עם היום בעסק התורה, וכאשר מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אם אין שהות קודם עלות השחר לומר תיקון חצות וגם לעסוק בתורה, התיקון חצות עדיף, וכן בחודש אלול שאומרים סליחות אמירת תיקון חצות קדים לסליחות:
Tap to expand