Ye'ush Shelo Mida'at (Despair Without Awareness)
You drop your wallet and don't yet know it's gone. Once you realized it, you'd give up hope of getting it back — but right now you're unaware it's even lost. Has that future despair already taken legal effect, freeing a finder to keep the wallet? This is the classic Talmudic question of ye'ush shelo mida'at, "despair without awareness," debated by Abaye and Rava. The answer decides whether the finder may keep the object or must return it to its owner.
You drop your wallet and don't yet know it's gone. Once you realized it, you'd give up hope of getting it back — but right now you're unaware it's even lost. Has that future despair already taken legal effect, freeing a finder to keep the wallet? This is the classic Talmudic question of ye'ush shelo mida'at, "despair without awareness," debated by Abaye and Rava. The answer decides whether the finder may keep the object or must return it to its owner. The halacha follows Abaye: despair a person isn't yet aware of (ye'ush shelo mida'at) does not count as legal despair.
How it traveled
- Meiri on Bava MetziaPerpignan · 1300foundational
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen MishpatVilna (Vilnius) · 1646foundational
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Choshen MishpatLviv (Lemberg) · 1646foundational
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen MishpatPrague · 1700foundational
- Penei Yehoshua on Bava MetziaFrankfurt am Main · 1730foundational
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884foundational
Key passages(20)
Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
יֵאוּשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת, אַבָּיֵי אָמַר: לָא הָוֵי יֵאוּשׁ. וְרָבָא אָמַר: הָוֵי יֵאוּשׁ.
Tap to expand
(שם נ.) תני ר' חייא ושאומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידין אותו נ' משביעין אותו על השאר וזו היא דרבי חייא קמייתא. (שם ה.) ההוא רעיא דכל יומא הוו מסרין ליה חיותא בסהדי יומא
Tap to expand
Halakhot Gedolot · Yehudai ben Nachman Gaon · 760 CE
(שם נ.) תני ר' חייא ושאומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידין אותו נ' משביעין אותו על השאר וזו היא דרבי חייא קמייתא. (שם ה.) ההוא רעיא דכל יומא הוו מסרין ליה חיותא בסהדי יומא
Tap to expand
(חלה פ"א) אלו דברים שחייבין בחלה החטין והשעורין והכוסמין ושבולת שועל ושפון. ושיעור עיסה דמיחייב לאפרושי ממנה חלה קפיזא בדפירי דהאוי מקוק וארבע כולי בדבצרה דהאוי ארבעין ותלת ביעי וחומשא דביעתא. והיכא ד
Tap to expand
Halakhot Gedolot · Yehudai ben Nachman Gaon · 760 CE
(חלה פ"א) אלו דברים שחייבין בחלה החטין והשעורין והכוסמין ושבולת שועל ושפון. ושיעור עיסה דמיחייב לאפרושי ממנה חלה קפיזא בדפירי דהאוי מקוק וארבע כולי בדבצרה דהאוי ארבעין ותלת ביעי וחומשא דביעתא. והיכא ד
Tap to expand
(דף כא:) איתמר יאוש שלא מדעת אביי אמר לא הוי יאוש ורבא אמר הוי יאוש בדבר שיש בו סימן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי יאוש ואע"ג דשמעיניה דמיאש לבסוף לא הוי יאוש דכי אתא לידיה באיסורא אתא לידיה דלכי ידע דנפ
Tap to expand
HaMaor HaGadol on Bava Metzia · Zerachiah HaLevi of Gerona · 1130 CE
[דף כב ע"א] תא שמע שטף נהר קוריו עציו ואבניו אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו קס"ד בשאין יכולין להציל ומאי אם נתייאשו הבעלים דידעי ביה הא סתמא לא כלומר דלא ידעי ביה אלמא יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש כאביי ו
Tap to expand
Tosafot on Bava Metzia · Tosafot · 1150 CE
שטף נהר קוריו עציו ואבניו - ה"ג אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו וצ"ל דמיירי ביכול להציל בקל אם רודף בשעת שטיפה דאי לאו הכי הוה כזוטו של ים שאבוד ממנו ומכל אדם ועל זה לא היה אומר הא סתם לא אלא איירי ביכול
Tap to expand
Tosafot on Bava Metzia · Tosafot · 1150 CE
בטמון - ולא בעי לאוקמה שאין רבים מצויין שם מדמפליג בין רוב העיר כנענים לרוב העיר ישראל משמע שמצא במקום שרוב בני העיר מצויים שם דאי מצא במקום שאין רבים מצויין לא הוה ליה למנקט רוב העיר אלא אם רוב כנעני
Tap to expand
ביע"ל קג"ם - למ"ד פירש הקונטרס לחי העומד מאיליו ור"ת מפרש דהלמ"ד היינו . ימי לידה שאינה רואה בהן שאין עולים לספירת זיבתה ובני נרבונא מפרשים דהלמ"ד היינו פלוגתא דפ' כל שעה (פסחים דף כה:) לא אפשר ולא קמ
Tap to expand
Mishneh Torah, Robbery and Lost Property · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
יֵאוּשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן אֵינוֹ יֵאוּשׁ. כֵּיצַד. נָפַל מִמֶּנּוּ דִּינָר וְלֹא יָדַע בּוֹ שֶׁנָּפַל אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁיָּדַע בּוֹ שֶׁנָּפַל יִתְיָאֵשׁ הֲרֵי
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Kiddushin · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
לא אמרו כלך אצל יפות אלא בתרומה בלבד. קשה לן והא אף בתרומה לא אמרו כלך אצל יפות אלא בשעשאו שליח דהכי אוקימנא בב"מ דף כ"ב ע"א ואלו לאו הכי לא הוי תרומתו תרומה ואפשר דקס"ד דכי היכי דעשאו שליח ותרם מיפות
Tap to expand
Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot Katan · Peretz ben Elijah of Corbeil · 1230 CE
ואפי' לא ידעו הבעלים בשטיפה דהשתא ליכא יאוש בשעת מציאה והוי יאוש שלא מדעת דקיי"ל דלא הוי יאוש מ"מ גבי שטיפת נהר גזירת הכתוב דהוי יאוש כדפי' ר"י בפ' ואלו מציאות.
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
מצות עשה להשיב (א) אבידה לישראל שנאמר השב תשיבם לאחיך ודרשינן במס׳ ע״ז פ״ב [דף כ״ו] לכל אבידת אחיך לרבות המשומד הלכך אפי׳ היה הבעל אבידה רשע ואוכל נבילות לתיאבון וכיוצא בו מצוה להשיב לו אבידתו, [שם] א
Tap to expand
ומחזירין חמור בסימני אוכף. זה הכלל באבדה שאין בה סימן כיון שנאבדה וידעו הבעלים שנאבדה הרי זו בחזקת שנתיאשו הבעלים ממנה והרי היא של מוצאה והר״ף כתב מיהו בדבר שיש לו קול סמוך לבעלי׳ שיש לו כקורות ואבני
Tap to expand
המוצא מציאה בזוטו של ים ובשליליתו של נהר שאינו פוסק אע״פ שיש בה סימן הרי זה של מוצאה שנאמר אשר תאבד ממנו ומצאתה מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם יצתה זו שאבודה ממנו ומכל אדם שודאי נתיאשו ממנ׳. והרב ר׳
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Yitzchak of Corbeil (Sefer Mitzvot Katan) · 1263 CE
להשיב אבידה כדכתיב השב תשיבם לאחיך ודרשינן בפ"ב דעכו"ם לכל אבדת אחיך לרבות המומר הלכך אפילו אם היה בעל האבדה רשע ואוכל נבלות לתאבון וכיוצא בזה מצוה להשיב לו אבדתו. אבל אוכל נבלות להכעיס הרי הוא מין ו
Tap to expand
Meiri on Bava Kamma · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כל מקום שנחלקו בו אביי ורבא הלכה כרבא חוץ משש שמועות היוצאות מן הכלל סימן להם יע"ל קג"ם והם יאוש שלא מדעת אם הוא יאוש אם לאו והוזכרה במסכת בבא מציעא עד זומם אם נפסל למפרע אם מכאן להבא והיא זו שבכאן לח
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
והמשנה הראשונה ממנו אמנם תכוין להתחיל בענין החלק הראשון ולבאר המציאות שהוא זוכה בהם ואינו טעון להכריז וקודם שנתחיל בביאורה צריך שתדע דרך הקדמה שרוב המציאות שאנו אומרין עליהן שהן שלו אנו נוגעין בה מצד
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כריכות ברשות הרבים וענין כריכות הם עמרים קטנים ומתוך שהם ברשות הרבים ועוברין ושבין דורסין בהם אינו בוטח בסימן שלהם ואפילו היה לו סימן בקשר שסבור הוא שהדריסה העבירה את סמניו ונתיאש ולמדת מכאן שכל סימן
Tap to expand