Zohar and Derekh Hashem
on Devekut
1100 — 1735 CE · 635 years apart
Both texts address devekut (attachment to the divine) and kedushah (holiness) but through different frameworks. Derekh Hashem emphasizes achieving devekut through disciplined engagement with material reality via prescribed boundaries and intentions ('סדרים וגבולות'), with the soul strengthening itself gradually ('בכח'). The Zohar emphasizes devekut through merit and spiritual cleansing in the holy land ('מדורא בארעא קדישא'), connecting earthly sanctification to supernal channels ('טלא דשמיא דלעילא'). The texts share the goal of devekut but diverge on mechanism: Derekh Hashem stresses rationalized material discipline; Zohar stresses geographic/meritorious attachment to sacred space.
Zohar
1100
View on Sefaria →רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה מַדְכֵּי טוּרֵי (ס"א שוקי) דִּטְבֶרְיָא, וְכָל דְּהֲוָה תַּמָּן מִית, הֲוָה סָלִיק לֵיהּ, וּמְדַכֵּי אַרְעָא. תָּאנָא, כְּתִיב (ירמיהו ב׳:ז׳) וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְגוֹ', אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּזָכֵי בְּחַיּיוֹי לְמִשְׁרֵי מָדוֹרָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּכָל מַאן דְּזָכֵי לָהּ, זָכֵי לְאַנְגְּדָא מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא דִּלְעֵילָּא, דְּנָחִית עַל אַרְעָא. וְכָל מַאן דְּזָכֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בְּחַיּיוֹי בְּהַאי אַרְעָא קַדִּישׁ
Derekh Hashem
1735
View on Sefaria →הפעולות החומריות נעשות פעולות שלימות: ואולם מעומק עצת חכמתו ית׳ היה לסדר הדברים באופן שאף בהיות האדם שקוע בחומר בהכרח כמו שכתבנו יוכל מתוך החומר עצמו והעסק הגופני השיג את השלימות והתעלות אל הזוך ואל המעלה ואדרבא השפלתו תהיה הגבהתו ומשם יקנה יקר וכבוד שאין כמוהו בהיותו הופך את החשך לאור ואת הצלמות לנוגה יזרח. וזה כי שם ית״ש גבולות וסדרים לאדם בתשמיש שישתמש מהעולם ובריותיו ובכונה שיתכון בהם אשר בהשתמש מהם האדם באותם הגבולות ובאותם הסדרים ובאותה הכונה שצוה הבי״ת יהיה אותו הפועל הגופני וחמרי עצמו פ
Where do you stand?