Adam Rishon (Primordial Adam)
The first human in Jewish tradition — a figure whose sin, fragmentation, and legacy of repair shaped Jewish understandings of the soul and human purpose.
Adam, the first human in the Torah, became one of the most richly interpreted figures in Jewish thought across many centuries and schools. The biblical account in Genesis depicts his creation, his life in Eden, and his transgression — eating from the forbidden tree — as the pivotal opening of human history.
Rabbinic literature developed the figure of Adam in many directions. The Talmud describes him as originally created with enormous spiritual and physical stature, reduced after his sin. His story became a lens for exploring human nature, free will, and moral responsibility. Medieval philosophers like Maimonides read Adam's fall as an allegory for the human turn from intellectual perfection toward sensory appetite.
Kabbalistic and later mystical writers added a further layer: they imagined Adam as a cosmic being whose soul contained all future souls within it, so that his fall fragmented not just one person but all of humanity's spiritual potential. In this reading, the religious and ethical work of every human being participates in restoring what was lost. This mystical dimension — powerful and influential, especially in Lurianic Kabbalah and Hasidic thought — is one significant strand of a much broader tradition of interpreting Adam's meaning for Jewish life.
How it traveled
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sha'arei TzedekCastile · 1265explains
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Ra'avad on Sefer YetzirahPosquières (Provence) · 1280explains
- Ohr HaSekhelZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300explains
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523redefines
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RazalTzfat · 1570redefines
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchananKrakow (Cracow) · 1607explains
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610explains
- Sha'ar Ruach HaKodeshDamascus · 1610explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618redefines
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620explains
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Mekor Mayim Chayim on Baal Shem TovMedzhybizh (Ukraine) · 1700explains
- Derech Etz Chayim (Ramchal)Padua · 1725explains
Key passages(20)
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'. ספר הזוהר (במדבר קי"ז א') רבי אבא פתח ואמר ויברא אלהים את האדם בצלמו. <תרגום - רבי אבא פתח ואמר "ויברא אלהים את האדם בצלמו">. תא חזי בשעת' דברא קב"ה לאדם עבד ליה
Tap to expand
ר' אַבָּא אָמַר, אָדָם הָרִאשׁוֹן מִדְּכַר וְנוּקְבָּא אִשְׁתְּכַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:כ״ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵינוּ, וְעַל דָּא, דְּכַר וְנוּקְבָּא א
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
כי אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה היה בראו וכוננו על השלמות ונפח בו נשמת חיים ובסבתה השיג בעליונים מה שלא השיגו מלאכים ומשרתים כמוהו ולרוב מעלתו נתקנא בו רוכב נחש ולא סר מלהתעולל עלילות ברשע עד שהדיחו
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
ואמנם הכוונה הראשונה במשנה זו לבאר, כי שלשה אלה סבת יציאת אדם הראשון מן העולם שנגזרה עליו מיתה, תחת אשר קנא לאלהיו וכפר בו ובעצתו והאמין לעצת הנחש שאמר אין צווי זה אלא עין רעה שבשעה שאתם אוכלים ממנו ת
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה. הארץ היא ארץ החיים נפש חיים. בבראשית רבה אמר ר' אלעזר זה רוחו של אדם הראשון. מן הארץ ההיא מקום בית המקדש נפש חיה סתם זו נפשו של אדם הראשון, והיינו דכתיב ומפרי העץ
Tap to expand
זה ספר תולדות אדם וכו' א"ר יצחק אחמי קב"ה לאדם דיוקני כל דרין וכו' הנה בביאור מלות אלו זה ספר רבו כמו רבו הפירושים והמדרשים וזה לפי שאם בא הכתוב להגיד תולדותיו של אדם הראשון היה לו לומר אלה תולדות אדם
Tap to expand
ונחזור לבאר מה שיעדנו לעיל ענין הזווג השלי' שהוא לברא נשמו' חדשות והזווג שאינו שלים הוא לצורך נשמות שנכללו באדה"ר דע כי האמת הוא שכל הנשמות נכללו באדה"ר כשנברא בע"ש אבל להיות שאדם וחוה לא נבראו אז אלא
Tap to expand
מ"ק אמנם נחזור למציאת אדה"ר ה ענינו דע כי הלא אדה"ר לא היה בו שום חלק מעשייה רק גופו מיצירה ונרמז זה פ' קדושים דפ"ג אדה"ר לא הוי ליה מהאי עלמא כלום חד צדיק עביד כו' ואמנם נפשו מבריאה ורוחו מנוקבא דז"א
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Chaim Vital · 1570 CE
כולל בענין ר"ה. הנה נודע כי ביום ר"ה הא' נברא אדה"ר ויום ר"ה של בריאה העולם היה ביום ו' כנודע והנה אם אדה"ר היה נמנע מן הזווג ביום ההוא וגם מן החטא והיה ממתין עד ליל שבת היו כל העולמות כתקנם כמבואר ענ
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
כולל בענין ר"ה. הנה נודע כי ביום ר"ה הא' נברא אדה"ר ויום ר"ה של בריאה העולם היה ביום ו' כנודע והנה אם אדה"ר היה נמנע מן הזווג ביום ההוא וגם מן החטא והיה ממתין עד ליל שבת היו כל העולמות כתקנם כמבואר ענ
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
ונודע, כי תכלית בריאת אדה"ר היתה, לתקן על ידו וע"י מעשיו את העולמות העליונים. וכמש"ה, (בראשית ב' ט"ז) לעבדה ולשמרה. וכתיב (שם ב' ה') ואדם אין לעבוד את האדמה. והנה בהיותו מתקן ע"י מעשיו את ז"א ונוקבא,
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
בענין אדה"ר בעצמו ובמעלתו, איך היה קודם שחטא, ואיך נגרע ממנו אחר שחטא, החטא הנז"ל בדרוש א'. ובזה יתבאר לך, מ"ש חז"ל כי כל הנשמות היו כלולות באדה"ר כשנברא, ודרשו זה על פסוק איפה היית ביסדי ארץ. והובא ב
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
ועתה נבאר ענין אדה"ר, אשר גופו נברא מעולם הבריאה ממש, כי הנה נחצב מכסא הכבוד שהוא עולם הבריאה. והיה כולל בגופו כל ג' עולמות בי"ע. ונמצא, כי היה ארכו מסוף העולם ועד סופו. וכנז"ל, כי ג' עולמות אלו כלולי
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
ונבאר, מה ענין מעוט הזה שנתמעט אדה"ר, ומי הם אלו הבחי' שנשארו בו, הנקרא חלתו של עולם, שהם עשרה מכל פרצוף, והם תרי ממאה. דע, כי חז"ל אמרו כי אדה"ר נידון בנשירת איברים. והענין הוא, כי תחלה היה כלול מכל
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
ועוד ט"א, כי כיון שאדם הראשון אעפ"י שחטא, עכ"ז מבחר כל הנבראים הוא, כי יציר כפיו יתברך הוא, משא"כ בשום נברא. ובלי ספק, כי המובחר שבכל הנשמות, נשארו בו, והוא זכה אליהם יותר מכל שאר הנבראים, ואמנם ע"י מ
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
ובזה נבא לביאור הנז"ל, כי הנה קודם שחטא אדה"ר, היו כל הבחינות במדרגתם. ונבאר בחינת נוקבא דעשיה, וממנה יתבאר כל השאר, הנה בהיות כל הנשמות של י"ס דנוקבא דעשיה כלולות באדה"ר קודם שחטא, הנה העשרה כתרים שב
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
והנה מלבד התועלת והמעלות הנזכר שיש בבחי' הב' על השלישית עוד יש לה יתרון גדול, כי הנה אעפ"י שנתבאר כי אדה"ר אחר שחטא, היה כולל עשרה פרצופין הנזכר, שמן זעיר דבריאה עד סיום העשיה, ודאי כי כיון שג"כ היה ל
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
(מזולתו) בענין חטאו של אדה"ר, דע, כי ד' כוללים יש בבריאת העולם, והם, בעל חי מדבר, שהוא האדם, ובלתי מדבר, וצומח, ודומם. וכשנברא העולם, ונתקנו כל העולמות, אז נתקנה גם בחי' החי מדבר, שהוא האדם לבד. ושלשה
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
כבר נרמז בספר הזוהר בר"מ ובספר התקונין, כי שילה בגימטריא משה. והוא ג"כ משיח בן דוד וביאור הענין הזה הוא, במה שהודעתיך בפרשה בראשית, בענין חטאו של אדה"ר, כי כל הנשמות היו כלולות בו, והיו לו נר"ן מג' עו
Tap to expand
Sha'ar Ma'amarei Rashbi · Chaim Vital · 1570 CE
דע כי אדם הראשון הוא ז"א ויש לו שתי נשים לאה ורחל וז"א נקרא אדם שהוא הוי"ה דאלפין העולה מ"ה בגמטריא אדם והנה עיקר ההוי"ה הם אותיות הפשוטות כי שאר האותיות המילוי הוא בחינת הנקבה בהיות עדין כלולה בו קוד
Tap to expand