Shalosh Imot (Three Mother Letters א מ ש)
Sefer Yetzirah's three primal letters corresponding to the three elements (fire, water, air).
In the Sefer Yetzirah, Judaism's oldest book of cosmic mysticism, the Hebrew alphabet is the raw material of creation. Three of its letters — aleph, mem, and shin — are called the 'mothers': the source-letters that give rise to the three basic elements the ancients saw the world as built from — fire, water, and air.
How it traveled
- Sefer YetzirahJerusalem · 500defines
- Chiddushei Ramban on Bava BatraGirona · 1265attested_hebrew_phrase
- Ra'avad on Sefer YetzirahPosquières (Provence) · 1280attested_hebrew_phrase
- TurToledo (Castile) · 1335attested_hebrew_phrase
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430attested_hebrew_phrase
- Pardes RimmonimTzfat · 1548attested_hebrew_phrase
- Chidushei Halachot on ChagigahPosen (Poznań) · 1612attested_hebrew_phrase
- BachKrakow (Cracow) · 1631attested_hebrew_phrase
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646attested_hebrew_phrase
- Magen AvrahamKalisz · 1665attested_hebrew_phrase
- HaGra on Sefer Yetzirah Gra VersionVilna (Vilnius) · 1730attested_hebrew_phrase
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742attested_hebrew_phrase
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780attested_hebrew_phrase
- Likkutei MaamarimLublin · 1845attested_hebrew_phrase
- Malbim on EzekielBucharest · 1860attested_hebrew_phrase
- Malbim on ExodusBucharest · 1860attested_hebrew_phrase
- Malbim on I KingsBucharest · 1860attested_hebrew_phrase
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884attested_hebrew_phrase
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904attested_hebrew_phrase
- Mishnah BerurahRadin · 1907attested_hebrew_phrase
- Tosefta Kifshutah on EruvinJerusalem · 1949attested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Sefer Yetzirah · Anonymous (Sefer Yetzirah author) · 500 CE
שלש אמות אמ"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות וממנו יוצאים אש ומים מתחלקים זכר ונקבה: שלש אמות אמ"ש יסודן ומהן נולדו אבות שמהם נברא הכל:
Tap to expand
הַמִּזְבֵּ֡חַ עֵ֣ץ שָׁלוֹשׁ֩ אַמּ֨וֹת גָּבֹ֜הַּ וְאׇרְכּ֣וֹ שְׁתַּֽיִם־אַמּ֗וֹת וּמִקְצֹֽעוֹתָיו֙ ל֔וֹ וְאׇרְכּ֥וֹ וְקִירֹתָ֖יו עֵ֑ץ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלַ֔י זֶ֚ה הַשֻּׁלְחָ֔ן אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
Tap to expand
רשות שבת כך הוא עומד אדם במקומו ואומר שביתתי במקומי שנאמר (שמות ט״ז:כ״ט) שבו איש תחתיו כמה תחתיו מלא קומתו ופשוט ידיו [הרי ד' אמות ר'] יהודה אומר גופו ג' אמות ואמה כדי [שיהא נוטל חבית מראשותיו ונותן ל
Tap to expand
Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְהַמַּאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ: דִּלְמָא אָתֵי עַנְיָא וְיָהֵיב לֵיהּ. דִּכְתִיב: ״הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ״, וּכְתִיב: ״וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳״, פָּתַח בּ
Tap to expand
Menachot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
שָׁאנֵי שׁוּלְחָן, דְּרַחֲמָנָא קַרְיֵיהּ ״עֵץ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ אׇרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאׇרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה
Tap to expand
Sefer Yetzirah · Anonymous (Sefer Yetzirah author) · 500 CE
(חמש שלש אותיות מן הפשוטות חתם רום ברר שלש וקבען בשמו הגדול יה"ו. וחתם בהם שש קצוות) [הנוסחא הנכונה: בירר ג' אותיות מן הפשוטות בסוד ג' אמות אמ"ש וקבען בשמו הגדול וחתם בהם ו' קצוות, חמש חתם רום] ופנה
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לסגויי ביומא דשבתא טפי מן תרי אלפין אמה דכתיב ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים ותניא שבו איש תחתיו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה
Tap to expand
אמר רב חסדא רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע ובגודל כדתניא (ויקרא ט״ו:ט״ז) ורחץ במים את בשרו במי מקוה את כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן (דף קט:) אמה על א
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
המזבח עץ שלוש אמות גבוה וארכו שתים אמו ומקצעותיו לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'. פתח במזבח וסיים בשלחן, ר' יוחנן ור' אליעזר דאמרי תרוויהו בזמן שבית המקדש קייים מזבח מכפר על ישראל
Tap to expand
Tosafot on Bava Batra · Tosafot · 1150 CE
ורחבן ששה. ואפי' למ"ד בסוכה (דף ח.) שהאדם תופס אמה היינו כשהוא לבוש אבל מת שאינו לבוש כל כך אף עם הארון לא הוי כי אם אמה ותדע דבלא מלבוש אין מחזיק אמה דהא מקוה אינו אלא אמה על אמה ברום ג' אמות ואי אדם
Tap to expand
Tosafot on Bava Batra · Tosafot · 1150 CE
דעביד להו כמין נגר. תימה אכתי העומד בתוכו אמאי טהור הא מת תפיס ד' אמות דהא לא מסיימי מחיצתא שהוא קבור בתוך החצר עצמו ואם היינו אומרים דכותל המערה הוא אמה אתי שפיר אבל לא משמע הכי לקמן דחשיב כ"ב לר"ש ו
Tap to expand
Tosafot on Chagigah · Tosafot · 1150 CE
ברום ג' אמות. ואע"ג שאדם מחזיק ד' אמות קומה כדמוכח בשמעתין דכוכין דאורך הכוך ד' אמות קומת האדם אינו אלא ג' אמות לבד הראש ומצי להרכין את ראשו מן הצד והא דנקט ד' אמות משום עובי צידי הארון ואע"ג דמצינו ב
Tap to expand
Tosafot on Eruvin · Tosafot · 1150 CE
ואיבעית אימא כי כתיב - ט"ו אמות בגובה הוא דכתיב אבל ברוחב אין שיעור מפורש ואפשר שהיה הפתח רחב עשר או פחות וגרסי' בתר הכי משפת מזבח ולמעלה והיינו כר' יוסי דבפ' קדשי קדשים (זבחים דף נט:) דאמר מזבח גובהו
Tap to expand
Tosafot on Eruvin · Tosafot · 1150 CE
אחד זה ואחד זה בד' - אם נפרץ בקרן זוית אבל אם נפרץ מראשו בלא קרן זוית לא הוי בד' דלא פליג אדרב יהודה דאמר לקמן (עירובין ד' י:) מבוי שהוא רחב ט"ו אמות מרחיק ב' אמות ועושה פס ג' אמות והשתא הוי פירצה ב'
Tap to expand
Tosafot on Shabbat · Tosafot · 1150 CE
אישתכח דלמעלה מי' הוה קאי - דמכתף אדם עד לארץ שלש אמות כדאמר בתרגום מגלת אסתר פרשנדתא אצטליב על תלת אמין וכן כלהו וראשיהם היו קטועים ומקוה דאמר (יומא לא.) דהוי כל גופו עולה בהן אפילו ראש באמה על אמה ב
Tap to expand
אמה על אמה ברום שלש אמות - אין לומר דגובהו של אדם מראשו עד רגליו אינו אלא שלש אמות דא"כ גבי היזק ראייה דבעי ארבע אמות בפ"ק דבבא בתרא (דף ב:) למה לי כולי האי אלא י"ל דעד כתיפיו הוא שלש אמות ואף על פי ש
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
הכוכין אורכן ארבע אמות. בתוספות למדו מכאן שקומ' האדם אינה ארבע אמות שהרי דפני הארון עבין ועוד שאינו נכנס דחוק כל כך ויתר מג' אמות היא דהא אמרינן שיעור מקוה אמה על אמה ברום ג' אמות ואי לא הוי אלא ג' אמ
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
וגוד או איגוד נמי שומעין לו. פרש"י ז"ל שלא רצה למחול לו כלום אלא קנה חלקי או אקנה חלקך נר' מדבריו דהיכא דא"ל חד לחבריה גוד ד' אמות ואוסיף דמים או ד' והוסיף דמים שזהו דינא דגוד או איגוד ויש שחולק ואומר
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
והא דאמרינן אבל אילנות לגפנים בעינן טפי. משום צפרי מודה בה ר' יוסי דזמנין דסליק למגדריה לדקליה ומפרח לעופות על הגפנים והוו ליה גיריה שכן דרך העופות שאדם מפריחן מקינין או ממוונותיהן שאין מפריחין אלא ער
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
שתי חצרות זו למעלה מזו. פי' בין שגבוהות זו מזו אמה ושתים ושלש עד ארבע הדין שוה דרב הונא סבר תחתון בונה כנגדו ועולה ואם גבוהה זו מזו שלש בונה התחתון של אמות בגויל ו' טפחים ונותן מקרקעו ג' ומשל חבירו ג'
Tap to expand