Ta'amim-Nekudot-Tagin-Otiyot (TaNTA)
The "alphabet" through which raw awareness becomes structured creation — just as thought becomes speech becomes words made of letters.
In a worldview where consciousness is fundamental, ideas literally are what creation is made of — and they are expressed the way thought turns into speech, which is built from words, which are built from letters. The Hebrew letter-system is that mechanism on the cosmic scale: dots of "pinched-off" energy (like a Yud), lines of flowing energy (like a Vav), and openings and closings. The full system is named by the acronym TaNTA: Ta'amim (cantillation), Nekudot (vowels), Tagin (crowns), and Otiyot (letters). How these dots and flows are arranged decides which divine powers switch on — taking the defined powers first produced by the Kav (the focused line of light) and the Reshimu (the residue left behind) and bringing them into actual expression.
How it traveled
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610discusses
Key passages(14)
Be'er Mayim Chaim · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1775 CE
העוד יאמר הכתוב למען שתי אתותי אלה וגו' עד את אשר התעללתי במצרים ואת אתותי אשר שמתי בם. להבין שני פעמים אותתי הנאמר כאן. והוא על פי מה שכתב האר"י ז"ל (בכוונת סדר של פסח) כי ארבה רומז לשם ב"ן כי ד' פעמ
Tap to expand
Beit Aharon · Aaron Ben Asher Perlow of Karlin · 1830 CE
ונראה מהו ל' וירא או ראה. רק זה יכול להיות כפי מה דאיתא במדרש על פסוק וירא אלקים את האור כי טוב. שראה שאין העולם כדאי להשתמש בו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו בתורה. וזהו הפירוש אז ראה שאי אפשר לגלות האור ה
Tap to expand
Likkutei Maamarim · Tzadok HaKohen of Lublin · 1845 CE
שבת אחד מששים בעולם הבא כמה שכתוב בהרואה, (נ"ו:) ועולם הבא היינו העדר הפעולה דהיום לעשותם רק צדיקים וכו' נהנין מזיו השכינה, (ברכות י"ז.) ומעין זה בשבת הגם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ל"ט:) לכך נ
Tap to expand
Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE
התפשטות א' דעקודים נקראת טעמים. קומות האו"ח נקראות נקודות. הרשימות נקראות תגין, והניצוצות נקראים אותיותובזה תבין מה שאמרנו, כי באלו האורות של עקודים יש ארבע בחינות, שהם: טעמים נקודות תגין אותיות. וזה
Tap to expand
Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE
והנה בענין העקודים כבר נתבאר לעיל ענין בחינת טעמים נקודות תגין אותיות שבהם, ונבארם פה בבחינת הנקודים. ונאמר, כי בחינת הנקודים הם האורות הראשונים שיצאו בראשונה והאותיות הם הכלים ואח"כ כשנשברו הכלים ונפ
Tap to expand
Petichah LeChokhmat HaKabbalah · Yehuda Ashlag · 1943 CE
כי גם בפרצוף נקודים נבחנים ד' הבחינות: טעמים נקודות תגין אותיות (כנ"ל באות מ"ז וההמשך ע"ש). כי כל הכחות שישנם בעליונים, הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים, אלא בתחתון נתוספים ענינים על העליון. ונתבאר שם שעיקר
Tap to expand
ועוד נ"ל שימני כחותם, פירוש כחותם של הקב"ה שהוא אמת (שבת נה.), פירוש שיהיה לנו בחינת אמת. כחותם על לבך, פירוש שמבקשת כנסת ישראל שלא נדבר שום שקר ח"ו ונהיה דוברי אמת בלבבינו, ועל ידי זה יושפע שפע רב וב
Tap to expand
עוד יש בחי' שנית והוא כי באמצע כל האצילות ממעלה למטה מתפשט האור הנז' דרך קו ישר ויש בו בחי' ע"י וא"א ואו"א וז"א ונוקביה וכלם דרך יושר ולזו הבחי' הב' אמרה תורה ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים וכו'
Tap to expand
ונתחיל לדבר בענין האזן דא"ק ומשם אילך בקיצור גדול דע כי ממקום האזן ואילך מתחיל בחי' הוי"ה דס"ג אשר בו וכבר ביארנו כי גם היא כוללת טעמים נקודות תגין אותיות. ודע כי הטעמי' והנקודות כל בחינת מהם נחלקת לג
Tap to expand
והנה נמצא כי יש כאן ג' בחינות של אורות אור אחד הוא אור הראשון שבכלם הנקרא עקודים שירדו {א"ש נלע"ד להגי' ולומ' נתפשטו מן הפה ולחוץ עד הטבור כי כן אמר לעיל:} ונתפשטו מן הפה ולחוץ ולמטה עד החזה אור הב' ה
Tap to expand
ונשוב אל הדרוש הראשון שהתחלנו לכתוב בראשונ' אע"פ ששמעתיו ממורי ז"ל באחרונה וזה תשלומו. הנה כבר נתבאר למעלה איך נאצל עולם העקודים שהם אורות היוצאים מתוך הפה של א"ק ולחוץ ועתה נבאר איך נאצל עולם הנקודים
Tap to expand
Sha'ar HaHakdamot · Chaim Vital
ואחר שביארנו ענין שבירת הכלים של ז' התחתונות של הנקודים נבאר עתה ג"כ ענין בטול האחו' של או"א דנקודי' עם שאיננו שבירה גמורה ומיתה כמו שהיה בז' התחתוני' כנז"ל וענין בחי' הפני' של הכלים שלהם כבר נתבא' לע
Tap to expand
Sha'ar HaHakdamot · Chaim Vital
ונחזור לעניינינו כי ע"י עליית אלו אורות בבחי' מ"ן כנזכר נזדווג בחי' ע"ב שהם במוחין דא"ק הנז"ל עם בחינת הטעמים שבס"ג דא"ק שהם אח"פ שלו כנודע באלו הטעמים לא היה בהם שום שבירה ולכן אלו ג' בחי' הטעמים הנז
Tap to expand
Sha'ar HaHakdamot · Chaim Vital
ועתה נבאר אופן תקון המלכים הנז'. ונתחיל בעליון מכלם והוא תקון פרצוף עתיק יומין הנה בתחלת אדרת האזינו אמרו דתלת רישין אינון דא לעילא מן דא ודא לגו מן דא ותלתיהון נקראים עתיקא קדישא וביאור הענין הוא כי
Tap to expand