Tikkunim (Spiritual Repairs)
תיקוניםSpecific spiritual practices and meditations designed to repair cosmic damage and elevate fallen sparks.
Tikkunim represent specific spiritual practices and meditations designed to repair cosmic damage and elevate fallen sparks through systematic engagement with divine structures. In the Zohar (circa 1100 CE), tikkunim emerge as a foundational concept embedded within theurgical mysticism, particularly in passages like Vayetzei and Idra Rabba, where they function as enumerated refinements operating at multiple cosmological levels. The Zohar establishes tikkunim as concrete spiritual arrangements—famously the forty tikkunim and various configurations of the beard of Arich Anpin—demonstrating that cosmic repair operates through precise, hierarchical modification of supernal structures. This treatment grounds tikkunim within Zoharic theosophy as essential mechanisms for maintaining and elevating the divine pleroma.
Chaim Vital's sixteenth-century systematization in Sefer Etz Chaim reformulates this mystical inheritance through Lurianic cosmology, focusing intensively on the thirteen tikkunim of Arich Anpin's head and beard with meticulous attention to divine names and their letter-filllings. This represents a significant shift toward technical precision and architectural detail. The eighteenth-century luminaries—particularly Ramchal's dual emphasis on explanation and application across Kalach Pitchei Chokhmah and Derekh Hashem—reoriented tikkunim toward integrated spiritual praxis while maintaining doctrinal rigor. Finally, later Hasidic thinkers including Chaim of Volozhin and Shneur Zalman of Liadi synthesized these traditions, shifting emphasis toward the relationship between human intention and cosmic repair, making tikkunim increasingly accessible to individual spiritual practice rather than remaining solely esoteric contemplative technique.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
תִּקּוּנִין דִּילָהּ, לְפַּתָּאָה לִבְנֵי נָשָׁא. שַׂעֲרָהָא מְתַּקְנִין סוּמְקָן כְּוַורְדָא, אַנְפָּהָא חִוְורִין וְסוּמְקִין. בְּאוּדְנָהָא תַּלְיָין שִׁיתָּא תִּקּוּנִין אַטוּנָא דְמִצְּרַיִם, תַּלְיָין עַל קַדְלָהָא כָּל חֵילֵי דְאַרְעָא דְּקָדָם. פִּיהָ מִתְּתַּקְנא בִּפְּתִּיחוּ דַּקִּיק יָאֶה בְּתִּקּוּנהָא, לִישָׁנָא חֲדִידָא כְּחַרְבָּא, שְׁעִיעָן מִלָּהָא כְּמִשְׁחָא. שִׂפְּוָוהָא יָאָן סוּמְקִין כְּוַורְדָא, מְתִּיקוּ בְּכָל מְתִּיקוּ דְעַלְמָא, אַרְגְּוְונָא לְבָשַׁתּ, אִתְּתַּקָּנַתּ בְּאַרְבָּעִין תִּקּוּנִין, חָסֵר (ויקרא קי"ד ע"ב) חַד.
The passage extensively discusses tikkunim (spiritual repairs/refinements) applied to a figure's physical features. It repeatedly uses the term תִּקּוּנִין (tikkunim) to describe the refinements of hair, face, ears, mouth, lips, and garments, with specific enumeration of forty tikkunim (אַרְבָּעִין תִּקּוּנִין), demonstrating detailed explanation of how tikkunim function as cosmic/spiritual refinements.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
והנה בזה תבין מאמר באדרא דף קכ"ח ע"ב האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין דא בסטרא דא ודא בסטרא דא כו' ושם דקכ"ט ע"א אמר וז"ל י"ג נימין דשערי קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא וכאן באדר"ז דרפ"ח ע"ב אמר בגין דהאי חכמה סתימאה ביה אתפרש ג' זימנין לד' ד' כו'. והרי בג' מקומות אלו מצינו בחי' י"ג וצריך להבין מה ענינם אבל הביאור הוא במה שנת"ל כי ג' מיני הויות של העצמות יש בג' רישין שכל ראש משלשתן יש בה ג' הויות משונות כי ג' הויות עליונים דרישא עלאה הנק' גולגלתא דא"א הם במלוי יודי"ן הנקרא ע"ב ובהם י"ב אותיות הפשוטות שבהן עם כללות שלשתן הרי י"ג וכן ג' הויות אחרות ברישא תניינא הנקרא אוירא במלוי ס"ג והם י"ב אותיות ועם כללות השם בעצמו הרי י"ג וכן ג' הויו"ת אחרות במילוי מ"ה דאלפי"ן ברישא תליתאי הנקרא מ"ס ובהם י"ב אותיות ובכללות השם בעצמן הרי י"ג והרי נתבאר ג' בחי' של י"ג י"ג י"ג הנזכר בב' אדרות. ונבאר הענין הנה הראש עליון הנקרא גולגלתא רישא חוורא הוא סוד הכתר דא"א ויש בו י"ג תיקונים שהם י"ג אותיות שבג' הויות שבו כנ"ל עם כללותן והם י"ג הנזכר באדרא נשא דקכ"ח ע"ב וז"ל האי גולגלתא חוורא דיליה אנהיר לי"ג עיבר גליפן הענין הוא כי האי רישא חוורא יש בה י"ג תקונין דמתפשטין בה מהאי חוורתא דיליה והוא בחי' הלבנונית שיש בגולגלתא בין שער לשער כנזכר שם וסודו הוא כי השערות עצמן הם בחי' צורת אותיות הנכתבות בדיו והלבנונית הוא בחי' הנייר והקלף הלבן שעליו כותבין האותיות ויש בחינת שערות מעולין מן הלבנונית ויש בחי' אחרת שהלבנונית מעולה מן השערות כמ"ש במ"א בענין היחודין ביחוד ה'. וזהו טעם שמן החוורתא מנהורא דיליה ירתין צדיקייא ת' עלמין דכסופין ומן השערות יונק הז"א עצמו ולמטה בע"ה נבאר איך ע"י מתלבשין ז"ת דיליה ברישא דא"א ונ"ה שלו מתלבשין בב' בחי' של א"א והם ב' אזנים וב' עינים שבו. והנה בב' בחי' אלו אין שער גדל בהם אמנם כאשר אורם חוזר מתתא לעילא דרך האי קרומא דאוירא דא"א אשר שם מתלבש ת"ת דע"י שהוא בחי' ו' כנודע אז ההארות ההם יוצאין על הגלגלתא דא"א ונעשין נימין ועשרות כדמיון צורת ווין כי השערות יוצאין מבחי' נ"ה הנקרא ווי העמודים והבן זה ולכן מכח אלו בחי' נתהוו ב' בחי' ברישא עלאה דא"א בגלגלתא והם החוורתא והשערות זה בבחי' כתיבת אותיות עצמן וזה בבחינת הקלף והנייר הלבן הסובל הכתב עליו. והנה זאת החוורתא מתחלקת לי"ג ארחין כי כבר בארנו לעיל שיש בהאי רישא חוורתא ג' הויות ובהם י"ב אותיות ועם הכולל הרי י"ג והם מתחלקין באופן זה כי באחורי רישא יש הוי"ה א' ובה ד' אותיות ובצד הפנים יש ב' הויות בב' הלחיים זו מצד זו וזו מצד זו והחוטם מפסיק ביניהן והרי הם ג' עיבר ובכל עיבר ד' אותיות הוי"ה א' וכבר נת"ל כי אין אנו מונין אלא אותיות הפשוטים אבל הם ממולאים במילוי יודין והנה בעיבר האחור יש שם ד' חוורתא כנ"ל שהם ד' אותיות הוי"ה א' שהם ממולאים ביודין והנה הם נמשכין מצד ב' בחי' נ"ה דעתיק יומין המתלבשות בב' אזנים ובב' עינים דא"א כנ"ל והרי הם ד' שהוא ב' אזנים וב' עינים וכנגדן הם ד' חוורתא בצד אחורי רישא ולכן אמרו שם באדרא קכ"ח ת' אלף עלמין אתפשט חוורא דגלגלתא דרישא ואין כל החוורתא נכללין בהם כי הרי הם י"ג חוורתא כנזכר שם אח"כ האי חוורתא גלגלתא חיוורא דיליה אנהיר לי"ג עיבר כו' אמנם הת' אלף עלמין הם אותן ד' חוורתא שבאחור לבד שכ"א מהן עולה לחשבון ק' אלף עלמין. והטעם הוא לפי שהנה הם הוי"ה א' במילוי יודין ויש בה ד' יודין וכל י' כלול מי' הרי הם ד' מאות אמנם להיותם בסוד א"א הם עולין לחשבון גדול בסוד ת' אלף כמבואר אצלינו שיש חשבונות בא"א והוא בסוד אלפים ובאו"א הם מאות ובזו"ן הם בסוד עשרות ואחדות והנה אלו ד' חוורתא שבצד האחור יורדין דרך שם ונמשכין עד י"ג נימין דשערי שנבאר למטה בע"ה שהם נמשכין ג"כ דרך אחורי הראש והוא סוד הלבנונית שבעורף א"א דוגמת מה שכתוב בענין כתר דז"א וע"ש היטב וזה הלבנונית מתפשט שם באחוריים דא"א ע"ג כתפין דיליה עד מקום שמתחיל רישא דז"א כמ"ש בע"ה לקמן ענין זה ודרך האי חוורא מתפשט השפע ונמשך לרישא דז"א ומאיר בו אמנם דרך הצדדין אינם מתפשטים כנזכר שם דשערוי סליק מבתר אודנין בגין דלא לחפייא עלייהו ואינם מתפשטים רק דרך האחור ע"ג ב' כתפין כנ"ל. והנה נבאר תחילה ענין ט' חוורתא האחרים הנמשכין מצד הפנים דא"א מה ענינו ואח"כ נחזור לבאר ענין המשכות אלו הד' חוורתא דאחורי רישא (דשערי) דע כי אותן הט' חוורתא האחרים שמצד הפנים דא"א הם נמשכין ויורדים ג"כ דרך הפנים עד רישא דז"א ושם מתחברים בדיקנא דז"א ואז נעשים לו ט' תקוני דיקנא כנזכר שם בט' תיקונין אתתקן דיקנא דז"א כו' וכאשר נמשכין גם אותן הד' חוורתא דרישא דאריך אנפין דרך אחור עד רישא דזעיר אנפין [אז נגמרין ונעשים בזו"ן י"ג ת"ד] כמו שיש בדיקנא דאריך אנפין כמבואר אצלינו בכוונת ויעבור שהם י"ג כו' עוד יש מציאות אחר להעשות י"ג תיקונים בדיקנא דז"א והוא בזמן שמתעלה ועולה ז"א אל מקום או"א כי אז נכלל ז"א בד' תיקונין בתראין דדיקנא דא"א כי שם מקום מעמד או"א ואז בעלות שם ז"א יש לו ג"כ ד' תיקונים אחרים ואז נשלמים בו י"ג ת"ד כמו א"א. ובאדרא קכ"ח אז מנהירו [דהאי חיוורתא] דילהון ירתין צדיקייא ת' עלמין כנז' שם ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא ת' עלמין דכסופין הה"ד ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר כי אע"פ שבהיותם למעלה בא"א הם בחשבון גדול של ד' מאות אלף הנה ברדתן למטה הם אז בחשבון מועט ואינן רק ד' מאות לבד ומהם נהרין צדיקייא בעלמא דאתי וז"ס ארבע מאות שקל כסף כי הנה הוי"ה זאת הוא במילוי יודין שהם גי' ע"ב וגי' חסד שהוא כסף כנודע ולכן הם בחי' שקל כסף. ועוד כי הנה כסף הוא לבן והוא סוד חוורא דרישא שמשם נמשכים אלו הד' חוורתא והיותן חשבון ת' כבר בארנו שהוא להיות במילוי הוי"ה זו ד' יודין וכ"א מד' יודין כלול מי' הרי ת' והם ב' אותיות ש"ק מן שקל והוי"ה עצמם גי' כ"ו ועם ד' אותיות הרי ל' מן שקל וזהו ענין ד' מאות שקל כסף עובר לסוחר הוא גלגולת הנקרא כתר הסובב הראש תרגום סביב סחור. וזהו עובר לסוחר הוא הכתר:
The passage is fundamentally about the 13 tikkunim (repairs/structures) of Arich Anpin's head - explicitly counting them multiple times across three different configurations of divine names in their respective letter-filllings (yud-yud, samekh-gimel, mem-heh), and then tracing how these same 13 tikkunim descend and are incorporated into Ze'ir Anpin's beard and structure. The entire passage revolves around explaining the nature and function of these 13 repairs.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
חלק ג:ויהיה הכוונה שיתגבר כח ההטבה, עד שכל קלקול יחזור לתיקון, והיינו שרק זאת היא הכוונה בסוד הקו שמנהג את הרשימו, שפירשנו למעלה: ואז יוודע היחוד לאמיתו, והיינו הסדר עצמו של ההנהגה נותן שזה יהיה סוף הדברים, בסוד התיקון השלם. והיינו כי מצד המעלות שיש לטוב יותר על הרע, שהטוב קדמון והרע מחודש, הטוב הוא מה שהוא האדון היחיד, והרע - ס"א, ס"מ, עבד נברא, זה יגרום שבהיות המלחמה בין הקדושה וס"א, הטוב והרע, צריך שהטוב ינצח. אך נצחונו יהיה רק מצד היתרון הזה אשר לטוב על הרע שזכרנו. והרי בזה יוודע היחוד באמת, במה שרק מפני המצא רק רשות אחת - הוא שסוף הכל הוא תיקון. והיינו כי הנה אנחנו רואים איך הרצון העליון הניח לכל כך קלקולים שימצאו בעולם, כמו שנמצאו עד עתה. ואחר כך בסוף הכל ידענו שיעורר יחודו, ויתקן הכל בסוד, "ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד".
The passage centers on סוד התיקון השלם (the secret of complete repair/tikkun). It explains how the power of goodness will prevail so that all corruption (קלקול) returns to tikkun, establishing tikkun as the ultimate cosmic restoration and the hidden purpose of divine governance.
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
ענין זכירת יציאת מצרים: אח״כ מקבל עליו עול מצות ב״והיה אם שמוע ואח״כ מזכיר יציאת מצרים בפ׳ ציצית והיינו כי הנה יציאת מצרים היה תיקון גדול שנתקנו בו ישראל ונשאר הדבר לנצח והיינו כי מאחר חטאו של אדה״ר נשאר האנושיות כלו מקולקל כמ״ש בח״א והיה הרע מתגבר בכלו עד שלא היה נמצא מקום לטוב שיתחזק כלל ואעפ״י שנברר אברהם אבינו ע״ה להיות הוא וזרעו לה׳ נבדלים מכל האומות הנה עדיין לא היה להם מקום שיוכלו להתחזק ולהתכונן בבחי׳ אומה שלימה ולזכות לעטרות הראויות להם מפני הרע שהיה מחשיך עליהם והזוהמא הראשונה שלא יצאה מהם עדיין וע״כ הוצרך שיגלו למצרים וישתעבדו שם ובאותו השעבוד הגדול יצורפו כזהב בתוך הכור ויטהרו. והנה כשהגיע הזמן הראוי חיזק האדון ב״ה את השפעתו והארתו על ישראל וכפה את הרע לפניהם והבדיל אותם ממנו ורומם אותם מן השפלות שהיו בו והעלם אליו. ונמצאו גאולים מן הרע גאולת עולם ומשם והלאה הוקמו לאומה שלמה דבוקה בו ית׳ ומתעטרת בו. והנה זה תיקון שנתקן לעולמים כמ״ש וכל הטובות שהגיעו ושמגיעים לנו כלם תלוים בו וע״כ נצטוינו לזכור אותו תמיד ולהזכירו בפינו שעי״ז מתחזק התיקון ההוא עלינו ומתאמץ האור בנו ומתמיד בנו התועלת הנמשך מן התיקון ההוא:
The passage extensively discusses yetziat Mitzraim as a 'tikun gadol' (great spiritual repair). It explains how the exodus functioned as a cosmic repair (תיקון שנתקן לעולמים) that refined Israel and separated them from evil, using the metaphor of gold refined in fire. The text elaborates on how this tikkun continuously operates and must be remembered to strengthen its effect.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Tikkunim (Spiritual Repairs), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Mesillat Yesharim
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וּמִלְּבַד כָּל זֶה מָה שֶׁיִּשָּׁאֵר לוֹ פְּנַאי מֵעֲסָקָיו, אִם חָכָם הוּא וַדַּאי שֶׁלֹּא יְאַבְּדֵהוּ, אֶלָּא יֹאחַז בּוֹ מִיָּד וְלֹא יַרְפֵּהוּ, לַעֲסֹק בּוֹ בְּעֵסֶק נַפְשׁוֹ וְתִקּוּן עֲבוֹדָתוֹ.
The phrase 'תִקּוּן עֲבוֹדָתוֹ' (refinement/repair of one's service) reflects the concept of tikkunim applied to personal spiritual practice, showing how one should engage in spiritual repairs of one's divine service.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies Tikkunim (Spiritual Repairs), Chaim of Volozhin explains it.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
וכל מבין יבין. דלא איתי אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה. לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח א'. התקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדרי פרקי המרכבה. ושבכל פעם שמתפללין יוגרם תקונים חדשים בסדור העולמות והכחות והמשכת מוחין חדשים אחרים. שמעת שתקנוה עד ביאת הגואל ב"ב לא היה ולא יהיה שום תפלה בפרטות דומה לחברתה שקודם לה ואחריה כלל. דלבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא ודלביש ברמשא כו' כמ"ש בתקונים תכ"ב. וכן כל יום לחבירו שלפניו ואחריו. ולכן ארז"ל (חגיגה ט' ע"ב וברבה במדבר פ"ט) מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש כו' או תפלה כו'. וכמ"ש באורך בפע"ח פ"ז משער התפלה ע"ש.
The passage extensively discusses tikkunim (spiritual repairs), explaining how they are integrated into fixed prayer (tefillah ketuvah vesidura), and how each prayer generates new tikkunim in the order of the worlds and the drawing of new mochin. References Tikkunim 92b and the mechanics of how different garments (levushim) are used at different times.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
וְהַיְינוּ, מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה אֵינָהּ צְרִיכָה תִּיקּוּן לְעַצְמָהּ בַּמִּצְוֹת, רַק, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר – לְתַקֵּן נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית וְהַגּוּף עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְדַבֶּרֶת בְּה׳ מוֹצָאוֹת הַפֶּה, וְכֵן בְּמִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהַנֶּפֶשׁ עוֹשָׂה בִּשְׁאָר אֵבְרֵי הַגּוּף:
The text explicitly discusses tikkun (spiritual repair) as the purpose of mitzvot and divine service, explaining that the neshamah draws down light specifically to repair (l'takken) the vital animal soul and the body through speech and physical actions.
Connections
Top Passages(20)
Zohar
בִּתְלֵיסָר תִּקּוּנִין אִלֵּין, נַגְדִּין וְנָפְקִין תְּלֵיסַר מַבּוּעִין דִּמְשַׁח רְבוּת, וְנַגְדִּין לְכָל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא. וּנְהִרִין בְּהַהוּא מִשְׁחָא. וּמְשִׁיחִין מֵהַהוּא מִשְׁחָא, דְּ
Tap to expand
Zohar
תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, תְּלֵיסַר תִּקּוּנִין אִלֵּין דְּתַלְיָין בְּדִיקְנָא יַקִּירָא, בִּשְׁבִיעָאָה (מנהון) מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, וּמִתְפַּתְּחֵי בִּתְלֵיסָר תַּרְעֵי דְּרַחֲמֵי. ו
Tap to expand
Zohar
תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא. מִתְתָּקַּן שַׂעֲרָא מֵרֵישָׁא דְּפוּמָא, (וסליק) עַד רֵישָׁא אַחֲרָא דְּפוּמָא, בְּתִקּוּנָא שָׁקִיל.
Tap to expand
Zohar
עָלְמָא תְּלִיתָאָה. דְּנָפִיק מֵהַאי תִּקּוּנָא שַׁלִּיט וְנָחִית, וְסָלִיק לצ"ו אַלְפִין מָארֵי דִּילָלָה, וּמִתְאַחֲדָן מִנֵּיהּ (בבוסיטא לקוסטירא) (ס"א כבוסינא לקוסרא) (בבוצינא קמורא), וּמֵהַאי תּ
Tap to expand
Zohar
תִּקּוּנֵי דְּאִתְתְּקַן, דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְבָּרְכָא, מַאן דְּבָעֵי בְּרָכָה. דְּכָל תִּקּוּנִין דְּאִתְתְּקַן בְּקָבְלֵהוֹן, בִּרְכָאן מִשְׁתַּכְּחִין (לקבליהון) וְאִתְעָבִיד מַה דְּאִתְעָבִיד. כּ
Tap to expand
Zohar
תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה. פָּסִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְחָזְן ב' תַּפּוּחִין בְּתִקְרוּבְתָּא דְּבוּסְמָא, שַׁפִּירָן וְיָאָן לְמֵחזֵי.
Tap to expand
Zohar
בְּתִשְׁעָה תִּקּוּנִין אִלֵּין, נַגְדִּין וְנָפְקִין ט' מַבּוּעִין דִּמְשַׁח רְבוּת דִּלְעֵילָּא. וּמֵהַהוּא מְשַׁח רְבוּת, נַגְדִּין לְכָל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא. ט' תִּקּוּנִין אִלֵּין אִשְׁתְּכָחוּ
Tap to expand
Zohar
תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה. נָפִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְתָּקַּן, וְסָלִיק וְחָפֵּי בְּעִלְעוֹי דְּתִקְרוֹבָא דְּבוּסְמָא. תִּקּוּנָא חֲמִשָׁאָה. פָּסִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְחַזְיָין תְּרֵין תַּפּוּחִין, מִכָּאן וּמ
Tap to expand
Zohar
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, קוּם בְּרִי (קדישא), סַלְסֵל תִּקּוּנָא דְּדִיקְנָא (נ"א דמלכא) קַדִּישָׁא, בְּתִקּוּנוֹי אִלֵּין. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קי״
Tap to expand
Zohar
הָנֵי תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין, אֲמָרָן מֹשֶׁה זִמְנָא תִּנְיָינָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לְאָהַדְרָא לוֹן כֻּלְּהוּ רַחֲמֵי. דְּאַף עַל גַּב דִּתְלֵיסָר תִּקּוּנִין לָא אֲמָרָן הַשְׁתָּא, בְּכַוָּו
Tap to expand
Zohar
שַׁפִּירוּ דְּהַאי דִּיקְנָא, בְּט' תִּקּוּנִין אִשְׁתְּכַח. וְכַד מִשְׁחָא דִּרְבוּת, דִּתְלַת עֲשַׂר נְבִיעִין דְּדִיקְנָא דְּעַתִּיקָא קַדִישָׁא נָהִיר בְּהַאי דִּיקְנָא, אִשְׁתְּכָחוּ כ"ב תִּקּוּנ
Tap to expand
Zohar
צְלוֹתָא דְּבַר נָשׁ, כְּמָה דְּאָמַרְתּוּן אַתּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, זַכָּאָה חוּלָקֵיכוֹן, דְּהָא בִּצְלוֹתָא מִתַתְּקָּן גּוּפֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ, וְאִתְעָבִיד שְׁלִים. צְלוֹתָא אִי
Tap to expand
Zohar
תְּרֵין תִּקּוּנִין דְּנוּקְבֵי קָאֲמַר שְׁלֹמֹה, חַד לְעֵילָא, וְחַד לְתַתָּא. חַד לְעֵילָא, בְּתִקּוּנָא עִלָּאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. חַד לְתַתָּא, בְּתִקּוּנָא תַּתָּאָה כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.
Tap to expand
Zohar
תִּקּוּנָא אָחֳרָא תַּתָּאָה, תִּקּוּנָא דְּכַלָּה דְּקָאֲמַר שְׁלֹמֹה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, הַאי תִּקּוּנָא דְּאִתְגַּלְּיָיא יַתִּיר, וְתִקּוּנָא דָא בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין דְּאִינוּן תְּחוֹתָהּ, וְת
Tap to expand
Zohar
תִּקּוּנִין דִּילָהּ, לְפַּתָּאָה לִבְנֵי נָשָׁא. שַׂעֲרָהָא מְתַּקְנִין סוּמְקָן כְּוַורְדָא, אַנְפָּהָא חִוְורִין וְסוּמְקִין. בְּאוּדְנָהָא תַּלְיָין שִׁיתָּא תִּקּוּנִין אַטוּנָא דְמִצְּרַיִם, תַּ
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
והנה בזה תבין מאמר באדרא דף קכ"ח ע"ב האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין דא בסטרא דא ודא בסטרא דא כו' ושם דקכ"ט ע"א אמר וז"ל י"ג נימין דשערי קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא וכאן באדר"ז דרפ"ח ע"
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
אמנם פי' י"ג מדות בסוד י"ג ת"ד דא"א נבאר מקום הי"ג תיקונים היכן הם בדיקנא ואמנם נמנה תחלה התיבות איך הם י"ג א' מי אל כמוך ב' נושא עון ג' ועובר על פשע ד' לשארית נחלתו ה' לא החזיק לעד אפו ו' כי חפץ חסד
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
תיקוני א"א [קא -קח]:
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
תיקונים מכיני השפע וממשיכי השפע:
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
התיקונים - מהם עשוים להמשיך השפע בהם, ומהם לתת הכנות ותיקונים לשפע עצמו.
Tap to expand