V'ten Tal U'Matar (Seasonal Request for Rain)
Twice a year, Jews start (and later stop) adding a line begging God for rain to the weekday Amidah — and when it begins depends on whether you live in Eretz Yisrael or abroad. This petition for rain is inserted into Birkat HaShanim, with land-dependent start dates: 7 Cheshvan in Eretz Yisrael, versus the 60th day after Tekufat Tishrei in the Diaspora.
This is the petition for rain added to the weekday Amidah (the standing prayer said three times daily). The line goes into Birkat HaShanim, the blessing over the year's harvest. What makes it famous is that its start date depends on where you live: in Eretz Yisrael it begins on 7 Cheshvan, but in the Diaspora not until the 60th day after Tekufat Tishrei (the autumn season-point of the Jewish calendar). The earlier date in the Land reflects that rain is needed sooner there in the growing season.
Key passages(14)
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ברוך אתה י"י אלהינו ואלה' אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון גומל חסדים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן: בא"י
Tap to expand
ומתפלת מוסף של יום שמיני עצרת עד תפלת מוסף של יום ראשון של פסח אומ׳ משיב הרוח ומוריד הגשם וזהו שאמרו ז״ל מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתי׳ ושאלה בברכ׳ השנים שאומר ותן טל ומטר לברכה במקומות היבשים שצר
Tap to expand
Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE
תשיעית ברכת השנים ומה ראו לאומרה בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע ודוד אמרו בתשיעית דאשרי האיש ולמה רגשו שתי פרשיות הן ויש בה ל' תיבות כנגד כ"ג תיבות שבפסוק (דברים כח) י
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
ברכה ששית ברכת השנים, וצריך לכוין שיתברך השם הנכבד למעלה כדי שתתפשט הברכה למטה ויתברכו השנים כי בהמצא הברכה למעלה תמצא גם למטה, ואנו אומרים ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, והיא האדמה העליונה שיצאה מהא
Tap to expand
ומ"ש ובאשכנז אין משנין בה כלל וכו' פי' ב"י שבא רבינו להוציא ממנהג ספרד דמשנין דביה"ח אומרים ברכנו וביה"ג אומרים ברך עלינו ועוד דבאשכנז ביה"ג אומרי' ותן טל ומטר לברכה וביה"ח אומרים ותן ברכה ובספרד אומר
Tap to expand
אלמא דכלי צמר אפי' ישנים אסורים הלכך בין כו' וכתב ב"י הלכך פי' כיון דלא שאני לן בצמר בין חדשים לישנים ה"ה נמי דאין אין חילוק בהן בין לבנים לצבועים וכן בכלי פשתן חדשים לא נחלק בין לבנים לצבועים שכולן
Tap to expand
ברכה ט' היא ברכת השנים דהיינו ברך עלינו וצריך להזכיר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר לברכה ומתחילין בתפלת ערבית של יום ס' שאחר תקופת תשרי ויום התקופה הוא בכלל ס' יום ובדיעבד היינו אם התפלל ושכח טל ומטר מו
Tap to expand
בשעת הדחק כגון שהוא בדרך במקום שירא שיפסיקוהו עוברי דרכים או שירא שיעבור זמן תפלה או חולה מתפלל ג' ראשונות ואח"כ אומר מעין י"ח והיינו שאומר נוסח זה הביננו ה' אלהינו לדעת דרכך. ומול את לבבנו ליראתך. ות
Tap to expand
Likutei Halakhot · Nathan Sternhartz · 1814 CE
כִּי כַּאֲשֶׁר נְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה וְהָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה הַנַּ"ל נִמְצָא בְּכָל פִּנָּה וּבְכָל קָצֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים, כִּי בִּתְחִלָּה חוֹשֵׁב כַּמָּה בְּחִינוֹת שֶׁנּ
Tap to expand
Likutei Halakhot · Nathan Sternhartz · 1814 CE
וְזֶה בְּחִינַת וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי אֱמוּנָה עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּקְרִיאַת שְׁמַע הִשָּׁמְרוּ לָכֶם וְכוּ' וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אִם טָעָה וְלֹא אָמַר טַל וּמָטָר, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁסִּיֵם הַבְּרָכָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים, אוֹמֵר שָׁם וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ וְכוּ' וְחוֹתֵם כָּרָאוּי. ו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אמרו חכמים (שם ג א) דבטל ורוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר – מזכיר. ולכן בספרד אומרים "מוריד הטל" בימות החמה, ובאשכנז אין אומרים. וזה שאומרים "משיב הרוח" משום גשם, הוא כמו שכתבתי דרוח שייך ל
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אם בימות החמה אמר "ברך עלינו" צריך לחזור לומר "ברכנו", אך כדי שלא יהיה נראה כנוסח ברכה אחת שהזכיר בה מטר ונמצא שלא תיקן כלום, לכן ישתוק כדי הילוך ארבע אמות או יותר ואחר כך יתחיל לומר "ברכינו" וכנזכר ב
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
ארץ אחת כולה שצריכים למטר בימות החמה אין שואלין אותו בציבור אפילו ב"שומע תפלה" אלא יאמרו "ברכנו" כרוב העולם, אבל כל יחיד ויחיד רשאי לשאול מטר ב"שומע תפלה" באותה הארץ הצריכה למטר בימות החמה, דהיינו שאו
Tap to expand