Da'at (Knowledge)
דעתThe quasi-sefirah that bridges intellect and emotion, representing internalized knowledge and conscious connection.
Da'at, the quasi-sefirah representing internalized knowledge and conscious connection between the intellectual and emotional spheres, undergoes significant elaboration and reinterpretation across six centuries of Kabbalistic literature. The Zohar (1100 CE) establishes the foundational conception, describing Da'at as a hidden knowledge concealed within Tiferet that synthesizes the paternal principle of Chochmah and the maternal principle of Binah, thereby generating divine utterance and illuminating all cosmic chambers. This generative function—Da'at as the offspring inheriting from both parental sefirot—becomes the conceptual anchor for subsequent mystical thought. The Zohar's 210 references emphasize Da'at's role as the bridge between abstract intellection and manifest speech, positioning it as the mechanism through which transcendent wisdom becomes experientially accessible.
Chaim Vital's Sefer Etz Chaim (1570 CE) significantly develops this framework through systematic elaboration of "lower Da'at" (Da'at HaTachton), establishing precise numerical and structural relationships between Da'at and the supporting sefirot of grace and severity. This technical systematization reflects a shift toward architectural precision in Kabbalah. The Ramchal's later works (1730–1738 CE) largely maintain this structural approach while introducing ethical applications through contemplative practice. The Tanya of Shneur Zalman of Liadi (1786 CE) represents the corpus's most substantial reinterpretation, etymologically defining Da'at from "knowing" and emphasizing its function as binding consciousness to Ein Sof infinity. Shneur Zalman transforms Da'at from primarily a structural element into an active, psychologically engaged faculty—the mechanism through which individual consciousness becomes bound to divine reality, particularly through the mediation of Moses's transmission of Da'at to Israel.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
וּפוּמָא, בְּהוּ תַּלְיָיא, פְּתִיחוּתָא דְּפוּמָא. מַאי פּוּמָא. אֶלָּא דַּעַת גָּנִיז בְּפוּמָא דְּמַלְכָּא, דְּאִקְרֵי תִפְאֶרֶת. פְּשִׁיטוּתָא דְּתִפְאֶרֶת, דְּכָל אוֹצָרִין וְכָל גְּוָונִין אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ. דִּכְתִּיב, (משלי כ״ד:ד׳) וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. וְהַהוּא דַּעַת, הוּא גָּנִיז, בְּפוּמָא דְּמַלְכָּא. וּמַלְיָיא כָּל אִדָּרִין וְאַכְסַדְרָאִין. וְכַד אִתְּעַר נְהִירוּ דְּבֵיהּ וְנָפִיק, כְּדֵין אִקְרֵי פֶּה יְיָ'. וְשִׁפְוָון דְּאִינּוּן תְּרֵין נְהוֹרִין מֵאַבָּא וּמֵאִימָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְעַרְעַן בְּהַהִיא נְהִירוּ דְּדַעַת, מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וּמִלִּין אִתְגְּזָרוּ בִּקְשׁוֹט, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת. וּכְדֵין, כָּל מִלִּין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאִלֵּין אִתְגְּזָרוּ.
The passage is centrally about Da'at, describing it as hidden in the 'mouth of the King' (Tiferet), filling all chambers and corridors, and being the source of true divine speech ('peh Hashem'). It explains Da'at's role as the concealed knowledge that illuminates and generates all divine utterances.
Where Zohar applies Da'at (Knowledge), Chaim Vital explains it.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
(כא) ודע שכל א' מה"ח הפנימים המתפשטים למטה נמשך עמו צרוף של הלבוש שהוא יסוד תבונה עצמו ונודע שיסור תבונה הוא אהי"ה דאלפין וכבר פי' שבכל קצה וקצה יש בו ג' צרופים דיה"ו ע"ב ס"ג מ"ה גימטריא קד"ם ושלשתן ביחד יש באהי"ה א' דאלפין גימ' קד"ם ע"ה בסוד לבוש בכל קצה וקצה נמצא כי ז' שמות אהי"ה באלפין לבושין לז' חסדים המתפשטים בז"ת דז"א והנה ז' אהי"ה הנ"ל הם ז"פ קמ"ג גימ' תתר"א שהוא סוד אלף ואלף כי הכל הווא מבחי' אלפין שביסוד והוא אחוריים דאלהים דההי"ן כנודע ואחר שביארנו ז' חסדים המתפשטים נבאר ענין הדעת בעצמו התחתון כשלא נזכיר רק ה"ח עם ה"ג העיקרים שהם בחי' הנקרא דעת יהיה י' הויו"ת כנ"ל שהם י"ס כפשטן וכל אות מנוקדת שב"א קמ"ץ שיש בהם גימטריא אל"ה בכל אות מהם נמצא כי בד' אותיות הוי"ה הם גימטריא קד"ם הנקודה שלהם והם עשר הויו"ת י"פ קד"ם גימטריא אלף ת"ם והוא סוד אמת אלף חוזר לחשבון אלף כנודע הרי איך יש אמת בדעת זה ע"ד שנתבאר בדעת עליון לקמן (הוא בפנים) ונחזור לענין כי ז"ס מעונה אלהי קדם נאמר על הדעת הזה התחתון כי בכל אות יש בו ניקוד אל"ה דאלהי והם יו"ד הויות י"פ אל"ה וכל הוי"ה מהם גימטריא קד"ם והנה נמצא כי כל אלו הנקדות הם גי' קד"ם כי גם הוא ג"כ ג' צרופים יה"ו דע"ב ס"ג מ"ה גימ' קד"ם והנה נודע כי כל ה"ח בחי' שרשם משם ע"ב כי חסד גי' ע"ב ואע"פ שנת"ל שכל א' הוא ג' יה"ו דע"ב ס"ג מ"ה עכ"ז זהו בבחי' פרטיותיהן יען כל קצה מהם כלול מן כל הג' מוחין שהם ע"ב ס"ג מ"ה אמנם כללות החסדים עצמן הם של שמות ע"ב והנה אם תמלא הויות כולם ביודי"ן וכל אות מנוקדת בשב"א קמץ שהוא גימטריא אל"ה נמצא כי אל"ה בכל הויה בסוד י' אותיות מלוא' אך הפשוטה הוא קד"ם וז"ס אלהי קד"ם בכל הוי"ה מהם לבדה וכשתצטרף כל הנקו' שבכל הוי"ה שהם י"פ אל"ה הם ש"ס ועם כללות י' אותיות המלוי הם ש"ע ואלו ש"ע נמשכין בפנים דז"א שבקטנותו בימי היניקה היה לו ק"ן רבוא נהורין ועתה נעשו ש"ע דאתפשטו אנפוי כמו עתיקא כי מן הדעת הזה נמשך עד הפנים שלו כמ"ש באדרא דעת אסהיד באנפוי דמלכא והנה אותיות והמילוי עצמו הם י' הויות דע"ב גימטריא תש"ך כמנין צרופי בראשי"ת ונודע כי בראשית ר"ל ברא שית ו' סמכין דדעת והדעת נק' בראשית כדאיתא בהקדמה על הזוהר יע"ש. סליק:
The passage is primarily devoted to explaining 'Da'at HaTachton' (lower Da'at) — its structure, numerical values, and relationship to the seven Chasadim and five Gevurot. The text explicitly discusses Da'at multiple times, stating 'כשלא נזכיר רק ה"ח עם ה"ג העיקרים שהם בחי' הנקרא דעת' and 'ז"ס מעונה אלהי קדם נאמר על הדעת הזה התחתון' and 'והדעת נק' בראשית'.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
עיקר כל ההנהגה הוא בדעת, שהוא התולדה היוצאת מכח כל התיקונים שנתקנים מצד חכמה ובינה. ולכן הוא יש לו להתפשט יותר מכל שאר המוחין, כי שאר המוחין עומדים בתוך כליהם, כי די להם להמצא בז"א ולעמוד בקו שלהם. אך דעת יש לו להתפשט אפילו בשאר הקוים, בכל המדרגות כולם:
The passage centrally discusses Da'at (דעת) as the product/offspring (תולדה) of Chochmah and Binah, explaining its unique capacity to spread and extend beyond its vessel into all the other sefirot and levels, unlike the other mochin which remain within their vessels.
Derekh Hashem
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1735–1745 CE
אך מה שיצטרך בידיעת הכללים הוא הדעת אותם בכל גבוליהם ובחינותיהם וכמש״ל ואפילו דברים שנראים בתחלה נעדרי התולדה צריך שתשמור אותם ותשית להם לבך ולא תהיה בז להם כי אין לך דבר קטון או גדול בכלל שאין לו מקום תולדה בפרטים ומה שלא יוסיף ולא יגרע בקצת הפרטים הנה יוליד תולדה רבה בזולתם ובהיות הכלל כלל לכלם צריך שיהיה בו מה שיספיק לכלם ע״כ צריך שתדקדק בזה מאד ותתבונן על ענינם ועל יחסיהם וקשריהם בדקדוק גדול ותבחין יפה יפה המשכם והשתלשלותם איך נמשכים ענין מענין מן הראש ועד הסוף ואז תצליח ואז תשכיל:
The passage emphasizes knowing general principles ('הכללים') in all their dimensions and boundaries ('בכל גבוליהם ובחינותיהם'), and understanding the relationships and connections between concepts — describing Da'at as internalized, thoroughgoing knowledge rather than surface familiarity.
Where Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) explains Da'at (Knowledge), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Mesillat Yesharim
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
שֶׁהָעֲבֵרָה מְטַמְטֶמֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי מְסַלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַדֵּעָה הָאֲמִתִּית וְרוּחַ הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לַחֲסִידִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ב): כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, וְהִנֵּה הוּא נִשְׁאַר בְּהֶמִיִּי וְחָמְרִי מְשֻׁקָּע בְּגַסּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה.
The text explicitly discusses how transgression removes 'hada'at ha'amitit' (true knowledge) and 'ruach hasekhel' (spirit of intellect) that God grants to the pious, directly treating Da'at as a spiritual faculty diminished by sin.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
והיותר מוכשר לקבל ולתפוס שכל עמוק הוא מי שטבעו התגברות המרה ירוקה ומרה שחורה. כי מרה ירוקה הוא מיסוד האש דסליק לעילא לעומק רוחניות השכל. וע"י אוירא שבמוחא מתגלם להצטייר ציורא במיא שבמוחא ונשרשי' הציורי' השכליות במנא דיסוד העפר שבמוחו. ונקבע קביעות חזק בדעתו כענין הדעת לחבר היטב כל הכחות מן הקצה אל הקצה. שיהא כל כלי מוחו ממולאים במחשבת תורה להשיג כל רצונות השי"ת ומחשבת עבודתו ית"ש. וגדולתו ואהוי"ר ועי"ז יומשך בשכלו לרצונו ית"ש שיהיו כל מחשבותיו בלתי לה' לבדו בתורה ועבודה עד שלא יעלה שום מחשבת פגול אשר לא ירצה:
The text explicitly discusses דעת as the faculty that connects and binds all cognitive powers 'from one end to the other' (מן הקצה אל הקצה), describing its function in integrating intellectual faculties within the mind.
Where Chaim of Volozhin applies Da'at (Knowledge), Shneur Zalman of Liadi explains it.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
וְהַדַּעַת, הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה״, וְהוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁמְּקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מְאֹד, וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ.
The passage explicitly defines Da'at (דעת) etymologically from 'וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה', explaining it as a term for binding and connection (התקשרות והתחברות), and elaborates on its function as fixing one's thought firmly in the greatness of Ein Sof.
Connections
Top Passages(20)
Zohar
וְהַאי אָב וָאֵם וּבֵן, אִקְרוּן חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת. בְּגִין דְּהַאי בֵּן נָטִיל סִימָנִין דַּאֲבוֹי וְאִמֵּיהּ, אִקְרֵי דַּעַת, דְּהוּא סַהֲדוּתָא דְּתַרְוַויְיהוּ. וְהַאי בֵּן, אִקְרֵי בּוּכְרָ
Tap to expand
Zohar
כְּתִיב (שמואל א ב) כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ'. דֵּעוֹת וַדַּאי. הוּא הַדַּעַת. בְּדַעַת כָּל פַּלְטְרֹי אִתְמַלְּיָין. דִּכְתִּיב, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. (בגין כך) דַּעַת אַחֲרָא לָא אִתְגַּלְיָא
Tap to expand
Zohar
וּפוּמָא, בְּהוּ תַּלְיָיא, פְּתִיחוּתָא דְּפוּמָא. מַאי פּוּמָא. אֶלָּא דַּעַת גָּנִיז בְּפוּמָא דְּמַלְכָּא, דְּאִקְרֵי תִפְאֶרֶת. פְּשִׁיטוּתָא דְּתִפְאֶרֶת, דְּכָל אוֹצָרִין וְכָל גְּוָונִין אִתְא
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
(כא) ודע שכל א' מה"ח הפנימים המתפשטים למטה נמשך עמו צרוף של הלבוש שהוא יסוד תבונה עצמו ונודע שיסור תבונה הוא אהי"ה דאלפין וכבר פי' שבכל קצה וקצה יש בו ג' צרופים דיה"ו ע"ב ס"ג מ"ה גימטריא קד"ם ושלשתן ב
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
עיקר כל ההנהגה הוא בדעת, שהוא התולדה היוצאת מכח כל התיקונים שנתקנים מצד חכמה ובינה. ולכן הוא יש לו להתפשט יותר מכל שאר המוחין, כי שאר המוחין עומדים בתוך כליהם, כי די להם להמצא בז"א ולעמוד בקו שלהם. אך
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְהַדַּעַת, הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה״, וְהוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁמְּקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מְאֹד, וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק בִּג
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
דְּלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן הַתֵּירוּץ, דְּהָא ״שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ״ כְּתִיב. אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהּ מִבְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
אַךְ עִיקַּר הַדַּעַת, אֵינָהּ הַיְדִיעָה לְבַדָּהּ, שֶׁיֵּדְעוּ גְּדוּלַּת ה׳ מִפִּי סוֹפְרִים וּמִפִּי סְפָרִים, אֶלָּא הָעִיקָּר הוּא, לְהַעֲמִיק דַּעְתּוֹ בִּגְדוּלַּת ה׳, וְלִתְקוֹעַ מַחֲשַׁבְתּו
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וּבְכוּלָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת מְלוּבָּשׁ בָּהֶן בְּחִינַת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הַנֶּפֶשׁ, הַקְּשׁוּרָה וּתְקוּעָה בְּהַשָּׂגָה זוֹ שֶׁמַּשֶּׂגֶת אֵיזֶה עִנְיָן מִגְּדוּלַּת ה׳, שׁ
Tap to expand
Zohar
בְּגִין דִּתְּרוּעָה אִיהִי בַדָּעַת וְאִיהִי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, קֶשֶׁר תְלַת אֲבָהָן. אַשְׁרֵי הַעֲם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, וְלֹא אָמַר שׁוֹמְעֵי. וּמִיַּד דְאִתְקַשַׁר שְׂמֹאלָא בִּיְמִינָא, אִתְ
Tap to expand
Zohar
וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע אַמַּאי אִקְרֵי הָכִי. דְּהָא עֵץ דָּא לָאו אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא. אֲבָל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע מַאי הוּא. אֶלָּא בְּגִין דְּיָנְקָא מִתְּרֵין סִטְרִין וְיָדַע לוֹן כְּמָאן
Tap to expand
Zohar
וְדָא הוּא דַּעַת, אִילָנָא דְּחַיֵּיא, וְהָא אוּקְמוּהָ (משלי י״ט:ב׳) גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. מַאן נֶפֶשׁ. דָּא נֶפֶשׁ טוֹב דְּדָוִד מַלְכָּא. וְדָא חָכְמָה דְּקָאַמְרָן. וּבְגִינֵי כַּךְ
Tap to expand
Zohar
מֵחַלָלָא תְּלִיתָאָה, נָפְקִין אֶלֶף אַלְפִין אִדָּרִין וְאַכְסַדְרָאִין, דְּדַעְתָּא שַׁרְיָיא עָלַיְיהוּ, וְדָרֵי בְּהוּ. וְהַאי חַלָּלָא שָׁרֵי חֲלָלֵיה (ס"א מדוריה) בֵּין הַאי חַלָּלָא וּבֵין הַא
Tap to expand
Zohar
וְאִלֵּין מִתְחַבְּרִין בִּתְרֵי מוֹחֵי. וּמוֹחָא תְּלִיתָאָה כָּלִיל לוֹן, וְאָחִיד (ואינון תפלין דרישא. ואלין מתחברין בתרי מוחי. ומוחא תליתאה כליל לון, ונהרין ועאלין בתלת חללי דגולגלתא. לבתר נפקין כ
Tap to expand
Zohar
וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אַשְׁגַּח בְּאוֹרַיְיתָא וּבָרָא לֵיהּ. וְאִסְתָּכַּל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, (ויקרא י"ט ע"א כ"א ע"א) כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְקִיֵּים עָלְמָא.
Tap to expand
Zohar
אָמַר לֵיהּ דַּעְתָּא אַתְיָא בְּשִׁית דַּרְגִּין, וְכָל חַד נָטִיל חוּלָקֵיהּ, מַה דְּאִשְׁתְּאַר, קַל אִיהוּ. אֲבָל יַקִּירָא דָּא, אִי לָאו דְּאֵשֶׁת כְּסִילוּת אִשְׁתְּתַּף בָּה. בְּמִלָּה דָּא לָ
Tap to expand
Zohar
דָּעַת: דָּא אִיהוּ רָזָא דְּשָׁמַיִם. מַה שָׁמַיִם שִׁית סִטְרִין, אוּף הָכָא שִׁית סִטְרִין, בְּאִינּוּן תּוֹלָדִין דְּקָא יְחַיֶּה כְּגַוְונָא דִּילֵיהּ, וְעַל דָּא יוֹם לְיוֹם אִתְכְּלִיל בְּדַרְג
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
נל"ח כי אלו הט"ו ווי"ן שהם גימטריא צ' וגימטריא מי"ם שהוא הדעת כנ"ל הנה הוא הדעת התחתון ב' עטרין ב' מלכיות לכן ב' נקראים מים ונמצא כי צ' דצלם שהוא הדעת הנה כולו אינו רק דעת התחתון הנמשך מט"ו ווי"ן ודעת
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
ועתה צריך לבאר ענין זו"ן מי הם ואחר כך נבאר בחי' עיבור ב' שלהם לצורך המוחין דגדלות גם יתבאר ענין ד' בחי' שמצינו והם ישראל ויעקב רחל ולאה מה ענינם. הנה נודע כי ישראל ויעקב הם בחי' ז"א ורחל ולאה הם בחי'
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
הדעת יש בו סוד שם המפורש והוא סוד שם המפורש הנזכר בכ"מ וזכור זה והוא הוי"ה ונקודו בתנועת אותיוו כנודע י' בחולם נשמה לנשמה ה' בציר"י נשמה בפנימי ו' בקמץ רוח האצעי ה' בציר"י בחיצון נפש:
Tap to expand