Active & Passive Intellect
Aristotle split the mind in two: a part that 'makes all things' and outlives the body, and a passive partner that dies with it.
In a famously cryptic chapter of On the Soul (De Anima III.5), Aristotle (4th c. BCE) divided the intellect into two parts. One is 'passive,' simply receiving thoughts. The other is 'productive' or active (nous poietikos), and — much as light makes colors visible — it is what makes thinking possible at all. Aristotle calls this active intellect separable, deathless, and eternal, and elsewhere says intellect alone 'enters from outside' (Generation of Animals II.3). The passage is so brief and maddening that it launched two thousand years of debate: later Greek, Islamic, and Jewish thinkers — Alexander of Aphrodisias, Al-Farabi, Averroes, Maimonides — argued over whether this Active Intellect was the human mind, a cosmic separate substance, or even God.
How it traveled
- De animaChalcis · -322
- KuzariJerusalem · 1120exposition
- Mishneh Torah, Foundations of the TorahFostat (Old Cairo) · 1180exposition
- Guide for the PerplexedCairo · 1190synthesis
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260
- ZoharGuadalajara · 1280
- Ralbag on TorahPerpignan · 1325critique
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425critique
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490critique
- Abarbanel on TorahNaples · 1505synthesis
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523
- Pardes RimmonimTzfat · 1548
- Sforno on GenesisBologna · 1550synthesis
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620
- Derekh HashemAmsterdam · 1740
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · 1790
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · 1820
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidutRadzin (Radzyń Podlaski) · 1850
- Malbim on ExodusBucharest · 1860
- Malbim on NumbersBucharest · 1860
- Malbim on GenesisBucharest · 1860
- Malbim on DanielBucharest · 1860
- Malbim on Song of SongsBucharest · 1860
Key passages(20)
וְאָמַר לוֹ הַפִּילוֹסוֹף: אֵין אֵצֶל הַבּוֹרֵא לֹא רָצוֹן וְלֹא שִׂנְאָה כִּי הוּא נַעֲלֶה מִכָּל הַחֲפָצִים וּמִכָּל הַכַּוָּנוֹת, כִּי הַכַּוָּנָה מוֹרָה עַל חֶסְרוֹן הַמְכַוֵּן וְכִי הַשְׁלָמַת כּ
Tap to expand
"אֶחָד עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה, וּשְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שִׁבְעָה, וְשִׁבְעָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵים עָשָׂר". וּבָאֵבָרִים הָאֵלֶּה מְקוֹם הִשְׁתַּתְּפוּת, כְּמוֹ: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת וּטְחוֹל שׂוֹחֵק וְכָב
Tap to expand
(יד) אָמַר הֶחָבֵר: וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיִיתִי מְפַחֵד עָלֶיךָ מֵהַפִּתּוּי וּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ עַל דִּעוֹתָם, לְמַּה שֶּׁנִּתְבָּרֵר מֵהֶם הַמּוֹפֵת בַּחָכְמוֹת הַהֶרְגֵּלִיּוֹת וְהַהִגָּיוֹן – בָּטְח
Tap to expand
(כא) אָמַר הֶחָבֵר: זֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ הַחֲקִירָה עָלָיו טוֹבָה, וְעַל אֵיכוּת דִּינֵי הָאֱלֹהִים בַּעֲבָדָיו וּתְלוֹתָם בְּמַה שֶּׁתְּלָאָם הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִן פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל־ב
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ נֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. מֵהֶן בְּרוּאִים שֶׁהֵן מְחֻבָּרִים מִגּלֶם וְצוּרָה וְהֵם הוִֹים וְנִפְסָדִים תָּמִיד כְּמוֹ גּוּפוֹת הָאָדָם וְ
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְכָל הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ חַיִּים וּמַכִּירִין אֶת הַבּוֹרֵא וְיוֹדְעִים אוֹתוֹ דֵּעָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד. כָּל צוּרָה וְצוּרָה לְפִי מַעֲלָתָהּ לֹא לְפִי גָּדְלָהּ. אֲפִלּוּ מַעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה א
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר הִיא צוּרָתוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל וְהַדַּעַת הַיְתֵרָה הַמְּצוּיָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם הִיא צוּרַת הָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעְתּוֹ. וְעַל צוּרָה זוֹ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה נַעֲשֶׂה אָ
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
מנגנון ההכרה, האל – "שכל משכיל ומושכל"השכל המשכיל והמושכל1 אתה יודע כמה מפורסמת האמירה שאמרו הפילוסופים על האל יתעלה, והיא דבריהם שהוא "השכל והמשכיל והמושכל", וששלושת העניינים האלה בו יתעלה הם עניין א
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
ראיה מהשכל הפועל3 הראיה לכך היא השכל הפועל לדעת אריסטו וההולכים אחריו, שהוא נבדל, והוא לעתים פועל ולעתים אינו פועל, כמו שביאר אבו נצר (אלפאראבי) בחיבורו "על השכל". הוא אמר שם דברים בלשון זה: "וברור שה
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
הגדרת הנבואה ושלמות כוחות הנביאהגדרת הנבואה – שלמות מעמד האדם1 דע שאמיתת הנבואה ומהותה היא שפע השופע מאת ה' יתהדר ויתרומם באמצעות השכל הפועל: תחילה על הכוח ההוגה, ואחר כך על הכוח המדמה. זו היא דרגת הא
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
השכל הפועל8 עשרה שכלים) מה שאמרו אחרוני הפילוסופים, שהשכלים הנבדלים עשרה הם, הוא משום שהם מנו את הכדורים שיש בהם כוכבים ואת (הגלגל) המקיף, אף על פי שיש בחלק מן הכדורים האלה כמה גלגלים. לפי מניינם מספר
Tap to expand
Ralbag on Torah · Levi ben Gershon (Gersonides) · 1325 CE
התועלת הח' הוא בדעות. והוא להודיע שאי אפשר לאדם שישיג השכל הפועל בשלמות ולזה הסתיר משה פניו כי ירא מהביט אליו ובכאן טעו קצת הפילוסופי' האחרונים וחשבו שיהיה אפשר לאדם להשיג השכל הפועל בשלמות עד שישוב ע
Tap to expand
Ralbag on Torah · Levi ben Gershon (Gersonides) · 1325 CE
התועלת הד' הוא בדעות. והוא להודיע שהשכל הפועל אינו ה' יתע' אבל הוא עלול ממנו. ולזה ביאר בה המקום שהנבואה באה למשה באמצעות מלאך והוא להורות שהשם יתע' יודיע הדברים לנביא במראה הנבואה באמצעות המלאך והוא
Tap to expand
Ralbag on Torah · Levi ben Gershon (Gersonides) · 1325 CE
והתכלית המכוון בו לפי הנראה לנו הוא להודיע הכלים אשר נתן י' ית' לאדם להגיעו אל ההצלחה הנפש אשר בה יהיו לנו אלו החיים הנצחיים ואנחנו מציעים בכאן הצעה מקפת בכל מה שילכלהו זה הספור הנמשך לזה עד פרשת והאד
Tap to expand
Ralbag on Torah · Levi ben Gershon (Gersonides) · 1325 CE
ואולם למה היתה זאת הכפרה בזה האופן הנה ראוי שנאמר בזה לפי מנהגנו והשגתנו ואם יש בזה מן העומק והקושי החזק. ונציע תחלה ונאמר כי מזבח הקטרת מורה על המציאות וההויה וקטרת של בין הערבים מורה על ההפסד כמו שה
Tap to expand
ויתבאר מכל זה כי מצד הידיעה בתנועת הגלגלים ומצד הידיעה בדברים הטבעיים המתהוים ברקיע השמים לא תגיע הנפש אל שלמותה, ואולם אם יצוייר שיגיע שלמות לנפש, הנה הוא מצד הידיעה בדברים האלהיים, ואבל לא יהיה זה א
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ואמנם מה ענין זה המאמר ולמה אמר אחריו ויגד משה בהיות שכבר אמר וישב משה כתב הרלב"ג שהנבואה תבא לנביא בדברים שתשוטט בהם מחשבתו ולכן ישיג הדבר הזה ולא זולתו הכל כפי המקבל שבדבר שיעסוק בדמיונו יושפע עליו
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
וירד ה' על הר סיני וגו' עד ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם. בהשפעה הזאת שנשפעה במעמד הנבחר בשמיעת הדברות ראוי שנבחר שלשה דרושים. הא' מי היה הפועל והמשפיע בה האם הסבה הראשונה יתברך מבלי אמצעי שכל נבדל אחר
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ויבא משה בתוך הענן וגו' עד סוף הסדר. ישיבת משה רבינו בהר ארבעים יום וארבעים לילה אוכל לשער בה שלש סבות. הסבה הא' הוא מפאת המשיג וענינה כי להיות השכל האנושי נקשר בנו הקשר ימנעהו מהשגת הנבדל ומהדבקות הא
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
וראוי לבאר במקום הזה מה הם המכשפים ומה ענין להטיהם או לטיהם שנאמר כאן בכתוב וגם אחר זה במכת הדם ובמכת הצפרדעים ויש בזה לחכמינו שני דרכים ואני אבאר ענינם ואמשיך היתר השאלה הב' כפי כל אחד מהדרכים האלה.
Tap to expand