HaShem and Elokim (The Two Names)
Two of God's primary names in Jewish tradition — one associated with mercy, one with justice — understood as complementary dimensions of a single divine reality.
Jewish tradition recognizes that the Torah uses different names for God, and the two most prominent — the Tetragrammaton (rendered as HaShem, 'the Name') and Elokim — came to be associated with distinct divine qualities. HaShem is traditionally linked to mercy, compassion, and God's transcendent essence. Elokim is linked to judgment, power, and God's presence within creation as the enforcer of order and consequence. Rabbinic literature already draws this distinction; it became a major theme in medieval Jewish philosophy and mysticism.
Kabbalistic thought developed the idea further, placing these two names within an elaborate map of divine attributes (sefirot) and arguing that the world depends on their balance. The Zohar and later Lurianic Kabbalah saw the relationship between these names as reflecting the dynamic interplay of mercy and judgment that sustains all of existence. Hasidic teachers carried this further still, teaching that recognizing both names — in prayer, in daily experience, in moments of blessing and difficulty — is itself a spiritual practice.
Beneath all the theological elaboration, the core idea is simple: the one God encompasses what looks like opposing qualities. Unlimited compassion and clear moral accountability are not contradictions but two facets of a single reality.
How it traveled
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sha'arei TzedekCastile · 1265explains
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Ohr HaSekhelZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300redefines
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523redefines
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561redefines
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchananKrakow (Cracow) · 1607explains
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610explains
- Sha'ar Ruach HaKodeshDamascus · 1610explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Mekor Mayim Chayim on Baal Shem TovMedzhybizh (Ukraine) · 1700explains
- Shomer EmunimLivorno · 1720explains
- Kalach Pitchei ChokhmahPadua · 1730redefines
- HaGra on Sefer Yetzirah Gra VersionVilna (Vilnius) · 1730explains
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · 1735explains
Key passages(20)
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א ס"ד ב', פקודי רכ"ו ב'] ומאי שנא דכתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה. <תרגום - ומה נשתנה שכתב וה' המטיר על סדום ועל עמורה ולא כתוב ואלהים המטיר>. ומאי שנא בטופנא דכתיב אלהים בכל
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
נמצאת למד כי סוד יהו"ה אלהים הוא סוד שלימות הספירות במידת הרחמים והדין, ונקראת שם מלא על עולם מלא' ולפעמים תמצא שם יהו"ה מתאחד עם אדנ"י בשני פנים. פעמים מקדים יהו"ה ואחר כך אדנ"י, כמו שאמר הכתוב: יהו"
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ובהיותם הבריות חוטאים מעט ואינם גורמים שיפסקו הצינורות הבאות משם יהו"ה לשם אדנ"י, הנה אדנ"י דבק ברחמים ואינו דן את הבריות כלום, אבל שם יהו"ה לבד הוא דן את הבריות במשפט ובחסד וברחמים. אבל אם בני העולם
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דע כי בהיות יהו"ה יתברך משוכלל ומעוטר ומלא כל המידות ובו מתאחדות כל הספירות, ובו נשלמים ונגמרים כל הדברים וכל הנבראים, כמו שהודענוך, לא הוצרך להזכירו במעשה בראשית לפי שעדיין לא היה העולם וברואיו בשלימ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ולפיכך יש לך להתבונן כי שם י"י יתברך כשבא לברוא העולם בדין וביושר ומשפט בשם אלהי"ם, עמד ושיתף עמו שם הרחמים שהוא יהו"ה יתברך כדי שיוכלו הבריות להתנהג לאט במשפטו של אלהים. לפי שאין הבריות יכולות להתקיי
Tap to expand
וכשהשם יתברך כועס על עולמו מצד מעשיהם הרעים אזי מוציא כלי זעמו ומתלבש בגדי נקם וגומל לכל אחד מאנשי עולם אותו הדין שהוא ראוי והסוד יקום אלה"ים ויפוצו אויביו וסימן כי המשפט לאלה"ים הוא ואז חקוקה בדגלו ש
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE
וְאִית תְּרֵין אֵבָרִין עִלָּאִין מִנֵּיהּ, דְּאִתְקְרִיאוּ יהו"ה אלהי"ם דְּשָׁלְטָנוּתְהוֹן בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד לה) כִּי יהו"ה הוּא הָאלהי"ם בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל ו
Tap to expand
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יהִֹוִ"ה מַה תִּתֶּן לִי. אדנ"י אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. אֱלהִים יו"ד ה"א וי"ו ה"א. (נ"א אלהים יהוה בניקוד אלהים) אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה, חִבּוּרָא דִּתְרֵין עָלְמִין כְּחֲדָא עַל
Tap to expand
תָּא חֲזֵי, הָא אַמָרָן כָּל ו' בְּרָזָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ, וְכָל אֲתָר דְּאָתֵי ו' בִּשְׁמָא קַדִישָׁא, רַחֲמֵי אִיהוּ. (נדפס נח ס"ד ע"ב) כְּגוֹן (בראשית י״ט:כ״ד) וַיְיָ' הִמְטִיר עַל סְדוֹם. (בראשית
Tap to expand
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, תְּרֵי קְרָאֵי אַשְׁכַּחְנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא תַּלְיָין, לָאו אִינּוּן מִדַּרְגָּא חַד. חַד קְרָא כְּתִיב, (חגי א) כֹּה אָמַר יְיָ' צְבָאוֹת
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
חלוף השמות ומנין הספירות לא יחייב רבוי באלהות כלל וחלילה, כי מה שאנו מכנים האלהות פעמים בשם אהיה לפי שהוא רחמים גמורים, ופעמים בשם אלהים לפי שהוא דין, וכן שאר שמות וכנויין, אין זה כי אם חלוף הבחינות ב
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Chaim Vital · 1570 CE
ונחזור לבאר ענין ה' הוא האלקים כי הנה אלקים הוא נוק' ויהו"ה הוא דכורא והקטן נתלה בגדול והלו"ל אלקים הוא יהו"ה וא"כ למה אנו אומרים יהו"ה הוא האלקים. אבל הענין יובן עם הנ"ל כי הנה ביוה"כ עלתה רחל עד חזר
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
ונחזור לבאר ענין ה' הוא האלקים כי הנה אלקים הוא נוק' ויהו"ה הוא דכורא והקטן נתלה בגדול והלו"ל אלקים הוא יהו"ה וא"כ למה אנו אומרים יהו"ה הוא האלקים. אבל הענין יובן עם הנ"ל כי הנה ביוה"כ עלתה רחל עד חזר
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
פקודא רביעאה למנדע כי ה' הוא האלהים וגו' ולאתכללא שמא דאלהים כבר ביארנו בפקוד' הקודם כי אחר שנתייחדו עולם הזכר בפני עצמו ועולם הנקבה בפני עצמ' צריך לייחדם שניהם יחד וזהו מ"ש הכתוב כי ה' הוא האלהים הרי
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
ולאתכללא שמא דאלדי"ם בשמא דאיקרי ה' עם היות שלא מצאנו שם אלדי"ם שיקרא יהו"ד כמו שמצינו להפך שם יהו"ד נק' שם אלדי"ם לכך נקט ולאתכלל' שמא דאלדי"ם שיהיה נכלל שם בשמא דאיקרי ה' שנכתב ה' ונקר' אלדי"ם. והיי
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
והרח"ו נר"ו כתב. ובגין דא אם יזכון שמאלא אתכליל בימינא וגומר ביאור זה יובן ממ"ש למעלה דף קנ"ט ועיין שם היטב ותמצא ענין כלילת הימין בשמאל ושמאל בימין היאך הוא בסוד שם אלדי"ם ואתה המעיין דוק ותשכח כי סו
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
והרח"ו זלה"ה כתב. ואתגלגלא מסטרא לכטרא ר"ל כדי להאיר שאר הקצוות כי עד עתה דרום לבד אתנהיר וכדין כמה חיילין ומשריין דבכל קצה וקצה כולהו אמרי שירתא שמא שלים מכלא שם ה' אלדי"ם אקרי שם מלא וגומר נלע"ד או
Tap to expand
Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan · Nathan Nota Spira · 1607 CE
אופן קנאידוע מה שכתוב (בכנפי יונה חלק א') בסוד אלדד ומידד (במדבר יא כו), ר"ל שם של אלקים נחלק לב' חלקים אל מימין דתמן יניקת החסד, מי משמאל דתמן יניקת הדין שהם סוד שני שדיך (שיר השירים ד' ה), וה' של אל
Tap to expand
Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan · Nathan Nota Spira · 1607 CE
אופן רוידוע שהקב"ה מנהיג עולמו בארבע שמות שהם הוי"ה אדנ"י א"ל אלהי"ם, והוא סוד אל אלהים הוי"ה דיבר (תהלים נ א), שהם חסד דין רחמים, ויקרא ארץ הוא סוד אדנ"י שהוא מדת הדין הרפ"ה. ונרמזין ד' גוונין וד' שמ
Tap to expand
Maaseh Rokeach on Mishnah · Elazar Rokeach of Amsterdam · 1685 CE
ואפשר שזה כונת הזוהר הקדוש בפרשת סוטה שמקשה הא כהן מדתו חסד ואם כן היאך נעשה בסוטה דין על ידו. ומתרץ שם בטוב טעם יעו"ש. וכתב שם (ח"ג קכד, ב) "כהנא כתוב שמא קדישא וכו' דינא בדינא, רחמי ברחמי, רחמי בדינ
Tap to expand