Ohr Chozer (Returning Light)

תָּא חֲזֵי, תְּנָנָא סָלִיק מִן אַרְעָא בְּקַדְמִיתָא. וְעֲנָנָא אִתְעַר. וְכֹלָּא אִתְחַבַּר לְבָתַר דָּא בְּדָא. כְּגַוְונָא דָא תְּנָנָא דְקָרְבָּנָא אִתְעַר מִתַּתָּא וְעֲבִיד שְׁלִימוּ לְעֵילָא וְאִתְחַבַּר כֹּלָּא דָא בְּדָא וְאִשְׁתַּלִּימוּ כְּגַוְונָא דָא לְעֵילָא. אִתְעֲרוּתָא שָׁרֵי מִתַּתָּא וּלְבָתַר אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא. וְאִלְמָלֵא דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שַׁרְיָא בְּאִתְעֲרוּתָא בְּקַדְמִיתָא, לָא אִתְעַר לְקִבְלָהּ הַהוּא דִלְעֵילָא. וּבְתִיאוּבְתָּא דִלְתַתָּא אִשְׁתְּלִים לְעֵילָא.

והנה האור הנמשך דרך ירידה הוא אור ישר ורחמים ונק' אור פנים. ואור החוזר דרך עליה נק' אור חוזר ואור אחור ודין. והנה ב' בחי' אלו נמצאים בכל הי' ספירות. אמנם יש חילוק ביניהן בבחי' אור חוזר והוא זה כי הנה כאשר אור הכתר מסתלק ועולה והופך פניו למעלה כנגד המאציל ואחוריו למטה כנגד החכמה הנה אז החכמה מקבלת אור חוזר ההוא הנמשך מן המאציל ע"י אחור א' לבד שהיא אחור הכתר. אמנם בעלות החכמה גם היא אל המאציל וגם היא תתהפך אז אחוריה למטה אל הבינה אז מקבלת הבינה אור החוזר הנמשך מהמאציל דרך ב' אחוריים שהם אחור הכתר ואחור החכמה. וכעד"ז בכל הספירות עד שנמצא כי המל' תקבל אור הנמשך לה מן המאציל דרך ט' אחוריים. וכבר נתב"ל כי אור האחוריים הם דינין א"כ כל מה שנתרבו האחוריים יהיה האור הנמשך דין קשה ויותר חזק והרי זה חילוק א' בענין ריבוי אחוריים או מעוטן. והנה עוד יש חילוק אחר בענין איכות אחוריים בעצמן שאין כולן שוין שאין אחוריים של חסד דומין לאחוריים של גבורה כי האחוריים של גבורה הם דינין קשים עד מאד וכעד"ז בכל ספי' בחי' הדנין אשר באחוריהם אינם שוין זה לזה. כי ספי' הת"ת אשר מקבל האור דרך אחוריים של הגבורה יהיה אור ההוא דין קשה עד מאד יותר מאשר למעלה ממנו. ונמצא כפי החילוקים שיתהוו באור החוזר ההוא הנמשך לו אם נמשך דרך אחוריים רבים או מועטים או אם יהיה דרך אחוריים ממותקים או קשים בערך ההוא יהיה אור החוזר ההוא או דין קשה או דין רך או דין ממוצע וכיוצא בזה פרטים אחרים רבים מובנים מעצמן. והנה כל העניינים האלו היו באלו הי"ס בעולם העקודים (נ"א הטעמי' האלו היה בערך ההוא באלו בעולם העקודים) והנה כדי שנבין היטב בחי' אור ישר וחוזר פנים ואחור אבאר לך למציאות זה בזו"ן ומשם תקיש אל השאר:

אור ישר ואור חוזר:

ג׳‎ תנועות כלליות בבריאה: והנה לפי שרש זה תחלת כל ההויות למעלה בכחות העליונים וסופם למטה בשפלים וכן תחלת כל הענינים המתחדשים למעלה וסופם למטה. אמנם פרט א׳‎ יש שיוצא מן הכלל הזה הוא מה שנוגע לבחירתו של האדם כי כיון שרצה האדון ית״ש שיהיה היכולת לאדם לבחור במה שירצה מן הטוב ומן הרע הנה עשהו בלתי תלוי בה בזולתו ואדרבא נתן לו כח להיות מניע לעולם עצמו ולבריותיו כפי מה שיבחר בחפצו. ונמצאו בעולם ב׳‎ תנועות כלליות הפכיות. הא׳‎ טבעית מוכרחת וב׳‎ בחיריית. הא׳‎ מלמעלה למטה והב׳‎ מלמטה למעלה. המוכרחת היא התנועה שמתנועעים השפלים מהכחות העליונים והנה היא מלמעלה למטה. הבחיריית היא מה שהאדם מניע בבחירתו והנה מה שהוא מניע א״א שיהיה אלא גשם מן הגשמים כי האדם גשמי ומעשיו גשמיים אבל מפני הקשר וההצטרפות הנמצא בין הכחות העליונים והגשמים הנה בהתנועע הגשמי יגיע בהמשך ההתפעלות אל הכח העליון שעליו ונמצאת התנועה הזאת מלמטה למעלה הפך הטבעית המוכרחת שזכרנו. ואולם צריך שתדע כי גם האדם עצמו אין כל מעשיו בחיריים אבל יש מהם שיהיו מצד בחירתו ויש אחרים שיסובב להם מצד גזירה עליונה לשכרו או לענשו (וכמ״ש במקומו בס״ד) ואולם במה שהוא נמשך אחר הגזירה שעליו יהיה משפטו כשאר עניני העולם שתנועתם מלמעלה למטה כפי מה שיניעום הכחות העליונים. ובמה שמצד בחירתו תהיה תנועתו מלמטה למעלה וכמו שביארנו:

וכי יפלא. הלא שם נשמה פירושו הוא נשימה. והרי נראה לעין שנשימת האדם הוא ההבל העולה מהלב ממטה למעלה. וגם כי הרי הוא בחי' אור חוזר ואינו בחי' עליונה.

וּמִזֶּה יוּבַן הֵיטֵב בְּעִנְיַן סֵדֶר מַדְרֵגוֹת: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת עָפָר, מַיִם, אֵשׁ, רוּחַ, שֶׁאַף שֶׁהַחַי הוּא לְמַעְלָה מֵהַצּוֹמֵחַ, וְהַמְדַבֵּר – לְמַעְלָה מֵהַחַי, אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַחַי נִיזּוֹן וְחַי מֵהַצּוֹמֵחַ, וְהַמְדַבֵּר מְקַבֵּל חַיּוּתוֹ מִשְּׁנֵיהֶם, וְגַם חָכְמָה וָדַעַת, שֶׁ״אֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ׳אַבָּא׳ וְ׳אִימָּא׳ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן כוּ׳״, וַ״עֲדַיִין לָא אֲכִילְנָא בִּישְׂרָא דְתוֹרָא כוּ׳״, כִּי הוּא בְּחִינַת ״אוֹר חוֹזֵר״ מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מִתַּחְתִּית הָעֲשִׂיָּה, שֶׁמִּתְגַּלֵּית שָׁם בְּיֶתֶר עֹז, הֶאָרָה דְהֶאָרָה כוּ׳ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּמֵהַ״קַּו״ אוֹר־אֵין־סוֹף שֶׁבְּסִיּוּם ״רַגְלֵי הַיּוֹשֶׁר״ דְּ״אָדָם קַדְמוֹן״ בִּבְחִינַת ״אוֹר חוֹזֵר״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.