Safrut / STaM (Scribal Law)

וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ {ס}        

Tap to expand

וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ (אסתר א, כב), אָמַר רַב הוּנָא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דַּעַת סְרוּחָה הָיְתָה לוֹ, מִנְהָג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל עֲדָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ מְבַקֶּש

Tap to expand

אֲמַר מַר זוּטְרָא, אֲמַר מַר עוּקְבָא, בִּתְחִלָּה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּכְתָב עִבְרִי וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, חָזְרָה וְנִתְּנָה לָהֶם בִּימֵי עֶזְרָא בִּכְתָב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן אֲרָמִית

Tap to expand

(דברים יז יח-יט) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ. אִם עוֹשֶׂה הוּא כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן כְּדַאי הוּא שֶׁיֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ. אֲמַר רָבָא, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ לָ

Tap to expand

היא שצונו שיהיה כל איש ממנו כותב ספר תורה לעצמו ואם כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, ואם אי אפשר לו לכותבו צריך שיקנהו או ישכור מי יכתבהו לו, והוא אמרו כתבו לכם את השירה הזאת. ואין מותר

Tap to expand

משנה היה מביא פילי של חרש חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור ר' יהודה אומר רביעית כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים נכנס להיכל ופנה לימינו היה שם אמה על אמה וטבלה של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא

Tap to expand

ומה שאמרו רבותינו ז״ל מ״ם וסמ״ך שבלוחות בנס היו עומדים, אפשר שאמרו כן לפי דעת רבי שסובר שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית, או לפי שסברתם היא גם כן שהלוחות היו כתובים בכתב אשורית אף על פי שהכתב הנהוג באומ

Tap to expand

דיו – היא בבינה, הנותנת לוא״ו שבשם די ספוקו, ובה כתיבת ספר תורה, בסוד אש שחורה ע״ג אש לבנה:

Tap to expand

מי שנשבע בשמים ובארץ ושמש וכיוצא בהם אע"פ שאין כונתו אלא למי שבראם אינה שבועה וה"ה לנשבע בנביא מהנביאים (או בשאר כתב מכתבי הקודש) (הרמב"ם) או בשלחן המקדש או באחד מכלי הקדש ואף ע"פ כן מאיימין עליהן ומר

Tap to expand

אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שרטוט אם הוא כתב אשורית: (ואין חילוק בין כתיבה לחקיקה בעצים או בזהב) (ב"י בשם ר' ירוחם נתיב ב') ומיהו באגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק לדבר צחות: הגה ואם שר

Tap to expand

תרגום של תורה אונקלוס כו'. התרגום הוא לשון ארמית והתורה ודאי ניתנה בלשון הקודש הוא לשון עברי מאבותינו מעבר הנהר אלא פירושה מסיני היה תרגום כדלקמן מפורש זה תרגום שהוא לשון ארמית שהיה להם ומורגלים בו מב

Tap to expand

כתב ליבונאה. עיין פי' רש"י ובתוס' דשם מקום הוא ואפשר דנקרא ליבונאה ע"ש לבן שע"ש זה ג"כ נקרא כתב עברי שהוא מעבר הנהר גם לשון ארמית הוא לשון לבן שהיה מדבר בו כמ"ש יגר שהדותא ונקרא הוא ארמי אובד אבי וגו'

Tap to expand

עד שתהא כתובה אשורית. בברייתא בפ"ק סוף דף ח' עד שיכתבנה אשורית. ולחד אוקימתא מוקמינן במגילה. ומכל מקום הלשונות שוים הם. ושם פירש"י עד שיכתבנה אשורית כתב אשורית הוא כתב שלנו. ע"כ. ואע"ג דלפום מסקנא דהת

Tap to expand

כשצריך לדיו. פי' לצורך כתיבת ספר תורה אבל לא לצורך דבר אחר כן נראה לי שיש לדמותו למדליקין ממנר לנר בנר חנוכה:

Tap to expand

צריך לומר שכותב לשם קדושת השם כו'. בטור כתוב כאן לחשוב שכותב לשם קדושת השם וכתב ב"י ואע"ג דהרא"ש ורבינו כתבו צריך לחשוב נראה מדברי הרא"ש שם דלא סגי במחשבה וצריך להוציא בשפתיו עכ"ל וע"פ זה כתב כאן צריך

Tap to expand

צריך שיחתמו שני עדים. בש"ס מבואר ר"ג תיקן שיחתמו העדי' היינו לר"א דאמר ע"מ כרתי וא"צ ע"ח תיקן ר"ג עצה טובה שיחתמו העדי' דזמנין ימותו ע"מ או אזלי למ"י מ"ה תיקן שיחתמו, ולר"מ דאמר ע"ח כרתי וצריכי' לחתום

Tap to expand

שם היתה כתובה בסם וכו' לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. לכאורה נראה מל' זה דהאי כתובה אשורית היינו שאותיות עצמן צריכין שיהיה בכתב אשורית ואף המגילה שכתובה בשאר לשונות כגון לועזות בלעז אפ"ה צ

Tap to expand

והנה ידוע שיש תמונת האותיות הכתובה בספר. ויש לשון המדבר מה שכתוב בספר. ותמונת האותיות הכתובה בספר, הוא דמות עולם העשיה עולם הטבע שכן יש להם גבול ותמונה. ולשון המדבר מה שכתוב בספר, הדבור בעצמו היא רוחנ

Tap to expand

ותחת הסרפד יעלה הדס. (ישעיה נה, יג) תחת ושתי הרשעה ששפך רפידתו של זהב. אשר ושתי מרכבה לנוקבה טמאה היא לילית, כלומר במקום החצונים שהוא בתוך הטבע ששם מושב החצונים. יעלה הדס, זו אסתר הנס דמרדכי ואסתר. וכ

Tap to expand

ועתה נבאר למה שאמרו (מנחות סה.) פתחיה זה מרדכי, ולמה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח בדבדים ויודע בשבעים לשון ודורשן. כי הנה לפי מה שביארנו כתב אשורית שהיא כתיבה תמה הוא כתב שלנו עבוד שעבודתינו תמה ואנחנו מק

Tap to expand