Tashlich (Casting Sins into Water)
On the Jewish New Year, people go to water to symbolically cast away their sins for the coming year.
Tashlich is a beautiful ritual performed on Rosh Hashanah (the Jewish New Year) in which people walk to a river, lake, or sea and recite a prayer from the Hebrew Bible asking God to "cast all their sins into the depths of the sea." The word itself simply means "casting" or "throwing." While it might sound like magic, it's really a moment of intention-setting—a physical, sensory way of saying goodbye to mistakes and starting fresh.
The custom probably feels natural to many people because we already use water symbolically all the time: washing our hands before important moments, taking showers to feel renewed. Tashlich uses that same intuition. You go to flowing water (not a bathtub, but a natural source), stand there with community or family, and recite words that express your desire to leave behind what you did wrong and enter the new year with a clean slate.
What's striking is how recently this practice became standard. A rabbi named Jacob Moelin in 15th-century Mainz documented it as something his community did, and gradually it spread across Jewish communities worldwide. Today, it's one of the most recognizable and accessible Jewish rituals—you don't need special knowledge or Hebrew fluency, just willingness to stand by water and reflect.
How it traveled
- Mishneh Torah, Sanctification of the New MonthFostat (Old Cairo) · 1180discusses
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כתב מהרי"ל שנוהגים שרגילין לילך אל הנהר ולומר תשוב תרחמנו וגו' משום דאיתא במדרש זכר לעקידה שעבר אברהם במים עד צוארו ואמר הושיעה כי באו מים עד נפש עכ"ל וכ"ה במנהגים אלא שהוסיף שרואין דגים חיים ואפשר ש
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דברים שנוהגים לאכול בליל ר"ה. ובו ב סעיפים:יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא דהיינו תלתן כרתי סילקא תמרי קרא וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכיותינו כרתי יכרתו שונאינו סלקא יסתלקו אויבינו תמרי יתמ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק: הגה יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים שאגוז בגימטריא חט ועוד שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה (מהרי"ל) והולכין אל הנהר לומר פסוק ותשליך במצולות י
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · 1665 CE
הנהר. שיש בו דגים ובכתבים כתב נהר או באר וטוב אם הם מחוץ לעיר. ויש לילך ביום ראשון אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו':
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְנוֹהֲגִים לֵילֵךְ אֶל הַנָּהָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִים חַיִּים, לְסִימָן שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּנוּ עַיִן הָרָע וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה כְּדָגִים, וְאוֹמְרִים שָׁם פָּסוּק "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ וְגוֹ' וְתַש
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
לְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה, הוֹלְכִין אֶל הַנָּהָר (לִזְכֹּר זְכוּת הָעֲקֵדָה, דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ כְּשֶׁהָלַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ עִם יִצְחַק בְּנוֹ לָעֲקֵדָה, עָשָׂה הַשָּׂטָן אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ נ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
גרסינן בכריתות (ו א): אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא – יהא אדם רגיל למיכל בריש שתא רוביא, כרתי, סילקי, תמרי, קרא. וכשאוכל רוביא אומר: "יהי רצון שיתרבו זכיותינו". כרתי: "יכרתו שונאינו". סילקי: "י
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
יש נוהגים שלא לישן ביום ראשון דראש השנה ביום, על פי הירושלמי. והאריז"ל אמר דאחר חצות, ואחרי התקיעות – יכולים לישן. ויושב ובטל – כישן דמי. ויש נוהגים לילך ביום ראשון דראש השנה אל הנהר, ולאמר פסוקים "ות
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ח) הנהר וכו' - ולומר תשוב תרחמנו וגו'. משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר הושיעה כי באו מים עד נפש ואנו עושין זה זכר לעקידה. וטוב [לילך] למקום שיש בו דגים חי
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ט) שלא לישן וכו' - משום דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי'. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י תפלות ותקיעות וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בר"ה. ויושב בטל כישן דמי ועיין בח"א
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
סדר התשליך עושין אפילו חל ראש השנה בשבת וכן נמצא כתוב בכתיבת יד הרב מוהר"י ענתבי ז"ל בשם רבינו הרש"ש ז"ל, ואם נאנס ולא עשה התשליך ביום ראשון, יעשה ביום השני אחר מוסף, כן מצאתי כתוב בספר 'תורה לשמה' כת
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
וְכֵן עָשׂוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד נְבוּכַדְנֶצַר אֶת הַצֶּלֶם, אָמְרוּ לוֹ מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁאִם תַּשְׁלִיךְ אוֹתָנוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, אֵין הַקָּדוֹשׁ בּ
Tap to expand
Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE
וְאִם תִּהְיֶה נִזְהָר מִמֶּנּוּ וְתַזְמִין לוֹ שְׁלוּחֵי שִׂכְלְךָ לְהִלָּחֵם אוֹתוֹ בָּהֶם וּתְסַלֵּק חִצָּיו מֵעָלֶיךָ תִּנָּצֵל וְתִמָּלֵט מִמֶּנּוּ בעזה״י. וְאִם תַּשְׁלִיךְ עִנְיָנֶיךָ אֵלָיו וְ
Tap to expand
יש דברים אם תחמיר על האדם לא יעשה המצות כמו זה מעשה בחסיד אחד שלא היה רוצה ליגע בבשרו כשקירצתו כינה או פרעוש שלא ימצא לו כינה או פרעוש והיה לו מאוס והיה חולץ תפילין ואח"כ נוגע ולקח המאכולת ורוחץ ידיו
Tap to expand
בני אדם שעוברים בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר הספינה או להטביעה בים ושאר הספינות עוברות בשלום בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורלות על מי שיפול הגורל ג' פעמים זה אחר זה רשאים להפילו בים ומתפלל
Tap to expand
Sefer HaMitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1167 CE
הזהירנו משכוח מה שעשה לנו זרע עמלק והקדימו להזיק לנו. וכבר בארנו במצוה קפ"ט ממצות עשה לזכור מה שעשה לנו עמלק ולחדש שנאתו, וכן אנחנו מוזהרין מהשליך זה מלבנו ומשכוח אותו. והוא אמרו יתברך לא תשכח. ובספר
Tap to expand
Mishneh Torah, Borrowing and Deposit · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר הַפִּקָּדוֹן לְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְהוֹדִיעָן שֶׁהוּא פִּקָּדוֹן וְלֹא שָׁמְרוּ כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין שֶׁהֵן חַיָּבִין לְשַׁלֵּם לְבַעַל הַפִּקָּד
Tap to expand
Mishneh Torah, Sanctification of the New Month · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אִם תִּרְצֶה לֵידַע מָתַי תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. תֵּדַע תְּחִלָּה שָׁנִים גְּמוּרוֹת שֶׁעָבְרוּ מִן הַמַּחֲזוֹר. וְתִקַּח לְכָל שָׁנָה מֵהֶן תּוֹסֶפֶת. וְהִיא יכ"א קכ"א מ"ח. ו
Tap to expand
Mishneh Torah, Sanctification of the New Month · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַחֶשְׁבּוֹנוֹת כֻּלָּם כְּשֶׁתְּקַבֵּץ שְׁאֵרִית לִשְׁאֵרִית אוֹ כְּשֶׁתּוֹסִיף מִנְיָן עַל מִנְיָן. תְּקַבֵּץ כָּל מִין עִם מִינוֹ. הַשְּׁנִיּוֹת עִם הַשְּׁנִיּוֹת וְהַחֲלָקִים עִם הַחֲלָקִים וְהַמּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sanctification of the New Month · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בְּכָל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֵלּוּ שֶׁתֵּדַע מֵהֶן הַמּוֹלָד. כְּשֶׁתּוֹסִיף שְׁאֵרִית עִם שְׁאֵרִית. כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַחֲלָקִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנִים תַּשְׁלִים שָׁעָה אַחַת וְתוֹסִיף אוֹתָהּ לְמִנְי
Tap to expand