Tekiah (Long Shofar Blast)

הלכות שופרמצות עשה לתקוע (א) בשופר בראש השנה שנ׳ יום תרועה יהי׳ לכם ותנן בר״ה [דף ל״ג] סדר תקיעות תקיעה תרועה תקיעה ג׳ פעמים ותניא בסיפרי דבי רב [בהעלותך ומביאה בפ׳ בתרא דר״ה כל הסוגיא בדף ל״ג ול״ד] ו

Tap to expand

כל יום ויום מז' תעניות האחרונות או שאר תעניות שמתריעין בהם עושין כסדר הזה מוציאין התיבה לרחבה של עיר וכל העם מתכנסין ומתכסין בשקים ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה וע"ג ס"ת להגדיל הבכייה כדי שיכנעו לבם ואח

Tap to expand

ועוד אמאי לא יליף י"כ ממדבר ור"ה מי"כ ויהיה לומד ר"ה בשלימות מי"כ תרועות וביום ובשופר אבל עתה דיליף י"כ ממדבר איכא למימר שבר"ה תוקעים בחצוצרות, והא דאמר דוד המלך ע"ה תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו עו

Tap to expand

אל"ר וכי לא ידע קב"ה איזו ישוב ואיזו לא ישוב לכתבו או למיתה או לחיים ויכתוב כל העולם בר"ה, ועוד רשעים למיתה והא כתיב לא אחפוץ במות הרשע וא"כ לא ימות שישוב ועוד מה הם הג' ספרים וכי אין מספיק פנקס אחד

Tap to expand

אנא ה' אלהינו, זכור לנו היום זכותם של דוד עבדך משיחך ושל שלמה בנו מלכך, ורחם עלינו למען שמך. מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלם, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה. בא"י המרחם על הארץ. ותוקעין ת

Tap to expand

סדר שלישי, והיא תקיעה תרועה תקיעה. תקיעה היא העברת קול פשוט, והוא סימן לעזוב הדבר שהיו עוסקין בו קודם, כמו ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא, וכתי'

Tap to expand

סדר התקיעות. תנן סדר תקיעה שלש של שלש שלש. לפי ששלש פעמים כתי' תרועה ביובל, ולמדנו תקיעה של שופר של ראש השנה ממנו. כדגרסי' בפרק קמא דמסכת ראש השנה ירושלמי, שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. ר' יודה

Tap to expand

ואחר כך אומר ש"צ בקול רם תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגינו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר. בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. ועומד התוקע ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו לשמוע

Tap to expand

ומ"ש שהוא במקום תרועה הוא כדי דלא תימא מאחר שהשברים הם גניחות כדרך שאדם גונח מלבו ודרכו לפעמים לגנוח בב' נשימות א"כ ה"נ לא בעי בדוקא בנשימה א' דודאי אי תרועה ילולי יליל וכל אדם הבוכה ומקונן קולות קצרי

Tap to expand

אופן רןצריך אני להקדים בכאן הקדמה אחת שכתבתי בספרי הגדול מן אלף אופנים שכתבתי על א' זעירא של ויקרא (א א), כמ"ש באופן מ"ו ושם הוא בארוכה, וצריך אני לקצר בכאן. ולדעתי כוונת משה בתפלתו ליכנס לארץ ישראל,

Tap to expand

אמנם לפענ"ד אף שאיני כדאי מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך דמאי דפשיטא להו דרבותינו קדמאי ובתראי דרב כהנא בפ' החליל פליג אדר"י דהכא ואברייתא דקתני שמע ט' תקיעות בט' שעות יצא ולדעתי אין זה מוכרח אדרבה נראה

Tap to expand

וְכֵן אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַתְּקִיעוֹת מֵאָדָם אֶחָד, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם שָׁמַע אוֹתָן מִכַּמָּה בְּנֵי אָדָם תְּקִיעָה מִזֶּה וּתְרוּעָה מִזֶּה וּתְקִיעָה מִזֶּה וְכֵן עַד סוֹף כָּל הַקּו

Tap to expand

וְזֶה בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קוֹלוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר, שֶׁעִקָּרָם הֵם תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, רַק שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, נִסְתַּפְּקוּ בְּקוֹל הַתְּרוּעָה וְכוּ' וְעַל-כֵּן תִּקְּנ

Tap to expand

וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בָּזֶה שֶׁכָּל אֶחָד טוֹרֵחַ וּמִתְיַגֵּעַ לָבֹא לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יו

Tap to expand

כִּי עִקַּר הָעֲבֵרָה עַל-יְדֵי נְפִילַת חִתּוּךְ הַיָּדַיִם, דְּהַיְנוּ הַיּוּדִי"ן הַנַּ"ל. בִּבְחִינַת הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם

Tap to expand

כאשר צוה וגו׳. כולו מיותר. ובא ללמד דאע״ג שהיו כמה ראשים בלי שום שנוי מאז שהיו מנין הראשון. ולא הי׳ צריך למלאות החשבון ולמנות מחדש. מכ״מ אחר שצוה ה׳ את משה משום הטעם של החסרון כמש״כ. נעשה מצות עשה אפי

Tap to expand

ובאיזה מקום מתריעין? כפי המבואר בגמרא (טז ב) בהשש ברכות שמוסיפין בתעניות האחרונות של גשמים. וכן על כל הצרות מוסיפין שש ברכות אלו, כמו שכתב הטור בריש סימן תקעט, וזה לשונו: כל יום ויום משבע תעניות האחרו

Tap to expand

ולכן מפני ספיקות אלו – תקנו לתקן כל הספיקות, והיינו: בכל תרועה לתקוע שברים תרועה ביחד, ושברים בפני עצמו, ותרועה בפני עצמה, ובכל אחד מהם פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה. ונמצא שתחת שלש קולות – תקיעה תרועה תק

Tap to expand

ואחר כך מחזיר שליח הציבור התפילה, ותוקעין על סדר הברכות. ואף על גב דמדין תורה אין התקיעות עניין להברכות, ומצוה בפני עצמה הוא, וגם הברכות אינן מן התורה; מכל מקום כשתקנו חכמים הברכות – תקנו שיתקעו בהם,

Tap to expand

כה אמר ה' התבוננו פי' מהפרש השנים הקודמות וקראו למקוננות ותבואנה ואל החכמות שלחו ותבואנה ותמהרנה ותשאנה עלינו נהי ותורדנה ענינו דמעה ועפעפינו יזלו מים כי קול נהי נשמע מציון משכינתא קדישא דאתקריאת ציו

Tap to expand