Tohu (Chaos/Primordial Realm)
תוהוThe primordial world of unbalanced, powerful lights in unstable vessels that preceded the world of Tikkun.
Tohu—the primordial realm of unbalanced, intensely powerful lights contained in fragile vessels—emerges in the Zohar (circa 1100 CE) as a cosmological necessity requiring divine destruction and reconstruction. The Zohar's foundational treatment identifies Tohu with the pre-creation worlds that God "created and destroyed," employing biblical typology by linking the concept to Genesis's description of formless earth and the mythic Edomite kings who "died" and were superseded. This framework establishes Tohu not as mere absence but as an active, unsustainable configuration of divine force that necessitated the catastrophic shattering of vessels (Shevirat HaKelim) and subsequent cosmic restoration (Tikkun). Chaim Vital's Sefer Etz Chaim (1570 CE) systematizes this Zoharic vision into precise metaphysical architecture, providing elaborate technical explanations distinguishing Tohu as formless primordial matter from Bohu as matter receiving structure. Vital's treatment emphasizes the "ten points" (nekudim) that populated this realm before their fragmentation, grounding mystical cosmology in detailed hierarchical anatomy.
By the eighteenth century, Moses Chaim Luzzatto's Kalach Pitchei Chokhmah (1730 CE) represents the concept's fullest elaboration and most extensive application, treating Tohu as the interpretive center for understanding mystical anthropology, ethical development, and divine emanation. Luzzatto substantially reframes Tohu not merely as a failed cosmic phase but as an ongoing principle relevant to spiritual rectification, thereby extending its significance beyond mythic prehistory into lived Kabbalah. Later figures—Chaim of Volozhin and Shneur Zalman—minimize doctrinal innovation regarding Tohu, suggesting the concept had crystallized into established teaching requiring only occasional application rather than fundamental reconceptualization.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשָׁמַעְנָא לְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא דְּאָמַר הָכִי, דְּמִלָּה סְתִימָאָה אִיהוּ בָּרָא סָגִיר וְלָא פָתַח. וּבְעוֹד דְּהֲוָה סָגִיר בְּמִלָּה דְבָרָא, עָלְמָא לָא הֲוֵי וְלָא אִתְקְיַּים, וְהֲוָה חָפֵי עַל כֹּלָּא תֹּה"וּ, וְכַד שָׁלְטָא הַאי תֹּה"וּ, עָלְמָא לָא הֲוָה, וְלָא אִתְקְיַּים.
The passage explicitly discusses 'tohu' (תהו) as a primordial state of chaos that prevailed before creation, stating that 'when tohu ruled, the world did not exist and was not established' — making it the central topic of the passage.
Where Zohar applies Tohu (Chaos/Primordial Realm), Chaim Vital explains it.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
ביאור מציאת המלכים שמתו מה ענינם וגם מציאות נקודות הראשונים שהיו קודם האצילות. דע כי הלא קודם מציאת התיקון של האצילות יצאו י' נקודות וכולם כלולים בכח נקודה א' והוא מציאת הכתר באופן שכל י' היו בסוד הכתר נכללין בה וז"ס עקודים נקודים וברודים כי תחילת הכל היו עקודים מקושרים זב"ז והכל בסוד הכתר אח"כ יצאו כולם יחד מהנקודה ראשונה ואז נתהוו י' נקודות כל א' נקודה בפ"ע וז"ס נקודים באופן שלא היו מחוברים הי' נקודות רק בהיותן בכתר אך אח"כ יצאו כולם כא' ונתהוו אלו י' נקודות כל א' בפ"ע וכאשר נתקן רישא דעתיק אז נקרא ברודים כאשר נבאר בע"ה. ואמנם י' נקודות אלו היו זעג"ז ואורך שיעור קומתן היה כמו עתה אורך אצילות ושיעור קומתו כי עד מקום אשר הגיעו אותן הנקודות עד שם היה בחי' [נ"א הוא עתה] עולם האצילות ומשם ולמטה עולם הבריאה. ודע כי י' נקודות אלו יצאו בסוד עצמות וכלים וסוד הכלי שלהם הם סוד שכ"ה ניצוצין כנזכר פ' פנחס רנ"ח שהם שרשי הדינין ואמנם אין שכ"ה ניצוצין אלו כלים רק אל ז' נקודות האחרונים והם סוד ז"פ אדם שהם גימטריא שט"ו ועם ה"ג הרי ש"ך ונודע שה"ג הם כפולים לכן הם שכ"ה אך הג' כלים הראשונים אינם מאלו הש"ך ניצוצין ואמנם אור אלו י' נקודים היה רב מאד וגם נתוסף בהם אור העליון ולא היה בהם כח לקבל ואז אותן הכלים מתו פי' ירדו למטה במקום שהוא עתה בריאה וירידה זו היתה מיתתן ואמנם אין זה רק בז' נקודות תתאין כי ג"ר היה כח בכלים שלהם לקבל אור שלהם ולא מתו אך הז' כלים של ז' תתאין הם אשר מתו וירדו במקום שהוא עתה בריאה וזהו מיתתן ואמנם זמן מיתתן היה כאשר יצאו בסוד נקודים כי כאשר יצאו מסוד עקודים שהוא היותן יחד בכתר נכללין ומשם יצאו ונחלקו לי' נקודין אז היה יציאתן ומתים תכף כמ"ש באדרא כהני זיקין דאכתש אומנא בפרזלא ונפקי זיקין ודעכין לאלתר. והנה הז' אורות אלו של הז' נקודות תתאין נשארו שם במקומן בלי לבוש והג' נקודות עלאין נשארו האורות בתוך כליהם ולא מתו ועתה נבאר מציאת תיקון האצילות איך נתהוה הנה הג' ראשונות כבר נתבאר שכליהם לא ירדו והנה מסוד הכלים של הג' נקודות אלו נעשה מהם רישא חדא ובתוכו ג' מוחין וזהו נקרא רישא דל"א ונקרא רישא דעתיק יומין הרי שג' נקודות הראשונים מן הי' נקודות הם סוד רישא דל"א והנה ג' אורות שבתוך אלו הנקודות הראשונים הם מתפשטין ומוציאין עד חשבון י' והם בחי' י"ס דעתיק והנה הז' נקודות הנשארים מן הי' נקודות הראשונים הם סוד א"א או"א זו"נ כמ"ש בע"ה והענין כי בג"ר אין בהם רק בחי' ע"י לבד אך מהז' ולמטה שם יש כח א"א ואו"א וזו"נ הכל מעורבין יחד וכולל ביחד בכל נקודה מהז' וגם כח הע"י מעורב בהם כי כל דבר תחתון יש בו כח עליון בהכרח המתפשט בו ואמנם עתיק יורד בכולם ומתפשט ומתערב בהם אך כח התחתונים אינו מוכרח שיהיה בעליונים לכן הג"ר אין בהם רק סוד עתיק לבד והנה עד"ז הוא בז' כלים תחתונים כי יש בהם בחי' כלים דעתיק א"א או"א זו"נ והכל מעורב ביחד. ועתה נבין דרושינו כי הכלים ירדו למטה בעולם הבריאה אך האורות נשארו למעלה במקומם בלתי לבוש והנה כאשר הגדילו הג' נקודות ראשונות ונעשו בסוד י' הנה הג' מהם כבר היו תחלה במקומן אך הז' לבד הם באים בסוד תוס' ואז כאשר באו אלו ז"ת דעתיק בסוד תוס' אח"כ אז ברדתן היו דוחין את הז' נקודות הראשונות העומדין בלתי לבוש ונשארו במקומם ונמצא שהז"ת דעתיק לקחו מקום של אותן הז' נקודות הראשונות ובזה תבין כי שיעור קומת ע"י הוא כל האצילות כולו ואמנם כאשר היו דוחין אותן הז' נקודות ודאי שלא דחו אותן למטה שהרי ביארנו לעיל שאין מיתה רק בכלים והוא סוד הירידה א"כ האורות שלא מתו לא ירדו רק מה שאמרנו שדחאום פי' לצדדין פי' שהיה נכנס הנקודה דעתיק בתוך נקודה א' של אותן הז' נקודות בסוד פנימותן ואז היתה נשארת אותה הנקודה הא' בסוד לבוש אליה וכן היה בכל ז' הנקודות כי ירדו הז"ת דעתיק ונתלבשו בז' נקודות הראשונות ואורות הז' הנקודות הראשונות נשארו מקיפים וסובבים אותן בסוד מלבושים כמ"ש וזהו הדחיי' שהיו דוחין אותן הרי ביארנו פנימית ועצמות העתיק איך נעשו הי' שלו:
The passage extensively discusses the ten nekudot (points) that existed before tikkun, their emergence, fragmentation, and the death/falling of the seven lower vessels — the classic description of the world of Tohu and Shevirat HaKelim.
Where Chaim Vital explains Tohu (Chaos/Primordial Realm), Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) applies it.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
עכשיו מתחיל עולם הנקודים והוא עולם התוהו, זה ראוי להתבאר תחלה אחר הקודם לו, כי זה הוא האור היוצא אחר האורות שזכרנו למעלה:
The text explicitly identifies 'olam ha-nekudim' as 'olam ha-tohu' (עולם התוהו), and states this requires explanation after what preceded it, making Tohu the central topic.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
ולכן מעת הבריאה שהיתה התורה גנוזה עדיין במקור שרשה הנעלם מכל העולמות עליונים. ומרחוק לבד האירה לכל העולמות להחיותם ולקיימם. ולא נשתלשלה עצמותה ממש למטה לזה העולם שיעסקו בה קבוצי מטה. עדיין היו העולמות רופפים ורותתים ולא היו על מכונם האמתי. וקראום רז״ל שני אלפים תהו. והיו תלוים ועומדים עד עת מ״ת. כידוע מאמרם ז״ל (שבת פ״ח א') שהתנה הקב״ה עם מע״ב אם מקבלין ישראל וכו' ואם לאו וכו'. וכ״ה בשמות רבה פמ״ז ודברים רבה ספ״ח ובריש התנחומא. וברבה שה״ש דמיתיך רעיתי רבנן אמרי רעיתי דעולמי שקבלו תורתי שאלו לא קבלו הייתי מחזיר את עולמי לתו״ב דאר״ח בשם ר״א כתיב נמוגים ארץ כו' אנכי תכנתי עמודים סלה אלולי ישראל שעמדו על הר סיני כו' ומי בסס העולם אנכי כו' בזכות אנכי ה' אלהיך תכנתי עמודיה סלה.
The passage explicitly references 'שני אלפים תהו' (two thousand years of Tohu) as the period when worlds lacked stable grounding, applying the concept of Tohu to describe the pre-Sinaitic cosmic condition.
Where Chaim of Volozhin applies Tohu (Chaos/Primordial Realm), Shneur Zalman of Liadi explains it.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
אָכֵן, בִּשְׂרֵפַת הַפָּרָה אֲדוּמָּה, הִנֵּה עַל־יְדֵי הַשְׁלָכַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וְכוּ׳ וּנְתִינַת מַיִם חַיִּים אֶל הָאֵפֶר – נִקְרָא בְּשֵׁם ״קִידּוּשׁ מֵי חַטָּאת״ בַּמִּשְׁנָה, וְהִיא בְּחִינַת ״קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן״, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״טַלָּא דִבְדוּלְחָא״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת ״חָכְמָה עִילָּאָה״ וּ״מוֹחָא סְתִימָאָה״ דַ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״, וַעֲלָהּ אִיתְמַר בְּדוּכְתֵּי טוּבָא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: ״בְּחָכְמָה אִתְבְּרִירוּ״, וְ״אִתְהַפְּכָא חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא״, דְּהַיְינוּ עוֹלַם הַתִּיקּוּן, שֶׁנִּתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי ״מוֹחָא סְתִימָאָה״ דַ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״, מֵעוֹלַם הַתֹּהוּ וּשְׁבִירַת הַכֵּלִים, שֶׁנָּפְלוּ בִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה וְכוּ׳, כַּנּוֹדָע. וְלָזֹאת – מְטַהֶרֶת טוּמְאַת הַמֵּת, אַף שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת וְכוּ׳, וּלְמַטָּה מַּטָּה מִנּוֹגַהּ:
'Olam haTohu' is directly named as the source of the fallen sparks that needed rectification, contrasted with the world of Tikkun.
Connections
Top Passages(20)
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
ביאור מציאת המלכים שמתו מה ענינם וגם מציאות נקודות הראשונים שהיו קודם האצילות. דע כי הלא קודם מציאת התיקון של האצילות יצאו י' נקודות וכולם כלולים בכח נקודה א' והוא מציאת הכתר באופן שכל י' היו בסוד הכת
Tap to expand
Zohar
וְאִית מָאן דְּאָמַר דְסָלִיק בְּמַחְשַׁבְתֵּיהּ לְמִבְנִי עָלְמִין וּלְהַחָרִיבָן. וְאָמַר דֵין מְהַנְיָין לִי וְדֵין לָא מְהַנְיָין לִי. אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוֹן אֶת הַשָׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ מְהַ
Tap to expand
Zohar
ספר הבהיר אָמַר רִבִּי בְּרָכְיָה מַאי דִּכְתִיב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, מַאי מַשְׁמַע הָיְתָה, שֶׁכְּבָר הָיְתָה. וּמָאי תֹהוּ, דָבָר הַמָתְּהֵא אֶת בְּנֵי אָדָם. וּמָאי בֹּהוֹ, דָבָר שֶׁיְּשׁ בּוֹ
Tap to expand
Zohar
וּמְנַלָן דְּבֹּהוֹ שָׁלוֹם, דִכְתִיב (ישעיהו מ״ה:ז׳) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, הָא כֵּיצָד רָע מִתֹּהוּ וְשָׁלוֹם מִבֹּהוֹ, בָּרָא תֹּהוּ וְשָׂם מְקוֹמוֹ בַּרָע, שֶׁנֶּאֱמַר עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹ
Tap to expand
Zohar
וּמָאן גָּרִים לֵיהּ (לה) הַאי אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קוֹדֶם דְּבָּרָא עַלְמָא הֲוָה סָתִים יהו"ה לְבָתַר אִתְפַּשְׁטַת ה' לְתַתָּא וְאִתְּמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וָבֹהוּ וְרָזָא דְ
Tap to expand
Zohar
פָּתַח וְאָמַר הַהוּא יוּדָאי (בראשית א׳:ב׳) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ'. מַאן אָרֶץ, הַהִיא דְאִשְׁתְמוֹדַע עִילָאָה וְתַּתָּאָה. הָיְתָה תֹהוּ, מַאי תֹהוּ. דָא קַו יָרוֹק דְאַקִיף כָּל עַ
Tap to expand
Zohar
הַשְׁתָּא אִית לְמִנְדַע. תֹהוּ דְּאִיהוּ קַו יָרוֹק, מַאן הֲוָה (הוא) קַו יָרוֹק, אֶלָּא אַשְׁכְּחָן בְּסִפְרָא דְּאַסְיָא דְקַרְטִינָאָה וְיוֹדָאן דְקֵסָרֵי שְׁמֵיהּ, וְקָרָאן שְׁמֵיהּ אַסְיָא קַרְט
Tap to expand
Zohar
אֵלֶּה תּ'וֹלְדוֹת הַ'שָּׁמַיִם וְ'הָאָרֶץ (ר"ת תה"ו) הָא אוּקְמוּהָ כָּל אֲתַר דִּכְתִיב אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאִלֵּין תּוֹלָדִין דְּתֹהוּ דְּאִתְרְמִיזוּ בַּקְּרָא תִּנְיָינָא וְהָאָרֶץ
Tap to expand
Zohar
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וָבֹהוּ וְגו', הָיְתָה (ל"ט ב) דַיְיקָא מִקַּדְמַת דְּנָא, תַּלְגָא גּוֹ מַיָיא. נַפְקָא מִנָּהּ זוּהֲמָא בְּהַהוּא חֵילָא דְּתַלְגָא בְּמַיָּיא, וְאַקִּישׁ בָּהּ אֶשָׁא תַּקּ
Tap to expand
Zohar
תֹּה"וּ אֲתַר דְּלֵית בֵּיהּ גּוָֹון וְלֹא דִּיּוֹקְנָא וְלָא אִתְכְּלִיל בְּרָזָא דְּדִיּוֹקְנָא. הַשְׁתָּא אִיהוּ בְּדִיּוּקְנָא כַּד מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ לֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא כְּלָל. לְכֹלָּא אִ
Tap to expand
Zohar
תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין עַד לָא זַמִּין תִּקּוּנוֹי, בָּאנֵי מַלְכִין, כָּנֵס מַלְכִין, (נ"א (קכ"ח) גליף מלכין) וּמְשַׁעֵר מַלְכִין, וְלָא הֲווֹ מִתְקַיְּימֵּי, עַד
Tap to expand
Zohar
מְנָלָן. מֵעַתִּיק יוֹמִין. דְּעַד לָא אִתְתָּקַּן הוּא בְּתִקּוּנוֹי, לָא אִתְתְּקָּנוּ כָּל אִינּוּן דְּבָעוּ לְאִתְתַּקְּנָא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין אִתְחֲרָבוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ל״ו:ל״ב)
Tap to expand
Zohar
תָּאנָא, עַד לָא זַמִּין תִּקּוּנוֹי דְּמַלְכָּא, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, בָּנָה עָלְמִין, וְאַתְקִין תִּקּוּנִין לְאִתְקַיְּימָא. הַהוּא נוּקְבָּא לָא אִתְבַּסְמָא, וְלָא אִתְקְיָימוּ, עַד דְּנָחִית
Tap to expand
Zohar
פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב, (בראשית ל״ו:ל״א) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים מ״ח:ה׳) כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּיו. נוֹעֲדוּ, בְּאָן
Tap to expand
Zohar
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשָׁמַעְנָא לְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא דְּאָמַר הָכִי, דְּמִלָּה סְתִימָאָה אִיהוּ בָּרָא סָגִיר וְלָא פָתַח. וּבְעוֹד דְּהֲוָה סָגִיר בְּמִלָּה דְבָרָא, עָלְמָא
Tap to expand
Zohar
ספרא דצניעותא פרקא קדמאה תָּאנָא. סִפְרָא דְּצְנִיעוּתָא, סִפְרָא, דְּשָׁקִיל (רל"ה ע"א) בְּמַתְקְלָא. (תאנא) דְּעַד דְּלָא הֲוָה מַתְקְלָא, לָא הֲווֹ מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין, וּמַלְכִין קַדְ
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
עולם הגלגלים הוא י' גלגלים הנקרא שמים וד' יסודות הנקרא ארץ ויש לשניהן חומר וצורה ר"ל גוף ונפש וחומר של שניהן הוא פשוט לבדו ואינו מורכב מכולם יחד אלא חומר כל יסוד או גלגל הוא פשוט לבדו ושני חומרים הנזכ
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
ונחזור לבאר סדר יציאת ז' מלכים אלו מתוך הבינה ואיך נשברו הנה ראשונה יצאו כולם מתוך הבינה והיו כלולים באור הדעת ונכנסו עמו בכלי שלו. והנה נודע כי ו' (נ"א ז') מלכים אלו הם בחי' ו"ק דז"א וכל א' אינו גדול
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ופירוש הענין זה הוא, כי בשלמא שאר ההדרגות שקודם עולם הנקודים, נוכל לקרוא אותם הדרגות ממש לעולם האצילות, כי הרי יש להם מהות מה שיש להם תמיד. וכשנבחין אותו - נמצאהו מהות אחד מתקרב לענין דמות אדם של האצי
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
דהיינו שהאורות ההם היו עומדים להוציא הרע, כי כבר הגיע ההעלם למדרגה זאת שאפשר לצאת הרע משם. והנה אין זאת הכוונה בדמות האדם - שיהיו אורותיו מוציאים הרע, אדרבא, שיהיו טהורים ומתוקנים כדלקמן. ואז זה מה שע
Tap to expand