Ahavat Yisrael (Love of Fellow Jews)

לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃

Tap to expand

ד"א כולכם ערבים זה בזה, אפי' צדיק אחד ביניכם, כולכם עומדין בזכותו, ולא אתם בלבד, אלא כל העולם כולו, שנאמר וצדיק יסוד עולם (משלי י כה), וכשאחד חוטא כל הדור לוקה, וכן אתה מוצא בעכן, הלא עכן בן זרח מעל [

Tap to expand

[ה] "וכשלו איש באחיו" – אינו אומר "איש באחיו" אלא בעון אחיו; מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה.

Tap to expand

וְלָא? וְהָכְתִיב: ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״ – אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.

Tap to expand

וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – מִכׇּל הָעוֹלָם לָא?! וְהָכְתִיב: ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״ – אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו; מְלַמֵּד שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה!

Tap to expand

רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁמִּנִּיתִי לָכֶם רָאשִׁים זְקֵנִים וְשׁוֹטְרִים, כֻּלְּכֶם שָׁוִין לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, כֻּלְּכֶם עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. אֲ

Tap to expand

והבא להוציא אחרים ידי חובתם. באגדה והלל וסדר ברכת מצה ומרור: יקדש וישתה כוס ראשון. ויטבול טיבול ירק הראשון. ויאמר האגדה. וישתה כוס שני ויפרוס פרוסת ברכת מצה. המוציא. ועל אכילת מצה. ויאכל. ויברך על מרו

Tap to expand

יפתח הגלעדי נדר דבר שלא כהוגן להעלות בתו על גבי המזבח נתקבצו אליו אנשי אפרים לעשות עמו מריבה גדולה, היה לפנחס שיאמר להם להתיר את נדרו לא באתם אלא לעשות מריבה באתם אלא הוא לא מיחה בבני אפרים והוא לא הת

Tap to expand

תָּנוּ רַבָּנָן "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, אִם לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יוּמְתוּ אָבוֹת בַּעֲוֹן בָּנִים וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (שם) "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמ

Tap to expand

דָּבָר אַחֵר "אַתֶּם נִצָּבִים" אֵימָתַי כְּשֶׁתִּהְיוּ אֲגֻדָּה אַחַת. הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נוֹטֵל אֲגֻדָּה אַחַת שֶׁל קָנִים בְּבַת אַחַת שֶׁמָּא יָכוֹל לְשָׁבְרָם, וְאִלּו

Tap to expand

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ו, ב), אֵלּוּ הַנּוֹדְרִים בְּנָזִיר, (במדבר ו, ב): וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ שֶׁלֹא יַנִּיחוּ לְנָזִיר לַעֲבֹר עַל נְזִירוּתוֹ, שֶׁאִ

Tap to expand

הוכח (א) תוכיח את עמיתך הרוא׳ את חברו שחטא או שהלך בדרך לא טוב חייב להוכיחו שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך ודרשו רבו׳ מריבוי תוכיח אפילו תלמיד לרב ובמקום אחר מרבה מתוכיח אפילו מאה פעמים ואפילו לא קיבל ועיק

Tap to expand

ואני אומר כי לשון הירושלמי [דלעיל ועיין בתוספות שם בד״ה תשעה דף מ״ט] מסייעו דקאמר הך מתני׳ כרשב״ג דמזמנין מכלל דחכמי׳ חולקין עליו׳ גרסינן בראש השנה [דף כ״ט ועיין בפי׳ רש״י דפ׳ בכל מערבין (עירובין דף מ

Tap to expand

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (ויקרא י"ט:י"ז). הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה שֶׁלֹּא נִשָּׂא חֵטְא בְּחֵטְא חֲבֵרֵנוּ בְּהִמָנְעֵנוּ מֵהוֹכִיחַ אוֹתָם. וְאִם אִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא. בְּ

Tap to expand

גזבר המלך שהיה גובה את המס והיה שם אדם בטל ושאינו מתעסק בישובו של עולם ואין לו ריוח בכלום והוא הנקרא פרדכת והוא נוטריקון כלומר פוריא דוכתיה כלומר שאינו עושה כלום אלא ששוכב על מטתו והניחו הגזבר אם היה

Tap to expand

דייני ישראל וחכמיהם ומנהיגיהם צריכים הם לפשפש תמיד ולחזר ולחקור על מעשה בני עירם ואין להם התנצלות כשיעשו הראוי על הנגלה הבא לידם אלא צריכים לחקור ולרגל אחר הנסתרות כפי יכלתם וכל שמתרשלים בכך הרי הכל נ

Tap to expand

וכלל הדברים תורה ויראת חטא ערבים זה בזה וכל אחד צריך לחבירו שהתורה מלמדתו המצוה ויראת חטא מונעתו מן העבירה וכל שלא למד תורה ומשתדל להיות אחרים לומדים על ידו חולק בשכר ולא עוד אלא שהתורה נקראת על שמו כ

Tap to expand

כשהיו מברכין כנגד הר גריזים או מקללים כנגד הר עיבל בכל דבר ודבר היו מברכין דרך כלל ומקללין דרך כלל ואחר כך היו מברכין ארבעה פעמים על אותה מצוה בפרט ומקללין כנגדה ארבעה בפרט על העמידה ועל הלמוד לבניו ו

Tap to expand

ויאיימו עליו קודם שישביעוהו ואומרים לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא ובכל עבירות שבתורה נאמר בהם ונקה וכאן נאמר לא ינקה וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכא

Tap to expand

א"ל רבי ומאי שנא, אל"ב דע לך שכוחות החיצונים מסבבים היסוד וגם העטרה לקבל מהודם ומהדרם וביותר ביסוד והם השערות הנמצאות סביב הערלה ואם אין האדם מוכתר בדוגמא העליונה אינו מצטרף בדברים הצריכים עשרה, אך ב

Tap to expand