Hamtakat HaDinim (Sweetening of the Judgments)

כיון דאסתכל שלמה בהאי שהם שני מיני זהב ושניהם מכח העפר והזכר אינו אלא מחתים צורה בו ואמר הכל היה מן העפר והשמש מוצא בו הכנה ומחתים בכח העפר צורת הזהב דהיינו מתיקות הדינים שבח ואכריז וגומר דברי שלמה מז

Tap to expand

דיתיב על כורסייא. הכוונ' לומר שמגיע עד (בתי) [בחי'] הפנים היושבים על כורסייא דשביבין לאכפייא לון דהיינו המתקת הדינים בשורשם:

Tap to expand

נטל פטרונה וכו'. עד עתה היתה המתקת הדינים בחצריהם ובטירותם ובמקורותיהם דהיינו הרחקת הנזק עתה להקרבת התועלת נטיל פטרונא דהיינו הת"ת שישב על כסא דין כנז' ויתיב בכורסייא דוותרנותא לשלח מזון ופרנסה לעולמו

Tap to expand

לא דמי וגו' ואע"פ שאברהם נולד שלא בקדושה עכ"ז קודם המילה כבר פסק זוהמתו באור כשדים ובכמה נסיונות והיה אוהבו של הקב"ה ולזה במילה נכנס במדרגה עליונה בעליית עם בני ישראל. נטעתיך שורק ביסוד זרע אמת מהת"ת

Tap to expand

הנה גי"ק קבלתי. וראיתי ראיה אחת בשתי שורות העליונות, ושם נאמר שרומ"כ [=שרום מעלת כבודו] אומר כאילו מוכרח להתענות. ותרגז בטני מקול הקורא והנני מוסיף בגזירת עירין, ובצירוף קב"ה ושכינתיה לבל יכניס עצמו ח

Tap to expand

ויביאו את המשכן אל משה (שמות לט, לג) הה"ד עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון שכל שכרן של צדיקים מתוקן לעולם הבא הוי ותשחק ליום אחרון (שמו"ר נב) ויובן ע"פ מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שם נא) אלה פקודי ה

Tap to expand

יעקב אבינו לא מת (תענית ה ב) ואמר מורי זללה"ה שיעקב לא היה בשבירה דמאן דנחית מדרגיה קרי ביה וימת והוא תיקון הכל והענין בביאור הוא כי ידוע כי יעקב סוד התורה וכתיב (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה שאין בה שב

Tap to expand

והנה קודם שבא אברהם אבינו ע״ה שהוא התחלת שני אלפים תורה כנודע היו שני אלפים תהו כמו שכתוב (בראשית ב׳, ד׳) אלה תולדות השמים והארץ ראשי תיבות תה״ו ואחר רמז שני אלפים תהו נאמר בהבראם אותיות באברהם ללמד ש

Tap to expand

וזהו ויפגע במקום אין פגיעה אלא תפלה שבמקום שהוא שם בנפילתו למקום הדינים יתחיל להפגיע ולהתפלל עם דעת באהבה ויראה באותיות התורה ועל ידי זה יתאחדו גם אותיות הנפולין של מקום הדינין שהיו בסוד הסתרת פנים כמ

Tap to expand

עוד ירמוז אחת בשנה כי ידוע אורייתא וקב"ה וישראל כולהו חד כי האדם הוא הקב"ה בחי' שם הוי"ה ב"ה במילוי מ"ה מספר אדם ואורייתא היא ברמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות ל"ת ומשם נמשך האדם דלתתא בבחי' רמ"ח אברים ושס"ה

Tap to expand

והנה ידוע כי שורש המתקת הדינים הם בחג הסוכות ע"י החסדים כידוע וזהו ולקחתם לכם פרי עץ הדר וכו' ושמחתם לפני ה' אלקיכם ולפי דרכינו כי הכל נרמז בחג הפסח בשנה ובנפש כנ"ל והיכן נרמז בכאן בחי' החסדים מן האתר

Tap to expand

או יאמר ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל ולבאר זה נקדים לבאר פסוק ביחזקאל והיה מעיין יוצא מבית ה' וכו' ועל שפתו יעלה עץ מזה ומזה והיה פריו למאכל ועליהו לתרופה י"ל בזה שורש הדברים הוא כי בית נ

Tap to expand

צרור את המדינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי וכו': י"ל בזה בדרך רמז כי ידוע המתקת הדינים הוא בשורשם פי' כי כל בחי' דין הוא מחמת ירידת הדבר ובהעלותו לשורשו

Tap to expand

מי שם פה לאדם צריך להבין דהיה די לומר מי שם פה אדם או יותר היה צודק לומר מי שם לאדם פה וי"ל לפי ענ"ד שיש בזה רמז נפלא דבר עמוק כי ידוע מלכות נקרא פה שהוא סוד הדיבור והתגלות המחשבה ע"י הדיבור וכשחלילה

Tap to expand

עוד י"ל ע"ד הנ"ל כי קודם לזה כתיב ויהי איש מצליח וי"ל הפירוש כי בכל דבר שהיה רואה היה מצליח לשון בוקע כמו וצלחו את הירדן פירוש כי בכל דבר יש קליפה קודם לפרי והקליפה הוא המסבב ומלביש את הפרי והיה מסתכל

Tap to expand

וע"פ דברינו אלה נוכל לרמז ג"כ מה שאמרו בגמ' שם מאי עביד לי' אמר אביי שאיף לי' משחא ומלי לי' כוחלא. והאידנא דחיישינן לכשפים מאי. א"ר פפא שאיף לי' מאותו המין ע"כ. ובודאי מהראוי לשום לב להבין דברי חכמים

Tap to expand

אחז"ל בריש כל אסוון אנא חמר. וי"ל כי כוונו חז"ל בזה לסוד עמוק ונפלא. כי נודע שיי"ן הוא בחי' גבורות. אולם שורש שורשו בא מבחי' חסדים אורות זכים ומצוחצחים. ולזה הסוד יי"ן מספרו שבעי"ם בסוד שבעים זקנים וס

Tap to expand

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה גו'. במדרש הה"ד מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. ובהעיר לב ושום שכל. י"ל דהנה ידוע מאחז"ל. ואלו צדיק ורשע לא קאמר. אע"פ שהקב"ה יודע הכל במחשבה אעפ"כ אינו מביא אותו המחשבה א

Tap to expand

ויהי בעת ההוא גו' ופיכל גו' השבעה לי וגו'. יש לרמז בפ' זו סודות נפלאים. ויבואר בזה ג"כ מ"ש מקודם לבדהן. היינו ה' קודם לנו"ן. והנו"ן הוא פשוטה. ואח"כ כתיב לבדנ"ה בנו"ן כפופה. והיא קודמת. לה'. ובהעיר לב

Tap to expand

או יאמר "ויגש "אליו "יהודה גו'. ר"ת גימ' טו"ב. ואיהו מנין שם הק' אהי"ה. היוצא מפסוק מר"ת של א"ת השמי"ם ו"את ה"ארץ דאיהו גושפנקא דמלכא דבה חתים קוב"ה שמיא וארעא. והוא שם הדעת עליון הק'. שמשם יוצאים הח'

Tap to expand