Lefum Tza'ara Agra (The Reward Is Proportional to the Effort)
Ben Hei Hei's maxim that reward is according to the toil — a foundational mussar principle on the value of struggle in divine service.
Ben Hei Hei's maxim that reward is according to the toil — a foundational mussar principle on the value of struggle in divine service.
How it traveled
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490foundational
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775foundational
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780foundational
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825foundational
- Beit Yaakov on TorahIzhbitz (Izbica) · 1830foundational
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840foundational
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · 1859foundational
- Tiferet YosefRadzin (Radzyń Podlaski) · 1885foundational
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894foundational
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925foundational
Key passages(20)
הוא היה אומר אם אני כאן הכל כאן אם אני לית כאן מאן כאן הופכה והופך [בה דכולא בה] ולכולהון לפום צערא אגרא:
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
חמשה קניינין קנה הק' בעולמו, אילו הן, תורה קניין אחד. שמים וארץ קניין אחד אברהם קניין אחד, ישראל קניין אחד, בית המקדש קניין אחד, תורה קניין אחד מניין, שנאמר י"י קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז: שמים וא
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
חמישה קניינין. כת' ברוב מחזורים. וראיתי מדרשו של ר' שמעון קרא בספר משלי. שמוצא קניינו של אברהם אבינו. מדכת' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. אל תיקרי בהבראם. אלא באברהם. זהו שאמר הכת' ברוך אברם לאל עליו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ובספר הבהיר כל הרוחות סתומות חוץ מפאת צפון שהיא פתוחה לטוב ורע. לטוב והא כתיב והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת (יחזקאל א ד') ואין אש אלא חרון אף דכתיב ותצא אש מלפני יי'. אמר להם לא קשיא
Tap to expand
וְכַד אַקְדִּים תּוֹרָה לְמִצְוָה, אוֹ חָכְמָה לְיִרְאָה. אִתְהַפָּךְ שְׁמֵיהּ עָלֵיהּ לְנוּקְבָּא, מִדַּת הַדִין, כְּגַוְונָא דָּא הוה"י. דְּאִתְהַפָּךְ לֵיהּ כֹּלָּא לְדִינָא, וְקָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ויש שהן פטורין לעולם בכל המצות כגון חרש שוטה וקטן ויש שהן פטורין לפי שעה כגון החולה והעוסק במצות והסומא. החולה שאינו יכול לכוין את דעתו פטור מן המצות הצריכות כוונה, ואם הכביד עליו חוליו לפי כובד חוליו
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
ולענין קדוש היום. אם לא תמצא יין אדום אם תקדש ביין חוור או לא לפי שהרמב"ן ז"ל הוא אוסר זה. אני חושב ששאלתך אינה על קדוש של שעת סעודה שהרי אפשר בפת. ובארבע כוסו' אפשר ביין של צמוקי'. ואם הוא טורח לדרוך
Tap to expand
Magen Avot on Avot · Shimon ben Tzemach Duran · 1390 CE
בן הא הא אומר. בא להשלים דברי בן בג בג שאם תיגע בתורה יש לך שכר שלא תאמר הריני יודע כל התורה ולמה אני עמל בה יותר ועל כן אמר כי לפי הצער הגדול יהיה השכר גדול. ובאבות דרבי נתן שנו משל לשוכר סוס למקום ק
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
וגרסי' במ' שוטה בפרק עגלה ערופה, אמר ר' יהושע בר חייא, כל העוסק בתורה מתוך דוחק תפלתו נשמעת לפני הב"ה, שנא' (ישעיהו ל, יט) כי עם בציון ישב בירושלם בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשומעתו ענך, וכתי' בת
Tap to expand
*תוכן דברי הרב ז"ל הוא, הנה כבר ידוע משערים הקודמיה, ואף כי משער ס"ז כי העולם בכללו אשר עליו האציל הי"ת מכבודו ג' ענינים, מציאות, קיום, ושלימות, נחלק לשלש מחלקות, העולם העליון הכולל השכלים הנבדלים אשר
Tap to expand
והנה אחר שכתבנו כל זה נתבאר שאין לאנשים תועי רוח ונלוזים במעגלותם שום תקוה כ"א בהפוך עיניהם ממגמתם הרעה ולהכין להם דרך אשר ייטב להם מכל אלה דרכי התשובה. אמנם כאשר תזדמן להם שום דרך מהם מה טוב חלקם ומה
Tap to expand
אמנם חכמי התורה לא יכחישו בשלימות הישר מצד מעלת טבעו מעצמו אמנם יאמינו שמצד ייעודי התורה האלהית ושכר מצותיה חוייב לקבוע שכר רצוני לכל איש מהאנשים לפי טרחו ומשאו וצערו במעשה המצוה ההיא. הגע עצמך שאחד ב
Tap to expand
וידבר ה' אל משה (א) יראה שהדבור הזה שהיה למשה לא היה רק בקרבתם לפני ה' וימותו לומר כי אחר שמתו הודיע לו סבת מיתתם אשר השתוממו עליה ולא ידעו מה היא כמו שאמר משה (ויקרא י׳:ג׳) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי
Tap to expand
Bartenura on Pirkei Avot · Ovadia Bartenura · 1482 CE
לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא. כְּפִי רֹב הַצַּעַר שֶׁאַתָּה סוֹבֵל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, יִהְיֶה שְׂכָרְךָ מְרֻבֶּה:
Tap to expand
Sha'ar Ma'amarei Razal · Chaim Vital · 1570 CE
שם משנה בן ה"א ה"א אומר לפום צערא אגרא כו' הנה ידעת כי בכל ד' בחי' מילוי ההויו"ת לא יש בהם ההי"ן כפולות אלא בהוי"ה דב"ן אחרונה וזהו ב"ן ה"א ה"א שהוא ענין ההוי"ה דמלוי ההי"ן שיש בה ב' ההי"ן כפולות:
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
וכד אקדים וכו' והיינו שכיון שהקדים לו תורה וחכמה ואחר מצוה ויראת חטא בהכרח הוא עובר על ד"ת ואח"כ צריך לרצות מעשיו כדין הנשפע עליו כיון שהטיב לבסוף ולכך קשין מזונותיו באורייתא אפילו שיהיה עוסק בתורה כי
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Pirkei Avot · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE
ואם עמלת בתורה. ויגעת וטרחת בה יש שכר הרבה וכו' כי השכר לפי רבוי העמל והטורח לא לפי רבוי הלמוד. ולכן לא אמר ואם למדת אלא ואם עמלת כי הכל תלוי בעמל אחד המרבה ואחד הממעיט. סיוע לזה מתני' (דסוף פרק ה') ד
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Pirkei Avot · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE
לפום צערא אגרא. פירש הר"ב כפי רוב הצער וכו'. וזה בשכר הצער והטורח עצמו שאם הוא מרובה שכרו מרובה. אבל שכר מצות עצמן. אי אתה יודע שכרן. כדתנן ברפ"ב. וע"ש. ד"ח.
Tap to expand
Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1700 CE
ועיין בכתר שם טוב ד"כ ע"ג וז"ל, ענין כשהצדיק מתפלל וצועק על הזיקו שבעולם הזה ואינו נענה, ואין משגיחין עליו, האמת הוא, כי הכל הוא מגודל החיבה והאהבה שיש לו יתברך שמו אל הצדיק, ובשביל כך אינו נענה בעניי
Tap to expand
Or HaChaim on Genesis · Chaim Ibn Attar (Ohr HaChaim) · 1718 CE
וְאִם תֹּאמַר: ״לָמָּה יִבְרָא ה׳ בְּרִיָּה רָעָה כָּזוֹ לְתַקָּלָה?״ דַּע כִּי בְּרִיָּה זוֹ, כָּל מַה שֶׁהִפְלִיא ה׳ בְּגֹדֶל בְּחִינָתָהּ, כֵּן גֹּדֶל בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְ
Tap to expand